פורומים

 - undefined

 - מרוקו - מסע אופנועים

26 בנובמבר 2012 ב 12:53 0 תגובות 123 צפיות זיו כספי

יוצאים לדרך

במוצ''ש ה3- לנובמבר 2012 התחלתי להתארגן...
לפנות בקר יום א' טסנו לרומא, החלפת מטוסים קצרה והמראנו לקזבלנקה.
כעת באויר, דקות ספורות לפני הנחיתה במרוקו.
היום מן הסתם מוקדש לטיסות, התארגנות, קבלת ויזות ונסיעה למרקש... יום ראשון קלאסי וממש לא מרגש, אך אין בלתו.
הקבוצה כוללת כ20 רוכבים, מהם 6-7 נשים אשר רוכבות עם החבר, אביהם או בני זוגם (כך לפחות נראה לי...).
דומה כי רובם ככולם רוכבי אופנועים באופן קבוע עד יומיומי ומכירים זה את זה ו/או את זו.
הסיטואציה החברתית עבורי חדשה שונה ומרתקת.
מעולם לא נסעתי כך לבד עם קבוצה שאיני מכיר...מתוך רצון להתמקד בנושא (רכיבת אופנוע כביש במרוקו).
אין לי פחד כלל לא מהעניין אשר בסה״כ לא חוויתי אותו (אופנוע כביש) ולא בהבט החברתי.
בסה''כ דומה שאהיה בעיקר עם עצמי וטוב שכך, אוכל מעט לשוחח עם עצמי, להתחבר, לחשוב ועוד.
אוגש מן הסתם יהא עסוק בהדרכה, מניח כי פה ושם בבקרים נרוץ יחדיו... אחלה ממש.
לקחתי עימי שני ספרים אשר אני מעריך כי אסיימם בנקל.
לענין הרכיבה בנופיה הקסומים של מרוקו... ממש מצפה לה... מאוד רוצה לחוות הרכיבה כראוי, להתחבר לנוף למשב הרוח למהירות ולהנות מחווית הטיול על גבי האופנוע.
הצטיידתי כראוי (ולא כמאפיין אותי...) כנראה שבתוך תוכי אני מעריך כי ארצה לרכוב עוד בהמשך.
תמיד נמשכתי לכלי זה, לעוצמתו, ללבד שבו, לפראיותו ובעיקר לכך שאינו יוצר חייץ עם הסביבה אלא מצוי בה ונותן לך לחוויה במלא חיותה.
זהו,גלגלי המטוס נגעו כעת בקרקע ...

קזבלנקה

ראשית, התארגנות בת כשעתיים בשדה התעופה לקבלת הויזות.
בעודי יושב בטרמינל וגאה ב''לבד'' הרעיוני שלי... מתחילות שיחות עם חברים לקבוצה, מתעניינים בדבר הרקע של כל אחד, הרקורד המקצועי, מקום מגורים,  עולם האופנועים ועוד.
תוך כדי שיחות נעימות מסתבר לי כי יושב אני ליד בחור אשר עשה עימי את כל הטירונות!! - יוסי ואני היינו יחד בפלוגה ג'.
זכרנו מיד זה את זה וממש התרגשנו!!
אין כמו חברים מהצבא גם אם לא התראת  30 שנה כמעט (מדהים)!
מפקד הצוות שלו היה יאיר גולן (היום אלוף פיקוד צפון) בן דוד שני שלי.
עוד קודם לכן, בטיסה הסתבר כי יעקב סולימה, איש עסקים מקסים מרמת השרון הינו לקוח במשרדי לענין שינוי יעוד בתוכנית 3633.
זהו, אז לפתע הלבד כבר לא כזה לבד...
בכלל, אט אט מתחילים לשוחח ולמצוא מוקדי ענין משותפים, להקשיב לשאול וללמוד מאחרים, נחמד!!
לאחר ''בילוי'' קצר בטרמינל, יצאנו לעיר באוטובוס אליו חברנו לארוחת צהריים מאוחרת  במסעדת דגים על הטיילת של קזבלנקה.
הטיילת פרוסה על גדות האוקיינוס האטלנטי, מדהים ומרשים!
העיר כולה נראית מרתקת יפה ומיוחדת.
בהמשך, נסיעה בת כ-3.5 שעות למרקש בה ישנו עד עת זו בדיוק (כעת 05:30 של יום שני ה-5 בנובמבר).
בלילה לאחר קבלת החדרים החברים עוד ירדו לאכול, העדפתי לישון ולנוח.
(קוריוז קטן: בנסיעה למרקש ישנתי /שכבתי על רצפת האוטובוס, כמו בימים הטובים ו...השתנתי בבקבוק כדי לא לעצור האוטובוס).  (הערת העורך: איזה חפ''ש!!!).
יאללה!
וכעת, מעט ספורט  ארוחת בקר וחבירה לאופנועים!!!

