אופנועים / טרקטורונים > רכיבות מבחן

כעץ שתול על פלגי מים – טריומף טייגר 900 ראלי במבחן דרכים

מורשת הנמרים של המותג המנצח, טריומף, הביאה לישראל אופנוע טייגר חדש בנפח 900 סמ"ק. עלינו על ציוד הרכיבה ויצאנו לספארי בארץ הבשן, לבדוק חברבורותיו

image

ספר תהילים נפתח במזמור העוסק בדרך החיים הרצויה לאדם והגדרת הטוב והרע. וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם מתאר את הישר והטוב. העץ הנטוע מסמל יציבות, השורשים את האחיזה בקרקע ופלגי המים כמקור החיים. אני מאוד מתחבר לאנלוגיה כרוכב המבקש ביטחון ומנוחה לגוף ולנפש.

טריומף מסתערת על השוק הישראלי עם לא פחות מחמישה דגמי טייגר 900. שלושה דגמי תיור GT, עם חישוקי טיובלס יצוקים (בקוטר של "17 מאחור ו- "19 מלפנים) ובולמי מרזוקי, שנועדו בעיקר לכביש. דגם רגיל, דגם מונמך, לו מתלים קצרים ומושב נמוך (בגובה 760) - שניהם במחיר של 110 אלף שקלים. דגם GT פרו, שעולה 125 אלף שקלים עבור תוספות, בהם ממשק לטלפון החכם עם צג האופנוע, רגלית אמצע כפולה, פנסי ערפל ומושבים מחוממים.

image

בנוסף, שני דגמי ראלי עם אותו מנוע ואותה שלדה. הפעם עם חישוקי טיובלס שפיצים (בקוטר של "17 מאחור ו- "21 מלפנים) ובולמי Showa. דגם הראלי, נשוא מבחן זה, במחיר 115 אלף שקלים, כאשר דגם הראלי פרו נמכר עבור 130 אלף שקלים בעבור תוספות של חמישה ק"ג הכוללים: מפת רכיבה נוספת (Off-Road PRO) עם יותר שחרור לבקרות, פנסי ערפל, קוויקשיפטר, ממשק לטלפון החכם עם צג האופנוע, ניטור ל"א בגלגלים, שסתומי הגלגלים בזווית החוצה לנוחות במילוי אוויר, מגני צד למנוע, מגן גחון מאלומיניום, רגלית אמצע כפולה וחימום למושבים.

imageטוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם
לא ניתן להישאר אדיש למפגש הראשון עם הטריומף טייגר ראלי. כבר באולם התצוגה התרשמתי לטובה מהמראה שלו. קווים נקיים, שלדת צינורות חשופה ועיצוב שמשדר עוצמה ועדינות כאחד. בהתאם להתרשמות מהאח הגדול, הטייגר 1200, גם כאן רמת הגימור מאוד איכותית. הידיות והמפסקים נעימים למגע, המושב נוח ומחומרים איכותיים, המתגים ממוקמים בנוחות ומגע התפעול שלהם ללא רבב. מבעד לגימור האיכותי, התרשמתי פה ושם מאזורים שאינם ממוגנים די, כגון המנוע החשוף בצדדים. קיים מגן גחון מפלסטיק, אך לרכיבות שטח נראה לי שחשוב למגן גם את צידי המנוע ומשאבת המים. בנוסף אזור הגנת המצננים וזרועות הפלסטיק המחברות בין מכל הדלק למסכה הקדמית נראים לי קצת עדינים לנפילות. מושב האופנוע מתכוונן לשני מצבי גובה בקלות יחסית. על זנב האופנוע מותקן סבל חזק ונוח לנשיאת ציוד או התקנה של ארגז אחורי.

