דובדבן צ'כי - קודיאק של סקודה

הקודיאק של סקודה מכניס את החברה הצ'כית לסגמנט רכבי הפנאי הבינוניים, ממנו נעדרה עד היום. סקירת מערכות וחוויה ראשונה בכביש ובשביל עם ה-SUV או ג'יפון בעברית של הקודיאק.

בהתחלה שקיבלנו את הקודיאק למבחן עוד לפני מסיבת העיתונאים, כאשר אנשי סקודה התייחסו לנושא כמעט כמו מבצע צבאי של הכוחות המיוחדים הצ'כים. הרכב לא נמסר בסוכנות, אלא במתחם של משרדי החברה, ושם בפינה חצי־נסתרת ספק־חנתה ספק־הסתתרה שיירת קודיאקים לעיתונאים עם אמברגו לפרסום עד ליום אחרי מסיבת העיתונאים שהייתה אמורה להתקיים בשבוע שאחרי.

מתן, אחראי נסיעות המבחן בסקודה ו"מפקד המבצע", היה באופן לא מפתיע עסוק והתפנה למסור לי את הקודיאק בצבע "אפור־עסקים" שתואמה לנו. "אני יודע להגיד לך שהיא 1.4 ליטר טורבו — וזהו. אין מחיר, אין מפרט, את הכל תקבלו במסיבת העיתונאים". ברור שזו רמת האבזור הגבוהה אמרתי, אין סיכוי שרמת האבזור הבסיסית תכלול ריפודי אלקנטרה משולבים בעור ומושב נהג חשמלי. מתן, בתגובה — ספק בגלל האיסור, ספק בגלל שבאמת לא ידע (לדעתי הראשון) — אמר שוב "לא יודע" והוסיף "תתכונן לזה שאנשים בטירוף על האוטו". נו טוב, נהגתי כבר בכמה דברים שמשכו עניין, ואני חושב שאפשר להירגע. מדובר הרי ברכב פנאי אפור, לא איזו אאודי R8 באדום לוהט. 

וכמה טעיתי... עוד בתוך המתחם של צ'מפיון כאשר אני מעביר את הכסאות של הילדים מהאוטו שלי לסקודיאק (החיבור מתבקש) הופתעתי מדפיקה על החלון מאישה לא צעירה "זה הקודיאק?" כן השבתי — "אפשר לצלם?". כן... "באמת? תודה!" ואז היא שלפה את הנייד וצילמה כמו ילד בן 12 שפגש למבורגיני צהובה ולא סקודה אפורה, נאה ככל שתהיה (בעיקר מלפנים). בהמשך המבחן אגלה שאולי זו בעצם כן סוג של מכונית על, לפחות עבור חלק מהציבור — ובעיקר בעלי סקודות (וכאלו לא חסר). האוטו צולם שוב ושוב, שאלו אותנו שאלות ברמזורים, חברים ובני משפחה עלו לרגל בשביל לפגוש את הסקודיאק. אז הנה, אני כבר מתחיל לספר לכם איך הוא.

מבצע דובדבן

אני ואשתי החליטה שזה יהיה נחמד אם "נקפוץ עם הילדים לקטוף דובדבנים ברמת הגולן". אז החיבור לאחד מימי המבחן של הסקודיאק היה פשוט מתבקש, עם מבחן אמיתי בשימוש משפחתי ואפשרות להשלים את היתר בזמן הנוסף. נהדר. אשתי הייתה מרוצה גם היא מהקודיאק. "הוא נראה נחמד, טוב שיש וילונות לילדים מאחור". לדעתי הוא נראה מצויין מלפנים עם הפנים המזהות של סקודה, עם תאורת לד סופר־נאה שנראית כאילו נגנבה מהמחסן של אודי (מרמת האבזור השנייה ומעלה), שבכה גדולה ומידות נדיבות. מהצד הוא נראה בעיקר גדול וארוך, מבהיר שחישוקי ה־"18 הם לא המידה הגדולה ביותר שהוא יכול לאכלס. מאחור, הוא נראה כמעט זהה לסיאט אטקה (קישור), ומחמאה זו לא; אצל שניהם הפנסים האחוריים נראים, ובכן, מוזר.

