טיול נהיגה חוצה אירופה ל-4 ימים

אחרי כמה וכמה טיולי נהיגה שונים שתיכננתי והובלתי באירופה, החלטתי להוציא טיול קצר יותר, ל-4 ימים, עם התעקשות ודגש חזק על רצף של כל הכבישים והפאסים הטובים ביותר שיש לגרמניה אוסטריה ואיטליה להציע. התוצאה שהתקבלה היא מסלול של 1300 ק"מ שכל כולו חוויה מוטורית מוטרפת, יפה, טעימה ומתמשכת. 4 ימים של שכרון חושים מושלם. להשלמת התמונה התחמשנו בשיירה של רכבי BMW M2 מדהימה, חזקה וכזו שמשכה את תשומת ליבם של כל מי שהיה בסביבה.

היום הראשון למסע (יום חמישי)

עלינו על טיסת הבוקר שלנו מתל אביב וכעבור 4 שעות נחתנו בשדה התעופה של מינכן בגרמניה. לאחר כשעה של חתימות והתארגנות בחדר ה- VIP האקסקלוסיבי, יצאנו בשיירה של 4 רכבי BMW M2 חדשות ונוצצות. כל אחת מהן נושאת בקרבה מנוע של 3 ליטר, 6 צילינדרים בטור המספקים יחד 370 כ"ס נמרצים ומלאי התלהבות, וכנראה שלא אמצא את המילים כדי לתאר את יכולת ההנעה וכמות ההנאה שהם יודעים לספק.

הטיול הבא יוצא ב-14/6/18 - קישור לפרטים


יצאנו לדרך וכבר על האוטובאן הבנו שלא מדובר בשיירה סולידית. בכל מקום שעברנו, הופנו אלינו המבטים ונשלפו המצלמות. ארבעת האגזוזים בישבנה של כל אחת ממכונות המלחמה שלנו כנראה שגם כן עשו את שלהם והצלילים שהופקו מהם הם בפירוש סאונד של פורנו מוטורי משובח. המספרים היבשים כוללים 4.3 שניות מ-0 ל- 100 קמ"ש ורק עוד כמה שניות נוספות ואנחנו בטיסה נמוכה ב- 270 קמ"ש כשחלל פנים הרכב זוכה לסאונד "עבה" במיוחד, אבל שוב, יכולת ההאצה של המכונית הזו היא לא דבר שניתן להסביר במילים.
אין ספק ש BMW M2 עונה על הסלוגן של המותג - חווית נהיגה מושלמת, באופן הכי ברור ומדויק שיש.

אנחנו מדרימים לגבול גרמניה אוסטריה כשפנינו ל- Grosglockner שהוא ההר הגבוה ביותר באוסטריה ופסגתו מגיעה ל- 3798 מטר מעל פני הים. צורתו כשל פירמידה והרווח שלנו הוא נהיגה במעבר ההרים הטוב ביותר באוסטריה, או בשמו הנוסף, "הכביש האלפיני הגבוה של גרוסגלוקנר" (2572 מטר), כביש ארוך ומפותל עם נופים עוצרי נשימה וכמה נקודות עצירה להסדרת הדופק. החבורה שלי מתחילה להבין את מהות הטיול ורמת האטרף עולה מרגע לרגע.

 

המשכנו לכיוון הגבול של אוסטריה עם איטליה והגענו למלון הבוטיק שלנו ללילה הקרוב. התארגנות קלה בחדרים ויצאנו לארוחת ערב במסעדה המתמחה במנות גורמה מהמטבח הטירולי.


היום השני למסע (יום שישי)

לאחר ארוחת הבוקר במלון נאספנו ליד הרכבים לתדריך נהיגה קצר על היום שמחכה לנו. לפנינו כמה וכמה פאסים מהטובים שיש בעולם והחבר'ה דרוכים ומלאי התלהבות. עברנו בעיירה Cortina d'Ampezzo השוכנת באמפיתיאטרון טבעי המוקף בפסגות הנראות כמו כתר ומכאן זכתה בשם "מלכת הדולומיטים" ולמעשה נחשבת כאתר הסקי המפורסם, האופנתי והיקר ביותר באיטליה וככזו, אירחה אירועי גביע עולם שונים ובינהם, את אולימפיאדת החורף של 1956.
 



