לחזור ב-High

לפעמים צריך לקבל סטירה חזקה לפנים, כדי להתאושש ולצמוח. לפעמים כל מערך האמונות הפרטיות צריך להתערער לחלוטין, כדי להיבנות מחדש באופן חזק ונכון יותר. מסע ארוך ומהיר במדבר המצרי יכול לספק את התנאים האידיאליים לנבירה מעמיקה בנבכי מערך הידע של כל אדם ובוודאי אצל מי שיודע דבר או שניים על נהיגה בשטח. עבדכם הנאמן חזר לא מכבר ממסע שכזה, במסגרת ''ראלי הפירמידות'', שם בילה בחברת קבוצת המרוצים ''הרודס - קאן אם. כל מי שאי פעם הכיר את העבד וטען כי מדובר במועמד מושלם לנפילה לידיהם של מחזירים בתשובה למיניהם יכול להרגע – צר עולמי הרי כעולם נמלה ומה שמעניין אותי אינו חורג הרבה מעבר לגלגלים, מנוע והגה.


כתבת סיכום ראלי הפירמידות

איני מדבר על אמונה באל זה או אחר, אלא על נהיגה בחול. פשוט מאוד. החומר הדק, הזהוב והטובעני, בו מבקר כל ג'יפאי ישראלי עשרות פעמים בשנה. ממדיה המצומצמים של ארצנו והזמינות הגבוהה של החומר הזהוב בכל חלקיה, הופכים את נהג השטח הישראלי למיומן למדי בסוג שטח זה – מיומנות הדומה לזו של עמיתינו משוויץ בנהיגת שלג, למשל.

היכונו לקבלת הסטירה

עם שנה, או חמש עשרה, של וותק בנהיגת שטח ובהדרכה, גם עבדכם הנאמן החזיק מעצמו די כלי בתחום. ביום המדריכים שערך אתר השטח הישראלי לאחרונה ועסק בנושא חול, הרשיתי לעצמי לנהל ויכוחים נוקבים עם כל מי שרצה להקשיב והסברתי בתוקף את אמונתי ואת השקפתי בנושא אהוב זה. נוקב במיוחד היה הוויכוח עם שולי מויסיף, ויכוח שעסק בסוגיה רבת הפנים ''High Vs. Low'', אותו ניהלתי בלהט ובחורמה ולא לקחתי שבויים.


יום המדריכים של אתר השטח הישראלי

למי שטרם פגש את שולי נסביר בקצרה כי לנער יש כמה שנות פור עלי בגיל ובניסיון, אבל בעיקר נכון לרגע הוויכוח, היה באמתחתו ניסיון מצטבר של משהו באזור רבבת הקילומטרים של נתיבים חוליים במדבר המערבי של מצרים. שולי ניסה לרמוז על העניין הזה בעדינות, אבל אני המשכתי בעוז והסברתי לו כמה הוא טועה וכמה נהיגה בחול צריכה להתבצע רק בהילוך כוח (Low). שולי ניסה להשחיל חצי מילה על דיונות אינסופיות, אבל אני מיד הכנסתי לו עם ''זה שומר על הגיר''. שולי פלט משהו על חול טובעני ואני השבתי עם ''זה שומר על המצמד''. סיכמתי את החד-שיח בשביעות רצון קלה, למרות שבזווית העין הבחנתי בעופר אוגש (גם באמתחתו אי אילו קילומטרים במדבריות בנכר) מגחך קלות, ולא ממש הבנתי למה. חשבתי אולי הרוכסן במכנסים פתוח, או משהו כזה.

לשקוע ב-60 קמ''ש

ואז נחתתי במצרים. ואז כל מה שידעתי על נהיגה בחול הפך ללא רלבנטי. מאוד לא רלבנטי. כאשר חזרתי משם, מבולבל כמו כל חוזר בתשובה שחוזר ושואל, הסברתי את העניין לחבר – נהג שטח מאוד מנוסה – במלים האלה: החול שם מדבר בשפה אחרת לגמרי. נניח רגע בצד את הממדים – ים החולות של אזור צאלים אינו יכול לשמש אפילו כמחזיק מפתחות לחלקת דיונות קטנה במצרים. נשים רגע בצד גם את אומנות צליחת רכסי דיונות – אמנות בה משולבים קריאת שטח מדוקדקת ואי אלו יכולות מתחום הפרה-פסיכולוגיה.

רציתי לעסוק רק בנושא אחד: כוח, או מהירות. בהדרכות הנהיגה בחול בישראל תמיד המלצתי על הילוך כוח והסברתי כי ממילא מהירות הנסיעה אינה מטפסת מעבר ל-60 קמ''ש. כאשר מצאתי עצמי במצרים דוהר על גבי משטח לבן ובוהק במהירות כפולה מהערך הנ''ל, בהילוך חמישי, לאורך זמן של שעה, או יותר, הבנתי מה שולי ניסה להגיד לי. חוץ מבושה חשתי צורך גם ליישב את הסתירה הפנימית בין אמונותי, הידע שלי על חול, התנועה המהירה מחד גיסא והקלות הבלתי נסבלת של שקיעת הרכב, גם כאשר הוא נע במהירות גבוהה.

מ מד מדב מדבר מערבי

שעות רבות של מדיטציה על דיונות בתוליות הראו לי את האור ועזרו לי לנסח את התשובה האולטימטיבית לשולי. לשימוש טיולי סביר, עם כלי רכב סטנדרטיים, כמעט כל סוגי החול בישראל דורשים הילוך כוח (ומכך יוצא כי נהיגה במכונית מרוץ בשביל הבאמפים של צאלים לא דורשת הילוך כוח). במדבר המערבי לעומת זאת, הממדים, הקילומטראז' ובעיקר הפנים החלקות של החול, מאפשרים תנועה במהירות גבוהה ומאפשרים נסיעה רק בהילוך רגיל (High, להזכירכם).

זהו הכלל, וכמו שקורה עם כאלה, גם לו יש יצורים שובבים שיוצאים ממנו. נסו למשל לנסוע עם טנדר מאזדה רב ניסיון (ולא כולו טוב), עמוס בנוסעים ובמטען, תוך כדי ניסיון נואש לצאת מאמבטיה טובענית – בגודל של כל הדיונה של תחנת הכוח בקיסריה, אבל עדיין אמבטיה. וכל הסצינה המיוזעת הזו נערכת כאשר אותו טנדר נע בודד בשטח ואין מי שיסייע במקרה של שקיעה, ובטח אין מי שימציא מצמד חלופי ויתקין אותו, אם אטגן את המצמד בשימוש מופרז. אז כן, שולי, בתנועה בחול שכזה, ברירת המחדל היא High, אלא אם הנסיבות מכתיבות אחרת. ומכל התהליך, השאלות, התשובות והסתירות אני חזרתי ב-High, הכי High שאפשר. מומלץ בחום.


טיפ שטח על נהיגה בחול
יומני מסע במדבר המערבי