טיול ג'יפי רנגלר לעומק האי פלופונז - יוון חורף 2019

אז כמו שהבטחנו, יצאנו לטיול חלוץ לעומק האי פלופונז שבדרום יוון, עם שיירה של רכבי Jeep Wrangler שחורים, עמוסים ב 18 משתתפים שענו לתנאי הסף שהגדרנו כ"נהגים גיבורים" למסע מאתגר באזור שלא מתויר.
רצינו חורף והתפללנו לתנאים קשים ושלג רב, בדיעבד הסתבר שהתפילות שלנו התקבלו שם למעלה בהתלהבות יתרה ויוון חטפה מזג אויר סוער וכמויות של שלג כמו שלא נראו בה מזה 24 שנים. כתוצאה ישירה מכך פגשנו לאורך המסלול את כל מה שחיפשנו ולעיתים, הרבה יותר מזה. הודות לקבוצה נהדרת ומגובשת יכולנו להכל, עבודת הצוות ושיתוף הפעולה יחד עם מצב רוח טוב ותחושת אחריות הדדית, תרמו לחוויה עצומה ומעצימה למשך חמישה ימים מדהימים של טיול ג'יפים אמיתי!


  English version: Rangler Jeep Trip to the Peloponnese Island - Greece Winter 2019

יוצאים לדרך - טיול ג'יפים יוון

"זר לא יבין זאת!" כמו שאמרו כבר לפניי, אבל מראה של 9 רכבי Jeep Wrangler שחורים, חדשים ומבריקים, מצליח לרגש את כל החבורה שלנו וגם אותנו המדריכים! 3 ג'יפים ארוכים ו-6 רנגלרים קצרים וכולם יחד משדרים לנו רק דבר אחד, "בואו, אנחנו הולכים לעשות חיים..!".
וכך שלאחר לילה של טיסה קצרה וארוחת בוקר באתונה כל זוג משתתפים קיבל את ה Jeep שלו והעמיס עליו את הציוד האישי, חלוקת מכשירי קשר ומספרי ברזל לסדר התנועה בשיירה, תדריך בטיחות והסברים לגבי המסלול שמחכה לנו, תמונה קבוצתית ויאללה, יוצאים לדרך - טיול ג'יפים לעומק האי פלופונז שבדרום יוון.
תוך רגע קצר אנחנו על הכביש המהיר לכיוון מערב וכעבור שעה נוספת עברנו על הגשר שמעל תעלת Corinth. תעלת קורינתוס שנכרתה בסוף המאה ה-19, אורכה 6.3 ק"מ בלבד אך היא מקצרת את המרחק מהים האדריאטי לפיראוס בכ- 320 ק"מ. התעלה חוצה את מיצר היבשה של קורינתוס, מחברת את המפרץ הסרוני עם מפרץ קורינתוס וטכנית, הפכה את חצי האי הדרומי Peloponnese, לאי בפני עצמו. אם תשאלו את תושבי המקום האם מדובר באי או "רק" בחצי אי, תגלו שגם כעבור למעלה ממאה שנים, העובדה הזו עדיין מהווה סלע מחלוקת רציני בינהם.

אנחנו ממשיכים עוד קצת על האספלט היפהפה שסלול כאן בין הרים ועמקים ויורדים ממנו לשטח בקרבת העיירה Moulki. אנחנו נכנסים לעומק שמורת הרי Ziria שכמות השבילים וההסתעפויות בשטח שלה היא אין סופית, אבל מה שבטוח הוא שאנחנו מטפסים בגובה. עברנו דרך העיירה Krioneri והמשכנו דרך הכפר Klimenti והשלג מתחיל להיערם סביבנו. הקרקע בוצית וחלקה, כזו הדורשת מהנהגים תשומת לב מלאה בכל רגע נתון, משימה לא פשוטה כשהנוף מסביב נראה כל כך טוב. שיירת הג'יפים שלנו נוסעת בין כרמים קטנים וגדולים המפוזרים בכל פינה, יקבים עתיקים וחדשים בקרבתם, כנסיות שכוחות אל מעטרות כמעט כל פסגה ומכולן תצפיות נהדרות על האזור כולו. אנחנו עצרנו להפסקת קפה באחת הכנסיות הגבוהות באזור, עם מרפסת נוף הצופה על הרכסים הענקיים והמושלגים שמסביב.