image
דֶּ֤רֶךְ הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר בָּחַ֣רְתָּ
כדי להניע את הטייגר, חובה ללחוץ את ידית המצמד, גם אם האופנוע עם רגלית צד מקופלת ובהילוך סרק. המושב נוח לישיבה, המסך הגדול עשיר במידע ונעים למראה. ברכיבה עירונית בישיבה, עם ציוד לרכיבת כביש, הרגשתי באזור הברכיים את פסי העיצוב, שבין השלדה למכל הדלק. לא מכאיב, אבל מורגש בעת חביקת המכל. עם ציוד לרכיבת שטח, לא מורגש כלל. בהורדה של רגל ימין לקרקע, קרה לי לא אחת, שבד מכנסיי משך את מגן הפלסטיק שמעל מנוף המצמד התחתון. קצה רגלית הבלם מתקפל, ברגלית ההילוכים לא. צג המחוונים TFT בגודל 7 אינץ, צבעוני ועשיר עם ספידומטר דיגיטלי, שני מדי מרחק מתאפסים, מד סל"ד דיגיטלי ברור למחצה, חיווי הילוך, מד דלק, מד טמפ' חיצונית, חום מנוע, שעון ומפות מצבי רכיבה.
לאופנוע שני שקעי מצת (קטנים כמו של ב.מ.וו), האחד לרוכב והשני לצד המושב האחורי. ההילוכים עוברים מצוין, קצת נוקשה אבל מדויק, חבל שלא ניתן להוסיף קווקשיפטר, כפי שיש לדגם הפרו.
כבר מתנועת הגלגלים הראשונה של האופנוע, ניכר משקלו הנמוך לטובה. קל לתמרן עם האופנוע בעיר, הוא מרגיש קליל וזריז. מנוע שלושת הצילינדרים נעים ואין כמעט רטט תוך כדי תנועה. במפגש של ימים חמים ותנועה עירונית צפופה ניכר חום המנוע. בסיום המבחן, ציינו אלבר (יבואני טריומף) בהקשר, שבכוונתם להתקין כנפונים לתיעול האוויר החם היוצא מאזור המצנן, כדי שלא יגיע לרגלי הרוכב. תוך כדי רכיבה ניתן לבחור מצב רכיבה, למעט מצב שטח, אותו ניתן לבחור רק כשהאופנוע אינו בתנועה. בתנועה עירונית, הכל עובד חלק ונעים. צידוד הכידון, תגובת המצערת ופעולת המצמד. הבולמים מתמודדים היטב עם תלאות הדרך ו
חבילת האלקטרוניקה טובה מאוד וכוללת בקרות בטיחות ופינוקים כמו חימום ידיות כבר בידיות המקוריות.

image

פַּרְסוֹת סוּסָיו כַּצַּר נֶחְשָׁבוּ וְגַלְגִּלָּיו כַּסּוּפָה
ביציאה אל הכביש המהיר ניתן, תוך כדי רכיבה, להרים ביד שמאל את מגן הרוח למצב גבוה יותר. מיגון הרוח משתפר, בעיקר בזכות היכולת להשתופף קדימה במקרים של ענני חרקים או חול ממשאית. מד האוץ מזייף מעלה בעשרה אחוז. במהירות שמעל 140 קמ"ש (130 אמיתי) מתחילים לחוש בכידון רעידות שהולכות ומחריפות. אמנם אין משקולות איזון לכידון, אך צמיגי הבריג'סטון באטאלקס אדוונצ'ר הם בחתך של לפחות 80 אחוז כביש, לכן הרטט לא הרגיש לי סביר. המצב מחריף עד כאב במהירות גבוהה מאוד. האופנוע נותר יציב וללא נדנודי כידון גם במהירות גבוהה. ואם דיברנו על מהירות, שווה לציין שבלמי הטייגר מצוינים, כולל תפקוד ה- ABS. מפלט האופנוע נשמע שקט וטוב. לא כמו האפריקה של הונדה, אבל בהחלט יותר מחשק משל KTM.
לפנס בחזית שני מצבי תאורה יום עם תאורת לד ברורה, או לילה כשפנס ימין מאיר ופנס שמאל לאור גבוה. תנוחת הרכיבה נוחה והמתלים נוחים ונעימים.
לפי מפרט היצרן מכל הדלק כולל 20 ליטר. בפועל, לאחר שמד הדלק התריע על 20 ק"מ אחרונים בהחלט, הצלחתי למלא רק 13 ליטרים של דלק. בכל אופן, צריכת הדלק נעה סביב 12 ק"מ לליטר בשטח ל- 17 ק"מ לליטר בכביש.

