שטח 4X4 > כתבות > ספורט מוטורי

משחקים בבוץ - סבב שני בליגת הקרוס קאנטרי

רשמים וחוויות של "קיד" - הנווט של צוות אספיר מהסבב השני של ליגת הקרוס קאנטרי - תחרות העבירות לעונת 2010

אני ישב על משטח העץ של העגלה, העגלה רתומה לספרינטר של אספיר אשר חונה במגרש הכורכר אי שם בשרון. למרות שהשעה רק שמונה בבוקר, והתאריך מראה על תחילת פברואר, כבר חם בחוץ.
אני לבוש בטי-שירט כתומה ומכנסי עבודה אפורות. אני מתיר את שרוכי הנעליים-  בפעם השלישית היום - על מנת לקשור את השרוכים מחדש עוד יותר הדוק. כל אחד שהתחרה במרוצי הבוץ, יודע שהדבר המרגיז ביותר שיכול לקות לך, הוא שבאמצע ריצה בתוך מדמנה, הגרב תרד לך מהרגל ותעלם אי שם בתוך הנעל.
ככה זה עם גרביים  רטובות, יש להן רצונות משלהן. את סט הלבוש סוגרת חולצה אדומה וארוכת שרוולים. למה חולצה ארוכה? בטיחות, וחוץ מזה, זוהי ההוראה בתקנון.
למה אדום? הדר ואני (צוות אספיר) לובשים אדום על מנת שנוכל לזהות אחד את השני בקלות בין כל המתחרים במהלך התוהו שישרור במרוץ.  
הפריט האחרון שאני בודק את קיומו הוא פלייר (מולטי-טול) של חברת גרבר. הנל מאובטח במיתר אל חגורת מכנסי בעזרת טבעת סנפלינג, וכעת שוכן לבטח בכיס ירך ימין.

מבט מהיר בשעון - 15 דקות לתדריך ושעה לזינוק

השעון מחזיר אותי למיקוד, לאחר הישיבה בשמש הבוקר. אני מזדרז אל אוהל השיפוט, שם תלוי שעון דיגיטלי גדול המראה את זמן המרוץ הרשמי. כאן חשוב לציין, כי כל המרוץ מתנהל תחת השגחת זמנים קפדנית. אסור לאחר, ובעיקר אסור להקדים. העובדה שאסור להקדים, מבטיחה שאף אחד לא יעז להידחף בתור אל הזינוק. אני מכוון את שעון היד ''על השנייה'', וחוזר לג'יפ.
ניצרה אדומה בצד שמאל, הרחק מהישג ידו של הדר, מכסה מפסק חשוב. אני מרים את הנצרה, מדליק את המפסק, ומכסה אותו מיד עם הנצרה. במקרה של מפסק זה, נועדה הנצרה למנוע כיבוי המערכת בטעות. המפסק מעיר לחיים שני מחשבי דרך מסוג ''טררה-טריפ'' ומכשיר GPS. למחשבי הדרך שעון זמן מובנה, ויש להתאימו לזמן המרוץ. נוח יותר לראות את הזמן המדויק על מחשב הדרך, מאשר להציץ בשעון היד אשר מכוסה בשרוול החולצה הארוכה.

כעת מתבצעת בדיקה שגרתית לפני מרוץ

הג'יפ הועמס בקפידה כבר בצהרי יום ו', אך לפני הזינוק אני נוהג לבדוק הכול מחדש. עוגן מחרשה סוגר את ארגז המטען, בודק שהוא מאובטח אל וו החילוץ בפגוש האחורי. מתחתיו צמיג חלופי הלבוד בשרשראות שלג, ולחוץ למקומו ברצועת רצ'ט. אני מותח את הרצועה בשני קליקים, ובודק את תיק הכלים ואת התיק הירוק המכיל 50 מטר חבל פלסמה. שני התיקים לכודים תחת לחץ הגלגל החלופי. דופן ימין של הארגז, 4 ''סיכות'' פלדה מסודרות באלכסון בתוך המובילים ומאובטחות למקומם ע''י גומיית ''שמרל-רינג''. תחתיהם גוף עוגן הסיכות עצמו, גם הוא מאובטח על ''שמרל-רינג''. צמוד אליו יושב מקובע לרצפה ע''י ''שמרל-רינג'' שלישי הוא מכפיל הכוח הגדול. מדובר על גלגל אלומיניום המשמשת לשינוי כיוון כבל הכננת. כדי שהשימוש במכפיל הכוח יהי מהיר ותחרותי הוא מחובר לשני אונקלים גדולים.

