המסע הגדול מאיחוד האמירויות הערביות לישראל ובחזרה

בחיים, לא הכל צודק. יעיד על כך עופר אוגש, בעלי אתר השטח שלפרנסתו עורך כעניין שבשגרה מסעות רכובים (על כלי רכב ואופנועים) במזרח ירדן, בדבר הסהרה, בהודו, באפריקה ואיפה.... וכדי להוסיף שמן למדורה – כשהוא לא נמצא במסע שטח, וכשהוא לובש חולצה מכופתרת, נותנים לו לבחון את הרכבים הנחשקים ביותר, מפרארי ועד דיפנדר 90 מהדגם החדש ולפנק בהדרכות את הלקוחות המובחרים של המותגים הנחשקים. כפי שאמרתי, צדק לא בהכרח הולך ביחד עם שוויון 😊

ולחוסר הצדק הזה הצטרפו השבוע חברי הטוב ברוך (ברוס) גורפיין ביחד עם ג'ו כהן, שניהם תושבים של איחוד האמירויות הערביות (אמירות דובאי אם לדייק) ושניהם בעלי אזרחות אמריקאית ואירופאית בהתאמה.
אז מה הוביל למסע, ומה החזון של המסע מאיחוד האמירויות הערביות לישראל ובחזרה?

המודעות לנושא הביטחון התזונתי

אחת הבעיות הבוערות בעולם ובאזור היא סוגיית הביטחון התזונתי במיוחד נוכח הגידול התדיר באוכלוסיית העולם, שיש להאכיל, ולצידה התחממות האקלים שמשפיע על כל האקו-סיסטם של החקלאות ועולם החי ולרוב, לא לטובה.

ומה הדרך הטובה ביותר להעלאת המודעות לנושא הביטחון התזונתי וחיבור בין חברות אגרו-טק ופוד-טק למשקיעים ליצירת שיתופי פעולה רלבנטיים בכל מדינות האזור?

התשובה: מסע רכוב מאיחוד האמירויות הערביות עד להייטק נישן ובחזרה, ומפגשים בלתי אמצעיים עם חברות ומשקיעים בתחום בכל המדינות בהן עובר המסע.

אחרי התייעצויות והתחבטויות, נבחר למסע רכב של ניסאן V8 NISAN PATROL ARMADA שיכול להכיל עד שבעה נוסעים, כך ששני נוסעים על ציודם הם עניין של מה בכך.

אורך המסע הוא כ-4,500 ק"מ לכל כיוון, כ-9000 ק"מ, הלוך ושוב.

לארמדה, נסיעה כזו היא במידה רבה סיבוב בשכונה, כי עם מנוע בנזין (שכבר רץ עם הפטרול כבר קרוב לעשור) שמונה צילינדרים בנפח כולל של 5.7 ליטר, תבת הילוכים אוטומטית בת 7 הילוכים, הספק מרבי של 400 כ"ס ומומנט מרבי של 54.5 קג"מ אין הרבה מהמורות שתוכלנה (אם בכלל) למפלצת.

קצת נתונים לגבי ההערכות והדרך: למעט בערב הסעודית, יכול כל ישראלי לערוך מסע דומה עם כמה אישורים מתאימים. לאזרח אמריקאי ואירופאי המלאכה פשוטה יותר אך מחייבת בירטקרטיה בסיסית. חלק ממנה כרוך בהשגת ביטוחים מתאימים כתנאי מראש לכניסה לכל מדינה וזה המצב גם ביחס לכניסה לישראל. לקטע הישראלי נרתמה בשמחה איילון חברה לביטוח שדאגה לערוך לרכב (הנושא לוחית רישוי של איחוד האמירויות הערביות) ביטוח מקיף וחובה לכל התקופה בה ישהה בישראל. קיומה של הפוליסה הוא אחד מתנאי הכניסה הנדרשים עוד לפני המטר הראשון.