image
דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לְקֻבִּיּוֹת בְּגַלְגַּלִּים
הדגם נקרא ראלי עם קריצה ברורה לשטח. רפידות הגומי של הרגליות נשלפות ללא צורך בכלי עבודה וחושפות רגליות משוננות, המעניקות אחיזה טובה יותר למגפי הרכיבה. בחלק התחתון של קצה הרגליות קיימים גששים לשוחרי ההשכבות בכביש, אני ממליץ לרוכבי השטח להסיר אותם.
תנוחת הרכיבה בעמידה נוחה, מותני האופנוע צרים במידה שנוחה לחבוק עם הרגליים את האופנוע, הכידון נוח ורוכבים גבוהים ישמחו להגבהה קלה. הרגליות האחוריות רחוקות ולא מפריעות לתנועה גם אם מגפי הרוכב במידה 13. נדיר לטובה. נראה שהמנוע מעט רחב ובולט לצד ימין, אך זה לא הפריע לי ברכיבה.
למערכת בקרת האחיזה אין מצבי ביניים הניתנים לשליטת הרוכב. ניתן לבטל את הבקרה לגמרי, או לבחור במצב שטח (
Off Road), שאמור להפחית את מידת ההתערבות של בקרת האחיזה. בפועל זה לא הספיק כדי לעלות עלייה עם דרדרת קלה. נתון נוסף שהיה חסר לי, הוא היכולת לעבור למפת השטח תוך כדי תנועה - ככל הנראה בגלל ביטול של בקרת הבלימה (ABS). ניתן לבטל לגמרי את בקרת אחיזה תוך כדי רכיבה, אך הדבר דורש ניווט בתפריט. תוך כדי רכיבה בשטח, אחרי כיבוי מנוע, מצב השטח חוזר אוטומטית למצב כביש. כך יוצא, שבטיול שטח צריך לחזור אחרי כל דימום מנוע למצב שטח מחדש. כנ"ל לגבי ביטול בקרת אחיזה.

image

לטייגר כנף קטנה וגבוהה בלבן, למראה הקרבי. וכנף נמוכה בשחור, ליציבות במהירות גבוהה. במקרה של הצטברות בוץ נדרש לשחרר 6 ברגים, אבל יש לא מעט כבלים שמחוברים לחבילה, לכן נראה לי שמראש לא כדאי להכניס אותו לבוץ, תרתי משמע.
המראות נוטות לאחור ומספקות שדה ראיה טוב בכביש. בשטח, הפריעה לי הזווית שלהם לאחור, כאשר בעת רכיבה בעמידה פגשו אמות ידיי את המראות.
מרווח הגחון אינו מוצהר. במדידה אישית, כשהאופנוע ניצב לבדו (משקל עצמי בלבד) על הקרקע, נמדד מרווח גחון של 230 מ"מ. במהלך המבחן לא נרשמו אירועים בהם ליטף הגחון את הקרקע.
ברכיבת שטח זורמת הטייגר משתף פעולה בצורה טובה ונינוחה. מדרגות, מעברי מים, ירידה תלולה ועליית דרדרת. הטייגר הצליח להתמודד עם הכול. בשלב מסוים, אולי מפאת משקלו הקל, התגבר בי החשק לקחת אותו קצת מעבר למגבלות, אך אז הגיעה תזכורת על כך שעדיין מדובר באופנוע אדוונצ'ר ולא צרצר אנדורו מקצועי. ועדיין, יכולת השטח של הטייגר בהחלט טובה עבור אדוונצ'ר בקטגוריה שלו.
ואם לא די בכך, הרי שגם בשטח הצביעה הלבנה יפה. ובכלל לדעתי מדובר באחד מאופנועי האדוונצ'ר היפים.