לקראת ערב ורגע לפני שהשמש שקעה לגמרי, הגענו לאגם Stymfalia היפהפה, שמאז הביקור האחרון שלנו כאן לפני כחודשיים (קישור ליומן מסע הקודם), הכפיל ואולי אף שילש את גודלו. הרבצנו כמה תמונות קבוצתיות, אחרת לא היינו סולחים לעצמנו ומאחר והטמפרטורות כאן צונחות ברגע, מיהרנו לזרוק על עצמנו עוד כמה פרטי לבוש. משם עלינו על הכביש הסלול הקרוב וסגרנו מרחק של כ-270 ק"מ בהגיענו לעיירה Lagkadia שם, על סוג של מצוק, נמצא המלון שלנו ללילה הקרוב. חלוקה לחדרים, ארוחת ערב במסעדת המלון ולאחריה מקלחת חמה ושינה עמוקה.
 

היום השני - טיול ג'יפים יוון

ארוחת הבוקר במלון החמים שלנו כבר בעיצומה, בחוץ הטמפרטורה עדיין מתחת לאפס והשמש רק מתעוררת. השיירה שלנו מתארגנת ליציאה ותוך רגע קטן אנחנו מחוץ לעיירה, נעים בשבילים מפותלים בינות אינספור עצים ונחלים שצצים מכל פינה.
אנחנו נמצאים בעומק האי פלופונז בדרך להרי Mainalo ואנחנו בבדידות הזויה, אפשר לספור על יד אחת את מספר הרכבים שעברו מולנו במהלך היום ועל היד השניה את מספר האנשים שפגשנו. ברוב המקרים מדובר בציידים שהשאירו את הרכב שלהם באיזו פינה ביער או נהגו בו לפינה אחרת. בשאר הזמן הם פשוט אורבים ומחכים ואם אתאר אותם בציניות, אז הם פשוט עומדים ונראים כאילו מישהו "תופר" אותם בשמירה בעמדה הכי מרוחקת מהבסיס.
הרכבים שלהם אגב אלו טויוטה ודאטסון ( ניסאן בגילגולה הקודם) משנות ה 60-70 המוקדמות של המאה הקודמת, לא ברור איך הן עדיין בחיים, אבל כמעט לכל אחת יש על הסרן האחורי זוג צמיגי שטח 100% שמצליחים לקחת את הציידים כמעט לכל מקום.
השמש יוצאת והכל נראה נהדר, עד שלפתע מתגלה סלע ענק על השביל שלנו ולידו סלע נוסף, קטן יותר אבל רק באופן יחסי. לפי הקרקע מסביב נראה ששניהם אורחים ממש חדשים כאן. יכול להיות שהם התגלגלו לכאן לפני כמה שעות ואולי לפני כמה דקות.
מישהו אמר טיימינג..? הדרך חסומה זה ברור. תחילה עלה רעיון שכולנו יחד נצליח להזיז אחד מהם ומהר מאד קיבלנו תזכורת לכמה קטנים וחלשים אנחנו אל מול הטבע. אבל יש לנו כננת והחלטנו להיות חזקים על הסלע הקטן יותר.. כאילו שהיתה לנו ברירה. הכננת עשתה את העבודה ופתחנו פתח צר שהספיק להעביר את כולם. חוויה נחמדה לפתוח איתה את הבוקר אבל אף אחד מאיתנו לא חשב באותו הרגע, שזה יחשב לאירוע הקטנטן עד שולי של היום.

כעבור כמה ק"מ נוספים עצרנו בכנסיה בכפר הקטנטן Steno, שבה יש חדר עם כל מה שצריך כדי להכין קפה או תה. אין בה אף אחד כדי לפקח ואין חובת תשלום, אלא כראות עיניי האורחים המשלשלים את תרומתם לקופת צדקה צנועה.


המשכנו בדרך ומאחר ואנחנו כבר בגובה של למעלה מ 1000 מטר מעל פני הים, הקרקע מכוסה כולה בכמה עשרות ס"מ של שלג. בזמן שאחד הרכבים פיספס פניה ויצאנו להחזיר אותו, ולאחר מכן לחלץ אותו מתעלה טובענית, שאר השיירה מצאה לצד השביל, חלקת אדמה שטוחה ועמוסת שלג ויאללה בלאגן. התמונות מספרות ולו רק מעט על התימרונים, שלא לומר ריקודים סלונים מפוארים שנעשו שם ועל כמויות השלג שהועפו לכל כיוון.


