צרכנים אדישים

פסק דין חכם והוגן של השופטת פיינשטיין.  אני לא מוצאת חוסר מידתיות בעונש בגין הטעיה בין מבוטח לחברת הביטוח. מבוטח שמטעה יאבד את זכויות הביטוח שלו, על אותו משקל חברת ביטוח שמטעה תחוייב בחובותיה. תשלום זעיר בגין עוגמת נפש?  בל נשכח שלחברת הביטוח יש יותר ממבוטח אחד, כך שבסיכומו של דבר התשלום הזעיר לכאורה אינו זעיר. משרדי פאר? משרדי הפאר אינם אינדיקטור ליכולות של עו''ד, הם מקסימום מעידים על אפשרות לתת שוחד. מי שצריך להעמיד במקום את חברות הביטוח זה לא השופטים אלא אנחנו הלקוחות. חברות ביטוח שבאופן סיסטמתי מתחמקות מתשלום חובותיהן יאבדו אותנו. אז אפשר לשאול בציניות, יש חברת ביטוח שלא מתחמקת? יש ויש. יש יותר ויש פחות, יש בצורה גסה ובוטה ויש בצורה עדינה ואלגנטית. השיקול בבחירת חברת ביטוח לא צריך להיות הפרמיה אלא צורת הטיפול בזמן תביעה. נדידה מאסיבית כזו מצידנו היא הפתרון להתחמקויות מתשלום.

כתבה חדשה - תאונה בדרך למוסך על הגרר - מי ישלם?

הצרכנים בעיקר לא מודעים. 

ועו׳׳ד קליר רוצה לעורר מודעות ולגרום ללקוחות לעמוד על הזכויות שלהם. 

שיטת מצליח של חברות הביטוח

מחפשות לעשוק את האנשים שאין להם זמן ללכת איתם לבתי משפט.

טוב מאד שלא וויתר להם, וחבל שלא קיבל מהם יותר פיצוי!

כתבה חדשה - תאונה בדרך למוסך על הגרר - מי ישלם?

כאשר אנחנו רוצים לעמוד על הזכויות שלנו אנחנו נכנסים בשערי בית המשפט, תוך שאנחנו מבינים שהצד השני לא יבחל בטריקים שמיקים וזה לא רלוונטי אם הצד השני הוא חברת ביטוח, בנק, חברת מוצרי חשמל מובילה או סתם השכן ממול. רובם ככולם ינסו בכל כוחם להתחמק מתשלום. הגורם החשוב בתביעה הוא לא הצד הנתבע או הצד התובע, אלא מי שמנהל את הדיון, היינו, השופט.  תארו לעצמכם רכב שטח עם הנעה כפולה, 3 דיפרנציאלים, מתלים ארוכים, מרווח גחון גדול, תיבת הילוכים חזקה ותיבת העברה. הפרמטרים האלה מגדירים את ההצלחה של הנהג לעבור קטעי עבירות קשים, אך בכל רכב יש גם נהג והוא זה שקובע אם הרכב יעבור את המכשולים, או אם תרצו, המפתח הוא הנהג ולא הרכב. זה בדיוק מה שקורה בבית המשפט. הרכב הם מכלול הטענות, הראיות והממצאים והנהג שברכב זה השופט.  פרסום תביעות שפסקי הדין שלהם הזויים ולא קשורים כלל לראיות, יגרום לצרכנים לפעול סוף סוף.