מסדר כנפיים - מבחן דרכים לג'נסיס GV80

לאחר שעברתי על (כמעט) כל הנבחרת של ג'נסיס, הגיע הזמן לקחת למבחן את הגדול, החזק, והיקר ביותר - Genesis GV80.

הזכרתי בעבר כי נבחרת הדגמים של ג'נסיס ממוספרת 60-70-80, ובניהם יש את גרסאות הסלון המסומנות באות G, והגרסאות המוגבהות שנקראות GV. כאשר אני רואה מול מה אני ניצב ברור שזה גבר שבגברים, ומכאן והלאה זו תהיה ההתייחסות.

לקריאה של מבחן דרכים ג'נסיס G80 חשמלית - הקליקו כאן

הנבחרת כולה

לעיתים מסובכים הם חייו של זה הכותב על רכבים, שכן תמיד תהיה התלבטות פנימית ברוח הימים, מהו המגדר המאפיין את נשוא הכתבה, ולמען השלום העולמי חייבים לשמור על כתיבה שלא תחטא בתקינות הפוליטית.

האם אקרא לה מכונית, וכל תיאור לתכונותיה יהיו בלשון נקבה, או האם זהו אוטו, זכר וברור.

וכאן לעיתים זה שבוחר את שם הדגם מקל או מקשה (אוטו חיפושית זה מה??) אבל אם אנחנו מתייחסים לשם בלבד הבחירה נעשית קלה יותר.

(להלן דוגמאות כמו: חיפושית, אורה, אביזה, קורולה, אל מול גלדיאטור, BRZ, ברונקו וכו'. ברור לא?)

וכעת, כאשר אני ניצב באולם התצוגה המרשים בהרצליה, אני אומר לעצמי וואו, מאיפה מתחילים?

בין שפע המנועים החדשניים, מונעי החשמל במלואו או כתוספת למנועי בנזין, הולך ומתכווץ מקומם של לוגמי הסולר. והנה המגודל הזה שבראיה לאחור אגלה את אהבתו לליטר סולר לכל עשרה קילומטר, בערך, מגיע עם מנוע עוצמתי בנפח שלושה ליטרים (הסבר להדיוטות - זהו נפחם הכולל של ששת הצילינדרים המייצרים את פעולת המנוע), ממנו פורצים 278 סוסים, במומנט עצום של 60 קג"מ, כאומר מראש. מותק, יש לך כאן עסק עם בחור גברתן שלא מתרגש מקשיי הדרך, ואם יש כאלו נעבור אותם בקלילות ובנוחות.

אכן, ברגע בו נפתחת הדלת מתרשמים קודם מהמראה היוקרתי המהודר, אחר כך מאיכות החומרים ואופן הרכבתם, מהנדסת האנוש הכללית, ומרשימת התוספות הטכנולוגיות והאבזור האין-סופית. ולבסוף, כאשר לוחצים על מתג ההתנעה, שומעים את כל העדר הגדול מתעורר לחיים כשואל לאיזה מרעה לכוון את עצמנו היום?

צריך כוח התחלתי חזק על מנת להזיז שלושה טונות, ובמקביל גם בלמים שיעצרו ויאטו את המגודל הזה מרגע שהוא מתחיל לרוץ על המסלול.

בין המושבים על הקונסולה הרחבה נמצאות 3 חוגות שונות. האחת, גדולה ובולטת - תפקידה לברור נסיעה קדימה או אחורה.

הגדולה השטוחה היא זו איתה מנווטים על מסך המולטימדיה, בין התפריטים השונים.

הקטנה בניהן מסווגת את אופי הנהיגה (חסכוני, נוח, ספורט ומתואם). וכן אפשרות לנסיעה בבוץ, שלג וחול, כאשר באופציה זו ישנה הנעה לכל הגלגלים.

הצמיגים הרחבים יבטיחו אחיזת כביש טובה ורכות נסיעה.

מול פני הנהג, על השמשה מופיעים נתוני הנסיעה החיוניים בתצוגה עילית, שכבר הופכת לסטנדרט מתחייב ברמה הזאת של הרכבים, ועל ההגה כל הפקדים הנחוצים לנהיגה בטוחה, מסודרים באופן ברור ומוחשי.

פתיחת שני חלקי וילון הגג מכניסה אור אל חלל הנוסעים, והשמש היוקדת בחוץ לא מצליחה לחדור ולהשפיע על הטמפרטורה הקרירה שסידרתי לעצמי.