המשכנו בנסיעה לכיוון מעברי ההרים המדהימים של האזור, ברקע רכס ה Marmolada היפהפה שהוא הקרחון האחרון בהרי הדולומיטים ופסגתו היא הגבוהה מכולן (3343 מטר). בין מעבר הרים למשנהו, לא ניתן להתעלם מהנוף הפנורמי המרהיב, אין ספור פסגות משוננות המעוטרות במעט שלג, תחתיהן מצוקים אנכיים בדרמטיות מוגזמת מאות מטרים מטה לעבר עמקים ירוקים המעוטרים בכפרים קטנים ועיירות ציוריות. כל היופי הזה חייב אותנו להמון עצירות לקפה איטלקי משובח, צילומים ואנחות התפעלות משותפות.

אכפת לכם שנדבר רגע על המכונית הזו? בכל זאת מדובר בטיול נהיגה והיא מהווה אבן יסוד במסע הזה. אני חייב להוציא את זה אחרת ארגיש שלא בנוח, מולכם ובעיקר מולה.
לאחר יומיים וחצי של נהיגה בכבישים עמוסי פיתולים שאינם נגמרים, טיפוס לפסגות וירידה מהן, אני מוצא את עצמי עובר מרכב לרכב בשיירה שלי, ולא יכול להפסיק לרצות לנהוג בה, לא יכול להפסיק ולהתפעל מהמכונית הזו. כח המנוע זמין תמיד ובכל כמות שאני רוצה. היא מאיצה, אם תרצו גם באגרסיביות, בכל מהירות וזריזה כמו שד. הבלמים,  לא מתעייפים אף פעם ויעילים ברמה הכי גבוהה, רגישה ומדוייקת שיש. תיבת ההילוכים בעלת 7 הילוכים ופקדים בגלגל ההגה, בדיוק בגודל הנכון עם יכולת החלפת הילוכים מהירה במיוחד בכל מהירות נסיעה. ההגה חשמלי אבל מה אני אגיד לכם, ההיגוי מושלם ומדוייק ומתאים את עצמו לסל"ד ולמהירות הרכב ומעבר לכך, הוא הגה שמאד נעים להחזיק בידיים. אני יכול להמשיך לדבר על השלדה המצויינת או על כפתור ה- Sport+ שמוציא מהמכונה המשובחת הזו, עוד קצת, וזה ממש לא מעט. ולדבר קצת על מערכת הסאונד המדהימה מבית Harman Kardon ועל זה שהאוטו הזה נראה פשוט מעולה, אבל זה לא יגמר, אני חייב לחזור לסיפור המסע, אבל מרגיש הרבה יותר טוב עכשיו, תודו שגם אתם.

במעבר ההרים Pordoi שנמצא בגובה של 2239 מטר מעל פני הים, עצרנו לטיפוס ברכבל הגבוה שלו שתוך דקות נשא אותנו לפסגה (2950 מטר) ולטמפרטורה נמוכה במיוחד. הנוף מדהים, רכס אחרי רכס נראים לכל כיוון ולמרחק של עשרות ק"מ. החבורה שלי הבינה כבר, מתוך ניסיון, שלא כדאי להעמיס ארוחת צהריים כבדה מידי באמצע טיול נהיגה וכך מצאנו את עצמנו מתענגים על מגוון מרקים מעולים בליווי מקלוני גריסיני כיאה לאיטליה. לרגע נעטפנו בענן סמיך, לא ניתן לראות 2 מטרים קדימה אך כמו שהוא בא, ככה הוא הלך ושוב יש מעלינו שמיים כחולים ושמש שקרנית במיוחד.

הירידה מהפאס מאתגרת אולי אפילו יותר מהטיפוס. חבורות ענק של מותגים מעולם הרכב חולפים מולנו ללא הרף. מ"מועדון פולקסווגן טרנספורטר הגרמני" שלא ניתן להתבלבל מאיפה הגיע ולו רק מאופן הסידור של כ-60 רכבים בחניון, דרך קבוצות של Porsche מכל שנתון ודגם אפשרי, אלפא ספיידר, סיטרואן דה-שבו בעיצובים שונים ומשונים ועד מועדון "Vespa של צפון איטליה" שכולן עתיקות, משופצות ומתוחזקות באופן בלתי יאמן. בין לבין עשרות קבוצות של אופנועים מכל הסוגים ואווירה של הפנינג מוטורי מהמשובחים ביותר שיש.

