נקודה בשטח: חורבת אושה

אחת מדרכי הנוף היפות ביותר בארץ, בעיני, ואחת מהפחות מוכרות, היא דרך הנוף החוצה את יער קריית אתא/יער ציפורי. תחילתה בקצה רחוב מנחם בגין בקריית אתא וסיום הקטע הראשון שלה הוא בכביש המחבר את היישובים עדי והרדוף. הדרך הסלולה מתפתלת בין עצי חורש גדולים, ובעונה זו מתחילים לפרוח שם פרחי הבר, פריחה שתימשך עמוק לתוך האביב.

כק"מ אחד אחרי שעוברים מתחת לכביש 70, מתפצל ימינה מהדרך שביל עפר המוביל אל הגן הלאומי "אושה העתיקה". זהו אתר ארכיאולוגי מעניין, הצופן בין אבניו היסטוריה רבת שנים. בשיאה, אושה (או אושא, כפי שהשם מופיע במשנה ובתלמוד) היתה עיר יהודית מרכזית בגליל התחתון, בין המאה הראשונה למאה הרביעית, והסנהדרין ישבה בה במשך שתי תקופות.

היישוב המשיך להתקיים גם בתקופה הביזנטית, אך בתקופה זו כבר לא היו בו יהודים והוא נהרס ברעידת האדמה הגדולה שהיתה בא"י במאה השביעית. באמצע המאה ה-19 התיישבו במקום פליטים שהגיעו מארצות המגרב, שברחו לאחר כישלון המרד נגד הצרפתים, ששלטו אז בחלק מארצות צפון אפריקה. ליישוב שלהם קראו "הושע", ששימר את השם היהודי הקדום.

בתקופת מלחמת העצמאות ישב בכפר גדוד מ"צבא ההצלה" של קאוקג'י, שהשתתף בניסיונות הכיבוש של קיבוץ רמת יוחנן הסמוך. הכפר נכבש, בתיו נהרסו ותושביו ברחו. בעבר היה תכנון להקים במקום יישוב חדש בשם "חרוב הגליל", אך התוכנית נגנזה בשל התנגדות מצד גופים רבים.

מאז שנת 2005 מתנהלות באתר חפירות ארכיאולוגיות, בהן נחשפו ממצאים רבים, ביניהם מבני ציבור ותעשייה, בתי בד וגתות עם רצפות פסיפס, וגם ממצאים קטנים רבים, כמו מטבעות נדירים, כלי זכוכית, כלי חרס, נרות ועוד. החפירות בתקופה האחרונה מתמקדות בראש הגבעה עליה נפרס היישוב, ואחת ממטרותיה היא להנגיש את המקום לקליטת קהל ולפתוח אותו לציבור הרחב.

אתר אושה נכלל במסלול "שביל הסנהדרין" שאורכו כ-70 ק"מ, שהוכשר לקראת חגיגות ה-70 למדינת ישראל. הוא מתחיל בבית שערים, עובר באושה, וממשיך לשפרעם, תל יודפת, ציפורי, ארבל ומסתיים בעיר טבריה. השביל מסומן בשלושה צבעים: ירוק, ארגמן וכחול. הצבעים ירוק וכחול מצוירים בצורת חיצים, החץ הירוק מצביע על הכיוון לבית שערים, החץ הכחול על הכיוון לטבריה.

איך מגיעים: אפשר להיכנס לדרך הנוף מכמה כיוונים: מקריית אתא, משפרעם, מעדי וגם מכיוון נחל ציפורי. ניתן לשלב את הביקור במקום במסלול נחל ציפורי (קישור) או במסלול מעמק זבולון ליודפת (קישור). וכמובן שאפשר להגיע במיוחד כדי ליהנות מהמקום ומהסביבה. רק שימו לב: העבודות באתר עדיין בעיצומן ויש בו בורות פתוחים רבים, שימרו על הילדים!