image

טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ
הטריומף טייגר עושה הכל טוב. הוא לא אופנוע האדוונצ'ר הכי טוב בכביש וגם לא הכי טוב בשטח, אבל זו אולי בעצם המהות של אופנוע דו שימושי, להיות גם וגם.
הוא קל משקל וגם קל לרכיבה, ושם הכיף והקסם שלו. איכות החומרים והגימור ברמה גבוהה. הבלמים טובים מאוד, הבולמים נוחים ויש לי תחושה שרוכבים רבים יאהבו אותו, בעיקר כי אין לו אף ציון שלילי בתעודה.
בכביש הוא לא הכי נעים לרכיבה במהירות גבוהה ונוטה להעדפת החורף. כדאי למגן אותו לפני רכיבה מאתגרת בשטח וצריך לזכור שמצב שטח מתאפס בכל כיבוי. בכל יצירה, אם לוקחים יכולת אחת לקצה, זה לרוב בא על חשבון תכונות אחרות. טריומף יצרו אופנוע שאני מהמר כי רוכבים רבים יאהבו. אני יודע שאני אהבתי וכולי ציפייה לעמת אותו במבחן השוואתי.
ספר תהילים נפתח במזמור על טוב ורע. וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.

בוחן אורח - גיל מלכה

מפרט טכני - Triumph Motorcycles - Tiger 900 Rally

מנוע

סוג

קירור נוזל, 12 שסתומים, שלושה צילינדרים בשורה

נפח

888 סמ"ק

קוטר בוכנה

78

מהלך

61.9

יחס דחיסה

11.27:1

הספק

93.9 כוחות סוס(70 kW) ב- 8,750סל"ד

שיא מומנט

8.85 קג"מ ב- 7,250 סל"ד

הזנת דלק

הזרקה אלקטרונית

מפלט

3 לאחד מפלדת אל-חלד

הנעה סופית

שרשרת O רינג

מצמד

רב דיסקי רטוב

הילוכים

6

מרכב

שלדה

צינורות פלדה, שלדת זנב נפרדת

זרוע אחורית

כפולה מאלומיניום

גלגל קדמי

טיובלס שפיצים בקוטר "21

גלגל אחורי

טיובלס שפיצים בקוטר "17

צמיג קדמי

90/90-21

צמיג אחורי

150/70R17

בולם קדמי

מזלג טלסקופי הפוך שלShowa בקוטר של 45 מ"מ, כיוון עומס קפיץ, כיוון שיכוך כיווץ והחזרה. מהלך מתלה של 240 מ"מ

בולם אחורי

מונושוק של Showa עם כיוון עומס קפיץ וכיוון שיכוך החזרה. מהלך של 230 מ"מ

בלם קדמי

שני דיסקים צפים בקוטר320 מ"מ, קליפרים מונובלוק רדיאלי של ברמבו כפולי בוכנות, כולל ABSבהטייה

בלם אחורי

דיסק בקוטר 255 מ"מ, קליפר ברמבו חד בוכנה, כולל ABSבהטייה

מידות ומשקלים

רוחב כידון

935 מ"מ

גובה ללא מראות

1,452-1,502 מ"מ

גובה מושב

850-870 מ"מ

בסיס גלגלים

1,551 מ"מ

משקל יבש

196 ק"ג

מכל דלק

20 ליטר

מחיר

115,000 שקלים

image

תגובות

26 תגובות

1

אורח/ת - Doron Talmor

16 ביולי ב 14:52

תודה על הכתבה עופר.
מה הסיפור עם הרעידות בכידון במהירות גבוהה?
אתה מתכוון לוויברציות?
הסיפור עם החזרה למצב כביש בכל כיבוי מנוע וההתעסקות עם תפריטים בכל התנעה מחדש יכול להוציא מהדעת!
לגבי החום מהמנוע, כתבת שיש כוונה להתקין כנפונים שיסיטו את החום מרגלי הרוכב, זה חלק מקורי של היצרן או איזה אילתור מקומי??
האם יש הבדל במהלכי המתלים בין הראלי לראלי פרו?
אגב, גם רוכב שקנה את האופנוע התלונן על העניין עם
פס העיצוב שמפריע לחביקה עם הרגליים.