22:00 בווארזאזת...

אחרי יום מדהים, מאתגר, מרשים ו...יפהפה.
רכבנו כ-350 קילומטר... חצינו את הרי האטלס, ביקרנו בכפרים  טיפוסיים, הנוף משגע ומגוון: בוץ אדום, בזלת , שכבות ירוקות , סלעי משקע ימיים (שארית מים טטיס) יוצרים אזור רב גוני, מאובנים בצידי הדרך למכירה.
 בלב השטחים העצומים אתה נתקל במקומות שנראים ''מהסרטים''. ואכן, באתרים שכוחי אל אלו, קסבה מיוחדת בה צולמו בין השאר לורנס איש ערב, בן חור, שמשון ודלילה ועוד...
הרכיבה היתה לי קשה, הגוף לא רגיל למאמץ שכזה ולריכוז שכזה...
חווית הרכיבה אכן מופלאה! 
בדרך ביקרנו בקבר של הרב דויד משה אשר נחשב לעילוי מדהים.
הסתבר כי אחד מבין חברינו הרוכבים דויד משה (דידי), הינו נינו אשר נולד במרוקו אך טרם ביקר בקבר סב אביו.
מספרים על הרב כי היה עושה ניסים ונפלאות. מחייה, מרפא, מעבר ועוד.
סביב קברו, בלב השטח, התפתח ישוב קטן הצבוע לבן בוהק.
כעת אחרי ריצת לילה עם אוגש ויוסי אשר כאמור היה עימי בטירונות, ארוחת ערב כבר נאכלה בתאבון גדול וכעת לישון.

טאזארין

לאחר יום רכיבה שני נהדר אשר החל בווזריזאת  ממנה המשכנו דרומה לעבר אזור האנטי אטלס, בהמשך, מזרחה לאזור הסהרה הצפוני.
יום רכיבה אשר בו התחלתי ''ברגל שמאל'' ליתר דיוק, בבדיקה טרום הרכיבה זיהיתי כי הברקס האחורי (ברקס רגל) לא תקין. האמת, חשתי כבר אתמול כי הבורקס לא/בקושי עובד אך התעלמתי ועבדתי בעיקר עם הברקס הקדמי.
תקלה זו גרמה לי להשאר מאחור עוד כשעתיים עם הבעלים של האופנועים, אופנוען בפני עצמו, עם שני מכונאים בכדי לפתור התקלה.
הסתבר כי היום ה-6/11/2012 הינו יום חג למרוקאים וזאת בזכות העובדה כי ביום זה לפני 36 שנה (1976) חסן השני הורה לעמו לנוע דרומה לכיבוש הסהרה הדרומית.
כך עשו כ-300,000 איש ומאז הפך יום זה ליום חג.
יום כיבוש חבל ארץ זה, גאולתו וצורפו למרוקו.
ציינתי חג זה גם היות ובגינו, המוסכים היו סגורים והתקשנו לאתר חלפים מתאימים.
בסופו של דבר החלנו במסע סולו להדביק הקבוצה. היה אחלה!
חברנו לקבוצה באזור זגורה בה ערכנו ''פיקניק''/פריסה של צהריים.
מהצהריים, רכיבת שטח של כ-50 קילומטר עם שתי עצירות, האחת - באר בלב המדבר והשנייה - בית משפחה מקומית בו התארגנו לתה עם פיתה וסילן.
עם רדת הליל הגענו לטאזארין  בה אנו לנים הלילה.
עם הגעתנו - שחיה, פילאטיס קל, ארוחת ערב ו...הנה אני !!!

