סיכום טיול ג'יפים לפטרה וואדי ראם - ירדן 29/3/23

בחרו בהגדרות צפייה ב-1080 HD

מעבר הגבול

הכניסה לירדן, לישראלים, אפשרית באחד משני האופנים: כניסה ממעבר ערבה - מעט צפונית לעיר אילת, והשני בצפון, לא רחוק מבית שאן וסמוך לכפר רופין.
נכנסנו מהמעבר הצפוני - הכניסה דורשת כמובן ויזה עפ"י דרישת הירדנים. הבירוקרטיה הישראלית יחסית יעילה. לעומתה, זו הירדנית מעט יותר מסורבלת, אבל אם זורמים עם ההנחיות ומקבלים מעט עזרה מהירדנים - תוך כשעה וחצי עד שעתיים כל הקבוצה נכנסת לממלכה. אז עשינו ביטוחים, קיבלנו מספר ירדני לרכב, קיבלנו רישיון רכב ו"התאזרחנו" לכמה ימים. לפנינו מסע ארוך עד לכפר ואדי מוסא הצמוד לפטרה, כאשר בדרך לא מעט חוויות.

ים המלח וישראל ברקע

שיירת הג'יפים ממשיכה לאורך כביש הבקעה, נוסעת לאורך ים המלח המדהים בצידו הירדני, ממשיכים לביקור באחד הנחלים הזורמים אל ים המלח ומתחילים להבין כמה יפה הממלכה.
אין מקום מושלם יותר לעצירת קפה.

הרמדאן

התקופה בה טיילנו היא תקופת הרמאדן, במהלך היום רוב העסקים סגורים ובכפרים מורגש כי התנועה דלילה משמעותית ורוב התושבים נמים בשעת הצום.
חודש רמדאן הינו אחד מחמשת עמודי התווך עליו נשענת דת האסלם. חודש זה קדוש במיוחד למאמינים המוסלמים, מתוך אמונה כי בעזרת הצום הם מכפרים על חטאיהם ומתקרבים אל הדת. ההקפדה לקיימו כהלכתו חשובה להם לאין שיעור. בחודש זה מתבצע צום במהלך שעות האור ביום, ובלילה יכולים המאמינים לאכול. בעבר היו אוכלים בצנעה, תוך התחשבות בזולת ורגישות לקדושת הזמן. עם השנים, הפכו ארוחות הערב של שבירת הצום לסעודות פאר המכנסות מאמינים רבים לחפלה חגיגית, ונמשכות אל השעות המאוחרות של הלילה, למרכזי הערים במסיבות ואירועי תרבות גדולים ורבי משתתפים. בחודש רמדאן מביט על עצמו המאמין פנימה, ועושה חשבון נפש.
חודש זה נחשב כחודש של התנקות רוחנית, העמקה דתית וחיזוק האמונה בדת. לפי האמונה, חשיבותו של חודש זה נובעת מכך שהקוראן, הספר בו כתובה הדת כולה, הורד מן השמים בכדי להדריך את בני האדם כיצד לנהוג בדרך הישר כך שתגיע הישועה. בליל ה-27 לחודש התשיעי בשנה המוסלמית התלויה במולד הירח, כך מתואר, התגלה המלאך גבריאל בפני הנביא מוחמד והשמיע לו את דברי האל. הלילה הזה נקרא "ליל אלקדר" שפירושו – הלילה הגורלי (אלקדר משמעו – גורל). בלילה הזה נקבע גורלו של כל אדם. המלאכים יורדים מן השמים ומוציאים לפועל את גזר הדין שנקבע לכל אדם. כך שלמעשה ליל אלקדר הוא יום הדין השנתי עבור המאמינים.

הטיפוס לואדי מוסא

שיירת הגי'פים מגיעה לאיזור הערבה - מקביל למושב פארן לערך, ופונה מזרחה לקראת טיפוס לאחד מהכפרים הגדולים באיזור - הכפר ואדי מוסא. הטיפוס מיוחד במינו, הנוף הנשקף ככל שמטפסים מרהיב, הפיתולים/סרפנטינות, מוסיפים הנאה מוטורית ושוב מבינים כמה הממלכה מיוחדת במינה. יש הסוברים כי הטיפוס לואדי מוסא הצמוד לפטרה וכן הנסיעה לאורך ואדי נאמלה, הינה חלק מדרך הבשמים המפורסמת, אך יש החולקים על מידע זה. בכל מקרה מה שבאמת מעניין זה הנוף הנחשף ככל שעולים מגובה של כ-100 מטר לרום של כ-1,600 מטר.