משקל כל המכלול כמעט 7 ק''ג, ובאמת שאני לא רוצה שהוא יחליט לעזוב את רצפת ארגז המטען בזמן המרוץ, ולהתקרב לראש שלי. בדופן ימין מחוברים יחדיו מגבהה ''היי-ליפט'' עוגן קודח, פטיש 5 ק''ג ופין החדרה לעוגני ''דק-ביל''. כל הכבודה הזו רתומה יחד אל דופן שמאל. הכול נראה מאובטח היטב, למעט רצועה צהובה של 9 מטר המונחת בחופשיות על רצפת הארגז, אבל זה מקומה של הרצועה ואין צורך להזיזה, והמטף, שעוד נזדקק לו בסוף יום המרוץ כדי לכבות שמן תיבת הילוכים בוער בג'יפ של רדיאטור מודיעין. בקצה האחורי של ארגז המטען, מחוברת כננת חשמלית של 15,000 ליברות (7 טון) המשמשת לחילוץ הגי'פ לאחור במידה ונדרש לכך. אני מבצע בדיקה להפעלת הכננת הנ''ל ע''י השלט החשמלי המחובר אליה.

אני עובר לבדוק מאחורי הכיסאות

מאחורי הכסא של הדר נמצא תיק כהה עם 25 מטר של חבל פלסמה דק, ותיק אדום המכיל את ערכת העזרה הראשונה. מאחורי הכסא שלי תיק כחול המכיל את עוגני ה''דק-ביל'' עצמם, ותיק סגול אשר מכיל חבל פלסמה חדש אשר במקרה חרום מחליף את כבל הכננת הקדמית.
ומהו מקרה חרום? כבלי הפלדה מחליטים לפעמים שנמאס להם להיות מחוברים עת התוף של הכננת. בשלב זה מהיר וקל לחבר חבל פלסמה אל תוף הכננת ולהמשיך במרוץ.
נשאר חלקו הקדמי של הגי'פ. הדר מניע את מנוע הג'יפ, לוחץ על המצמד ומשלב את מפרש הכוח בתיבת ההילוכים. הפעלת השסתום ההידראולי ברצפת תא הנהג מפעילה את מנוע הכננת, ואני מושך את הכבל החוצה, ומסדר אותו על הקרניים אשר לפני הכננת. לכל אלו אשר לא נולדו/גדלו בקיבוץ אן במושב, אני חייב הסבר על הפסקה האחרונה. בצדה הימני של תיבת ההילוכים מחובר התקן בעל גלגל שיניים, המוזן מסיבובי הציר של תיבת ההילוכים. אל התקן זה מחוברת משאבת שמן גדולה. המשאבה שואבת שמן מיכל שמן גדול אשר ממוקם בין שני הכיסאות. לחץ השמן מועבר על שסתום הידראולי ברצפת תא הנהג, ומשם אל הכננת הקדמית. כננת זו מופעלת ע''י מנוע הידראולי ולא ע''י מנוע חשמלי.
היתרון? אין חשמל!
לפני הזינוק אני מוציא את רוב הכבל הקדמי מהתוף, ומסדר אותו בשמיניות על זוג קרניים העשויות פלדה. כדי שבמכשול הראשון הכבל יהיה זמין להוצאה.

יוצאים לדרך

השעה 09:10, מדליקים את קשר הפנים בקסדות ומבצעים בדיקה. 5 דקות לזינוק, ואיציק ינוביץ מלווה עם שמעון ראובן מגיעים נרגשים ומודיעים שמחשב הדרך ''טררה-טריפ'' שלהם אינו תקין, והן מבקשים מכשיר אחד משלנו. ''אין סיכוי'' הדר ואני אומרים כמעט בתיאום. אני לא מתעצל, מתיר את החגורות ורץ אל הג'יפ של שמעון. כעבור 15 שניות המכשיר שלו חוזר לפעולה בעקבות שינוי הגדרת חיישן המהירות. אני רץ בחזרה לג'יפ שלנו, ונחגר בחגורת 6 הנקודות. דקה לזינוק, ספר הדרך פתוח בעמוד הראשון, דף ההחתמות של המרשלים והנ''צ מוכן, העט מוכן, לחיצת יד להדר ואנחנו יוצאים לדרך.