2

אורח/ת - Tedi Harush

16 ביולי ב 14:53

הד-שייק אולי?
מניח שקצת סגירה של הריבאונד תעזור שם..

3

אורח/ת - תמר קדם

16 ביולי ב 14:53

כשמרוקאי כותב אנגלית בעברית זה כנראה תחילת הסוף...

4

אורח/ת - Tedi Harush

16 ביולי ב 14:54


רק בשביל התמונות היה שווה לפתוח את הכתבה

5

אורח/ת - Yossi Alkabas

16 ביולי ב 14:55


עץ שתול? יש לו גלגלים

6

אורח/ת - גיא בדיחי

16 ביולי ב 14:55


לא יעזור לכם ..מה אמרתי לכם אין כמו ה-gs ..אופנוע לכל מצב רוח ..אין מה לעשות לא כתום ולא אפור בהיר ולא שחור בוהק ..
לא כואב בישבן ואין רעידות לא במהירות כזאת ולא במהירות אחרת הוא עושה זאת פשוט אחרת..
זה כח הגיאס עולה ורק ימשיך לעלות ..

7

אורח/ת - תמר קדם

16 ביולי ב 14:56

תחשוב אם נוסף ליופי שלך גם היה לך שכל, היית מגיע רחוק עם כל האחים המוסלמים שלך.

8

אורח/ת - גיא בדיחי

16 ביולי ב 14:57


תמר קדם - אני מודה מודה מודה ..לא יכול להתחרות ביופייך ובעומק שכלך ..ריגשת אותי ..בפעם האחרונה היית עסוקה

9

אורח/ת - Ofer Marian

16 ביולי ב 14:58


קודם כל, כל הכבוד. בימים אלה, כשקוראים כתבות על אופנועים, נדמה שכל האופנועים מושלמים.
כאן נתת כתבה עם לא מעט ביקורות, דבר שיש להעריך.
לגופו של עניין, לא מבין מה יש להתקרב לדבר הזה ובמחיר הזה כשיש היום את הטנרה שמדבר ת'כלס לרוכב המתוקצב ואת הקטום 890 על שלל גרסאותיו לרוכב שבא לו קצת יותר להתפנק על סייח טהור גזע.

10

אורח/ת - Itai Shmool

16 ביולי ב 14:59

תודה צביקה, כהן השטח , מבחן מצויין,מגוון וכתוב מעולה כדרכך. מעריך מאד את הניטרליות שאינה מובנת מאליה בימים אלה. כותב על היתרונות ולא מסתיר את החסרונות.האופנוע באמת מצויין אבל לא מושלם. ראיתי למטה בוחן אורח מציץ Gili Spin , האיש היקר והרוכב התותח, הייתי נותן לו להוסיף עוד חוות דעת קצרה 💪💪

11

אורח/ת - Gilad Koriat

16 ביולי ב 14:59


בלי שום קשר לאופנוע עצמו, פשוט בהמשך למה שכתבתי אתמול.
כמה זה הזוי שצריך להביע הערכה למי שכותב באמת את מה שהוא חושב?

12

אורח/ת - Gili Spin

16 ביולי ב 15:00

סחתיין על העין החדה 🙂

13

אורח/ת - Gilad Koriat

16 ביולי ב 15:00


Gili Spin
יא סלב, יא עילוי, יא תותח, יא צנוע
ככה בשושו בלי לומר?