ערב לפני הנסיעה ואני מנצל את הזמן להתרשם לבדי (ובשקט...) מהקודיאק. תא הנוסעים מרשים; המרחב מלפנים טוב בכל הממדים, כמצופה. אחרי מסיבת העיתונאים אני כבר יודע לספר  שרכב ההדגמה שלנו היה ברמת האבזור 'סטייל' (שנייה מתוך שלוש; ראו פירוט גרסאות בהמשך הכתבה) עם ריפודים בהירים ושילוב צבעים נכון בתא הנוסעים בין כהה לבהיר (וכן, זה פחות שימושי בכל הקשור לניקיון). במרכז בולט מסך מגע "8 עם כפתורי מגע בצדדים שהם מעט פחות נוחים. עיצוב סביבת הנהג נאה גם אם מעט שמרני, ובשחור עם שחור הוא פחות מרשים. יש מסך נוסף בלוח המחוונים ונגיעות עיצוב נחמדות פה ושם. איכות החומרים טובה, גם באזורים הנמוכים יותר (אם כי לא תמיד) וזה חריג לטובה ורק בידיות הדלתות נתקלנו באיכות הרכבה פחות טובה מהמצופה.

הכניסה לשורה השנייה מאוד נוחה הודות לדלת ארוכה והמרווח מאחור מעולה. יש פתחי מיזוג תקניים לשורה השנייה, ומרמת האבזור השנייה, גם בקרת אקלים נפרדת. מאחור נמצאים גם כניסת USB, שקע 12V ושקע 230V. נאה. המושבים ניתנים לכוונון לפנים־אחור וגם זווית המשענת ברת שינוי. המרווח לברכיים מעולה וגם מרווח הראש. המושב עצמו נוח, אם כי המושב האמצעי פחות נעים ונוקשה יותר. הראות החוצה מצויינת והוילונות המקוריים והחלונות השחורים מאוד נוחים.

אם צריך להתחשב ביושבי השורה השלישית ולהזיז את המושב לפנים, יש עדיין מקום מספק לברכיים. הכניסה לשורה השלישית לא ממש נוחה למבוגרים, והמושב עצמו בזווית ישרה מדי ומאוד נמוך. כך שגם אם המרווחים לברכיים ולראש סבירים יחסית, מבוגר לא ירגיש שם בנוח.

תא המטען קטן אך סביר עם 7 מושבים, וענק עם 5. הקיפול עצמו נוח, ונחמד שאפשר לקפל מתא המטען, במשיכת ידית, גם את השורה השנייה. בקיצור, יופי של עבודה.

בכל הקשור לאבזור, נציין שבלם החנייה האלקטרוני הוא תוספת חביבה (לא צריך ללחוץ על דוושת הבלם ברמזור); תא אחסון ייעודי למטריה בדלת הנהג עם ניקוז מים החוצה הוא הברקה (אופיינית לסקודה); ויש גם טריק חביב להפליא שמגן על קצה הדלת בפתיחה ונעלם לתוך הדלת בסגירה. אבל יותר מכל ראוים לציון אביזרי הבטיחות המתקדמים כסטנדרט (ראו פירוט בהמשך), וציון הגבוה במבחן הריסוק העומד על 5 כוכבים (2017).

לדרך

בבוקר אנחנו יוצאים לדרכנו ופוצחים בשיוט נינוח. נוחות הנסיעה הבין עירונית נעה מסבירה לטובה. מדי פעם מרגישים שיבושים קטנים אבל לא בצורה מציקה, והריסון על גלי כביש טוב. מה שפחות טוב הם רעשי רוח שמורגשים מאזור המראות, ויש גם רעשי כביש. זה לא נורא, אבל זה שם. אבל נעים לכסות קילומטרים עם הסקודיאק, וקל גם לשייט איתו במהירות גבוהה. אנחנו עוצרים להתרעננות בעפולה, ובעוד הילדים יוצאים לרוץ כי נראה שהם אוגרים אנרגיה בכל שנייה בה הם לא משתוללים, ואני יוצא למסלול עירוני, לבדיקה הכרחית של הנוחות. הקודיאק מכויל על הצד הנוקשה יותר ואינו מתנהל בעיר באופן אחיד. לרוב הוא בסדר, אבל מדי פעם חודרים שיבושים רוחביים לתא הנוסעים. לכך אחראי בעיקר המתלה האחורי, שמעט מתקשה להתמודד איתם. מצד שני, זה לא קורה הרבה. אני חוזר למשפחה ואנחנו ממשיכים לדובדבנים.

