חנן, כנראה שלא הבנת אותי נכון

חנן, כנראה שלא הבנת אותי נכון, או שהתבלבלתי, כי הדבר האחרון שהייתי אומר זה שאני יודע הכל על הסמוראי. ברור לי שהמספר החד ספרתי של טיולים איננו נותן לי ולו עשירית מהידע האפשרי. ראיתי בתמונות כאן מצבים שלא הייתי חולם להגיע אליהם. אדם לא מפסיק ללמוד, עד שהוא מפסיק לנשום. גם בתחום שבו אני נחשב מקצוען, אני לומד כל הזמן - כי תמיד אפשר ללמוד יותר. ברגע שאתה אומר שאתה יודע הכל - אתה חוסם אפשרות ללמוד. מה שהתכוונתי להגיד, זה שמהטיול הראשון שלי (שהיה בליל ל''''ג בעומר, שהייתי מפוחד מהעלייה ולא ידעתי מה קורה ומה עושים), עד עכשיו, כשאני מגדיר את עצמי עדיין מתחיל, הגעתי לרמה שמאפשרת נהיגה רציפה בשטח נגדיר עד בינוני, ברמה ממוצעת, ואת זאת למדתי בזמן קצר יחסית (פחות מ10 טיולים, שחלק מהם קצרים ביותר) - כלומר הסמוראי איננו רכב קשה ללמידה, או רכב ''''שממצה את עצמו רק כאשר הנהג יכול'''' או משהו כזה, כמו שנרמז בפורום. אני אומר זאת כאשר אני מודיע שזה הרכב שטח היחיד שנהגתי עליו, לכן אני חסר קנה מידה. והכי חשוב - להתראות בשטח! (לא משנה עם איזה כלי) אבי שוע

ועוד משהו: במקום עבודה קודם ש

ועוד משהו: במקום עבודה קודם שעבדתי בו עם רכבי שטח היתה תופעה עם סטטיסטיקה מאוד מובהקת (הרבה עשרות התהפכויות ועוד הרבה יותר תאונות) של חברה'' חדשים שמגיעים לעבודה ובתקופה שבסביבות החודשיים ניסיון חלק נכבד מהם היה מתהפך עם הרכבים. בדרך כלל אנשים לא התהפכו בימים הראשונים של העבודה וחברה'' ותיקים יותר כמעט ולא התהפכו. בהתחלה אתה מאוד חסר ניסיון, שלב מאוחר יותר אתה בטוח שאתה יודע הכול ועושה שטויות ואז, או שעברת את השלב הזה רק עם נורת אזהרה בצורת החלקה מהדרך או כמעט התהפכות והבנת שאתה עוד לא יודע כלום ומתחיל לנהוג בצורה חכמה יותר או שהתהפכת. כן, גם אני הייתי בסרט הזה ואחרי כמעט התהפכות וסיבוב לא מתוכנן בשדה הסמוך לשביל הבנתי מה הרמה שלי. בשביל שאף אחד לא ירגיש כאן שאנן ויאמר שהוא עבר כבר את החודשיים אני מזכיר שחודשיים בעבודה ההיא היו של משמרות של 12 שעות בשטח ומעל 20 משמרות בחודש, דלק חופשי, רכב לא שלך ו12 שעות לשרוף אז כמות הניסיון שצוברים בחודשיים גם היא לא מבוטלת משהו שנהג נורמלי צובר בהרבה שנים. להתראות בשטח.

קודם כל, תודה על ההזהרה. אני ב

קודם כל, תודה על ההזהרה. אני בהחלט לא שאנן ולא מרגיש ''''יכול לעשות הכל''''. בנוגע לנהיגת שטח והתהפכויות, לא מעניינת אותי כל כך עבירות קשה - מטורפת. אולי אתה לא תבין את זה, אבל בשביל לעלות את מעלה מחמל / זיק /... לא אסכן את עצמי ואת הרכב. אני מטייל בשביל הנוף, הכיף שבעבירות קלה - בינונית פלוס, והרבה ממנה. אני לא מסתכן, ונוסע בשטח רק עם קבוצה מנוסה יותר ממני. ארז, שבזמן האחרון נסעתי איתו כמה פעמים, יעיד שלפני משהו שאני לא בטוח בו - אני שואל את המנוסים ממני, זו לא בושה לשאול ולא בושה לקחת את הדרך העוקפת. בכביש, כמו שאתה יכול להבין, אני לא עושה מירוץ רמזורים וכדומה עם הסמוראי, גם בגלל הטמטום בזה וגם בגלל שאפסיד בטוח... :-) אז תודה רבה (ברצינות) על הדאגה, ולהתראות בשטח! אבי שוע

אבי זאת הגישה הנכונה לך לאט א

אבי זאת הגישה הנכונה לך לאט אבל בטוח יש הרבה מה לראות בשטח מלבד מעלות קשים. גם אני בתחילה לא ענינה אותי העבירות הקשה והמעלים התלולים. אבל הצרה היא שכאשר אתה מתחיל בזה קשה לך להפסיק. נראה לי שזה כמו התמכרות. ברגע שפעם אחת הרגשת את האנדרנלין בדם שוב לא תוכל להפסיק. ותאמין לי אצלי לפחות זה לא קטע של ''''שלי יותר גדול'''' ההתמודדות עם המכשול ובתקווה גם ההתגברות עליו היא מה שעושה את החוויה. אבל אתה עדין לא הגעת לכך וטוב שכך. יש לך עוד הרבה שנות נהיגה לפנך ולא צריך לגמוע הכול בבת אחת. הגיפ שיש לך כרגע הוא מצוין למצבך. הוא יכול להביא אותך להרבה מקומות יפים ותוכל ללמוד ממנו רבות. עם הזמן במידה וחידק השטח ימשיך לגרום לך למחלת שטח קשה תעבור לגיפ ואז תתחיל להתמודד עם השטח הקשה. להתראות בשטח - מוני