הטיפוס בואדי נאמלה

היום השני למסע - פטרה

שיירת הג'יפים מגיעה לבית המלון. ארוחת ערב טובה, מקלחת ונכנסים לישון - בכל זאת יום ארוך עבר על כוחותינו.
למחרת בוקר סיור מרתק בבירת הנבטים - פטרה.

פטרה היא עיר נבטית קדומה המפורסמת בארמונות הקבורה שלה החצובים באבן החול של הרי אדום, ומכאן שמה בעברית "הסלע האדום". העיר הייתה בירת הנבטים וביוזמה פרטית, בעידוד המלך, נבחרה בשנת 2007 באינטרנט כאחד משבעת פלאי תבל החדשים.
פטרה נמצאת בדרום ירדן בגובה של 885 מטר מעל פני הים. הדרך המקובלת להגיע לפטרה היא מהכפר הסמוך ואדי מוסא, דרך קניון ה"סיק". הקניון עצמו צר למדי, ורוחבו אינו עולה על מטרים ספורים, בעוד שקירותיו מגיעים לגובה של כמאה מטרים. צלעות הקניון עשויות אבן חול נובית בצבע אדמדם, ועל קירותיו ניתן למצוא תבליטים של אלילים נבטים, כתבים ופסלים. לאורך צלעות הקניון ניתן למצוא שרידים של אקוודוקטים שנועדו להעביר מים לעיר. פטרה מפורסמת כיום בזכות המבנים החצובים במורדות ההר שנשתמרו היטב עד ימינו. הידוע מכולם הוא קבר מלכותי מפואר בשם "אוצר פרעה" (אלחזנה), שלצורך פיסולו הוזמנו אומנים מאלכסנדריה. גובהו 33.77 מטר ורוחבו 24.90 מטר, והוא נחצב מלמעלה כלפי מטה. את הרווח שבין העמודים הצדדיים מפארים פסלי ענק של רוכבי סוסים.

קישור לכתבה על פטרה - בירת הנבטים

קישור לכתבה על הנבטים

יאללה - הגיע הזמן לצאת לדיונות

שיירת הג'יפים מסיימת את הביקור בפטרה, ארוחת צהרים במסעדה בכפר ואדי מוסא (על אף הרמדאן, המסעדות בכפר פתוחות לטובת קהל התיירים הרבים שמבקרים בפטרה - אחת משבעת פלאי התבל). נסיעה על דרך המכונה "דרך המלך".

דרך המלך

שתי דרכים בינלאומיות חשובות היו במזרח הקדום: דרך הים, שהובילה מדמשק למצרים, ודרך המלך, שעברה לאורכו של גב ההר בעבר הירדן. המאבקים על השליטה בדרך המלך שיקפו את המאבקים על השליטה באיזור כולו. כל שליט או תרבות ששהו כאן הותירו את רישומם על דרך המלך. ערים חשובות ירדו בחילופי התקופות מגדולתן, ערים עלומות הפכו למרכזים חשובים, וכולן שכנו לאורך הדרך.
המשמעות המילונית של המושג חרגה כבר מזמן ממשמעותה הראשונית – דרך המלך הגיאוגרפית. בערך "דרך המלך" כותב אבן־שושן: "דרך ראשית, דרך רחבה, סלולה וכבושה שעוברי דרכים וכלי רכב רבים עוברים בה. בהשאלה: מרחב, מקום או מצב שיש בו חופש פעולה".
בתחילת הדרך לא בדיוק הבנתי מה הקשר בין הנתיב, בו נסענו, לבין "מרחב, מקום או מצב שיש בו חופש פעולה", אך הדרך היתה רק בתחילתה. המסע בדרך המלך אינו רק גיאוגרפי, לאורך ציר ברור במפה, אלא גם, ואולי בעיקר, מסע בזמן לאורך ציר היסטורי ותרבותי של תולדות שני עברי נהר הירדן. הוא מתפתל בין עידני שלום ומלחמה, בין הווה לעבר, בין סיפורי ערים ואנשים, שהשפיעו על האיזור ממשה רבנו ועד חוסיין מלך ירדן. מבחינה גיאוגרפית, נקודת המוצא ההגיונית לתחילת המסע היא עמאן, רבת עמון המקראית. ליתר דיוק, מלון "פילדלפיה" בעמאן. שלושה שמות אלה מהווים, למעשה, ציוני דרך היסטוריים. בתחילתה, באלף השלישי לפני הספירה, שמה של העיר היה "רבת עמון". בעידן התלמאי והרומאי, עברה תהליך של פריחה והתפתחות וכונתה "פילדלפיה", ול"עמאן" הפכה עם הכיבוש המוסלמי (במאה השביעית). הכיבוש המוסלמי הביא לעמאן תקופה של שגשוג בשל קרבתה לדמשק, בירת האומאים (מאמצע המאה השביעית עד אמצע המאה השמינית). דרך הבשן המקראית מעמאן לדמשק נחשבת, למעשה, לחלק מדרך המלך. המדריך הירדני הסביר לנו את ההליכים לקבלת אשרה סורית. "זה לא כל כך מסובך", הוא טען. ובכל זאת החלטנו לדחות את הנסיעה צפונה למועד מאוחר יותר. הפעם, הסברנו לו, אנחנו מתמקדים בחלקה העיקרי של דרך המלך, מעמאן דרומה.