למען נעימות הנסיעה הפעלתי גם את מערכת הצינון הנמצאת בתוך המושב (רמז לאלו שמחפשים מערכת כזו - ברגע שרואים מושב מחורר בחורים זעירים יתברר כי היא קיימת). האנדרואיד אוטו הבלתי נמנע מתחבר כאן בכבל, ועל כן המוזיקה שתלווה אותי בדרכי תהיה זו שבאה מהאינטרנט ולא דרך הרדיו, והסאונד המעולה הפורץ באמצעות 18 רמקולים של מותג האודיו Lexicon מבית Harman, פותח לי את הדרך לזו שמתחילה טוב יותר.

אפשר לצאת לדרך?

הלכה למעשה ברגע בו נבחר מצב ספורט, נחוש כי באזור המותניים המושב משנה את תמיכתו, מתכווץ ומחבק את הנהג ככל שילחץ על דוושת הגז. וכאשר יאט, אותה חביקה תחלש, ודומה הדבר לכיווץ שרירים במאמץ והרפיה שלהם כשמשחררים את העומס.

בכלל, לחיצה על הגז מזכירה סאונד נשכח של מנוע אמיתי, כזה של פעם, ואתה יודע כי זהו קול הרעם ועם הרעם תגיע הסופה.

שפך נחל אלכסנדר

מהרגע בו יצאתי מחניון היבואן התלבטתי לאן ניסע בשעת צהרים...

הסתכלתי במפת העומסים בסביבה, וראיתי כי כביש החוף ריק באופן תמוה. אי לכך, אמרתי לעצמי, כי מזמן לא פקדתי את שפך נחל אלכסנדר, ניסע לראות מה השתנה, אם בכלל.

בספטמבר 2016 עשיתי מבחן דרכים לרכב שהגעתי איתו לכאן. אז, סמוך לשפך הנחל החלו עבודות להקמת מרכז להצלת צבי הים.

הסתקרנתי לדעת מה השתנה (אם בכלל), ומה המצב שם כיום.

ובכן, העבודות להקמת המרכז הזה עודן בעיצומן, ולא נראה כי המקום הולך להיפתח בקרוב, ועברו כמה שנים מאז, כן?

גם מצבו של הנחל זהה למה שכתבתי לפני 7 שנים, ואולי המים נקיים במקורם, אבל אין חשק להיכנס לשכשוך קל בשל מה שיש בתוכם.

בחניון, ליד המקום בו מוקם המרכז ישנה דרך עפר (עבירה לכל רכב) העוברת מתחת לכביש החוף ונמשכת לכיוון מזרח, בצמידות לתוואי נחל אלכסנדר.

באזור כפר ויתקין, על גדת הנחל, הוקם פארק נאה עם מרפסת תצפית וכאן גם המקום בו ניתן לחזות בצבי המים הגדולים המשתזפים בשמש. לא נראה שהם מתרגשים מחום היום.

ברשת מצאתי הסבר כי ערביי הארץ קראו לנחל "וואדי איסכנדיר" (או "נהר אסכנדרונה"), על שם אסכנדר אבו זבורה - בעל קרקעות עשיר וסוחר אבטיחים מצליח, שחי במאה ה-19 והיה מייצא אבטיחים מאזור שכם למצרים. הוא היה משיט את האבטיחים ברפסודות ששטו לאורך הנחל עד לים התיכון, שם סמוך למושב מכמורת (של היום) היה נמל אבו זבורה בבעלותו, ומשם היה שולח אותם באוניות למצרים.

הנסיעה הקצרה הזאת באה לתת לי קנה מידה להתנהלות יום המחר, אשר בחרתי להקדיש לנגב המערבי, באזור עוטף עזה.

חשבתי כי מזמן לא ביקרתי כאן, ומהן כמה מעלות של יום קיץ חם במיוחד, אם לא הזדמנות לקחת כמה חברים שכבר עברו איתי אתגר או שניים? מכיוון שהם ממשיכים לבוא, כנראה שהם טרם אמרו נואש.

את האחד אספתי מביתו, והשני הגיע ממרחקים ברכבת. הם התרווחו איש איש במושבו, זה שישב מאחור נהנה מחלונות אחוריים מסוככים ברשת חשמלית העולה מתוך הדלת, וזה שלצידי הסיט לכיוונו את חריצי המיזוג שעבד על טמפרטורה משוונית, הטה את מושבו לאחור וקיבל אישור לתפעל את הפלייליסט שיענג לנו את היום.

בקרת השיוט האדפטיבית המצוינת נקבעת (כרגיל) ברף העליון והחוקי. ה-80 משייטת בנינוחות ובשקט יחסי, עד לעת בה חייבים להאיץ, ואז עולה ממעמקים נהמה של גבר המופרע בשנ"צו וה-GV80 מאיצה בעוצמה בה הגב נדבק למושב.

ככה מרגישים עם מומנט של 60 קג"מ.