באסה! סוף יום הרכיבה השלישי

מעידה קלה בדיונה שלצד הכביש, נסיון לבלום את החלקת האופנוע הכה כבד ו... הפציעה ההסטורית נפתחה! שריר התאומים ברגל ימין!
תחבושת, משחה, צליעה... פגיעה במצב רוח!
ובכל זאת: יום מדהים בו רכבנו למעלה מ-300 ק''מ, אנטי אטלס, כפרים, גבול אלג'יריה,  הפסקת צהריים במדבר עם להקה טוארגית מדהימה (יש דיסק) ו..הסהרה!
איזו עצמה של מדבר, דיונות אינסופיות בגווני אדמדם.
אזור היציאה והחזרה של מירוץ מרזוגה מסדרת הראלי דקאר.
טיפוס על הדיונות ועוד ועוד...
התמונות של אלי ידברו כראוי!
היום אחרי שראיתי איך מידית אוגש מעלה תמונות לפייסבוק ואיך מיד מגיבים, למדתי גם איך להעלות תמונות והעליתי 3...
כעת במיטה, מקווה לקום עם רגל סבירה.

היום הרביעי לרכיבה

אז התעוררתי עם רגל סבירה (לרכיבה, בודאי שלא לריצה...) עלינו על האופנועים ממרזוגה אשר בסהרה לכיוון יום ''קניונים'' - הדאדס והטודרה. כבר לאחר פחות מ-20 קילומטר, תוך כדי נסיעה על כ-120 קמ''ש, התרסק אלי (הצלם של הבלוג שלי) על הכביש, ככל הנראה כתוצאה מפנצר/פיצוץ בקדמי. אלי היה לפני, מרחק שני אופנועים. המחזה היה קשה! התרסקות והחלקה של כ-150 מטר על הכביש אשר בסיומם, בזכות מנת מזל לא נתפסת ורמת מיגונים טובה, שרד אלי את הארוע רק עם מכות יבשות.
בערב הודו לאלוהים החברים וברכו ברכת הגומל (ויש אשר יחסו זאת לנס נוסף של הרב דויד ומשה).
לאחר כשעה סודרו הליקויים באופנוע והמשכנו ברכיבה.
בדרך עצרנו לתה במאהל ובו בארות מים עם מערכות תת קרקעיות המחברות אותן, התעלות ממש בגובה אדם ופרוסות על מאות מטרים.
אט אט החלנו לטפס ואט אט קדרו פני השמים ונפתחו ארובותיהם!!
עלינו על חליפות סערה והנוף השתנה באופן מדהים ממדבר צחיח וחם להרים מופלאים בגווני אדום משובצים בבתי טיט יפהפיים, נחלים זורמים וצמחיה נאה (בעיקר צפצפות ותמרים כמדומני לצידי הנחל).
לאחר מסע טיפוס מרהיב  לשיאו של קניון הדאדס ונוכח אובדן של אופנוען אשר סטה מהדרך ויצר עיכוב של כשעתיים, הגענו לקניון הטודרה,למלון בלב הקניון... מרהיב!!
כעת כבר אחרי שינה ומענה למיילים... יום טוב לכולם!!

אט אט אוגש פתח לי את חליפת הסערה שנקרעה ואת הקסדה. תוך דקות קלות נעמדתי על הרגליים והגענו ללובי של המלון בו אכלו החברים צהריים.
בלובי קילפנו אט אט את הבגדים לבדוק הנזקים, ביקשתי קרח לרגל ולאצבעות יד ימין אשר התנפחו והתנפחו. כולם חשבו שהאצבעות נשברו, היות והתנפחו ברגע לבלונים. במשיכה החזרתי אותם למקום והרגשתי הקלה ממש.
חבשתי המרפק והרגל ו...עליתי על רכב הליווי.
הביגוד הממוגן ובמיוחד קסדת השואי החדשה, המעיל, הכפפות, המכנס והמגפיים הוכיחו עצמם ממש! (ותודה ענקית לצאלה מאביזריון).
יכל להיות הרבה יותר גרוע!
האופנוע ניזוק קלות, מראה נשברה, שריטות וזהו.
כעת על רכב הליווי, מפסיד את העליות המקסימות לאיפרן.
נגיע לאיפרן ונבחן אם אוכל להמשיך ברכיבה...
חרבון!!
לא מדווח הביתה עד שאשוב!

