כתבה חדשה: דקאר 2025: מחממים מנועים
כתבה חדשה: טיולים בסוף השבוע הקרוב, טיולים בחנוכה וכתבות חדשות באתר השטח
כתבה חדשה: סיכום הדרכת נהיגה בשטח - הר חורשן 15/11/24
כתבה חדשה: סיכום הדרכת נהיגה של מועדון סוזוקי, יער בן שמן - 15/11/24
כתבה חדשה: סיכום טיול ג'יפים מערד לים המלח - 23/11/2024
כתבה חדשה: סיכום טיול מועדון רקסטון בשמורת הגלבוע - 23/11/2024
כיום הקומביין קוצר ודש את השעורים (מפריד בין המוץ לדגן). לאחר מכן המגבבת הופכת את המוץ (הקש) על מנת לייבשו ומסדרת אותו בשורות לקראת הכבישה. ולבסוף המכבש אוסף את המוץ (הקש) ועורם וכובש אותו לבאלות. ישנם סוגי מכבשים שונים המייצרים באלות בגדלים ומשקלים שונים: באלה קטנה ומלבנית במשקל ממוצע של 25ק''ג (כ-80 ס''מ אורכה), באלה גדולה ומרובעת - שוקלת כחצי טון ואף יותר (כ-1.5 מטר אורכה) , באלה עגולה - שוקלת למעלה מ-700 ק''ג.
חקלאי, בעל מקצוע, יכול להבחין בין סוגי הדגנים. ישנם סוגים רבים של דגנים ולהם שימושים למאכל אדם, למאכל בהמה, ליצור שמן ולתעשייה. המפורסם ביותר בין מיני הדגן הוא החיטה למינה, המשמשת להפקת קמח, ויש גם שעורה, אספספת, תלתן ועוד. חיים סגל מהגד''ש (גידולי שדה) של קיבוץ רמת יוחנן מוסיף ומדגיש כי גם שדה קצור שהשעורים בו טרם נאספו ונכבשו לבאלות הוא בעל ערך יקר לחקלאי ואין לנסוע עליו ולרמוס את השעורים המחכים למכבש.