הדיפנדר החדש: יורש ראוי לאייקון?

נכון שהעיצוב מדהים, ואין לנו ספק שמדובר ביצירה טכנית מפוארת, מפנקת על הכביש ועם יכולות שטח מופלאות, אבל נראה לנו שזה לא מה ש"חולי" הדיפנדר ציפו לו...

במשך חודשים ארוכים הגיע אלינו הדיפנדר החדש ב"טפטופים". לפעמים זה היה בתמונות ריגול, פעם כעיבוד ממוחשב, לעתים בתמונות ש"דלפו" ממקורות לא ברורים, ואפילו חברת לגו תרמה את חלקה. במקביל, התפרסמו גם נתונים טכניים לא מעטים, וכל המכלול הזה הביא למסקנה אחת ויחידה: הדור הבא של הדיפנדר לא יהיה דומה במאום לאייקון שייצורו הופסק לפני כשלוש שנים.

המוח אולי קלט והבין את העניין, אבל הלב, אוי הלב. היתה לנו איזו תקווה קטנה ולא ברורה שאולי לנד רובר בסך הכל "הרימה" מבצע הטעייה ענק, וכשייחשף הדבר האמיתי נגלה כי היא שמרה אמונים למבנה המסורתי של שלדה ומרכב נפרדים, עם סרנים חיים וכל שאר החבילה, כפי שהשכילה ג'יפ לעשות עם הדור החדש של הרנגלר, סוזוקי עם הג'ימני (קישור להשקת הג'ימני בישראל) ובמידה מסוימת גם מרצדס עם הג'י.

עיצוב מרהיב, הקשיחות פחות. הדיפנדר החדש

אבל עם ההצגה של הדיפנדר החדש באמצע השבוע שעבר בתערוכת הרכב של פרנקפורט, התעוררנו מהחלום. כל מה שנחשף בפרסומים המוקדמים התבצע הלכה למעשה. שלדה אחודה, מתלי אוויר נפרדים לכל גלגל, אלקטרוניקה ומחשוב מפה ועד הודעה חדשה. נכון שהעיצוב מדהים, ואין לנו ספק שמדובר ביצירה טכנית מפוארת, מפנקת על הכביש ועם יכולות שטח מופלאות, אבל זה לא מה ש"חולי" הדיפנדר ציפו לו...

לדיפנדר הישן היתה נשמה, איני מוצא ביטוי אחר לתאר זאת, משהו שאפשר לאהוב אותו עד כלות. כמו גם דגמי ה-CJ השונים, הסופה, הסמוראי ודומיהם. כלי שכל אחד יכול ללוש ולעצב על פי צרכיו, כל כלי הפך במשך השנים ל-One Piece שנבנה על פי חלומותיו, רצונותיו וגחמותיו של בעליו. קשה לי להאמין שהדיפנדר החדש יוכל למלא את החלל הזה. הוא יותר מדי מעוצב, יותר מדי היי-טקי, ובוודאי גם יהיה יותר מדי יקר מכדי שיקדחו חורים בדש-בורד שלו או שילחימו – סליחה, יחברו בברגים – התקנים שונים לדפנותיו.

לכתבה מקיפה על הדיפנדרים: 
חמישה דיפנדרים - חמש גישות שונות

בגדול, אני לא איש של לנד רובר. הפעם האחרונה – וגם הראשונה – שהיה אחד ברשותי, היה הלנד רובר סימן 1 המשפחתי, מודל 52, עליו התחלתי לנהוג ברגע שהגעתי בו-זמנית גם להגה וגם לדוושות. בין היתר חרשנו איתו את נחל עמוד לאורכו (כשעוד היה מותר), ביקרנו במעלה יאיר, הגענו לפיורד דרומית לאילת מיד לאחר מלחמת ששת הימים, כשעוד לא היה כביש סלול לשם, ועוד. ייתכן שהרכב הספציפי הזה עדיין חי ונושם, כמו הרבה מאוד דיפנדרים אחרים שיוצרו במהלך כמעט 70 שנות חייו של האייקון (כ-70 אחוז, לטענת לנד רובר עצמה). קשה לי להאמין שבטווח זמן של כמה עשורים, כל כך הרבה דיפנדרים מהדור החדש ישרדו, אם בכלל. וזה יום עצוב לדיפנדראים בנשמתם. 

לכל הכתבות על הדיפנדר

הסימן 1 המשפחתי. הגיע לכל מקום ואולי עדיין מתגלגל

   

תגובות

0 תגובות