עצוב מאוד מאוד!
ליוותי את עדי והשתתפתי בלוויה שהייתה מאוד עצובה - מהצבא ביחד, בנו בית לתפארת עם 4 ילדים מדהימים. לא פשוט.
התלבטתי אם לפתוח את השרשור הזה - אבל כבר פתחת ולא יכולתי שלא להגיב.
שולח גם חיבוק אינטרנטי חזק חזק לעדי ולצוות (משפחת) וויזל היקר.

וכך כתב עדי בפייסבוק:

ביום רביעי 18.11.2020, החליטה אשתי שנגמרו לה הכוחות והיא הלכה לעולמה אחרי כ 10 שנים של מלחמה עקשת במחלת הסרטן, החליטה שדי, יפה ושלווה כשכל בני המשפחה לצידה - אלו המילים שמצאתי כדי להיפרד ממנה ביום הלוויה.
19.11.2020

מכתב פרידה לעינבי שלי:
יש לי ככ הרבה להגיד ואני בטוח ששכחתי מלא – אבל זה מה שזכרתי היום בבוקר...
עינבי המקסימה שלי, אהבת נעוריי. מגיל 20 לערך שהגעת לבסיס הסתכלתי עלייך והייתה לי הרגשה שזה זה.
בתקופת השירות לא יכולנו להיות חברים כי היית קצינה ומפקדת שלי אך מייד עם השחרור התחלתי עם החיזורים אחרייך.
ביקור חטוף בדירת הסטודנטים שלך בר"ג לפני הנסיעה הטרנדית למזרח הרחוק, שם היה הניצוץ שהדליק להבה שלא כבתה עד היום ובעצם הלכה וגדלה ככל שנקפו השנים.
שנה וחצי הספיקו לי כדי להציע לך נישואין וכבר בגיל 24 התחתנו – עוד הרבה לפני הרבה חברינו – צחקנו כל הזמן שמיהרתי להתחתן כדי שלא תתחרטי פתאום.
הקמנו יחד משפחה שכל הסובבים אותנו אומרים שהיא דוגמה למופת – משפחה לתפארת.
בזכותך, רק בזכותך הגיעו הילדים למה שהם היום. אמהות זרמו אלייך כדי שתספרי להם מה סוד הקסם וסוד הצלחה בגידול ילדים שמגיל קטן ועד היום מאוחדים בצורה מדהימה.
אפילו אותי דחפת ללימודים, אני, שבקושי סיים בגרות, זה שסילקו אותו מבית הספר כבר בכיתה י"א - האמנת בי ככ ומייד שסיימת ללמוד דחפת אותי להתחיל בלימודי המשפטים ולימודי התואר השני – תואר שני שנמרח על שנים ולא ויתרת לי.
ידעת לדבר עם כל אחד מהילדים ולהגיע ללב שלהם ולגרום להם להגיע להחלטה ולמסקנות שמראש רצית שיגיעו.
עבדת בבנק לאומי ונחשפת ללקוחות שמשקיעים את כספם בנדלן עוד לפני שהדבר היה החלטה כספית מוכרת. עבדתי בעבודות שחורות וניתבנו את הכסף בהנהגתך לערוצים נדלניים – הלב ירד לי לתחתונים מהאומץ שהיה לך אבל בדיעבד חוכמתך והחזון הכלכלי שלך הביא אותנו למה שאנחנו היום – גם זה בזכותך.
נועם ושי, עדיני הנפש שלנו, היו שותים בצמא את "ההרצאות" שלך על מה נכון לדעתך, סללת להם דרך מדהימה ונועם לא מפסיק לומר שהכל בזכותך..
אמירי שלנו – הקשוח והאגוז הקשה לפיצוח במשפחה, את היחידה שהצלחת לקלפו שכבה אחר שכבה ולהגיע אל ליבו הטהור. ילד שלא ראיתי אותו בוכה, גם לא בילדות!!!! למעט דמעות עצורות בעיניים, בכה ללא הרף על מיטתך בנשימותייך האחרונות.
גילי – הדבר הכי טוב שקרה לנו ב 10 שנים האחרונות היא ככ את, אני ככ שמח להסתכל עליה – היא ככ בוגרת והייתה לצידנו כשהחלטת להגיד שלום. היא בכתה וצחקה בלי הפסקה לידך – דרך ככ ייחודית לה – ילדה מלאת שמחה .
כל השנים אמרת לי שכל מה שאת רוצה זה להגיע לבת המצווה שלה – ואמרתי לך – את עושה צחוק- אנחנו נחתן אותה!!!
