כתבת ניווט מספר 5 - ניתוח מפה טופוגרפית

הכנת מפה לניווט יכולה להתבצע ברמות שונות בהתאם לאופי הטיול, הזמן והסבלנות המוקדשים לעניין, ההיכרות עם השטח ואופיו.
בכתבה זו, החמישית במספר, נלמד לנתח את המפה ולהכינה לקראת הניווט בפועל וזאת לאחר שבארבע הכתבות הראשונות למדנו לקרוא מפה טופוגרפית לכל עומק רבדיה.

להזכירכם, המפה הטופוגרפית היא תרשים

המתאר את המרחב (השטח) על-פי קנה מידה (בארץ נהוג 1/50,000) ובציון פרטים המעניינים את המטייל. המפה הטופוגרפית היא כלי העזר הבסיסי המשמש אותנו לצורך ניווט בשטח והיא מורכבת מ-3 רבדים. התבליט הוא פני השטח ומתואר באמצעות קווי הגובה העוזרים לנו להפוך בדמיוננו את המפה הדו-מימדית לתיאור תלת מימדי כפי שנראה בפועל בשטח. התכסית הוא העצמים הטבעיים והמלאכותיים מעל הקרקע ומתואר באמצעות סימנים מוסכמים. רשת הקואורדינאטות מורכבת מקווי אורך ורוחב המופיעים על המפה, המאפשרת לנו ל''דקור'' נקודת ציון (נ.צ.) באמצעות שפה משותפת לכל המשתמשים באותו סוג של מפה.


קישור לכתבת הניווט הראשונה
קישור לכתבת הניווט השנייה
קישור לכתבת הניווט השלישית
קישור לכתבת הניווט הרביעית

להזכירכם, המפה הטופוגרפית היא תרשים

הכנת מפה לניווט

יכולה להתבצע ברמות שונות בהתאם לאופי הטיול, הזמן והסבלנות המוקדשים לעניין, ההיכרות עם השטח ואופיו. אם אנו מתכננים טיול בו עלינו לעמוד במכסת קילומטרים, להגיע ליעד מסוים בזמן מסוים או אם אנחנו מובילים שיירה, עלינו להכין את ציר הניווט בצורה טובה ומפורטת יותר מאשר בטיול שבו לא אכפת לנו לטעות בשטח. אם השטח אינו מוכר לנו עלינו להעמיק ולקרוא את המפה - השקעה אשר תחסוך מאיתנו זמן רב של ''בירבורים'' (הליכה שלא בכיוון או מבלי לדעת לאן) מיותרים בשטח שלפעמים אף יאלצו אותנו לחזור לאחור בדרך שממנה באנו – דבר שלא תמיד אפשרי מבחינת עבירות. אם השטח קשה להזדהות (לדעת את מיקומך בשטח), לדוגמה – יער עבות, עלינו להקפיד שבעתיים בניווט ובהכנתו שכן גם החזרה לאחור לנקודה מזוהה לא בהכרח קלה לאיתור. הכלל בעניין הכנת ציר הניווט הוא פשוט: ככול שנשקיע יותר זמן ומאמץ בניתוח המפה והכנת הציר, כך יקל עלינו לנווט בשטח ומן הסתם גם פחות ''נתברבר'' (נטעה).

הכנת המפה לניווט היא

השלב המקדים כאמור לניווט ומהווה שלב מחייב. ככול שצוברים ניסיון כך מתקצר תהליך ההכנה אך הוא לעולם קיים – אפילו בשטח תוך כדי תנועה אנו מכינים את הציר, מבלי שנגדיר זאת כך- בכל פעם שאנו מסתכלים ''קדימה'' על המפה אנו ממשיכים ומכינים את הציר. לכן, כדאי להפוך את התהליך למסודר ועל-פי שלבים כך שאם אנו מדלגים על שלב מסוים או משקיעים בו פחות, נהיה מודעים לכך ונדע לצפות את הבעיות שיכולות לצוץ תוך כדי הניווט עכב כך. כדי להבהיר את חשיבות התכנון ניקח דוגמה מניווט בעיר. אם ברצוננו להגיע לכתובת מסוימת אנו מתכננים זאת מראש: דרך אלו רחובות ניסע, היכן נפנה וכדומה. אם מדובר בדרך ארוכה או באזור לא מוכר לנו, אנחנו בדרך כלל מצטיידים במפה או מסתמכים על כך שעוברים ושבים יסייעו בידינו להגיע לכתובת המבוקשת. אם בתנועה בעיר אנו מחפשים בית מסוים, ללא שרשום עליו מספרו ברחוב, ושידוע שהוא נמצא לפני גשר גדול ובולט אזי בהכרח נתכנן להגיע לגשר, לעצור שם ולספור בתים לאחור. שתי הדוגמאות ממחישות לנו כי בכל תנועה לעבר יעד אנו מבצעים הליך תכנוני מקדים.

איך מתכננים ומכינים, בצורה סדורה ושיטתית, ציר לניווט בשטח:

הדוגמאות להלן הן מתוך מפה של יוקנעם ודרומה באזור נחל השופט.