14

אורח/ת - Gili Spin

16 ביולי ב 15:01


חחח.. כן כן, זה אני שם 🙂
פשוט המעיל שלי כ"כ התאים לצבעים של האופנוע, אז נעם הצלם המחונן ביקש אותי ספציפית

15

אורח/ת - Danny Wiener

16 ביולי ב 15:01


תחרות יפה לקטגוריה. אבל מוזר שמתומחרת גבוה מהקטום כשיש לטייגר נתונים פחותים יותר.
אני מקווה שהיבואן נכנס גם עם רמת שירות גבוה. כי זה המפתח.

16

אורח/ת - Gili Spin

16 ביולי ב 15:02

כמובן, לא רוכב מקצועי ומדבר אך ורק מהרהורי ליבי, ניסיוני המועט וחוות הדעת של האורטופד הקרוב למגוריי.
אתחיל דווקא מהנסיעה המאוחרת יותר שעשיתי, כי היא הותירה רושם עמוק יותר -
890 על הכביש -
על כביש 6 מרגיש סבבה לגמרי.
רק "סבבה" כי המנוע גמיש, אבל לא כמו הטנרה 700.
הוא משתחל בפקקים אבל לא כמו הטוסטוס שלי והרכיבה המהירה חלקה אבל לא כמו האפריקה.
מצד שני, כשצריך להאיץ, יש בעיטה יפה מאוד בתחת.
בעיקולים הוא נותן תחושת ביטחון גם בגז וגם על הברקס.
הכיסא נח גם למרחקים ארוכים, ומיגון הרוח הפתיע לטובה; למרות גודלו המינימלי לא הייתה תחושה של נייקד.
הקוויקשיפטר זכור לי לטובה גם בדגם הקטן יותר, ואני לא בטוח אבל נראה לי שב 890 הוא אפילו השתפר יותר.
בתור אופנוע כביש זו לא הייתה הבחירה הראשונה שלי, אבל היי זה לא אופנוע כביש 😎
בשטח, האופנוע מרגיש הרבה יותר מסבבה לגמרי.
מתלים מעולים, כח זמין, היגוי מדויק, לא מעייף לאורך זמן, האופנוע נשלט עד ש..
צריך להוריד רגל.
בשבילים הפתוחים, כל עוד הגז פתוח והרוח נושבת האופנוע רק רוצה יותר.
כשנכנסתי איתו לסינגלים, והתחיל להיות צפוף... שם איבדתי את תחושת הביטחון.
לא משהו מסובך - זה סינגל שרכבתי עם הטוסטוס שלי - היה שם סלע עם פיתול מיד לאחר מכן, שדורש מעבר של הקדמי, הורדת רגל והעברה של האחורי.
העברתי את הקדמי יופי, אבל הרגל שלי לא מצאה את הקרקע למרות החיפושים 😎.
בקיצור, האופנוע מדהים, אבל - שתי סיבות שעבורי כל אחת מהן מספיק טובה כדי להישאר עם הקטוונצ'רון.
האחת היא הרגליים הקצרות שלי כאמור, ואת השניה גיליתי על דרך הפטרולים של פארק עדולם.
איכשהו יצא שהעברתי את המצערת למצב ראלי קצת לפני המקפצות.
וואו, האופנוע בבת אחת הפך להיות וואחד עארס.
כל מהמורה/מקפצה בדרך, האופנוע מקפץ כמו צרצר ועוד מבקש בנימוס אם אפשר פעם הבאה קצת יותר גז!
אז בהתחלה באמת שלא נתתי, אבל הוא ביקש כ"כ יפה.. וקופץ עוד יותר יפה, ונוחת..
בקיצור ובדיעבד, הכיף האדיר הזה שיש במצב ראלי, הדליק אצלי את כל הנורות האדומות כי כבר 3 פעמים זה בדיוק מה ששלח אותי לאורטופדית.
אז שורה תחתונה, גובה המושב המאתגר בהחלט מהווה נקודה שיש לקחת בחשבון, והדבר השני הוא כאמור פרצי האדרנלין שהוא גרם לי להשפריץ.
מי ששולט ביד ימין שלו, ורגליו אינן קצרות - יהנה מאד מאד מהקרנף...
את הטייגר אני די קניתי עוד לפני שראיתי אותו בכלל.
וכשראיתי, הוצאתי את פנקס הצ'קים.
על הכביש הוא כיף גדול! מנוע הטריפל בהחלט עושה נעים, פתיחות מכובדות ברמזורים, וקרוז קונטרול למרחקים.
זריז, משכיב, ויחסית נח.
מצד שני, מעל 150 קמ"ש, יש תחושה של ויברציה חזקה בכפות הידיים. חזקה מספיק בשביל לעזוב את המצערת.
המבטים והתגובות שהאופנוע מייצר רבות ומגוונות, אולי כי הוא חדש בארץ, ואולי כי הוא באמת כזה חתיך...
הטייגר בשטח, מוצלח מאוד יחסית לקרנפים הכבדים, בעיקר בגלל משקלו ומרכז הכובד הנמוך יחסית, אבל גם בגלל מתלים שמזכירים לי תחושות מאפריקה, ומרווח גחון סביר פלוס.
מצד שני אין שם זיקוקים. הוא יעשה הכל בנון שאלאנט, ובעדינות.
אותה העדינות אגב גם מאפיינת את הגימורים של האופנוע- יפה ועדין ואולי אפילו עדין מדי למי שנוהג להשכיב את האופנוע על הצד בספונטניות.
יכול להיות שאני עושה לו עוול, בהשוואה ל890.
אין ספק שמול שאר הקרנפים בסביבה, הוא מנצח בגדול אבל זה לא כלי שהייתי לוקח לציר המוסכים / נחל ציחור / מעלה זנוח /דיונות של קטנוב וכו.
עדין מדי.
מרווח הטעות לא גדול, ומחיר הטעות יהיה יקר.
אם המטרה היתה שבילים רגועים פלוס מינוס, ואין מגבלת תקציב - אחלה של אופנוע, יפהפה ומגניב.
אבל בשביל שבילים רגועים יש לי טוסטוס שאגב עבר החלפת בולמים ממש לאחרונה בהשראת Tal Amir .
טל, צדקת לגמרי, שווה את הכסף...
ומצד שני, אם על הכוונת יש יעדים קשוחים, אולי כדאי לכוון מעל לקטגוריה של האפריקה/gs800/tenere700 וכו..
ושם, הצבע הקטום שולט, כמו שראינו על הפודיום בתחרות האדווצ'ר המהממת...
ט. ל. ח