רכב ההדגמה צויד במנוע ה־1.4 ליטר טורבו, עם הנעה קדמית. המנוע מספק 150 כ"ס ו־25.4 קג"מ ומשודך לתיבת הילוכים דו־מצמדית עם 6 הילוכים. הקודיאק לא קל (1589 ק"ג), אבל המנוע לא מתקשה, גם אם המכונית לא משדרת קלילות. יחידת ההנעה מספקת לחלוטין ומי שחושש מהנפח הקטן (יש עדיין כאלו?) יכול להרגע, גם בעליות לרמת הגולן הקודיאק לא התקשה לספק קצב טוב, ומי שאוהב תגובות זריזות יותר, שיתכבד ויבחר במצב 'ספורט' של התיבה ואז התגובות מהירות יותר.

מדי פעם בנסיעה רגועה יש תחושה מעט עצלה כאשר נראה שהתיבה לא מורידה הילוך אלא מנסה להאיץ באותו הילוך. זה לא קורה הרבה ובר פיתרון עם לחיצה מעט יותר חזקה (או מצב 'ספורט'). קולו של המנוע נשמע יותר בסל"ד גבוה, אבל לא בצורה ממש מציקה. התיבת מתבלבלת מעט (מאוד) בעיר, אבל בשאר הזמן היא מתנהלת היטב, גם אם אינה תמיד סופר־זריזה כאמור. צריכת הדלק בשיוט נינוח עמדה על 14 ק"מ/ל', ובימי המבחן נרשם ממוצע טוב של 9.8 ק"מ/ל'.

כבישי הגולן הם גם מקום טוב לבדוק יכולת דינמית. לקודיאק יש מצבי נהיגה: 'חיסכון', 'רגיל', 'ספורט' ו'אישי'. באחרון תוכלו לכוון את המשתנים השונים באופן נפרד: הגה, מערכת הנעה, (ואת האיתות הדינאמי ומיזוג האוויר...). המתלים אינם מתכווננים. עיקר התוספת הוא מעט יותר משקל להגה, שעדיין קל מדי, כך שהפערים לא משמעותיים. הקודיאק מציע אחיזה טובה, ומתנהל סביר כל עוד לא ממש דוחפים אותו לפינה. אם נוסעים בקצב מעט גבוה מהרגיל (שזה מהר מרוב האנשים ברוב הזמן) הוא בטוח ונשלט. אם נוסעים מהר, יש לא מעט תת היגוי וזה פחות נעים. בקיצור, גם בתחום הדינמי הקודיאק בסדר.

בטיול שבילים נינוח הוא מספק את הסחורה; הנוחות לא תמיד טובה אבל הוא הוא יעיל בשביל ומשדר תחושה מוצקה. בקרת המשיכה יעילה בעליות תוך כדי תנועה, אבל לפעמים קצת קשה לצאת מהמקום או שהתגובות החדות יכולות להביא לסחרור צמיגים בשטח. כך או כך הוא נחמד לטיול נעים.

שלם

אז בסוף הגענו לקטיף הדובדבנים. שילמנו בכניסה, שילמנו עוד על הדובדבנים (במחיר מעט יותר יקר ממה שמוכרים ליד הבית...) אבל העברנו יום משפחתי נחמד, וזה מה שחשוב.

ומה עם הקודיאק? הוא היה שותף מצוין לנסיעה משפחתית שכזו כאשר שימש דוגמא ל(עוד) ביצוע נכון מבית סקודה. הוא נראה טוב (במיוחד מלפנים), מרווח מאוד בשתי השורות הראשונות ודומה למתחרים בשלישית. רמת האבזור של רכב המבחן ('סטייל') היתה מצויינת אבל גם הבסיסית מציעה אבזור נאה.

למעשה, לקודיאק אין חסרונות רציניים, יש לו שפע יתרונות ונראה שהוא בהחלט מכוון לראשות הקטגוריה. גם אם תג המחיר יקר מחלק מהמתחרים, ברור שיש לו כמה אסים בשרוול שיכולים להצדיק זאת. לסיכום, אם תרצו, מדובר בדובדבן של סקודה, ושפע העניין מוכיח שהציבור מתכוון לקבל אותו בזרועות פתוחות ונסיעת המבחן הוכיחה, שבצדק.