ו...כאשר יגורתי...בא לי...

כעת ברכב הליווי, אחרי כ-300 קילומטר של גשם, סערה ונוף משתנה.. היות והאזור חווה שטפונות ומטרים אדירים, החליט האוגש להגיע לאיפרן, יעדנו הבא, מסביב..
במקום להמשיך צפון מזרח מקניון טודרה, הוחלט לחזור דרום מערב, לראשית הקניון, לרכוב  מזרחה כ-200 קילומטר, לרדת לכיוון מידלט, לאכול צהריים ולטפס לכיוון איפרן מנקודה יותר מזרחית ולעלות שוב לאטלס...
הנסיעה היתה בראשיתה קשה ורטובה אך אט אט התבהרו השמיים והנוף נגלה במלא הדרו!
ואולם, בכניסה למלון בו אכלנו צהריים, אחרי נסיון לעקיפת משאית, כשראיתי כי הראשונים ירדו ימינה לכיוון המלון, חתכתי ולא שמתי לב כי הכביש המהודק התחלף, ללא אזהרה, למשטח מקורצף בגוון של הכביש... החלקתי במהירות 80 קמ''ש לערך... על צד ימין, האופנוע נפל עימי ועליי...
בבקרת נזקים ראשונית נראה כי שתי האצבעות, זרת והקמיצה של יד ימין, ננקעו או משהו בדומה, הברך חטפה מכה חזקה ונפערו בה פצעים,  ובעיקר כל אזור הרצועות הצידיות והתאומים ימין האומלל ממילא חטף חזק כנראה מהנפילה ומנפילת האופנוע עליי.  
מיד עם ואחרי הנפילה, טראומתי למדי, מצאתי עצמי מתחת לאופנוע, הרגל תפוסה תחתיו ואני בלי יכולת לנוע. לקח שניות, שנראו לי ארוכות מאוד, עד שהרימו מעליי את האופנוע. אוגש הגיע אליי והחל לדבר עימי, בלם את נסיונות הקימה שלי (בחכמה), הרגיע, וביקש לוודא איך הראש הגב והצוואר.

כעת כבר מוצאי שבת, אנו ברבאט

רכבתי היום, אמנם עם כאבים עזים שהלכו והתגברו אך רכבתי את כל הדרך.
יצאנו מאיפרן לכיוון פאס. בפס סיירנו עם מדריך מקומי בסמטאות העיר העתיקה - סמטאות המשמשות בעיקר לייצור ומסחר.
קנינו מיני חפצים תשורות ומתנות  למרות שעיקר הרכישות יהיו במרקש.
הרכיבה היום היתה אף היא בגשם...רובה.
את ה-130 ק''מ האחרונים עשינו על כביש מהיר - ממש אוטוסטרדה עד לרבאט - בירת השלטון במרוקו.
הגעתי, הורדתי את החבישות וזיהיתי כי הברך התנפחה מאוד.
אמבטיה חמה,ארוחת ערב ו...לישון.
מאושר על כי למרות הקושי והמגבלות כתוצאה מהנפילה ולמרות הכאבים ,לא ויתרתי. (ושוב העורך חייב להעיר: ממש עקשן הכספי הזה!).
מחר יום רכיבה אחרון.

כבר אחרי ה''אחרון''...