 

חילוץ בלב השטח

השבילים מפותלים וצרים מאד, מטפסים לגובה ויורדים חזרה במהירות מסחררת. עברנו את העיירה הציורית Panagitsa בדרך הררית ומפותלת לכיוון הכפר Lasta כשלפתע נשמעה קריאה בקשר לעצור כי ג'יפ מספר 4 סטה מהשביל ועומד בשפ"צ מטורף. כעבור דקה נוספת התגלה לעיניי ולעיניי כולם המחזה. הג'יפ נוטה לכיוון התהום בזוית של כמעט 45 מעלות ולמזלנו הרב, נשען על עץ שבמקרה היה בדיוק במקום הנכון.
ראשית הוצאנו את הנהג והיושב לידו ומיד התחלנו בחילוץ. רכב אחד עם כננת ומכפיל כח מלפנים ורכב נוסף לעיגון. רצועה לרכב מאחור ורכב נוסף לעיגונו ורצועה קינטית נוספת, כחגורה כרוכה על גג הרכב, אותה אחזו כל מי שהיו לו ידיים פנויות. לאט לאט ותכל'ס די במהירות, בשיתוף פעולה מתוזמן ומרגש של כל חברי הקבוצה, הרכב נשלף חזרה ונעמד על השביל לקול מחיאות כפיים וקריאות נרגשות.


ציוד החילוץ נאסף חזרה ואנחנו ממשיכים בדרך יפהפיה והנוף שאמנם נשאר לבן ברובו, משתנה מרגע לרגע. מעברי נחל שוצפים ונסיעה בהם הפכו לעניין של מה בכך, שלוליות בוץ בכל הגדלים הם כיף שקשה להסביר במילים והג'יפים שלנו מטונפים בדיוק כמו שהם צריכים להיות. מידי פעם אי אפשר היה להתאפק והשיירה פשוט היתה עוצרת למען מטרה אחת, מלחמות שלג קשות וקרות שבהן אף אחד לא נשאר יבש. מיומנות יצירת כדורי שלג דחוסים הלכה והשתפרה ויחד איתן הפגיעות המדוייקות ישירות לפרצוף ואם אפשר, גם לחיבור צווארון המעיל וממנו אל מתחת לבגדים. קר מאד ובכל זאת כולם חוזרים לג'יפים מזיעים עם חיוכים אינפנטיליים על הפרצוף.


השמש מתחילה לשקוע אבל הדרך לא נגמרת והשיירה חולפת ליד אגם יפהפה נוסף שגורם לכולנו לשלוף מצלמות והנה אנחנו עולים על הכביש לכיוון העיירה Vytina בה נמצא המלון שלנו ליומיים הקרובים. בלובי המלון חיכתה לנו קבלת פנים חמימה, אח בוערת, ספות נוחות לישיבה וכוסיות קטנות עמוסות בראקי שהוא סוג של משקה אניס כמו העארק המוכר, אבל עדין יותר, מתובל בתבלינים כמו קינמון ומוגש חם. כמות האלכוהול הגבוהה באה בול ומחממת בהתאם, לצד הראקי הוגשו פיצוחים וסוג של קינוח, דומה מאד לספינג' המרוקאי רק במנות של ביס, עמוס בדבש ושברי פיסטוקים. סבלנו בשקט ולא השארנו פירור. יצאנו לארוחת ערב במסעדה במרכז העיירה ולאחריה שינה עמוקה אחרי יום ארוך.
 

