הסיבה נעוצה כנראה בחוק שכבר התגלה לפני שנים רבות, לפיו אדם שיעבוד בעבודה מסויימת, לא משנה כמה היא מעניינת, בסופו של דבר הופך העניין לרוטינה.
חזרה על פעולה מסויימת כל יום כל היום יוצרת תחושה של עמידה במקום. עמידה במקום גורמת לאדם להרגיש מת. זוהי הסיבה לשחיקה בכל רמות הניהול.
ככל שאדם בעמדה בכירה יותר, כך חשוב יותר התפקוד שלו לחברה. כמובן שהבעלים הוא בעמדה הבכירה ביותר (אלא אם הוא כבר שחק את עצמו וויתר). לכן ההשפעה העיקרית והבולטת ביותר היא ברמת בעלים/מנכל.
היתרון בשינוי האוירה דווקא לטובת טיולי שטח נובע בעיקר מהשינוי הדרסטי באוירה. גם אם בעל העסק יושב במשרד וגם אם הוא מבלה את רוב זמנו על הכביש, נסיעה בשטח אינה דומה לאף אחד מהם. שינוי הוא מילת המפתח כאן.
הדבר הגרוע ביותר שמנהל יכול לעשות בסוף השבוע הוא לנוח מול הטלויזיה, לאחר שהוא עובד כל היום מול מסך מחשב. הטלויזיה, כמו שאמר שלמה ארצי בצדק מוחלט, היא מכשיר הטמטום. אבל מעבר לזה - אין כאן שום מנוחה. אנשים מדווחים לעיתים קרובות שהם מרגישים עייפים יותר בסופו של סוף-שבוע, וזו אחת הסיבות. העייפות לאחר טיול ארוך ומפרך שכלל כמה כמה התחפרויות, היא עייפות בריאה שממריצה את האדם לשבוע פרודוקטיבי, היא לא אותה עייפות של זומבי שפוקדת אתך לאחר יומיים של צפיה בקרן המהמהבת אלפי פעמים בשנייה.
לאחר הרפורמה במיסוי הרכב, ההוצאה נטו על ג'יפ גדלה עוד יותר, והיא לא מיועדת לעסקים כושלים או לעובדים זוטרים. אבל ההשקעה ברמה הניהולית הגובהה - או נכון יותר ברמת הבעלים תשתלם בסופו של דבר.
כמובן שגם לעובדים מגיע לשנות אוירה, אך הם צריכים להיות מאוד פרודוקטיביים כדי שהעסק יוכל להרשות לקנות להם רכב שטח אמיתי. ההוצאה צריכה להצדיק את עצמה.
מר יובל יבנקובסקי - מנכל המכון לאבחון עסקי בארצות הברית אומר:
מנהל או בעל עסק שיושב רוב זמנו במשרד או מול אנשים חייב לשנות את האוירה ב 180 מעלות ולנסות להקפיד לצאת כל סוף שבוע לשטח! ההשקעה היא רצינית אבל היא תשתלם בטווח הארוך אני אישית מחזיק ג'יפ בארץ, ובכל הזדמנות נוסע איתו לטייל כשאני נמצא בארצנו היפה!
פרטים נוספים באתר המכון לאבחון עסקי
https://www.bizdiagnosis.com/
///
