סיכום קורס נהיגה מתקדמת ייעודית - דאצ'יה דאסטר

מבחינת יכולות הדאסטר המסלול שתכננו לסיכום הקורס בטוח מתאים ואף יצא לי לעבור איתו מעלות קשים יותר, עם זאת, זו לא מטרת ההדרכה שלנו. המטרה החד משמעית היא לתת כלים לחבר'ה על מנת שיוכלו להתמודד עם ''הפתעות בדרך'' ומסלולים בעבירות קשה יותר והכי חשוב לדעת איך לגשת נכון לכל מכשול ולא פחות חשוב לדעת גם על איזה מכשול עדיף לוותר.

 

לצערי כמה ימים לפני המסע נפצעתי במהלך אימון ביד ימין ולכן כשחברי בני פלדבאום הציע להצטרף אלי למסע מאוד שמחתי, כך יהיה איתי עוד אדם מקצועי וגם זו תהיה הקלה בנהיגה עם היד ''המקולקלת''...

ביום שישי בשעה 08:00 כיתת השטח שלנו בחניון לילה אשת לוט הייתה כבר מוכנה והחבר'ה לאט לאט התחילו להגיע.
כהרגלינו התחלנו בחזרה קצרה על החומר בדגש על מה שמתאים למסלול, קצת הוראות בטיחות והתנהלות בשטח ויצאנו לדרך.

התכנון היה שביום הראשון ניכנס לנחל פרצים עליון וביום השני למסלול של נחל צין תחתון. ידעתי שיהיה לא פשוט. נכון שבעבר עברו דאסטרים את שני המסלולים אך את נחל פרצים לא עברו בקיץ. לאחר שבחורף עוברים במסלולים אלו מאות ג'יפים (שני המסלולים מאוד פופולריים בשל האופי האתגרי הרציף שלהם) ובחורף סוג הקרקע של המסלול שלנו מתהדק כך שאפשר לנצל אחיזה מקסימלית. ידעתי שלנו לא תהיה את הפריווילגיה הזאת.

כבר בכניסה למסלול, לאחר אולי 300 מטר הגענו אל המכשול הראשון שלנו. מרחוק הוא לא נראה ממש מאיים אבל בכל זאת אנחנו יורדים מהרכב לנתח את השטח ומבינים שההצלבה חריפה וכוללת שתי מדרגות ולקינוח גם דרדרת. החלו הניסיונות, נהג אל מול מכווין החליטו על נתיב העלייה ויצאו לדרך (כמובן תחת פיקוח צמוד שלי), החבר'ה מתקשים והחפירות בקרקע מקשות מניסיון לניסיון. כאשר ראינו שהסיכוי לעשות נזק לרכב עולה החלטתי לתת לרכב להגיע לנקודה הגבוהה ביותר שהוא יכול להגיע במעלה ומשם בעזרת משיכה להעביר אותו את המכשול. לאחר מכן התחלנו לתת לכל נהג להתנסות ולנסות לעלות את המעלה לפני שהרכב שעלה לפניו יעזור בגרירה. המעלה היה קשה ורק אבנר מכל הרכבים שלא היו עם נעילה אחורית הצליח לעלות את המעלה ללא עזרה. אפילו לרכבים הנעולים היה לא פשוט וגם להם נדרשו מספר ניסיונות לפני שצלחו את המעלה.

המשכנו במסלול המאתגר ועברנו ממש את כל מה שהיה לקורס להציע. הגענו לעץ הבודד במרכז הנחל להפסקת צהריים ארוכה, בכל זאת אנחנו לא מעט מחוץ לרכב, הרכבים רותחים ואנחנו איתם. הפסקה של שעה (מי שמכיר אותי יודע שזה נדיר מאוד אצלי) ומייד ממשיכים בסדר התנועה. תוך כדי מתגברים על מכשולים כאשר אני ממתין כבר להגיע אל המכשול הגדול של המסלול - "מעבר בקיעים" שבו לא פעם ג'יפים גדולים יותר נכשלו ואפילו כמה התהפכויות נרשמו בסוף המעלה.

כשהגענו למעלה נוכחנו לדעת שגם הוא כמו שאר המסלול הקצין ומרוב פודרה קשה לראות את כל ההצלבות המאפיינות את המעלה.

