אתה מוצא כזאת 4x4 אני אשמח לקבל אותה.
יש למשאית הזאת רעש שאני מוכן לשמוע באוזניות לפני השינה
נהגתי במשאית כזאת. אין על המשאית הזאת.
רעש מיוחד חזקה במיוחד
חיית שטח
איזה סיוט של כלי.
אוזניות בפול ווליום באוזן ואתה שומע רק מנוע שצועק!
אמנם לא אספנות, אבל יצא לי לנסוע (לא נהג) על טטרה צבאית , משאית מטורפת אבל כל עלייה / ועליות צד פחד אלוהים . מסתכלים לשמיים ולא רואים כלום חחח .
אכן סוסי עבודה נאמנים ואפילו אני זוכר גם את הסיקס שנולד במלחמת העולם השנייה.
אכן סוסי עבודה נאמנים ואפילו אני זוכר גם את הסיקס שנולד במלחמת העולם השנייה.
"צחוק הגורל...המשאית הזאת נקראת R-10 , רק הישראלים הפכו את זה ל- Rio.
צחוק הגורל...המשאית הזאת נקראת R-10 , רק הישראלים הפכו את זה ל- Rio.
"אבל למשאית הקטנה שמשרתת היום בצה"ל וקוראים לה דנה - זה בזכות היצרן אינטרנשיונל
והקישור לזמרת זוכת הארויזיון: דנה אינטרנשיונל
לבסוף קיבל מנוע קמינס 220 בלי טורבו.כעת 2.5 טון זבל של רכב, ה5 טון בנזין חזק ,הרב דלקי מעשן קבוע רק הקמינס הוא היה מעולה.
ריו 5 טון קמינס היה לו רק בעיה אחת - הפרפר של האגזוזברקס היה נתפס
יום אחד ב-83' נשארתי שבת בנבי מוסא - לקחנו כמה חבר'ה ריו וירדנו דרך השטח לבריכת הקצינים ליד יריחו להשתכשך עם המקומיים. יופי של אוטו.
יש ערימות כאלה בצה"ל עומדות ללא שימוש ואין אפשרות להפוך אותן לאזרחיות
יש ערימות כאלה בצה"ל עומדות ללא שימוש ואין אפשרות להפוך אותן לאזרחיות
"חד משמעית- דווקא R10- זו אגדה
והיצרן אכן ריאו- REO!
וכפי שכבר כתבו- הדגם שלו בכלל M- משהו (לא זוכר כבר את הקוד).
ריו (REO)אחד היצרנים שסיפקו לצבא האמריקאי משאיות במלחמת העולם השניה לפי מפרט שסומן האות M ומספר אחריה .
במקורה היא הייתה יצרנית רכב שפעלה מתחילת המאה ה-20 .
במהלך השנים הייתה קשורה לחברת דיימונד שבארץ נציגה היה גורר טנקים מדגם T ושהתמזגה עם חברת WHITE ש נבלעה ע"י וולבו השבדית
בלבנון הייתה לנו בבסיס ענתיקה עם מנוע בנזין, שהייתה כל כך גרוטאה, ששימשה כאוטו זבל לפינוי האשפה מהבסיס למזבלה שנמצאה כמה מאות מטרים מחוצה לו.
באחד מימי ראשון, רס"ר הבסיס החרוץ הורה לעובד הרס"ר לעשות סיירת זבל וביקש שיתדלק את המשאית על הדרך.
הבחור לא ידע שזה מנוע בנזין ותידלק בסולר.
ענן העשן שעלה מהמנוע לא היה מבייש מיסוך עשן של מרכבה סימן 4.
המשאית הושארה אחר כבוד במזבלה, יחד עם הזבל שנערם עליה.
מצד שני יש לי גם חוויות טובות מהדיזל שנשא עליו את תק"ש המטאורולוגיה שהייתי חלק מהצוות שלו.
שיפועי הצד, העליות התלולות ובכלל השטח הקשה שהמפלצת הזו מסוגלת לעבור, הפתיעו כל פעם מחדש.