רוב המסע מתנהל על כבישים, גם בחציית המדבר הגדול של ערב הסעודית. מהדיווחים של ברוך וג'ו מהשטח, מתברר שרוב הכבישים בהם נסעו עד כה, היו משובחים ואחד מהם, מפתיע במיוחד, כביש החוף 55 בערב הסעודית כולל בחלקו ארבעה נתיבים לכל צד באיכות שלא הייתה מביישת את רמת האספלט של כביש שש שלנו ביום בו נחנך. קצת מוזר לנסוע מאות קילומטרים בלי שעובר מולך רכב אחד אבל זה המצב ומדובר כנראה בשדרוג שקשור לעיר העתידית NEOM שמתוכננת לקום בסמוך לים האדום.

תדלוק? על מיכל מלא בנסיעה בין עירונית הארמדה יכולה לעשות בערך 600 ק"מ בנסיעה מתונה (מדובר ברכב שבתנאי עיר זקוק לתחנת דלק צמודה) וזה נתון חשוב משום שתחנות דלק במרחב של המסע הן דבר נדיר למדי כשברב המרחב הסעודי מחוץ לערים הגדולות, תחנת דלק נמצאת בערך כל 400 ק"מ.

ניווט: גם Google Maps וגם WAZE, התגלו כאפליקציות שהתפקוד שלהן אינו מושלם ואם יש צורך להוסיף קצת שמן למדורה – ברב שטחה של סעודיה חוץ מאשר בערים הגדולות ובסמוך להן – השילוט בדרכים הוא בערבית בלבד כולל המספרים – אתגר לא פשוט למי שהשפה והכתב הערבי אינם שגורים בפיו (ובמיוחד באותם מקומות בהם אפליקציות הנווט לא עבדו (בסה"כ לרב אורכו של המסע, הייתה קליטה סלולארית, כך שאם לא נכנסים עמוק למדבר מעבר לתוואי הכבישים, רב הזמן הייתה קליטה).

ציוד שהועמס על הארמדה:

• מיכל מים מתוקים של 40 ליטר
• תיק עזרה ראשונה
• ציוד צילום מתקדם כולל המצלמות של GO PRO הוצמדו לרכב
  מחשב נייד עם תוכנות עריכת וידאו ו SOUND
• טלפונים סלולאריים ומטעני גיבוי ניידים
• הרבה ג'אנק פוד
• שני צמיגים להחלפה
• שני מצברים 48 V
• ממיר מתח
• מקרר לרכב
• כלי עבודה בסיסים למקרה של תקלות מכניות בדרך (טפו טפו, עד היום, שישי 12.8.22 בו הארמדה חצתה את הגבול לישראל – לא היו)
• ציוד אישי הכולל בגדים נוחים וגם סט רשמי אחד לכל המקומות בהם יהיו מפגשים עם בכירים בתעשייה ובמיוחד זה המתוכנן להתקיים בבית הנשיא הרצוג עם שגריר האמירויות הערביות בישראל.

אחת התהיות שהעליתי בפני הצוות המאושר הוא מה לגבי מיכל דלק נוסף לזה של הרכב עצמו. התשובה שקיבלתי הפתיע אותי מעט אבל במחשבה נוספת אולי יש בה הגיון מסוים (אם כי הוא לא מתיישב אם העובדה שלאררמדה עצמה יש מיכל דלק מתכתי שממנו זורם הדלק למנוע) – רב המסע, התקיים עד סמוך לישראל, בטמפרטורה שהגיע במקרים רבים ל 50 מעלות צלזיוס בצל ולא היה כמעט צל) והחשש היה שמיכל דלק קשיח חיצוני עלול להתפוצץ, במיוחד באותם קטעים בהם הרכב לא יהיה מונע עם מזגן פתוח בפול. בדיעבד זו לא הייתה בעיה משום שממילא, כפי שציינתי, תחנות דלק קיימות כל כ 400 ק"מ בקירוב, כך שהיה רבה הזמן גם "ספר" לכ 200 ק"מ נסיעה ואכן לא התעוררו בעיות בנושא הדלק והתדלוק. נקודה נוספת בעניין התדלוק, שהצמד שלנו נערך אליה מראש - מחוץ לערים הגדולות בערב הסעודית, תחנות הדלק היחידות שמקבלות כרטיסי אשראי מערביים הן של חברת GASKO. כל השאר – מזומן בלבד.

