אלבניה מסע קיץ 2012

זה לא נראה רחוק על המפה, אבל כשנוחתים בטירנה בירת אלבניה נראה שהמסע הוא לא במרחק אלא בזמן.
מסע למאה הקודמת שבה הכל היה הרבה יותר פשוט, נעים וידידותי.
תשעה ימים של אופוריה עם קבוצה מהטובות שיש יכולה להפוך כל טיול לחוויה בלתי נשכחת.
הדריך: דרור בן נבט
צילומים: כל חברי הקבוצה.

היום הראשון

עלינו על הטיסה בנתב''ג בטיסת המשך דרך איסטנבול לטירנה. כל הדרך מספרת לנו עתליה שיש בעיה עם טיסות המשך כי המזוודות יכולות ללכת לאיבוד. וכמובן, הנבואה מגשימה את עצמה ובטירנה המזוודה של עתליה לא מוכנה לצאת למסוע. אין מה לעשות, נוסעים למלון ועל הבוקר נוסעים להביא את המזוודה והמחצלת שלא הגיעו. ואז יוצאת המחצלת על המסוע והמזוודה... נאדה. אחרי כמה רגעי עצבות יוצאת המזוודה ומי שלא ראה איחוד מרגש בין אדם למזוודתו לא ראה ... פשוט לא ראה.
חזרנו למלון לאסוף את הקבוצה אבל אז גילינו שאורן וברמן שהיו אמורים בסך הכל לקנות מספר מצרכים לצהריים נעלמו לכמה שעות וחזרו מרוצים מעצמם עם ציוד לגדוד לחודש. העמסנו גם אותם ויצאנו לדרך.
תחילת הטיפוס על הר דייטי מזמן לנו מעבר בין כפרים עם דרכי עפר, שבסופן אנחנו חולפים על הפסגה ונוסעים על הרכס בגובה של 1600 מטר. במעבר ההרים אנחנו מתחילים לרדת לכיוון הכפר קיוס כשבדרך יונה מתלונן על החום, אז מיד סידרתי לו גשם שוטף שריענן אותו. אצלנו באתר השטח מפנקים את המטיילים בגשם...
הגענו לנהר ומשם לעיירה בורל לגלידה ולמיטה.

היום השני

יצאנו מבורל לכיוון נהר מאט. בדרך עברנו ליד אגם אולזה ומיד ירדנו לשחייה בנהר הכחול. אורן ואני עלינו על סירת משוטים רעועה ולא יציבה ואורן שלא הבין עד כמה היא לא יציבה מצא את עצמו בפליק פלאק מרהיב בתוך המים הקרים.
הפסקת קפה חלומי של יונה והמשך נסיעה לכיוון רכס ההרים, כבר בעליה הרגשתי שכולם חמים על הגז אז לאט לאט הגברנו מהירות וכיסינו את כל הכפרים בדרך בשכבת אבק צפופה. אצלנו באתר השטח נותנים לאנשים להתבטא... הדהירה הסתיימה כשהרכב של יונה ועליזה נפל לבור בצד השביל ועליזה המאושרת לא יכולה להפסיק לצחוק. משיכה קלה והרכב בחוץ וכל האלבנים עומדים מסביב ונהנים (מה כבר יש להם לעשות).
ירדנו לעמק של לייזה ומשם לטירת רוזפה בשקודרה. הטירה ממוקמת על מפגש שלושת הנהרות הגדולים וצופה על ימת שקודרה ועד לים האדריאטי. קוקה קולה קלה להשבת הנפש, סיור בטירה וירידה למלון של ג'ון.

