
כתבה חדשה: סיכום טיול ג'יפים מלטרון לדרך בורמה, נחל כסלון ונחל רפאים -9/4/21
כתבה חדשה: סיכום טיול להר מונטאר, המרסבא ומצוק העתקים - 3/4/21
כתבה חדשה: סיכום טיול פסח יומיים בדרום - סובארו דרייב, 30-31/03/2021
כתבה חדשה: משאיות איסוזו 2021
כתבה חדשה: איסוזו סדרה F
כתבה חדשה: סיכום טיול דיונות - 3/4/21
כיום הקומביין קוצר ודש את השעורים (מפריד בין המוץ לדגן). לאחר מכן המגבבת הופכת את המוץ (הקש) על מנת לייבשו ומסדרת אותו בשורות לקראת הכבישה. ולבסוף המכבש אוסף את המוץ (הקש) ועורם וכובש אותו לבאלות. ישנם סוגי מכבשים שונים המייצרים באלות בגדלים ומשקלים שונים: באלה קטנה ומלבנית במשקל ממוצע של 25ק''ג (כ-80 ס''מ אורכה), באלה גדולה ומרובעת - שוקלת כחצי טון ואף יותר (כ-1.5 מטר אורכה) , באלה עגולה - שוקלת למעלה מ-700 ק''ג.
חקלאי, בעל מקצוע, יכול להבחין בין סוגי הדגנים. ישנם סוגים רבים של דגנים ולהם שימושים למאכל אדם, למאכל בהמה, ליצור שמן ולתעשייה. המפורסם ביותר בין מיני הדגן הוא החיטה למינה, המשמשת להפקת קמח, ויש גם שעורה, אספספת, תלתן ועוד. חיים סגל מהגד''ש (גידולי שדה) של קיבוץ רמת יוחנן מוסיף ומדגיש כי גם שדה קצור שהשעורים בו טרם נאספו ונכבשו לבאלות הוא בעל ערך יקר לחקלאי ואין לנסוע עליו ולרמוס את השעורים המחכים למכבש.