הסכיתו ושמעו כיצד הוצאה דיבתי, לשון רעה משוטטת לה במסדרונות האופל וצמרמורת קלה אוחזת בעורי המסוקס עת קורא אנוכי את מאורעות הרשבג כפי שפורסמו בגזר ההלכה ע"י הנסיך-מתאבד יפני. אותו יום שישי, יום נאה היה. השמש זרחה, ציפורים צייצו להן עת התרסקו אל הקרקע לאחר שאיפת אויר צח מארובת תחנת הכח רידינג , נקראתי אל תחנת הדלק אשר בגלילות כדי שנצא אל הצפון, אל נחל היבניאל אשר בצפון, אל ישובי הספר ופרברי טבריה העיר השוכנת לרגלי הר ארבל אשר בצפון, אל הצפון. שם , בתחנת הדלק אשר בצומת גלילות, החל לרקום אסוני עור וגידים. אותו מתאבד יפני, גילה לי כי אין לו כל מסלול, מוכן או לא מוכן, וכי מטרתו היחידה היא להוביל את הקבוצה אל הוילה, מבנה חרב, אם כי ממוקם היטב וצופה אל נופי בראשית בתבלון של עמודי חשמל ואורות ניאון... וכך נסענו לנו אחרי אותו מתאבד, באותה שיירה היו אנשים רבים שנפלו לאותו מעשה נוכלות, זאביק ואסף, אריק2, וכאן המקום להצביע על אותו מעשה נאלח: לא אנוכי נטלתי את נשמתו הזכה של המתאבד אלא הוא עצמו בחותמו על העיסקה, העיסקה עם לוציפר, שליחו של השטן. ויוביל אותנו אותו נבל אל ההרים שמעבר ליבניאל, עליהם שמעתי וקראתי רק בספרי שר הטבעות אל רמת הגולן. הגענו לאותו מקום נאה ואכן קמו הנשים כולן להתקין לנו ארוחה. רקה יצרה סלט נהדר, מורכב מעגבניות בלבד, רוני חילקה צלחות פלסטיק, ליאת עישנה סיגריה וזאביק הכין כוסות של נס קפה בחלב ו/או תה לדורשים... אנחנו הגברים, ישבנו מסביב למדורה והעברנו את הזמן בשיחות על הא ודא ובעיקר על הא.[אין באמור לעיל בכדי להצביע ו/או לרמוז ו/או לטעון ו/או להניח ו/או להטעים כי מינו של זאביק הוא כזה ו/או אחר ו/או בכלל] למחרת בבוקר התעוררתי לקול הציפורים המצייצות להלן בעליזות עת כנפיהן תפוסות בחוטי החשמל לעד... והנה, נסתבר לי, כי אין בכוונת איש לקחת את האחריות על הובלת אותה קבוצה אומללה בנפתולי אותן גבעות בזלת שחורות. ולא רק זאת אלא כיבדו אותנו בביקור אורחים מכובדים עופר וצחי שדרשו גם הם את מנת האדרנלין היומית שלהם בלית ברירה, לקחתי את המפה, ציירתי מסלול, ונסענו לנו לטיול משפחות מהנה. זכיתי לאהדת כל בנות המין הנשי לאחר שנסתבר שהמדרגה הגבוהה ביותר במסלול היתה עדיין נמוכה יותר מגובה מדרכה ברחוב שינקין. אכן , באותו יום שבת, דרשתי שנעלה את המעלה שמעל ליישוב יבניאל, אך אויה, הסמוראי לא עמד בלחצים שהופעלו עליו מבית ונאלץ לחזור ליפן עם זוגתו. אנחנו, עלינו את המעלה (קלילי) אכלנו ונסענו בחושך לכביש בואכה כפר קמא. וכך נתבררו לי הדברים הבאים: אני אוהב לנווט אבל מעדיף לנהוג אני אוהב לטייל אבל נמאס לי לחלוטין מרמת הגולן, הזאכי,הבטיחה,מלאו את החסר הטיול הבא הוא לדרום פוגשים חברים נהדרים בטיולי גיפים אני אוהב לדבר על עצמי:)