בשל מצב המעלה הוחלט שמי שממש רוצה יכנס למכשול ומי שמעדיף לעבור מהמעקף יעשה כך. כאן כבר ראיתי שינוי חשיבתי שמאוד אהבתי אצל החבר'ה ובאמת הם השאירו את האויב הכי גדול שלנו בשטח (האגו כמובן). בסופו של דבר חיים יצא ראשון לאתגר. לחיים יש נעילה אחורית מה שיקל עליו לא מעט בהצלבות ובהמשכיות התנועה וכך באמת היה - חיים צלח את המסלול (לאחר שעשה אותו לפני עם בני בטרופר שלו) בצורה חלקה ומייד אחריו אדריאן בצורה חלקה גם כן. הנהגים באמת מיומנים, למדו לעבוד עם הנעילות ולהעלות את הרכבים בצורה מבוקרת ואיטית יותר כפי שנהיגה עם נעילה דורשת, אבל יש לנו גם את אבנר שהחליט לנסות עם הרכב שלו הסטנדרטי וללא נעילה.
אבנר עשה התקדמות מדהימה במשך הקורס והנהיגה שלו הפכה למדויקת מאוד עם שליטה יפה בכוח הזמין של הרכב, גם הוא עובר את המכשול ללא שום בעיה משמעותית.

המשכנו הלאה ואפילו כשהערב התחיל להתקרב לא וויתרנו על הנהיגה המהירה באחד הנחלים האהובים עליי בארץ - נחל סדום. סיימנו את המסלול וגם שגיא שהגיע אחרי מחלה לא פשוטה של כמה שבועות שרד איתנו לגמרי.
המשכנו לחניון הלילה שלנו ממש בכניסה לנחל צין. החבר'ה היו שפוכים לגמרי הקימו את המאהל וכשחשבתי שכבר וויתרו על המנגל התבדיתי... אצל אדריאן אין הנחות, אחרי יום קשה מגיעה ארוחה טובה. אדריאן על המנגל, חזי על הסלטים, זלמן ודורון עוזרים היכן שצריך ובסוף באמת סעודת מלכים.

היום השני

הבוקר עלה ואחרי שינה טובה ותדריך יצאנו שוב לדרך, הפעם למסלול היפה ומספק האתגרים של נחל צין.

הייתרון במסלול הזה שהוא מספק כמעט את כל סוגי האתגר ומאפשר לנו ללמוד איך לבצע את המעברים נכון. אם את המסלול של נחל פרצים אפיינו הצלבות והרמות גלגל של בלרינה, המאפיין של מסלול נחל צין הוא מעבר מעלות סלעיים (כאשר לפעמים לא רואים מה יש לנו בהמשך) והמדרגה המדוברת לקראת סוף המסלול, אם המסלול נעשה מדרום לצפון.

החבר'ה המשיכו בקו ושיפור ניכר נראה בנהיגה וביכולות ההכוונה שלהם - בינם לבין עצמם. צלחנו את המכשולים אחד אחד ונראה שכאן בשל המכשולים הסלעיים לא היו שינויים לרעה במכשולים ואט אט הגענו למדרגה המדוברת. בעיקרון יש שתי אפשרויות, האחת: מעלה קטן ועמוס אבנים מצד ימין והשנייה: המדרגה הגבוהה משמאל.
עד עכשיו הקצב הוא די מהיר, שוב הקפצנו את הרכב של אוסנת וחיים קדימה כי כמובן במעבר מכשול קודם כל ננסה עם הרכב המשופר יותר ועם הנהג המנוסה יותר ולנו היו שניים כאלו בקבוצה. אדריאן שימש בתור הסוגר שלי, קצת לפני המעלה הרכב של אוסנת וחיים הוקפץ להיות שני ואדריאן גם התקדם בשיירה ככל שהציר אפשר לו. ניצבו מול המעלה חיים ואדריאן בתור המכווין, לאחר בדיקה וייצור של זווית גישה נכונה (למניעת פגיעה ברכב) הרכב ניצב מול המכשול בדיוק היכן שאדריאן וחיים תכננו כאשר מופקד על עבודות המע''צ לא אחר מאשר לאוניד כאשר בעצם הוא זה שפירפר יומיים ולא נתן לשום רכב לעלות שלא במצב אופטימאלי ולא התעצל להזיז אבנים ולהכניס את השפאלות בבניה עצמית שלו (מומלץ מאוד). אז הכל מוכן, גז בצורה מבוקרת וחיים צולח יפה את המדרגה-המעלה הנקודתי הזה.