עדיף לפחד מאשר להיבהל

אחרי 500 מטר ספר הדרך מכוון אותנו לתוך מטע נטוש של עצי נוי, גובה העשב מטר ועשרה ולא ניתן לראות על מה נוסעים. חוצים את המטע ולפנינו מרשל המציין את נקודה בה יש לחצות תעלה בוצית. אני יורד מהג'יפ לבדוק את עומק הבוץ, זה לא רציני, והגי'פ עובר את התעלה ללא כל קושי.
התסריט הנ''ל יחזור על עצמו מספר רב של פעמים בהמשך היום. פעם כאשר הייתי חייל צעיר, אמר לי חייל ותיק מאוד (פטר שמו) ''עדיף לפחד מאשר להיבהל'', ולכן אני בודק רגלית את עומק הבוץ לפני שהג'יפ עובר.

10 ק''מ של מרוץ עברו ללא קושי מיוחד וללא דרמות

לי אישית נמאס לרדת ברגל כל דקה לבדוק את השטח, ואני שמח כאשר שי שמעוני עוקף אותנו. כעט אני יכול לנוח במושב הנווט, ולצפות איך יואב גבע הנווט של שי שמעוני רץ ברגל. לאחר מעבר התעלה הבאה אנו עוקפים אותם בזמן ששי ממתין ליואב שיחזור למכוניתם. בגשר הרכבת ליד אלישמע, יש לעבור גינת סלעים גדולה המרפדת ערוץ נחל ביוב.
גינת סלעים זהו הכינו לדיפון אשר בונה רשות הניקוז מסלעים ענקיים, אשר מונעים את סחיפת קרקעית הנחל. הסלעים באמת גדולים, והג'יפ לא רוצה להתקדם עליהם ללא עזרת הכננת. אחר כבוד כבל הכננת מחובר אל עמוד בטון של גשר הרכבת, ואני עושה את דרכי בביוב הגולמי של הנחל אל הג'יפ, על מנת לכוון את הדר בין הבורות.
המכשול נראה במבט ראשון קל עבור ג'יפ נעול. בגלל המרחק הגדול בין קצה הכבל לעמוד הבטון, אני מחבר את קצה הכבל לעמוד עם חבל פלזמה דק. בפועל הג'יפ מתיישב על הסלעים עם הסרן, וזיז די גדול חוסם את מוט הקישור. הדר שממושב הנהג לא רואה את הסלעים, מקשיב להוראות דרך קשר הפנים, ומפעיל את הכננת.
חבל הפלסמה נקרע עקב העומס או הגיל, (אני לא סגור על כך) ואני מוצא את עצמי רץ בביוב אל הג'יפ על מנת להביא שתי רצועות צהובות של 9 מטר. רצועות אלו חזקות בהרבה מחבל הפלסמה, אך גם כבדות ממנו בהתאמה. הכננת עובדת קשה, ואני שם לב שקצה הכבל מתחיל להיפרם מתוף הכננת.

15 דקות קרב עם הסלעים, ועברנו את המכשול

המכשול היה אכזרי ומוט ההגה שילם את המחיר. מפגש של מוט ההגה עם אחד הסלעים כופף את מוט ההגה לצורת בננה. כרגע אין זמן לתקן זאת, אבל נבצע תיקון בהמשך היום. גם את כבל הכננת נצטרך לתקן בהמשך.
סיום המקטע הראשון נראה פחות מחצי קילומטר לפנינו, אך יש לחצות שלולית בוץ נחמדה, בה נראה הג'יפ של שי שמעוני תקוע. שרשראות השלג אשר מורכבות על הצמיגים האחוריים שלנו דוחפות את הג'יפ דרך הבוץ העמוק ללא קושי, השקעת הזמן, והמחיר של מהירות תנועה מוגבלת עם השרשראות השתלמה.