מעבר ההרים טרטוראס

מעבר ההרים טרטוראסמעבר ההרים טרטוראס

היום השלישי

את היום התחלנו בטיפוס תלול לכיוון מעבר ההרים טרטארוס עם נופי צוקים מדהימים ושלג בפסגות. במעבר ההרים ליד אגם חנינו והמשכנו ברגל לסכין שצופה על שני צידי הרכס. מדרום עמק בוגה ומצפון עמק טאט. אחרי ההליכה בא התאבון אז הכנו סנדביצים שווים ביותר והמשכנו בגלישה לעבר טאט. הירידה מדהימה עם הנופים מסביב. עצרנו במפל לפני טאט כדי לאכול אבטיח קר ומשם גלשנו לגשר העץ הישן. גילינו שיש גם גשר בטון חדש ויציב אבל אצלנו באתר השטח יוצרים אתגרים חדשים תמיד גם אם הם טיפשיים...
בכפר היינו אמורים להתאכסן אצל ניקולא גורגי אבל הוא התנגד בתוקף שיש לו הזמנה ואמר שאולי זה גורגי ניקולא מעבר לנחל... הלכתי אליו אבל גם הוא לא הבין מה אני רוצה והמליץ לנו לבדוק אצל ניקולה זורזי שלא הבין אותנו אבל היה בטוח שזורזי ניקולא הוא האדם שאותו אנחנו מחפשים... בסוף ישנו אצל רוזה!!! אלבניה, לך תבין...
אכלנו ארוחת ערב מול הצוקים המוארים בשמש אחרונה והלכנו לישון לא לפני ששתינו קפה אל מול מופע מרהיב של גחליליות. אצלנו באתר השטח דואגים גם למופעי טבע...

גשר העץ בכניסה לטאט

גשר העץ בכניסה לטאטגשר העץ בכניסה לטאט

היום הרביעי

התחלנו את הירידה מטאט בכמה מעברי מים, ביקור בתחנת קמח עתיקה ותצפית מהגשר על הקניון העמוק של נהר שאלה. משם המשכנו לעין הכחולה, בריכה מקסימה וכחולה בצבע מטאלי וצלולה להדהים. אחרי הליכה של כשעה הגענו לבריכה ולבחור שמוכן למכור לנו קולה כדי להשיב את נפשנו.
ההליכה הקשה והחום הרב לא שברו אותנו והתמורה בדמות הבריכה הייתה שווה הכל. אצלנו באתר השטח קורעים את המטיילים אבל עם צ'ופרים בסוף...חזרנו לרכבים והתחלנו לרדת דרומה בשביל ההרי על שפת התהום יורדים לנהר ועולים מעברו השני,והנופים, איזה נופים... בסופו של נהר ובסוף היום הגיענו עד לגשר העותומני בכניסה לשקודרה.

הכיתה הטיפולית בשייט

הכיתה הטיפולית בשייטהכיתה הטיפולית בשייט

היום החמישי

יצאנו משקודרה לכיוון נהר קומאני שם חיכה לנו מארק עם הסירה שלו כדי לקחת אותנו לפינה חבויה בנהר שאלה. ההגדרה סירה לא תואמת לחלוטין את גיגית הפח עליה צפנו בדרכנו לפינת החמד. קודם כל היציבות, מתנדנדת כמו קליפת אגוז. המנוע, מנוע רכב של מרצדס שכדי לבדוק את חום המנוע, כבוד הקפטן מוציא את צינור המים ובודק אם הוא מקבל כוויה מהמים. וכדי להחליף בין הכיוונים קדימה ואחורה צריך לכבות את המנוע לגמרי להפוך את כיוון הגלגלים ולהניע מחדש. פאר הטכנולוגיה...
אבל עזבו את הסירה, הנופים של הנהר והקירות הניצבים לצידו, ולאט לאט מתקרבים לאחד הנהרות  (נהר שאלה, זה מטאט) שזורם לנהר קומאני ונכנסים לתוך קניון שהולך ונהיה צר והנהר רדוד יותר ואז עברנו לסירת מנוע קטנה שהביאה אותנו לפינת האלוהים. גדה קטנה למרגלות צוק עם מים קרים צלולים וכחולים (על פי ההגדרה של אורן, מים כואבים מרוב קור). מראש הוכנה גם ערמה של דגי פורל טריים על האש שבשילוב עם הסנדביצ’ים שהזמנתי מג'ון במלון והתפאורה המדהימה יצרו חוויה בלתי נשכחת. ככה נראה גן עדן!!!
חזרנו לרכבים מאושרים עד הגג ומשם בדרכים הרריות וכמה רכסי הרים הגענו לקוקש ללילה במלון אמריקה שהוא חוויה עיצובית ומגוחכת בו זמנית, אבל קיבלנו את חדרי ה-VIP כך שאי אפשר להתלונן. אצלנו באתר השטח רק הטוב ביותר...