במשך 10 שנים נלחמת כלביאה במחלה הארורה וניהלת אותה בצורה שאף רופא שטיפל בך לא ראה אצל אף מטופלת אחרת ולצערנו יש אלפים.
רק בזכות האמונה שלך, כח המחשבה שלך זכינו בך לככ הרבה שנים לצד המחלה.
לא הסכמת להפסיק לעבוד כל עוד את יכולה ואכן עבדת עד לפני שנתיים שכמעט הכריחו אותך לפרוש .
בנק לאומי, צוות וועד המנהלים, זרקא וקרן המקסימים ויתר המנהלים ליוו אותנו ואמרו כן לכל מה שביקשנו – אני מנצל בשמך את ההזדמנות להודות לבנק לאומי על הכל – הייתם לעינבי שלי משפחה שנייה ועינב לא הפסיקה להגיד לי – איזה מזל שזה מקום העבודה שלי בזמנים הקשים האלה.
מיום חמישי שאושפזנו בביהח תה"ש ישנתי ליד מיטתך כל לילה, למעט לילה אחד שחזרתי הביתה והרשתי לעצמי פעם ראשונה לישון בצד שלך במיטה ולבכות כל הלילה מהריח של הכרית.
ידעתי כבר ביום שישי שזה הולך לכיוון לא טוב אבל לא העזתי להגיד רק נתליתי בתקוות.
ביום רביעי, אתמול, שנשימותיך כבר היו קשות – אספתי את הילדים בלי שאף אחד מהמשפחה ידע וביקשתי מהם רשות להקל עלייך כמה שיותר וכמה שיותר מהר.
הילדים אמרו לי שזה מה שהם רצו רק חששו לומר.
רצתי לרופא ואמרתי לו – "אתה בא איתי עכשיו ונותן את התרופה הכי מרגיעה שאתה מכיר והכמות הגדולה ביותר שמותר לך רק כדי להקל עלייך" ואכן עינבי היית ככ יפה ושלווה וככה זכינו להיות איתך כמה שעות טובות לפני שנפרדת כאשר בזמן זה ביקרו אותך האנשים הכי קרובים אלייך.
השקינו אותך, דיברנו אלייך בלי סוף, השמענו לך מדיטציות שאהבת, שירים שאהבת שאת חלקם נשמיע מייד או בהמשך – ידעתי ואין לי ספק ששמעת כל מילה.
בשעותייך האחרונות - הרחת ככ טוב, נראית ככ יפה היית ככ שלווה והיינו לצידך עד שהחלטת להיפרד סופית – וככזו – שלווה ויפה נזכור אותך תמיד .
מבטיח שנרוץ על הסרטונים והתמונות הרבות שצילמת בלי הרף, נעשה את הטיול המשפחתי שרצית לעשות עם הילדים כשאמיר ישתחרר. נחגוג לנסיכה הקטנה בת מצווה, ובכלל אנסה להיכנס למידות הככ גדולות של נעלייך ומעלותייך – רק אנסה כי להצליח יהיה ממש קשה.
אני רק יכול להגיד לך יא מקסימה לי – אני אוהב אותך מלא, מתגעגע לקולך ואדבר אלייך המון – רק בחייאת עינביי – תבואי אליי בחלומות – אני חייב לראות אותך – תבטיחי לי. ונשתמע עוד מלא.
אני מצידי מבטיח לעשות הכל כדי שהילדים ימשיכו באותו מסלול שהטוות להם, הילדים ואני נשתמש באותו ארגז כלים ענק שקיבלנו ממך לאורך השנים. מבטיח לשמור עליהם, לגדל אותם ונזכור אותך תמיד.
קחי בחשבון שכשיגיע זמני להיפרד, כבר רכשתי חלקה לידך – ואני מקווה שזה תואם לצד שלך במיטה אותו צד ששמרת עליו בקנאות כ 26 שנות נישואין.
יש מלא תודות ולא אוכל לזכור את כולם אבל הזכרתי את בנק לאומי, תודה לפרופסור תמר פרץ מהדסה, המלאך שלנו משיבא תל השומר, ד"ר קרן לבנון שליוותה אותנו והייתה זמינה עבורינו בכל שעה ביממה, ד"ר יורם מנחם מקופ"ח מכבי רופא המשפחה וואו – אין לזה סוף –
אבל תודה אחרונה לך מלאך מקסים שלי שהשארת לי משפחה כזו – אין לי ספק שבלעדייך הייתי במקום אחר.
עדי