היום השלישי - טיול ג'יפים יוון

יומני היה-קר...! אין דרך אחרת לתאר את הבוקר הזה. המלון כאמור חמים ויכולנו לשבת בארוחת הבוקר עם חולצה קצרה, אבל בחוץ הטמפרטורה מינוס 6 מעלות והכל קפוא ומכוסה בשכבת קרח. הג'יפים, הצמחים ולכל השלוליות ברחבת החניה יש שכבת קרח שנשברת תחת דריכה, בקול ניפוץ רועש. אנחנו מניעים את הג'יפים ומפעילים חימום כדי שהכל יפשיר וזה לוקח דקות ארוכות.
יוצאים לדרך עמוק לתוך היערות, רחוק עוד יותר מכל עיירה או כביש. נהיגה על אספלט בטמפרטורות שכאלה דומה לנהיגה על משטח קרח ולכן הוא קיבל את שמו Black Ice ויש להתנהג ולנהוג בו בזהירות רבה. הקרח אינו שחור כמובן, זה צבע הכביש שמשתקף ממנו ובמקרים רבים הנהג בכלל לא מודע לקיומו. אנחנו יורדים לשבילים. כבר מההתחלה אנחנו מבינים שקל לא הולך להיות לנו היום.
כמויות השלג שירדו כאן בשבועיים האחרונים גדולות מאד ואליהן התווסף השלג שירד הלילה, ומסתבר שירד כאן הלילה הרבה מאד שלג. אנחנו מתחילים בטיפוס עלייה מעט מפותלת עם חריץ גדול שמתפתל כמעט לכל אורכה. שכבת שלג של כמה עשרות ס"מ ותחתיה בוץ חלקלק משנים את צורתם עם כל ניסיון מעבר עליהם. בהתחלה ניסינו לפרוץ את הדרך עם אתי חפירה ובשלב מסוים הבנו שכדאי להשתמש ב"שפאלות" ( שפאלה ). קצב ההתקדמות איטי אבל כל רכב עולה לפי התור ורק כשהוא מגיע לסוף העלייה, יוצא הרכב הבא. כולם עלו ואנחנו ממשיכים.

טיול ג'יפים בשלג

כישראלים, כולנו חווים כאן חוויה חדשה ושונה, השקט מסביב ממכר, עקבות של בעלי חיים שונים נראים על הדרך וממש לא ברור איזה אינטרס יש להם לבוא פה בקור הזה. הנהיגה בשלג לא דומה לכלום, הקצב איטי מאד והשיעור הכי גדול כאן הוא שעוד כח ממש לא יעזור. הצמיגים צריכים לדרוס את השלג אבל בקצב כזה שמאפשר לשלג להימעך תחתם ולא להיערם מלפנים. המשימה קשה מאד והנהיגה דומה לצורת העבודה של מכונת תפירה, כמה מטרים קדימה ואז מטר שניים לאחור. הרמפה שנוצרה לפני הגלגלים הקדמיים בגובה של 40-50 ס"מ ומעלה ועוברת את גובה חצי הגלגל בקלות, גבוהה מידי לטנדר איסוזו שפורץ עבורנו את הדרך היום ואנחנו חייבים "ליישר" אותה מעט כדי לאפשר לו להמשיך. ליישר הכוונה "לשבור" את הרמפה בעזרת את החפירה שהיתה רלוונטית בחצי השעה הראשונה, כלומר בכמה מאות מטרים הראשונים, אחר כך ומאחר והיה עלינו להתקדם כמה ק"מ, כבר הגיעו הבעיטות שהונפו למרכז הרמפה וברוב המקרים זה עבד. מאחר ומדובר בפעולה שחזרה על עצמה מאות פעמים, כשזה לא עבד, גם אם באחוזים בודדים מכלל המקרים, הכננת נכנסה לפעולה, עשרות פעמים. 
יש סביבנו אין ספור עצים, אלפי עצי אשוח קשוחים וסביבם מיני עצים רבים אחרים, חלקם עצים גדולים ואחרים צעירים ודקים יותר. מזג האויר השורר כאן לאחרונה, הכולל כמויות אדירות של שלג וגשם, מביא גם לזרימת מים עצומה שסוחפת איתה במדרונות ערימות של בוץ ואלו חושפים את שורשי העצים. כתוצאה מכך, עצים רבים נופלים ולחלק מהם אנחנו עזרנו קצת. את הכננת אנחנו מחברים לבסיס הגזע הקרוב, בתקוה למצוא אחד מספיק גדול וכזה שתופס בחוזקה את הקרקע. קשה לי לומר שתמיד היה לנו אחד כזה, ההפך קרוב יותר למציאות. לעיתים העץ הצליח לחלץ אותנו ולעיתים אנחנו חילצנו את העץ.
המשתתפים שלנו שגם עבורם מדובר בחוויה חדשה לגמרי, היו אמנם בטירוף חושים אבל נתנו עבודה קשה וללא הנחות. אתי חפירה, טיפוס על קירות הבוץ שבצידי הדרך כדי לכרוך את כבל הכננת סביב עץ כלשהו, דחיפות של הרכב וגריפת השלג שתחתיו שאגב, מהר מאד הופך לסוג של דבק במגע עם חלקי המתכת ומוסיף קושי משלו לחילוץ ולהתקדמות. את הדרך שנפרצה בידי הרכב המוביל, אפשר היה לעבור קצת יותר בקלות אבל המילה "בקלות" לא כל כך מתאימה כאן.
היופי מסביב פשוט מדהים, רק לבן וירוק מול העיניים, שקט קסום גם כשהשלג יורד עלינו ובכמויות גדולות. אנחנו עובדים קשה, מתקדמים לאט אבל מודעים לכך שאנחנו במהלך חוויה חלומית. למרות שעזרי הניווט אומרים לנו שאנחנו במקום הנכון, אין באמת שום עדות לשבילים תחתינו. גם כשהגענו בשעות אחה"צ לכביש ראשי, הוא היה מכוסה כולו בשלג ללא שום סימן לדעת איפה הוא באמת, אז בחרנו קו אמצע דימיוני וקיווינו שלא נופתע. כשהגענו לעיירה Elati גילינו אוטובוס תיירים עומד על אספלט, מטרים ספורים לפני השלג ממנו אנחנו מגיעים. מסתבר שהם תקועים כאן מעשר בבוקר (עכשיו 5 אחה"צ) כי נהג המשאית המפלסת שאמור היה להגיע ולפתוח את הכביש, החליט שהיום אין בכך צורך. אז הם תקועים כאן מהבוקר, אנחנו ביזבזנו שעה נוספת ונאלצנו להתקדם בקצב של מכונת תפירה עוד כמה ק"מ ועד שלא הגיעה המשטרה שהוזמנה ע"י תושבי המקום, הוא עמד על שלו.
הפסקת קפה אחת עוד הצלחנו לעשות היום אבל את ארוחת הצהריים פיספסנו, עובדה שהביאה את הקבוצה להחלטה שמכאן נמשיך ישירות למלון ולארוחת ערב טובה במסעדה במרכז העיירה ולאחריה, מקלחת חמה והתרסקות רבתי למיטות.
 