המשכנו לעבר מלון הבוטיק הבא שלנו הנמצא בפסגת הר גבוה במיוחד, ממנו נשקף נוף שהוא חלום בפני עצמו. נרגענו בספא המפואר שעמד לרשותינו ונהנינו מארוחת גורמה ייחודית של שף המלון.

היום השלישי למסע (שבת)

מיד לאחר ארוחת הבוקר יצאנו ליום ארוך במיוחד שבו נעבור כ- 350 ק"מ במסלול מעגלי. יצאנו לדרך כשהכיוון הכללי הוא שמורת הפארק הלאומי סטלביו הנמצאת מערבה מאיתנו. כהרגלנו אנחנו נמנעים מהכבישים הראשיים ונהנים מדרכים צדדיות יפהפיות, בין עיירות קטנות ומטופחות, עצירות בבתי קפה מסוגננים, הפסקות ב"מרפסות נוף" שקשה לסיים אותן, אבל יש לנו יעד חשוב ורציני היום, עוד כמה עשרות ק"מ, בגובה של 2758 מטר, מחכה לנו ה Passo dello Stelvio, מעבר ההרים הגבוה ביותר באיטליה והמפורסם ביותר בעולם, זה שנבחר בתוכנית הרכב המפורסמת - Top Gear, כ"כביש המהנה ביותר בעולם לנהיגה".

ההתרגשות הולכת וגוברת וכהכנה לקראת הבאות, אנחנו עולים על הכביש המוביל ל Santa Caterina החוצה את הפארק הלאומי מצפון לדרום. כמות השלג והצבע הלבן הולכת וגדלה בקצב קבוע, לצידי הכביש מפוזרים אגמים קטנים וגדולים והתפאורה כולה מרגשת במיוחד. הדרך שלנו עוברת ב Bormio, כפר יפהפה בן 500 שנה מימי הביניים המשלב מסורת עתיקה לצד מסלולי סקי מודרניים ומטופחים.

היציאה הצפונית מבורמיו מובילה לגולת הכותרת של היום והשיירה המהירה שלנו מתחילה לטפס ברצף בלתי נגמר של 48 סרפנטינות ממוספרות במעלה הכביש. חוויית הנהיגה אינה דומה לשום דבר אחר, בין פניית פרסה אחת לזו שאחריה פרוסים קטעי כביש קצרים וארוכים, אין שתיים זהות, הנוף הולך ומשתפר והטיפוס בגובה מהיר מאד. ערימות השלג הולכות וגדלות וכמוהן רמת האדרנלין שלנו בגוף מגיעה לשיאים חדשים ולא מוכרים. הנהיגה בכביש הזה, על אחת כמה וכמה ב BMW M2 היא פשוט מטורפת וקריאות ההתלהבות בין מכשירי הקשר שלנו אינן פוסקות.

 


במעבר עצמו, כמו תמיד, יש הפנינג עמוס באנשים מכל רחבי אירופה, לוחיות הרישוי מעידות על כך וכמוהן בליל השפות. המוני רכבי ספורט ואופנוענים מכל הסוגים, חנויות המוכרות שטויות ממותגות Stelvio בכל צורה ובמחירים יקרים בהגזמה. דוכני נקניקיות ובירה קרה כנהוג כמעט בכל מעברי ההרים באירופה מככבות גם כאן. יש נקניקיות בקר, חזיר וצבי וכולן מוגשות בלחמניה מיוחדת ומרובעת עם תוספת של כרוב כבוש שמתחמם על הפלנצ'ה בליווי קטשופ, חרדל ומיונז לבחירתכם. אצלנו בחבורה הצבי ניצח ואכן מגיע לו כבוד.

הירידה מהפאס, במקרה שלנו לכיוון צפון, מזכירה לנו שוב איפה אנחנו ומה באנו לעשות כאן. הכביש מפותל כאילו נעשה בידי אמן, פיתול אחרי פיתול כשברקע נוף עוצר נשימה במובן הכי עמוק שלו, אשכרה הנשימה נעתקת אל מול כל היופי העצום הזה וחוויית הנהיגה מתעצמת עוד יותר. בסופו של דבר זה נגמר והגענו לעמק ולכביש ישר יחסית כשבשני צידיו, לאורך ק"מ רבים, מגדלים את תפוחי העץ המפורסמים של דרום טירול. מידי פעם ניתן למצוא על השלוחות הגבוהות שלצידנו טירות בנות מאות שנים, כאלו שבעבר היו אחראיות על גביית מיסים מכל שיירה שעשתה את דרכה בעמק.