השלב הראשון הוא:

הגדרת האזור בו אנו רוצים לנווט ותיחומו על-ידי פרט תבליט או תכסית מאוד ברורים בכל אחד מארבעת כיווני הרוח שמסביב. בשלב זה יש גם לבחון את התבליט והתכסית המקיפים את תא השטח שלנו ולסמן את העצמים הבולטים ביום, ובלילה – את העצמים המוארים. לדוגמה, אם ננתח את אזור נחל השופט מדרום ליוקנעם אז: מצפון נמצאים העיר יוקנעם ורכס הכרמל, מנזר המוחרקה בולט על קרן הכרמל. ממזרח תוחם את השטח עמק יזרעאל וכביש 66, מצומת התשבי לצומת מגידו, וכך הלאה . בלילה יבלטו האורות של יוקנעם העיר מצפון והאורות של עין העמק ורמת השופט ממערב.

השלב השני הוא:

בחינה תבליטית של תא השטח שבו אנו מנווטים וסימון קווי הרכס העיקרים, ערוצי הנחלים הגדולים וכיוון זרימתם, הכיפות הבולטות בשטח ופרטים תבליטיים בולטים, כמו מצוקים. לדוגמה: הר גחר ששיאו בנקודת גובה 237 במרכז המפה. גבעת משעול בנ. טריג 206 מצפון מערב להר גחר. הערוצים זורמים ממערב למזרח עד לנחל השופט הזורם צפונה ובהגיעו דרומית ליוקנעם המושבה, פונה מזרחה לעבר הקישון.

השלב השלישי הוא:

סימון פרטי התכסית הבולטים ביום (וגם אלו המוארים בלילה) תוך ידיעה כי בשטח הם יכולים להיות שונים, גדולים או קטנים יותר, לא להימצא בדיוק במקום שסומנו על המפה או לא להימצא בכלל. לדוגמה: הר גחר מיוער, קו מתח גבוה מבצע פניה של 90 מעלות צפון-מזרחית לנ. גובה 192, בשטח מספר שבילים מסומנים של הוועדה לסימון שבילים.

השלב הרביעי הוא:

סימון הנקודות שאליהן אנו רוצים להגיע בניווט. יש לסמנן בצורה כזו שלא תסתיר אותן ולא תפריע לקרוא את השטח שמסביב.

השלב החמישי הוא:

קיטוע של ציר התנועה – כלומר חלוקת ציר הניווט בין הנקודות מהשלב הרביעי לחלקים נוחים לניווט, כאשר לכל קיטוע התחלה וסוף מאוד ברורים. שלב זה הינו לב-ליבו של הכנת הניווט ואם הוכן כראוי, אזי הניווט בשטח ''יזרום'' מהר ובצורה ברורה לנווט, דבר שיפחית את הסיכוי ל''התברבר''. בעת קיטוע הציר יש להסתכל על נקודת המוצא ועל נקודת היעד (כפי שהוגדרו בשלב הרביעי) ולבחור דרך אפשרית ונוחה ככול שניתן לתנועה בין הנקודות. לאחר מכן יש לחלקה לחלקים באורך נוח לניווט והזדהות בשטח, עביר וקצר ככול שניתן - אלו הם הקיטועים. יש להקפיד כי כל קיטוע יתחיל בנקודה ברורה לזיהוי בשטח ואף יסתיים בנקודה כזו. מומלץ להתבסס על פרטי תבליט ברורים להתחלה ולסוף של הקיטוע. לדוגמה: סוף קיטוע יכול להיות כיפה, אוכף או מפגש ערוצים. אם סוף הקיטוע הינו בעייתי ו/או לא יהיה ברור דיו בשטח מומלץ להגדיר ''גבול ברבור'', כלומר נקודה שהיא בולטת וברורה בשטח שאם נגיע אליה נדע כי חלפנו ו''פספסנו'' את סוף הקיטוע שבו היינו צריכים לעצור. לדוגמה: שביל/נחל/קו מתח ברור החוצה את דרכנו. אם איננו מתכננים לעבור בתוואי שטח שיוביל אותנו אל סוף הקיטוע, כמו לדוגמה תנועה במרכזו של מישור, כדאי לנקוט בשיטה של ''סטייה מכוונת'' - תנועה לעבר קו מסוים, תבליטי או תכסיתי, עצירה והמשך תנועה לאורכו עד לסוף הקיטוע. לדוגמה: אם עלינו לחצות מישור ולהגיע לצומת שבילים בצידו השני של המישור, כדאי לנו לנקוט בשיטה של סטייה מכוונת ולנוע לעבר השביל החוצה את ציר התנועה שלנו וברגע ההגעה אליו לפנות לכיוון הצומת הרצוי.

השלב השישי הוא כתיבת סיפור דרך:

סיפור הדרך כשמו כן הוא – תיאור סיפורי של הדרך שאותה עלינו לעבור בתוספת פרטים טכניים ומספריים. את סיפור הדרך מומלץ לכתוב בטבלה מסודרת, אך ניתן לכתוב אותו גם בצורת סיפור רגיל – לפי נוחות הנווט. סיפור הדרך יתאר את הדרך בין הקיטועים, את המגמה – עלייה, מישור או ירידה, יתאר איך נראה סוף הקיטוע ויפרט גם את המרחק – ''טווח'' והכיוון שבין הקיטועים – ''אזימוט''.

מבנה של סיפור דרך:

המלצתי לכתוב את סיפור במסגרת טבלה: מס' נקודה אזימוט טווח מגמה (עליה/ירידה) תיאור הדרך תיאור סוף קיטוע הערות

הכתבה הבאה תעסוק בכללי הניווט בשטח ותדגיש את חשיבות הכנת הציר באופן מסודר ושיטתי.

לשאלות ותגובות: פורום הניווט באתר השטח הישראלי www.4x4.co.il או בדוא''ל ogash@4x4.co.il


קישור לפורום הניווט של אתר השטח

תגובות

0 תגובות