17

אורח/ת - Itai Shmool

16 ביולי ב 15:03


לרגליים הקצרות נמצא פתרון , קיט של hyper pro שמספק קפיצים חלופיים ולא מקצר את הלינק.ראיתי רוכב קשוח שעשה את זה ומתאים לי בול. הופך את ה R להיות בגובה של ה S

18

אורח/ת - Gili Spin

16 ביולי ב 15:04

זרקת רעיון..
אתה אומר, לקחת את האס ולהחליף בולמים?
כי ת'כלס, זה מה שהכי הציק לי ברכיבת מבחן על ה-790 הרגוע...
וזה שאין לו מצב ראלי, מבחינתי זה לא בהכרח חיסרון

19

אורח/ת - Itai Shmool

16 ביולי ב 15:05


ה- 790 שלי עם ראלי , ניתן להוסיף גם לאס. החיסרון הברור שלו מול ה R זה הבולמים

20

אורח/ת - Danny Wiener

16 ביולי ב 15:05


Gili Spin כתיבה מצויינת. נתת את ההסבר והפערים בצורה מובנת.
ומצחיק שבסוף את משווה לטוסטוס adv שלך. זה לא אותו דבר 😉

21

אורח/ת - Gilad Koriat

16 ביולי ב 15:06


טוסטוס או DCT - בסוף לכולם אין קלאץ'

22

אורח/ת - Danny Wiener

16 ביולי ב 15:06

לפחות מגיעים לרצפה.