יום שכזה מחייב עוד אקט נהיגה אטרקטיבי לסיום וכך מצאנו את עצמנו, בשעות אחר הצהריים המאוחרות, במעבר הרים נוסף, ממתק אמיתי החוצה רכס עצום ממערב למזרח. לקראת ערב הגענו ל Bolzano שנוסדה כעיר לפני כ- 800 שנה ולאחר הליכה קצרה במדרחוב במרכז העיר, התיישבנו במסעדה שהביקור בה הוא בגדר חובה והמנות מצויינות בהתאם.
חזרנו למלון לאחר יום ארוך ומיוחד ותוך דקות כולם היו במיטה.


היום הרביעי למסע (יום ראשון)

לאחר עוד ארוחת בוקר מצויינת, יצאנו ליום האחרון במסע. הכיוון הכללי הוא העיר Merano, הידועה במרחצאות החמים שבה, אליה הגיעו שועי עולם במשך מאות שנים. מראנו ממוקמת בשקע המוקף בהרים המתנשאים עד לגובה של 3335 מטר בכניסה ל Val Passeier ולשם בדיוק פנינו מועדות. באופן אישי, עמק פאסייר הוא אחד המקומים היפים ביותר באיטליה כולה, השילוב של ההרים העצומים והפסגות המושלגות עם הנהר הארוך בינהם והעיירות הקטנות והיפהפיות המפוזרות לאורכו, הוא מהמרהיבים שניתן למצוא.

הכביש שלנו מתפתל צפונה לאורך נהר Passer ומטפס בגובה. מיד ביציאה הצפונית מהעיירה St. Leonhard in Passeier מגיעים למעבר ההרים Passo Giovo שבעיניי הוא אחד הכבישים הכי מהנים לנהיגה בכל המסע. בעבר היו לי קבוצות שעשינו אותו הלוך חזור ושוב הלוך כי.. כי לא יכולנו אחרת. מדובר בעשרות פניות מכל הסוגים, הטיפוס בגובה מהיר במיוחד והנוף רק הולך ומתעצם. במעבר עצמו יש כבר מלא שלג סביבנו והטמפרטורה בהתאם. אנחנו לא עוצרים וממשיכים לירידה מהפס ושם, הכבישים עוד יותר טובים מאלו שפגשנו בעליה.

זה היה הפאס האחרון במסלול שלנו והחבורה שלי באווירת סוף מסלול תרתיי משמע. רגע לפני שעזבנו את איטליה ועברנו לאוסטריה, עצרנו לשעתיים פלוס ב Outlet Center Brenner לטובת קניות ושיחרור לחץ בארנקים. חצינו את אוסטריה ולאחר ארוחת ערב מוקדמת ואחרונה בטיול, יצאנו כשהיעד בוויז הוא שדה התעופה של מינכן.

לא יכולנו לחלום על סיום מתאים יותר לטיול שלנו ולמזלנו הגענו לאוטובאן כשהוא כמעט ריק מתנועה. מרגע שהופיע התמרור העגול והלבן, מעוטר בשלושה פסים שחורים ודקים באלכסון, זה שמודיע בחגיגיות שמהירות הנסיעה אינה מוגבלת, רגל ימין נדרכה אצל כל ארבעת הנהגים בשיירה שלנו ותוך שניות דהרנו במהירות הסופית שהרכב הכל כך מוצלח הזה יכול לספק. חלקנו הגיעו למהירות סופית של 250 קמ"ש בהתאם לאמנה הג'נטלמנית של יצרני הרכב הגרמנית, ולחלקנו כנראה היתה איזו "הקלה" במגבלות והמהירות הגיעה ל- 270 קמ"ש. אבל תאמינו לי שכל המספרים האלו לא אומרים כלום, כי בזמן שנסענו במהירות של 270 קמ"ש, חלפה לידינו Mclaren 570S ולמרות שהיא טסה, היא לא באמת הצליחה לברוח לנו. 