העיניים של אלבניה

העיניים של אלבניההעיניים של אלבניה

היום השישי

את היום הזה התחלנו בפתיחת ציר חדש לאחר שהתברר שסללו את הדרך המקורית. הציר החדש זימן לנו נופים וחווית ניווט שבסופה הגענו לנהר הדריין השחור. חנינו לפיקניק קצר וחצינו את הנהר ומיד טיפסנו מעברו השני לצוקים הגבוהים. בשיא הגובה פתח בחור צעיר בית קפה עם שמונה כסאות כך שהצעירים עליזה ואני נאלצנו לשבת על הדשא... אחרי קפה קצר אל מול הנוף, המשכנו לרדת לכיוון פשקופי כשבאחד הכפרים אני מגלה שוב את האמבולנס מדגם לנדרובר משנות ה-50 עדיין חונה באותה תנוחה עוד מביקורי הקודם לפני 3 שנים. אחרי בחינה מדוקדקת של המנוע ושאר המכלולים ירדנו לאחד הכפרים לגלידה רק כדי להצטנן טיפה. אצלנו באתר השטח מצננים את המטיילים כשחם...
משם לאורך הנהר ירדנו עד לפשקופי ללינה במלון מהתקופה הקומוניסטית שלא השתנה כהוא זה למעט המזגנים, חוץ מבחדר שלי ושל ברמן. בעל המלון ניסה לשכנע אותי שאם אני עומד מול המזגן על רגל אחת וידיים מונפות באויר אז יש סיכוי שאני ארגיש את הרוח החמימה שיוצאת מהמזגן. אחרי דין ודברים והסבר ארוך וסבוך שיש לברמן ולי בעיה לעמוד חבוקים מול המזגן ובה בעת גם לישון, קיבלנו חדר קריר יותר, ויצאנו לסיבוב בעיר ובכיכר המרכזית שהיא בעצם גוש בטון גלילי לבן במרכז הכביש. פתאום נשמעה מוזיקה, וכשאנחנו שומעים מוזיקה אנחנו מצטרפים. מתברר שזו הייתה חתונה מתחת לאחד הבתים ומיד מצאנו עצמנו במעגל הרוקדים לקולות מוזיקת חתונות אלבנית. אצלנו באתר השטח מפנקים את המטיילים במסיבות קרחאנה...

אבטיח מתקרר במי המעיין

אבטיח מתקרר במי המעייןאבטיח מתקרר במי המעיין

היום השביעי

יצאנו מפשקופי דרומה לאורך הדריין השחור, עצרנו להצטיידות קלה וקיבלתי הצעת נישואין מאלבנית יפה (יש לי עדים). וירדנו לשטח כדי לגלות שהתחילו במבצע סלילה של השביל. חתכתי מיד לשביל חלופי ונכנסנו לעומקם של כפרים שהזמן עמד בהם מלכת (זו לא סתם קלישאה). היום הזה הוכרז כיום האישה הבין קבוצתי וכוח לנשים ועוד סיסמאות נבובות... ולכן רוני, עתליה עליזה וכמובן ברמן... לקחו פיקוד על ההגה והוכיחו לכולם שיש על מי לסמוך. התפרעות כזו חסרת מעצורים לא נראתה בשבילי אלבניה מאז הכיבוש הטורקי.
ואז אחרי מעבר שלולית גילינו שהצמיג של עליזה התפוצץ, מה זה התפוצץ, לא נשאר ממנו כלום למעט ג'אנט חבוט. מי שהמציא את הרעיון של גלגל רזרבי מתחת לאוטו, צריך להענש קשות!!! אחרי ההחלפה הגענו לכפר הקרוב אבל אפילו הפנצריסט לא ראה צמיג במצב כזה ולא היה לו אחר.
המשכנו לאלבסאן ושם הרכבנו צמיג חדש, נסענו לעיר העתיקה לסיור ברחובות הצרים שהשתמרו מאז הקים אותה הסולטאן, כל זה לא לפני ששילמו כופר לנערים צוענים שישמרו לנו על הרכבים במקום שיגנבו אותם. אצלנו באתר השטח דאגים לפרנסה של כווווולם!...