23

צביקה כהן השטח

17 ביולי ב 17:53

אורח/ת - Doron Talmor כתב/ה:
"

תודה על הכתבה עופר.
מה הסיפור עם הרעידות בכידון במהירות גבוהה?
אתה מתכוון לוויברציות?
הסיפור עם החזרה למצב כביש בכל כיבוי מנוע וההתעסקות עם תפריטים בכל התנעה מחדש יכול להוציא מהדעת!
לגבי החום מהמנוע, כתבת שיש כוונה להתקין כנפונים שיסיטו את החום מרגלי הרוכב, זה חלק מקורי של היצרן או איזה אילתור מקומי??
האם יש הבדל במהלכי המתלים בין הראלי לראלי פרו?
אגב, גם רוכב שקנה את האופנוע התלונן על העניין עם
פס העיצוב שמפריע לחביקה עם הרגליים.

"
הכוונה לרטט בכידון. לא משהו שמפריע ליציבות האופנוע, לא נענועי ראש מכוון הגלגל. לדעתי רטט שעובר בסל"ד גבוה מהמנוע דרך השלדה.
לגבי מצב שטח שחוזר - אכן מבאס
לגבי הכנפונים נגד חום המנוע, אני הבנתי שמדובר באילתור מקומי. בכל אופן לא מדובר במשהו שקרוב לחום שפלטו ה- 1190 וחבריו
אין הבדל בבולמים בין הראלי לראלי פרו

24

אורח/ת - שי

19 ביולי ב 17:55

המחירים בארץ הזויים. אז עם כל ככ הרבה ביקורת וריג'קטים אין מצב להתקרב לאופנוע הזה. גם לא יפה במיוחד. כבר עדיף ויסטרום רגוע וחלק.

25

אורח/ת - טל

20 ביולי ב 14:46

כמה שטויות אנשים רושמים בלי לבדוק ..תגיעו לסוכנות ! תרצו לקנות יוציאו אותכם מרוצים.

26

אורח/ת - ערן

10 באוגוסט ב 12:10

לאחר 2 נסיעות מבחן על הטייגר GT והראלי, להלן חוות דעתי. רוכב כיום על דוקאטי סקרמבלר ושוקל לעבור לאדוונצ'ר בינוני. נסיעות ארוכות, שבילים ותמרון בעיר. הראלי פחות התאים לי בגלל המושב הגבוהה (על הרים כבר לא אטפס בגילי המתקדם 46. היינו שם...). ל GT התחברתי יותר.
בחינת הכלי, מוביל מול המתחרים במאפיינים עבורי (GS 850 ומולטיסטרדה 950). מושב נמוך יותר 830 ס"מ (אני 1.80). בול. קל יותר ב 10 ק"ג מהמתחרים. מסכים שהצבעים לא משהו. אפשר היה לעשות עבודה טובה יותר. אם כבר אז השחור.
מנוע גמיש מאוד, חזק וסלחן. האופנוע בשליטה מלאה. גמיש מאוד, בהילוך גבוה במהירות נמוכה, לא מגמגם ומאיץ. כיף! נהנתי מאוד מנסיעת המבחן. כלי מעולה. ויברציות לא הורגשו בשיוט של 120 (קרוז קונטרול תענוג). הרבה מעבר לכך אני לא רוכב (שוב, בגילי מופלג). חום מנוע, סביר לגמרי (רכבתי על תנורים בחיי).
סה"כ אין כלי מושלם. אופנוע צריך לענות על מרבית הדרישות של רוכב. ככלי רב שימושי: נסיעות ארוכת, שטח קל ותמרון נוח, הוא לוקח בגדול.
בסופו של יום, טריומף יצרן וותיק, מכובד וברמה הגבוהה ביותר של יצרני האופנועים בעולם.
אגב, במרבית הסקירות בעולם מדורג 1-2.
לגבי הצוות במקומי, אלופים. תודעת שירות מעולה ורצון כן לפרוץ לשוק שלנו. מחיר אגב, די דומה למקבילים.
כרגע אין במלאי את ה GT, ממתין בסבלנות, נראה מבטיח. בריאות ונסיעות בטוחות!