יום מתיש בו התחלנו ברבאט בירת מרוקו, סיירנו בארמון המלך, ארמון ממש אשר סביבו משרדי הממשלה הכפופים לו. ממש עיר...
כמו כן ביקרנו  בקברי המלכים (מייסד השושלת, מוחמד החמישי וחסן השני).
הנסיעה לקזבלנקה (80 ק''מ לערך) היתה קשה, אמנם לאורך חוף הים (חוף האוקינוס האטלנטי) יופי נהדר, אך גשם עז ורוח צד חזקה.
בקזבלנקה עליתי על רכב הליווי לכ-150 ק''מ אך לסיום (70 ק''מ אחרונים בהחלט) חזרתי לקבוצה.
היה קשה ממש (חושך גשם ורוח).
השבנו את הכלים ו...נסתיימה הרכיבה בקול תרועה רמה!!!
כעת כבר במיטה..

מרקש, בוקר יום שני בשבוע

אחרי ריצת בוקר קלה אשר החלה בצליעה והשתפרה... הוזרם מעט דם למקומות הפגועים.
כיף של בוקר, התחושה של אחרי נפלאה! מזג האוויר מושלם, קריר אך שמשי.
נצא לשווקים...
 
עוד לפני היציאה לשווקים יצאתי לרוץ, אוגש ויוסי יצאו לפני ולא הסכימו כלל שארוץ נוכח פציעתי.
רמי גרסי המקסים, בן זוגי לחדר במהלך המסע, הציע להצטרף. יצאנו להליכה אשר אט אט התפתחה לריצה. השלמתי כמעט עשרה קילומטר כאשר לאורך הריצה חשתי איך אט אט הרגל משתחררת והצליעה מתעדכנת...עשה לי בהחלט טוב!!!
(הערת העורך: מה חשבת רמי? שכספי יוותר ולא יהפוך את ההליכה לריצה ??!!).
בהמשך יצאנו לסיור אשר החל ב-Menara  - בריכה ענקית עתיקה - המקום שימש בעבר ככל הנראה ללימוד שחיה או/וגם לנוי וכיום שוכנים בו דגי קרפיון.
בהמשך הגענו למסגד הכתוביה אשר הצריח שלו מתנשא לגובה 77 מטר ואסור לבנות במרקש בניין גבוה ממנו.
באזור זה החלנו לחוש כבר את השוק הססגוני עמוס אלפי אלפי חנויות, דוכנים, רוכלים ועוד.
צעדנו ללב הרובע היהודי המלאח אשר לבינתיים ננטש על ידי מרבית היהודים ואולם בליבו בית הכנסת העתיק נשמר, מוחזק ומשמש כאכסניה בנוסף להיותו בית תפילה. בית כנסת זה הינו עתיק ביותר, משנת 1492 (גירוש ספרד) ונשמר מאז בתצורתו המקורית.
יפה לראות כי מולו, בסמטה הצרה מוצב שוטר אשר שומר עליו!!
בהמשך, ארוחת צהריים במסעדה מרוקאית מרשימה בתוככי הסמטאות ומשם לגלב בכיכר ג'מא אל פנא לשם גילוח ותספורת - להם חיכיתי  כבר ימים...היה כיף ממש!

שווקים במרקש

לא יאומן לראות ולחוש את כמות הסוחרים הצבעוניות הריחות והגודל של השוק במרקש.
הסתובבתי בו לבד עם עצמי בחיפוש אחר מעט מזכרות -  טגין מקומי, חולצות, קומקום, מאפרה ועוד.
התמקחתי, התווכחתי, ראו שהם מצפים, מבקשים ורוצים... ובסוף גם שילמתי..
חזרתי עם ערב למלון בצעידה בת כארבעה קילומטר עמוס ועייף.
במלון, החברים התארגנו ליציאה לשוק ג'מא אל פנא אשר בשעות הלילה הופך לשוק אוכל ותרבות, מופעים והילולות ...
בחרתי להשאר בחדר ולנוח לקראת החזור. לא רוצה להגיע סחוט ושחוט. גם כך מצפה לנו יום קשה וארוך עד החזרה ארצה...
 

סוף המסע

כעת כבר 12:45, אנו בטיסה מקזבלנקה בדרך לרומא.
הצלחנו לעבור חיש קל את הבידוק /שקילה.
עוד קומקום, שוקולדים ומיני מתיקהו... המראנו!!
זיו כספי, עו״ד
גינדי כספי, משרד עו״ד

הוספת תגובה
ביטול פירסום תגובה