השיירה נכנסת לחלקו הצפוני ביותר של ואדי ראם - אזור שקיבל את הכינוי " חארז'ה" - ארץ הקשתות ", בעיקר בשל 3-4 הקשתות המיוחדות הנמצאות בגזרתו. עבורינו זהו השיעור הראשון של נסיעה בדיונות הירדניות, הורדת אוויר ומתחילים ללמוד איך הרכב מתנהג בחולות השונים של ירדן, כאלו השונים לחלוטין מאלו המוכרים לנו בישראל.
צבע הדיונות משתנה מאדום לצהוב לחום והגוונים משכרים. ההרים הענקיים בכל פינה הם רק הפרומו לקראת הסיור בעומק הואדי ביום שלמחרת.

כמה ירוק במדבר הדרומי

השיירה מגיעה למאהל - ארוחת הערב האותנטית בדיוק מוגשת ואנחנו נחשפים לריחות המטפונה - עוף וכבש המונחים על מספר פלטות, מוכנסים לבור באדמה שבתחתיתו גחלים לוחשות והוא מכוסה בפלטה ועליה שכבה גדולה של חול לאיטום ושמירה על החום והבישול האיטי - מעדן!!!

מטפ'ונה שנייה לפני שיוצאת מבטן האדמה

היום השלישי למסע - נסיעה לעומק ואדי ראם

היום השלישי הוא היום הארוך ביותר בשטח - נסיעה לעומק ואדי ראם, ממש עד הגבול עם ערב הסעודית. מרחבי הדיונות האינסופיים, דיונות ענקיות שהרכבים שנוסעים בהם נראים כמו נמלים קטנות.
נסיעה של למעלה מ-120 ק"מ בדיונות והרים שכולם אבן חול נובית אדמדמה - פשוט מראות מרהיבים ולכן ניתן לתמונות לדבר:

אמצע המדבר הדרומי, שעת צהרים, רמדאן ואנחנו צריכים לאכול.
אז בערב שלפני (אז כל החנויות פתוחות כי הצום מסתיים אחרי השקיעה) רכשנו את כל מה שצריך לארוחה ישראלית טיפוסית - הקבוצה הפשילה שרוולים והכינה שקשוקה מכל הסוגים והמינים, סלטים, שתייה קרה, לאבנה, חומוס עם שמן זית וזעתר ובקיצור - היה טעים.

היום האחרון למסע

עוד לילה מפנק במאהל ויוצאים לשטח עד עקבה - שיירת הג'יפים נכנסת לואדי ראם והפעם "חותכים" מערבה לכיוון עקבה - מרחבי דיונות, שיירות גמלים, כמות המקומיים דלילה בשל המרחק מהכפרים עד שמגיעים למחצבה הסמוכה לכביש הראשי לעקבה.
זהו, תמו להם 4 ימים קסומים בממלכה וכעת נותר לתדלק ולהתחיל בירוקרטיה לקראת הכניסה לישראל.

תודה לקבוצה הנפלאה,
ניפגש בטיולים הבאים.

מסעות והדרכות של אתר השטח בארץ ובעולם:

למסעות השטח ברחבי הארץ
למסעות השטח המיוחדים בעולם
להדרכות נהיגת השטח
לטיולי הכביש הספורטיבים בעולם
למסעות טיפוס ההרים לפסגות הגבוהות בעולם
למסעות האופנועים ההרפתקניים בעולם