היום הרביעי - טיול ג'יפים יוון

התעוררנו ליום קר מאד נוסף אבל לשימחתנו יש שמש שקרנית בשמיים. ארוחת בוקר טובה והעמסה מהירה של הג'יפים ואנחנו יוצאים לדרך והפעם על כבישי האזור. כבר לאחר כמה דקות נסיעה בדרך לעיירה Kamenitsa, נגלה לפנינו מחזה עוצר נשימה של ענן עצום הממלא את כל העמק שלפנינו. הכבישים המפותלים עולים ויורדים בגובה ואנחנו יחד איתם, פעם בתוך הענן עם ראות לפנים של כמה עשרות מטרים ופעם מעליו עם ראות מדהימה למרחק. בעיירה Levidi טפסנו לכנסיה ולבית הקברות המקסים והצמוד אליה, מהם נשקפת תצפית מרהיבה למרחק עשרות ק"מ לעבר הרכסים המושלגים מסביב.
הכבישים המפותלים מביאים אותנו עד לגשר שמעל תעלת קורינתוס וממנו לכבישים המובילים חזרה לאתונה. מזדכים על הג'יפים (שלום לכם, עד הטיול הבא, רנגלרים יפים...), עולים על מיניבוס שלקח אותנו למלון שלנו שעל שפת הים באתונה. מזג האויר כאן קייצי לעומת שלושת הימים האחרונים. חלקנו יוצאים להסתובב בעיר וחלק אחר יורד לשתות בירה באחד מבתי הקפה הממוקמים מול המלון ועל שפת המים. בערב יצאנו לארוחת ערב בטברנה מקומית ומשם חזרה למלון במיניבוס הצמוד.
 

היום החמישי והאחרון - טיול ג'יפים יוון

קמנו לארוחת בוקר מאוחרת ולאחריה יצאנו במזג אויר נעים וחמים, לסיור מודרך בעיר העתיקה אקרופוליס וברחובות העיר הצרים. שמענו סיפורים בני אלפיים שנה ועד כאלה מהעת האחרונה, היסטוריה ורכילות מתערבבות להן יחד ונראה שבאתונה, בדומה לירושלים שלנו, לכל פינה ולכל אבן יש סיפור משלה.
הסתובבנו בשוק התיירותי בצורה מוגזמת ובכיכר המרכזית אכלנו במסעדת השווארמה העתיקה ביותר באתונה. עלינו על המיניבוס שלנו בדיוק כשהתחיל לרדת גשם והמשכנו לאאוטלט יוקרתי שנמצא על הדרך לשדה התעופה, אכלנו ארוחת ערב אחרונה וחגיגית במסעדה איטלקית מצויינת ומשם נסענו ישירות לשדה התעופה לטיסת הלילה שלנו חזרה הביתה לישראל.
תודה ענקית לכל חברי הקבוצה שלנו, תודה על שיתוף הפעולה, תודה על יצר ההרפתקנות ותודה רבה על מצב הרוח הנהדר שלא עזב אתכם גם בקטעים הקשים יותר.
להתראות בטיולים הבאים,