גרסאות ומחירים - סקודה קודיאק

גרסת הכניסה היא בנזין 1.4 ליטר עם 150 כ"ס המוצעת עם הנעה קדמית או כפולה.
מעליה תמצאו גרסת 2.0 ליטר עם 180 כ"ס עם הנעה כפולה בלבד.
גרסת הדיזל מנוע 2.0 ליטר המספק 150 כ"ס והנעה קדמית.
מנוע ה־1.4 ליטר מוצע עם תיבה דו־מצמדית עם 6 הילוכים, וכל המנועים האחרים עם דו־מצמדית עם 7 הילוכים.

1.4 ליטר הנעה קדמית עולה 180,000 שקלים, וההנעה הכפולה מייקרת ב־15,000 שקלים.
הדיזל עולה 200,000 שקלים - כל אלו ברמת האבזור הבסיסית, 'אמבישן'.
רמת האבזור 'סטייל' מייקרת את מחיר הגרסאות ב־20,000 שקלים.
גרסת ה־2.0 ליטר מתחילה עם רמת האבזור 'סטייל' ומחירה 229,000 שקלים ומחיר הרמה הבכירה, 'אקסקלוסיב' הוא 245,000 שקלים.
אם תרצו 5 מושבים, תחסכו 5000 שקלים בכל הגרסאות ואם תרצו גג שמש (תקני רק בבכירה) תוסיפו 7500 שקלים.
המכוניות במשלוח הראשון הוצעו עם אביזרי בטיחות חסרים בהנחה קטנה (מאוד); אנחנו חיכינו למשלוח הבא...           

 

פירוט רמות אבזור ומערכות בטיחות

'אמבישן' היא רמת כניסה נאה עם 2 שקעי USB, בקרת אקלים מפוצלת, בלוטות', כניסה והתנעה ללא מפתח, חישוקי "17, מסך מגע "8 עם אפל קארפלי ואנדרואיד אוטו, מראות מתקפלות חשמלית, שמשות כהות מאחור וחיישני חניה מקוריים מאחור.
בצד הבטיחות נציין בקרת שיוט אדפטיבית, התרעה ובלימה אוטונומית ותיקון סטיה מנתיב — כולם תקניים.

'סטייל' מוסיפה מטען אלחוטי לנייד, דלת חשמלית לתא המטען מושב נהג חשמלי עם זיכרונות, ריפודי עור משולבי אלקנטרה, תאורת צד מתחת למראות, העברת הילוכים מההגה, וילונות בשורה השנייה, בקרת אקלים 3 איזורים, צג נתונים צבעוני (בלוח המחוונים), חיישני חניה מלפנים, חישוק" 18 ופנסי לד מלאים.
מערכות בטיחות נוספות (וחבל שהן חלק מרמת אבזור) עם זיהוי רכב בשטח המת במראות, תנועה חוצה מאחור, מצלמה אחורית ועוד 2 כריות אוויר (9 כריות אוויר בסה"כ).

'אקסקלוסיב' מוסיפה פתיחת תא מטען בעזרת הרגל, מערכת שמע משודרגת, גג פנורמי, מצלמת מעוף ציפור ומערכת לסיוע בחניה, בנוסף לחישוקי "19 וריפודי עור מלאים.

תגובות

3 תגובות

1

אורח/ת - yossi

09 באוקטובר ב 18:23

you suppose to test a 4x4 to see some off-road qualities rather than provide me with regular car test (even this kind of test was quite poor), no idea what this review is good for, you could have tested a fiat punto in the same occasion...

2

אורח/ת - מאיר ברק

15 באוקטובר ב 15:42

מסכים עם יוסי. זו לא כתבה על תכונות השטח ! של הרכב [ אפילו ב"שבילים" ]. מוזר שלא נשלח הכתב [ אולי על חשבונו..] למבחן נוסף, שלו ושל הרכב.

3

Ogash Ofer

16 באוקטובר ב 08:48

אורח/ת - מאיר ברק כתב/ה:
"

מסכים עם יוסי. זו לא כתבה על תכונות השטח ! של הרכב [ אפילו ב"שבילים" ]. מוזר שלא נשלח הכתב [ אולי על חשבונו..] למבחן נוסף, שלו ושל הרכב.

"
חברים זו רק התרשמות ראשונה

עוד ניסע בכלי הזה בשטח ועוד נכתוב עליו

וכפי שרשום בפתיח לכתבה: "סקירת מערכות וחוויה ראשונה בכביש...