סרן חי או מתלים נפרדים?

לאיזה שטח?

לא ניתן לכם את התשובה מה טוב יותר, אבל לפחות נעשה השוואה על הנייר (של האינטרנט...) בין סרן חי לבין מתלים נפרדים - מה טוב יותר לשטח? וכבר ארמוז: מה יותר טוב ולאיזה שטח?

סרן חי עם קפיצי סליל:

קצת טכני

סרן חי הוא כמו צינור ברזל המחבר את שני הגלגלים, שמימין ומשמאל, בתוכו ציריות (מסתובבות ומעבירות את הכוח לגלגלים) ובאמצע (או באחד הצדדים) "הביצה" - אותו חלק בולט המכיל בתוכו את הדיפרנציאל (ויקישטח: דיפרנציאל ).
הסרן החי מחובר לשלדת הרכב באמצעות קפיצים מסוג סליל או עלים, ומרוסן באמצעות בולמים.

מתלים נפרדים כשמם כן הם: זרועות ברזל עצמאיות ונפרדות לכל גלגל המחברות את הגלגל לשלדה, נתמכות ע"י קפיץ סליל או מוט פיתול (סוג של קפיץ) וכמובן מרוסן ע"י בולם. במתלה נפרד הדיפרנציאל מחובר לשלדה, אינו נע עם המתלים ולפעמים הוא אף חלק בלתי נפרד מיחידת המנוע והגיר. העברת הכוח מהדיפרנציאל לגלגלים נעשית ע"י ציריות חשופות.
המתלים הנפרדים מורכבים יותר מבחינה טכנית וכוללים מוטות, זרועות ומפרקים החשופים לפגיעה ובלאי לעומת הסרן החי שהוא יציקה חזקה (וכבדה) וכל המכלולים הנעים (הציריות) שמורות בתוכו.
מרווח גחון הוא המרחק בין הנקודה הנמוכה בכלי הרכב לקרקע. בסרן חי המרחק קבוע והוא לרוב המרחק בין הביצה / הדיפרנציאל לבין הקרקע. מרווח הגחון בסרן חי הוא אחיד ואינו משתנה עם תזוזת המתלים. ואילו במתלים נפרדים מרווח הגחון יכול להשתנות בהתאם לתנועה של המתלים.
הגבהה של כלי הרכב אפשרית באופן פשוט והסרן החי אינו מגביל. ההגבהה בכלי רכב עם סרן חי מתבצעת באופן פשוט יחסי ע"י החלפה של הקפיצים והבולמים (ולפעמים התאמות נוספות של מערכת ההיגוי וצנרת הבלימה והחשמל). אבל ההגבהה אינה משנה את מרווח הגחון של כלי הרכב והמרווח נשאר בגובה הסרן מהקרקע (אלא אם מגדילים את מידת הגלגלים או עוברים לסרן פורטלי ).
במתלים נפרדים התהליך מורכב ומוגבל יותר ומחייב שינויים במכלולי המתלה, מחליש את החוסן של המכלולים ודורש התאמות רבות, אלא אם ההגבהה היא מינורית.