שלכם
נמרוד וקובי

קישור לפרטי טיול הג'יפים הבא בדרום יוון

תגובות

11 תגובות

1

אורח/ת - אורית גררו ושולה דותן

01 בפברואר ב 09:07

מאוד נהננו בטיול,היה מיוחד חוויתי ומאתגר,יעד מצוייןהיו לנו מגוון של נופים המאפשרים התנסויות שונות.
הרכבים היו מעולים ומפנקים, ממקסמים את חווית נהיגת שטח.
בטיול של שטח צריך לשלב טיול נופים, כמו שהיה לנו, נסיעה אתגרית ונסיעה במים וצריך לשמור על הגיוון.
גם הביקור באתונה היה הכרחי בשביל להשלים את החוויה של יוון.
הדרכת השטח היתה מעולה !!!!
החילצים הוסיפו קורטוב של עניין ואקשן.

לסיום, אנחנו רוצות להודות על טיול מהנה ומפנק. אנחנו מרגישות שלקחנו חלק בטיול לא שגרתי ופורץ דרך ושמחות שהצטרפנו לחוויה.

2

אורח/ת - אורן

01 בפברואר ב 09:17

נראה מהמם וחוויתי.
מועבר ומסופר בצורה כזו, שאני מרגיש שהייתי שם בטיול,
וחוויתי את החוויות..
שלג, קור, נופים מהממים, אירועים לא צפויים שמוסיפים פלפל וריגושים, מדריכים מקצוענים ואוכל טוב..
מה רע? נראה מושלם!
מקווה להצטרף לטיול הבא.
נראית חוויה בלתי נשכחת..

3

אורח/ת - יגאל.

01 בפברואר ב 17:39

רובי בצלאל המדריך מספר 1!
איך אפשר שלא להנות...

4

אורח/ת - יאיר גרנד ויטרה קצרה

01 בפברואר ב 23:26

ראיתי התמונות והרגשתי החוויה הנהדרת, במיוחד עם מדריך מקצועי וחביב כמו נמרוד.הצטערתי אני וזוגתי שלא יכולנו להצטרף לחוויה הזאת.אנשאללה בפעם הבאה.כל הכבוד לנמרוד וידר!! מדהים..

5

rachel.dotan665

04 בפברואר ב 11:05

קובי ונמרוד, זוכרים שהתקשרתי אליכם לפני הטיול, כי פחדתי מהקור? ואז הגיע הטיול... חוויה יוצאת דופן...




6

אורח/ת - אורן לם

04 בפברואר ב 11:13

קובי ונמרוד היה טיול מרתק ויפה. אשמח להצטרף לטיולים נוספים ושוב תודה

7

pinhasse

04 בפברואר ב 11:15

טיול ג'יפים מעולה!!!
מדריכים מקצועיים, הכל טופל ברמה הכי מקצועית שאפשר היה לצפות ועוד יותר.
טיול מושקע ומתוכנן להפליא.
היה כיף גדול וחוויה מיוחדת עם אנשים נהדרים.
תודה רבה על הכל וממתין לטיול הבא

8

אורח/ת - Nitzan

04 בפברואר ב 11:56

היה מהנה מאוד וכיף לשחק בשלג
שמחה שהצטרפתי

9

אורח/ת - נמרוד

05 בפברואר ב 19:06

תודה לכולם על התגובות החמות. במיוחד לניצן שהפגינה לא רק יכולת שינה גבוהה בשטח אלא גם יכולות לא מבוטלות בכל הקשור לרכישות.

קבוצה מהסרטים !!!

10

אורח/ת - נמרוד נ.ב

05 בפברואר ב 19:09

ניצן יש לעבוד על דיוק בזריקת כדורי שלג. אנא שפרי למסע הבא.

11

אורח/ת - משה כץ

13 בפברואר ב 12:44

שלום לכם המדריכים תמונות מהממות נראה טיול מדהים תודה שלא מצאתם לי מקום בטיול מקנא בכם.