אל אף שכיוונתי ליעד אחר, ברגע בו חלפנו על פני העיר נתיבות, נזכרתי לשאול את אורחיי האם הם ביקרו כאן בפארק האגם.

פארק האגם של נתיבות

אגם בנתיבות? ראיתי גבות שהורמו בפליאה. ממתי בכלל יש כזה? והאם יש קשר לאיזה בבא?

החנייה הריקה בשעות הבוקר העידה כי כרגע אין כאן אף אחד. באופן מפתיע הפארק הציבורי תחום בגדר, ונעול בשער, הנפתח רק בשעות מסוימות.

לשמחתנו הגענו בדיוק בשעה הנכונה, והיינו הראשונים לרדת עד קו המים.

"...פארק אגם נתיבות הוא שטח ציבורי פתוח הקושר בין העיר הוותיקה במזרח להתרחבות העיר העתידית במערב. שטח הפארק עטוף בשטחי נחל בוהו ובוואדיות היוצאים ממנו במטרה להופכו למוקד משיכה שיחבר בין העיר לנחל ויהפוך לאטרקציית מים והפנינג למבקרים. בתכנון הפארק הושקע מאמץ רב על מנת לשוות לו מראה ייחודי שמשתלב בנופי האזור והוא כולל אגם גדול, אזורי ספורט, תצפיות, נקודות ישיבה, פנאי ונופש. הקמת האגם מהווה שלב ראשון בפרויקט ענק להפיכת המרחבים הסמוכים לנחל בוהו והנחל עצמו למיזם תיירות ואטרקציה מרהיבה..."

למידע נוסף באתר העיר נתיבות

"האישה אמרה שאם אנחנו כאן אז שנלך לשים איזה נר", אמר זה שהיה חייב לשתף את מיקומו הנוכחי עם זוגתו בזמן אמת. אבל בדיקטטורה כמו בדיקטטורה יש מי שמחליט, ועל מנת להמחיש זאת הלכה למעשה, זה שישב כרגע בכיסא הנהג החליט אחרת והמשיך בתוכנית המתוכננת.

אם רציתם לקחת את האישה לפריז, אמרתי להם, תגיעו לכאן, תדליקו נר איפה שרציתם, ולכו לקניון פריז בו ניצב דגם של מגדל אייפל. ככה תהרגו את כל הציפורים במכה אחת.

את היעד הבא אף אחד מאיתנו אינו מכיר, ועל כן אנו מסתמכים על הצוענייה שעל הניווט שתביא אותנו אל מחוז חפצנו.

גם בעיר אופקים לא ביקרנו שלא לצורך מילואים בבסיס צאלים הסמוך, ועברו ימים רבים מאוד מאז נקראנו אל הדגל. הסתבר לנו כי העיר אופקים צומחת ומתפתחת לצדדים והכביש המוביל אל בסיס חצרים הסמוך חוצה אותה.

בדרכנו אנו רואים כיכרות מטופחות, גנים ציבוריים, והרבה רכבים ללימוד נהיגה (אולי בשל מיעוט הרמזורים והתנועה ??).

פארק סיירת שקד

"...פארק סיירת שקד המשתרע על כ-6,000 דונם שוכן בגיא נחמד שיוצר ערוץ נחל אופקים. קק"ל החלה בנטיעתו בשנת 1987, והוא אחד מאתרי הייעור המיוחדים בישראל . קרקע הלס ומשטר הגשמים, כ-200 מ"מ בשנה בממוצע, דומים לאזורים נרחבים בנגב...פארק סיירת שקד מוקדש לחללי סיירת שקד ונמצאת בו אנדרטה מרשימה לזכרם. האנדרטה כוללת סלע גדול המספר על תולדות היחידה, אתר המדמה שדה מכשולים ובו רשומים חללי הסיירת, ופסל ברזל של "נושא הלפיד", מעשה ידיו של צביקה דרדיקמן, מיוצאי הסיירת. הפסל משתלב היטב באלמנט הבולט ביותר בנוף – גשר הרכבת הבריטי.

סיירת שקד החלה את דרכה בשנת 1955 ככוח בן עשרה לוחמים, חמישה מגדוד הצנחנים, ארבעה דרוזים ובדואי אחד, הלוא הוא עמוס ירקוני (עבד אל-מג'יד חאדר). הכוח הזה פעל נגד חוליות מודיעין מצריות ומחבלים שפעלו בנגב..."

למידע נוסף באתר תיירות הבשור

כפי שציינתי איש מאתנו לא היה כאן מעולם, ולכן התלהבנו מאד מייחודו של האתר היפה והמיוחד הזה. כאן יכולתי סוף סוף לסובב את חוגת מצבי הנהיגה, לשלב למצב שטח ולראות האם יהיה משהו שיאתגר את המגודל שעימנו, אך כלום.