מתלה נפרד של מיצובישי פאג'ארו

מה קורה בשטח

המתלים משפיעים על כמה פרמטרים בשטח: נוחות הנסיעה ("יכולת הגיהוץ" של כלי הרכב), מהלך המתלה שמשפיע על יכולת העבירות בשטח, האחיזה והעקיבה של הגלגלים אחר תוואי הקרקע ועל היציבות של כלי הרכב - מתוך הבנה פשוטה האומרת שרכב האוחז בקרקע יציב יותר מרכב המרים גלגל באוויר, תנסו לנדנד רכב שכל גלגליו על הקרקע למול רכב שהניף גלגל או שניים באוויר.
לרכב בעל מתלים נפרדים יש מהלך מתלה קצר יותר ומורכב יותר גם להגדיל אותו בשל המגבלה הטכנית של מכלולי ההנעה והחלקים הטכניים. לסרן חי יש מהלך מתלה ארוך, הניתן להגדלה בקלות אבל שני הגלגלים על אותו הסרן נעים יחד בכיוונים מנוגדים - כלומר בצד אחד בסרן החי "נפתח" ומגדיל את מהלך המתלה שלו ובצד השני המהלך נסגר. בשטח טרשי במתלים נפרדים, בשל מהלך המתלה הקצר ובמיוחד במקרים של הצלבה, מניף כלי הרכב את אחד מגלגליו באוויר, מאבד אחיזה ומאבד יציבות במהרה. לעומתו סרן חי שומר על הקשר עם הקרקע גם בהצלבות קשות יותר ונשאר יציב בזכות זאת. בסרן חי אפשר להתקין "דרופ-קיט" - מנגנון המאפשר הארכה של מהלך התנועה באמצעות ניתוק של הקפיץ מהתושבת כאשר רק הבולם מחבר את הסרן לשלדה (מחייב כמה שינויים טכניים בכלי הרכב).
שמירת האחיזה בקשר עם הקרקע חשובה כאמור גם לאחיזה, אפילו כשהמשקל שנשאר על הגלגל האוחז קטן ואינו משמעותי להנעת הרכב, אבל האחיזה בקרקע מספקת יציבות ותחושת ביטחון כאשר הרכב אינו מתנדנד.
בחולות ובשבילים מהירים ומיושרים קיימת עדיפות למתלים הנפרדים היודעים להתמודד טוב יותר וכל צד בעצמו עם כפלי קרקע, רצועות חול, פסים, בורות, אבנים, גזעים ושאר מרעין בישין הפוגשים את הרכב בשטח. לעומת כלי רכב עם סרן חי המחייב מיומנות נהג ותמרון של כלי הרכב על מנת להתמודד טוב יותר עם המכשולים, בעיקר לרוחב הדרך. בזכות המתלים הנפרדים כלי הרכב מהירים יותר וזאת הבחירה ברכבי מהירות כמו ראלי באחה.

מתלים נפרדים מוצלחים במיוחד - מאבריק X3

צילם: ערן שלמה

בכביש

בכביש יש עדיפות ברורה למתלים נפרדים עקב ההתאמה הטובה יותר לפני האספלט ותחלואיו, מהלך המתלה הקצר יותר במתלים נפרדים עושה עבודה טובה יותר בכביש ואילו בסרן חי נוצר אפקט של "דחיפה מהצד השני" המפריע בנסיעה מהירה בכביש מפותל.

מיצובישי פאג'רו בעל מתלים נפרדים - מלך הכביש!

צילם: עופר אוגש

למי יש מה?

לכלי הרכב / הג'יפים הקשוחים יש סרן חי - החל מהדיפנדר, סופה, רנגלר / רוביקון ועד ללנד קרוזר ולפטרול. לעומת לפאג'רו המיתולגי (הייצור הופסק לצערנו) מתלים נפרדים ולא בכדי ביצועיו טובים יותר בכל תוואי מהיר משאר כלי הרכב וכך גם כל הג'יפונים שעיקר ייעודם היא נסיעה על הכביש.

הצלבה בדיפנדר עם סרנים חיים

הראש הישראלי ממציא לנו פטנטים

איציק מיני וסדנת REGO קוראים תיגר על המוסכמות שנכתבו להלן ובאמצעות פטנט פשוט של הארכה הציריות (ע"י יציאה מהצד ההפוך של הדיפרנציאל ויצירה של פורטאל בדיפרנציאל) משנה את כל מה שידענו על אחיזה, מהלך מתלה ויציבות של מתלים נפרדים.
וכך כותב דרור ברלי בעקבות נסיעת המבחן:
"איציק מיני לא המציא מחדש את הגלגל. גם לא את המתלים הנפרדים. אבל בדרכו הייחודית, הוא כן מצא איך לגרום למתלים נפרדים למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם, לקרוא תיגר של ממש על מוסכמה ג'יפאית מוצקה ולנפץ סופית את הגביע הקדוש של עולם הג'יפאות – אני לא מאמין שאני כותב את המילים המפורשות הללו ביד רועדת.... אבל האם סבתא חיה, סליחה, הסרן הקדמי החי - מת והפעם לתמיד? "
קישור לכתבה המלאה על ה- REGO REX