אחרי חיים ואחרי שאדריאן כבר הכיר את הזוית ואת עבודות המע''צ הדרושות גם הוא עולה עם הרכב שלו די בקלילות וללא נעילות.
הרכב של אדריאן עדיין נמצא מאחור ובינתיים מתחילים להעביר את הרכבים במעבר ''הפשוט יותר'' רק שהוא באמת לא פשוט וצריך לא מעט עבודות מע''צ והכוונה נכונה. עד שמגיעים לאבנר, אבנר כמובן הולך על האתגר הקשה יותר ולאחר מדידות וכמה ניסיונות, המעלה לא צלח וכמובן שהחום והתחממות הגיר שמנתק את ה 4X4 לא עזרו... החבר'ה לא יודעים אבל זה היה התכנון מלכתחילה, בכל מקרה גם עם הרכב היה עובר היינו ''תוקעים'' רכב במכשול בשביל שיעור נוסף בחילוץ מתקדם בעזרת מכפילי כוח וכבל מתח ללא שימוש בכננת.

בשיעור החבר'ה למדו חילוץ מורכב מכמה אלמנטים ואיך מבצעים חילוץ כאשר אין באפשרותנו למשוך את הרכב קדימה, וההתנגדות בשל המדרגה גדולה. את הובלת החילוץ הטלתי על לאוניד, הבחור מאוד יסודי ובגלל שהחילוץ יכול להיות מסוכן כאשר לא מקפידים על בטיחות וזוויות נכונות ידעתי שהוא הבחירה הנכונה, חוץ מזה שהבחור מהנדס...
העיקרון אומר שהכבל יוצא מהרכב הגורר אל העוגן (בסביבה נקייה מעוגנים נשתמש כמובן ברכב) ומהעוגן בגלגלת המשמשת אותנו כמשנה כיוון אל הרכב הנגרר, ובשל זה שיש הרבה עומס הוחלט להשתמש במכפיל כוח שמחזיר את הכבל לעוגן ומשם בעוד מכפיל כח לרכב הנגרר. החילוץ הצליח ויעיד שגיא, שהיה המחלץ, שהרכב שלו עשה זאת בקלילות כאילו הוא גורר רכב במישור.

המשכנו הלאה וכמובן שהיו לנו עוד כמה טיפוסים עד לקטע האחרון של היציאה מהמסלול. שם ציפתה לנו הפתעה לא קטנה, בשל אופי הקרקע והדרדרת, העלייה שיוצאת מהמסלול הפכה להיות מאתגרת, שלא לומר מסוכנת. העלייה מאוד דרדרתית וצרה עם כמה שיפועים ומדרגות לא נעימות כלל...

החבר'ה התחילו לטפס אחד אחד כאשר אני מכווין בחלק מסוכן שבו היכולת להחליק מהנתיב גבוהה ואכן כאשר הגענו לדימה היגוי קטן לא במקום והורדת הרגל מהגז לוקחת אותנו בדיוק לשם. לשמחתי דימה שבעברו פחד גם משבילי קק"ל היה קול לגמרי ולא נלחץ. עוד ניסיון אחד ורק החמרנו את המצב... כאן כבר לא יכולנו לקחת עוד סיכונים אבנר הגיע ברוורס זהיר חיברנו כבל חילוץ ובמתיחה איטית ונכונה העלה חזרה את דימה למסלול. לאחר המכשול הזה חיכו לנו עוד מכשולים כשאת הנסיעה עד סיום העלייה מאפיינים מעבר של מכשולים ותמרונים בין האבנים הגדולות והדרדרת.

לקראת סוף המסלול בתצפית הפוספטים המוצלת ישבנו לסכם את הקורס כולו ואת המסע המסכם בפרט.
נראה שכולם התקדמו מאוד ביכולות שלהם בנהיגה ובניתוח השטח ויש להם את הכלים לדעת איך להתמודד עם המכשולים בעתיד.

החבר'ה הדגישו את הרגשת השיפור בנהיגה וביכולת לנתח ולהתמודד עם אתגרים אשר יגיעו אליהם בהמשך וגם לדעת על מה כדאי לוותר. גם אני כמותם מאוד שמחתי שחששותיי יתבדו והחבר'ה באמת התקדמו מאוד.

אני בטוח שעוד יצא לנו לטייל ביחד ולהיפגש בשבילים.

תודה רבה לכל מי שלקח חלק בהדרכה וכמובן לבני פלדבאום הגדול שליווה אותי ועשה לי את החיים קלים בפעם המי יודע כמה.
תאריך להדנ''מ נוסף יעלה לאתר בקרוב (הדנ''מ = הדרכת נהיגה מתקדמת).

ובאופן אישי היתה לי חוויה נפלאה ומאתגרת עם חבורה רצינית וקשוחה שגם בימים חמים מאוד הצליחה להישאר מפוקסת ולעשות הכל ברצינות ללא עיגול פינות וויתורים ומבחינתי מחניכים החבר'ה הפכו להיות חברים. נהנתי מכל רגע במחיצתכם.

קישור לכתבה מסכמת של כל השיעורים קודמים