אנקדוטות מעניינות שאירעו בדרך – אם היינו צריכים הוכחה לכך שהעולם נהיה משוגע ושמשבר האקלים הוא לא המצאה, דוגמא לכך הן סופות גשמים עזות שבהן נתקלו ג'ו וברוך במסע. אמצע המדבר, לרגע אחד 50 מעלות ותוך דקות ללא שום התראה עם שמיים לפני כמה דקות היו בצבע תכלת קלאסי והינה ברקים וגשם שוטף. ואחרי רבע שעה – כאילו כלום. עוד תופעה שלא פסחה על החברים הינה תופעה של סופות חול שמגיעות אף הן תוך שניות ולמשך כמה דקות ארוכות קשה לראות מה יש מעבר לאף, או מעבר לחלון הקדמי (במקרה שלנו). ביקור מעניין היה ביקור בבית בו התגורר לפרקים לורנס איש ערב האגדי, במהל עצירה קצרה בעיירה יאנבו הנמצאת כמה מאות ק"מ מערבית לעיר המפורסמת מדינה, פחות או יותר במקביל לגבול בין מצרים לסודן (שנמצאת בצד השני של הים האדום מול יאנבו).

ואולי הדבר הכי חשוב – האנשים:

למדבר כידוע, יש את הקצב שלו וכך גם לעיירות ונאות המדבר שקיימות בדרך מידי כמה מאות קילומטרים. היה לא מפתיע אך כמובן משמח לראות שכל המפגשים (ולא שצריכים להיות שאננים חלילה) בין ג'ו וברוך לבין אנשים שפגשו באקראי לאורך המסע, אמירתים, בחריינים, סעודים, ירדנים עירוניים, כפריים ובדואים, כאחד היו מפגשים אנושיים משמחים ומסבירי פנים.

בבוקר שישי ברוך חצו מירדן לישראל ואת סוף השבוע עד יום ראשון יעבירו בירושלים. השבוע צפויים לברוך וג'ו מפגשים מרתקים עם בכירי תעשיית הפוד-טק והאגרו-טק בישראל, לרבות מפגשים עם חברות סטארט-אפ מובילות. ולאחר כעשרה ימים בישראל – חזרה לאמירויות עם הארמדה במסלול נהיגה מעט שונה אך מרתק לא פחות.

הכוונה של ברוך וג'ו היא להפוך את המסע הנוכחי למסע הראשון מבין מסעות דומים שיתקיימו מידי שנה פחות או יותר בתקופה הזו, אשר על אף שהיא מאתגרת מבחינת טמפרטורות ומקומות שאליהם ניתן להכנס עם הרכב, יש לה גם את הקסם שלה. אז נכון, שלא מדובר במסע עם שיירות גמלים שכמותו נערכו על ידי שיירות סוחר לאורך אלפי שנים במדבר הערבי אלא בנסיעה נוחה ייחסית בדרכים שרובן מצוינות, אבל מי חלם לפני זמן לא רב שניתן יהיה לערוך נסיעה רצופה מאיחוד האמירויות הערביות שלחוף המפרץ הפרסי לחצות את כל המדבר הגדול של ערב הסעודית, לעשות עוד מרחק ניכר על החוף הסעודי והים האדום ולעבור מירדן לישראל ובדרך גם ברשות הפלשתינאית ולעשות את כל הדרך חזרה? מי שחלם, שיקום.

המסע ממומן בעיקר ממקורות עצמיים ובימים אלה מתחיל להתארגן גם המסע של 2023. כך שאם אתם מעוניינים להשיא תרומה או חסות לקידום המטרות הראויות של פתרון לסוגיית הבטחון התזונתי באזור ובעולם ולו באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, ומי יודע, אולי גם להצטרף למסע הבא בעצמכם, אתם מוזמנים לדבר איתי 😊

* עודד סלע הוא עורך דין מסחרי ביום יום וחובב שטח מושבע לאורך כל השנה. עודד הפיק, בין היתר (סוג של שריטה), את המסע הגדול של רועי סדן ז"ל, שהקיף את העולם ברכיבה על אופניים משך 4 שנים על פני ארבע יבשות.