הגעתו למתחם הסיוע. 30 דקות קצובות של עבודה לפנינו

החלפת כבל הכננת הקדמית יישור מוט ההגה העקום ארכו כמעט 30 דקות. 20 שניות לפני סוף הזמן, ואנו מתייצבים לזינוק המקטע השני. 20 דקות המתנה שנועדו על מנת לצמצם פערים במרוץ נכפות עלינו ע''י המארגן, וזמן זה מנוצל היטב למנוחה ושתיית מים.
המקטע השני מתחיל ממש על אותו הציר של החלק הראשון, אך מעבר בוצי עמוק וארוך תחת כביש 6 מכניע את הג'יפ. כבל נפרס מלוא אורכו של חבל הפלסמה העבה, ומסתיים ברצועת צהובה אשר נכרכת סביב עץ שיטה מכחילה ענקית (שיטה זו היא ממש פגע רע שהאנגלים השאירו בישראל, ומע''צ עסוקים כל השנה בגדיעת עצים אלו).

18 דקות עבודה הג'יפ בחוץ

רגע לשאוף אויר ולמכשול הבא בדמות תלוליות של שפוכת המעוטרות בירק בגובה מטר. אני מכלה את רוב הכוח בניסיון להשכיב את הירק ולמצוא ציר גישה. לא כיף להיות הראשון. הג'יפ מגלח את כל ראשי התלוליות עם גחונו. כמובן שהגילוח הנ''ל אינו נעשה בכוח המנוע, אלא בכוח הכננת אשר רתומה 60 מטר קדימה אל צינור בטון ענקי. לבאים אחרינו יהיה קל יותר. משלב זה ועד סוף המרוץ מנוע הג'יפ יעבוד על 4 בוכנות בלבד מתוך 6. עד סיום הכתיבה טרם הוברר מדוע 2 צילינדרים אינם עובדים.
שני פניות מחוץ לכיוון של צינור הבטון מכריחות אותי להחליף את העיגון, ואני חוצה ביצה טובענית לכיוון עץ שיטה מכחילה נוספת. קרב קשה בביצה הוביל לחוסר שימת לב בעת הוצאת הכבל מתוף הכננת, והכבל מסתבך בתוף. כעת נשארו חופשיים רק 5 מטר כבל, ואיתם אנו עובדים. הסתיים המכשול והג'יפ על קרקע קשה, אני רותם את קצה הכבל לג'יפ של רדיאטור מודיעין, משחרר את המשלב של הכננת, ומודיע לירון שייתן בגז. הדר שלא מבין את כוונתי צוער בקשר הפנים מילים לא מובנות, אך לשמחתי ירון מזניק את הג'יפ שלו עם דוושה בפח, ומצליח לפתוח את הסיבוך בכננת.

המשך המרוץ יהיה קל יחסית עם קטעי נסיעה ארוכים, וללא דרמות מיוחדות, למעט פקק תנועה בתוך תעלה בוצית שגרמו הנהגים עצמם מחוסר סבלנות. היציאה מהפקק על הגדה של התעלה תלווה במשיכה קלה של הכננת, וזו למעשה המשיכה האחרונה של הכננת ליום המרוץ. את שאר העבודה יעשו שרשראות השלג.

סיכום המרוץ:

  • הדר ואני (צוות אספיר) הגענו מקום רביעי בלבד – אכזבה.
  • זינקנו ראשונים בשני המקטעים – עדיף לחטוף כלבת.
  • לא שברנו את הג'יפ – למעט מהנוע שקצת חולה.
  • אנחנו ממוקמים ראשונים בליגה – בשביל זה אנחנו מתחרים!
  • היה כיף, אם כי לא מספיק קשה.

תגובות

3 תגובות

1

אורח/ת

23 בפברואר 2010 ב 12:50

צוות אספיר

כל הכבוד!
מעבר לעבודה קשה ובתמורה מיקום גבוה רושם הנווט קיד את שעברו באותו מרוץ!
כך בונים עתיד לענף מסורת והרבה עניין
ישר כוח לצוות המוביל!

2

Ogash Ofer

25 בפברואר 2010 ב 11:26

הוספתי תמונות נוספות

קבלתי תמונות של מתחרים נוספים והוספתי לכתבה. התמונות נוספו לדף 2.

3

גלעד4X4

01 במרץ 2010 ב 20:30

עם כול הכבוד לאספיר

עם כול הכבוד לאספיר ויש כבוד.
למקום הראשון הגיעו הצוות של מוסך גבע הנהג עירה והנווט נגב.
כול הכבוד !!!