אף שביל כבוש ומחורץ לא גרם לו להתרגש. נדמה לי ששמעתי את הגיחוך מבצבץ מתחת למכסה המנוע הענק. הממממ...זה הכי טוב שלך??

שניים מנושאי הרכב שעבדו שנים רבות בחברת החשמל שמחו לראות כי וועד העובדים תרם מכספם להקמת האתר, אבל מאז נדרשת תחזוקה קלה מידי פעם בשל בלייה טבעית.

בניגוד לרבים מאתרי הארץ האתר נקי מכל פסולת ולכלוך.

רציתי מאוד לקחת אותנו אל מקום הנקרא גבעת הגיבוש, אך התברר כי המקום נמצא בתוך בסיס חצרים, ורק אם יש לנו כוונה להתנדב לקורס טיס אולי נוכל להגיע אל אותה גבעה מסתורית. מאידך היה קל יותר להגיע אל מצפור הרוכבים שנמצא סמוך לחנית המבקרים של הבסיס, וניתן להגיע אליו עם הרכב.

באתר של עמוד ענן (אתר ואפליקציה לניווט שטח) נכתב כך:

נקודת תצפית שנבנתה על ידי קבוצת "רוכבים ובונים" מאופקים וקק"ל לזכרו של רס"ל פטריק פרץ (פרג) הי"ד ממג"ב, יליד אופקים, שבתפקידו כקמב"צ יחידת המסתערבים איו"ש נהרג ב-4.4.02 מירי מחבלים משכונת אבו-סנינה בחברון על הכוח שלו כשנשלח לתפוס מבוקש.

זוהי סוכה קטנה בראש גבעה, אשר לא מציעה הרבה מעבר לצל ומקום לקפה בין לבין.

גן לאומי פארק אשכול

החברים שנוסעים איתי תדיר יודעים (בעיקר בימים חמים) כי עליהם להצטייד במגבת ובגד ים, כי בטוח נמצא מקום רטוב אי שם במסלול. ועל כן חיפשתי היכן נוכל להשתכשך בסביבה ולהתרענן מחום היום, והמקום היחיד הראוי לכך שאינו חוף הים של זיקים הוא גן לאומי פארק אשכול.

אינני יודע מדוע, אך הפארק ריק היום ממבקרים, אולי זה בשל מיעוט המים בבריכות השכשוך המובטחות, או בשל הטמפרטורה.

במקום מצאנו אגמון קטן עם מים רדודים עד 40 ס"מ עומק לערך, קרקעית חלקלקה, ומים חמים יחסית. מספר ילדים השכשכו בשלולית קרירה יותר, אך קטנה מאוד.

במקום מדשאות ושולחנות לפיקניק, והפארק הזה נראה יפהפה, אבל ראוי להגיע הנה בימים פחות חמים.

חשבנו האם ראוי להמשיך עוד ועוד, או להחליט כי די במה שעברנו ביום אחד, וכך, החלטנו פה אחד כי מה שלא הספקנו יקרה כנראה בפעם אחרת, עם רכב אחר.

על בירה קרה בצל העצים בפארק סיכמנו פה אחד כי ג'נסיס GV80 הוא מסוג הרכבים שקשה להיפרד מהם. הקשיחות והחספוס יחד עם העידון, היוקרה והנוחות הופכים אותו למוביל מהסוג שלא נמאס ממנו גם אם נסעת 400 ק"מ ביום בו המעלות נושקות ל-40.

לצערי לא מצאתי (ונשבע שחיפשתי), קצת שלג על מנת לבחון את מצב הנסיעה בשלג, כי על חול (ואספלט) הגבר הזה לא התקשה לנסוע.

גם נשים שיאמצו את הגבר הזה, בין אם יש גבר אמיתי בחייהן ובין אם לא, יראו כי החיים המורכבים יכולים להראות אפשריים וקלילים ללא סצנות של קנאה, אלא אם ההוא יתעקש לקחת להן את מושב הנהג.

ג'נסיס GV80 הוא מסוג הרכבים הנחשקים בזכות המכלול, ובזכות כל אלו קל מאוד להתאהב בו. ו-600 אלף שקל הן רק מכשול קטנטן בדרך להגשמת האהבה.

ג'נסיס Genesis GV80

רמת גימור: Luxury

מנוע (דיזל): 3,000 סמ"ק

הספק: 278 כ"ס

מומנט: 60 קג"מ

צריכת דלק (במבחן): 1:10 ק"מ/ליטר

מחיר: 594,061 ₪