רוני על פסגת העולם

רוני על פסגת העולםרוני על פסגת העולם

היום השמיני

יצאנו בבוקר לכיוון טיראנה הגענו לרכבל העולה להר דייטי. רכבל ארוך שמטפס על הצוקים הגבוהים ובסופו מסעדה פנוראמית עם נוף עוצר נשימה. שם על קפה ועוגה ערכנו סיכום של טיול שהיה אחד הטובים והכיפים שיצאתי אליהם.
משם גלשנו לרכבים ונסענו לעיר קרויה לטיול בבזאר המקומי ומפגש מרגש עם חוסאם שהוא בן של חסיד אומות העולם שהציל 12 יהודים במלחמת העולם השניה. כל זה לא קנה לו זכויות יתר במיקוח עם יונה על איכות התכשיטים אצלו בחנות, וכל תכשיט נבדק בקפידה. אצלנו באתר השטח לוקחים רק אנשי מקצוע מדופלמים...
את היום סיימנו בירידה לנמל התעופה והחזרת הרכבים.

חוצים את הנהר בירידה מטאט

חוצים את הנהר בירידה מטאטחוצים את הנהר בירידה מטאט

אלבניה - סיכום המסע

זה היה הטיול הנינוח והרגוע ביותר שהדרכתי אי פעם. כל בעיה כמו ביטול המעבורת, סלילת המסלול או שינוי מקומות הלינה, יצרו הזדמנויות חדשות ונפלאות שעלו על התכנון המקורי. כנראה לא צריך לתכנן הכל ולתת למזל לשחק קצת.
אני רוצה להודות, ולא סתם, לקבוצה הנהדרת שיצאה איתי והייתה ה-סיבה העיקרית להצלחת הטיול, זאת בשילוב הנופים הגבהים הנהרות והיערות וכן גם האלבנים שהם עם מיוחד ונפלא.
להתראות בטיול המשך בארץ (אחרי שהחום ירד מתחת למעלות ששוררות בגהנום) ונוכל להשתכשך במים לא כואבים...
לתמונות נוספות עברו לדף 2 >>>

קישור לפרטים על המסע הבא לאלבניה

תגובות

4 תגובות

1

אורח/ת

08 באוגוסט 2012 ב 21:40

מתי נגיע לאלבניה?

סחתיין

2

אורח/ת

09 באוגוסט 2012 ב 10:39

נשמע כמו טיול של פעם בחיים

ממש יש לי בפה את הטעם של הקפה של יונה על הנהר...

3

bighorm

11 באוגוסט 2012 ב 18:18

מסע לאלבניה עם דרור

בהמשך לכותרת של תגובה מס' 3 זה אכן מסע של פעם בחיים נופים מדהימים ארץ יפיפיה ואנשים מאירי פנים חביבים שקיבלו אותנו בחיוך ובנתינה לאורך כל תשעת ימי המסע.
התמזל מזלי ומעבר למדריך המיוחד שזכינו בו שהיה קשוב לכל בקשה קטנה וגדולה שום דבר לא היה גדול עליו היינו חבורה של אנשים שהתחברו בכיף ובחיוך אחד לשני.
ומכיוון שכל המוסיף גורע אני עוצר כאן.


מאיר ברמן

4

אורח/ת

30 באפריל 2015 ב 11:19

שלום רב,

הכל ברור בכתבה חוץ מהמחיר.

תודה על המענה למייל rami@gali.li