המסלול שלנו הגיע לנקודת הסיום שלו. הפרידה מהמכוניות היתה לא פשוטה אך שמרנו על איפוק ולא בכינו עם דמעות, בכינו בלב. טיסת הלילה שלנו חזרה לארץ יוצאת עוד מעט והחבורה הנפלאה שלי מתקדמת ברגל לשם שינוי, עם חיוך גדול מאד על השפתיים.

לכם חברים, לולה ואלכס, רינה ונחום, גיא ועמית, ארנון ואריאל, אני רוצה לומר תודה רבה, הייתם תענוג של קבוצה, היה לי כיף גדול מאד להוביל אתכם ולבלות במחיצתכם במשך 100 שעות רצופות.

להתראות בטיולים הבאים,

קובי




 

תגובות

10 תגובות

1

אורח/ת - דויד בצלאל

08 ביוני ב 08:06

היי קובי.
הכתבה והמתואר בה, תענוג צרוף!!
למרות שאני מבלה באיטליה פיסות נרחבות של חיי בשני העשורים האחרונים, הצלחת לתאר מקומות שאני מכיר בצורה מתאבנת ומקסימה, והדרכים, המכוניות, המסעדות וכל השאר מקפיצות את הדופק למקסימום המותר.
אין עליך! כן ירבו הטיולים והרחבת האטרף המוטורי שאתה מקדם.
הדוד מאיטליה.

2

Ogash Ofer

08 ביוני ב 09:47

מקסים!
כל הכבוד על הביצוע ועל ההשקעה

3

אורח/ת - נמרוד

08 ביוני ב 11:11

נשמע (נקרא) כמו חוויה מטורפת

4

אורח/ת - גיא זיו

08 ביוני ב 11:16

אחד הטיולים
אירגון מעולה, נהיגה מטריפה, אוכל משובח , מכוניות סוףףף
וקובי אחד ענקקקקק
מומלץ בחום

5

אורח/ת - עמאר

08 ביוני ב 11:53

מדהים .
לולה אלופה

6

אורח/ת - נחום פלומנבוים

08 ביוני ב 12:17

טיול מאורגן מאוד. מהנה ביותר. נופים מרהיבים חווית נהיגה בלתי נשכחת, מדריך מעולה, מאוד מנוסה בכל מה שקשור ברכב ובמסלול. בקיצור מומלץ מאוד

7

אורח/ת - שמחי ארנון

08 ביוני ב 13:08

מדובר בטיול שהוא בקצב שלא מהעולם הזה , מאורגן לעילא ולעילא , נופים ומהירות עוצרי נשימה .
על כל החוויה הזו מנצחבגאון , קובי בצלאל - האיש והאגדה !
בנימה אישית , תודה רבה על חוויה מוטורית מדהימה .
אין לי בכלל ספק , שנפגש בטיול הבא .

8

אורח/ת - Andrei Netzer Moments

08 ביוני ב 14:24

קובי
קראתי את הכתבה תוך כדי שאיבה של כל פיתול בכביש (כמו מקרון אם תרצה), והנשימה נעתקה לי עם כל כוחות הג׳י שהפעלת עלי. מורגש מאוד שהקבוצה הרגישה טוב, ובמיוחד בטוחה איתך. הובלת אותה ביד רמה לכל הפינות היפיות על גג העולם. מתוך קריאה ניכרת מיומנותך והמקצויעות שלך בתחום. לא סתם מגיעות אליך עוד ועוד קבוצות, כי כולם רוצים להיות עם אחראי מבוגר כמוך. אבל לא אסלח לך על כך שאפילו תמונת אספנות אחת לא השחלת.
תמונות מדהימות, כתיבה מקצועית, נשאר טעם של עוד. כל הכבוד, יישר כוח!!! (כן גם קריאת שורות שלך היא רגע יפה :-) )

9

kobi Betsalel

08 ביוני ב 14:38

תודה רבה חברים..
תענוג לקרוא את התגובות שלכם.. לא מובן מאליו ומרגש מאד.

10

אורח/ת - Alexk

08 ביוני ב 15:36

אכן טיול חלומי. כל מילה בכתבה מקטינה את החוויה המוטורית, גיאוגרפית והקולינרית המדהימה. המנצח על הכל קובי בצלאל האדריכל והמוציא לפועל. פשוט מעולה,עם הרבא מאוד טעם של עוד. שאפו!