דף מתוך

השמש, הירח, לוחות השנה ואיפה הג'יפ?

רוצים לתכנן טיול בלילה עם אור ירח, רוצים לדעת מתי השמש שוקעת או מתי יש להשכים קום ולראות את הזריחה, או סתם מתעניינים בלוחות השנה. כתבה שתעשה לכם סדר בין לוחות השנה של היהודים, הנוצרים והמוסלמים לבין זריחת ושקיעת השמש והירח.

הלוח העברי

הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על מחזוריות של הירח בתיאום עם מחזור השמש.
בשנה עברית 354 ימים בממוצע המוסדרים ב-12 חודשים. ראש חודש עברי הוא מולד הירח ובאמצע החודש העברי (טו' בחודש) הירח מלא!
חודש עברי נקבע לפי זמן הקפה של הירח את כדור הארץ, שהוא 29 ימים וחצי בקירוב, ומכאן שיש חודשים בני 29 יום ויש חודשים בני 30 יום (חודש חייב להיות בעל ימים מלאים של 24 שעות).
(למעשה, הירח מקיף את כדור הארץ בכל 27.3 ימים לערך. אולם בזמן הזה הארץ בורחת לו בסיבובה סביב השמש, ומכאן משך ההקפה הנדמית מכדור הארץ כ-29.5 ימים).
קיימת גם שנה עברית חסרה בה 353 ימים ושנה עברית מלאה בה 355 יום. אורך השנה נקבע באמצעות אורכם של חודשי חשוון וכסלו היכולים להיות באורך של 29 או 30 ימים כל אחד ביחד ולחוד וזאת בהתאם לצורך לתאם בין 12 חודשי ירח לשנת שמש אחת (שאורכה בממוצע הוא 365 ימים בשנה) לאורך אלפי שנים.

הלוח העברי

מתי זורח הירח?

השמש זורחת בבוקר ושוקעת בערב, ואת זה יודע כל ילד. נער כבר יודע כי בקיץ השמש זורחת מוקדם יותר ושוקעת מאוחר יותר. היום הארוך בשנה הוא 21 ביוני ואילו היום הקצר בשנה הוא 22 בדצמבר. ואם נחדד את העניין אז השמש מפציעה מקו האופק צפונה יותר ביום קיץ מאשר ביום חורף ושוקעת גם צפונה יותר ביום קיץ מאשר ביום חורף. לכן בקיץ יש לנו יום ארוך יותר – בו השמש נמצאת יותר זמן בשמיים יחסית לחורף בו היום קצר וגם השמש עושה דרך קצרה יותר בין זריחה לשקיעה.
אבל מתי הירח זורח?
הירח גם זורח במזרח ושוקע במערב (בישראל השקיעה היא בים).
אבל בשונה מהשמש הזורחת בבוקר ושוקעת בערב כל יום בהפרש של דקות - הירח זורח כל יום כ-38 דקות מאוחר ליום הקודם. כך שלאורך החודש אפשר גם לראות ירח זורח ביום ושוקע בלילה.

מתי זורח הירח?

אז איך נקבע ראש חודש?

עד חורבן בית המקדש, וכל עוד ישב העם כולו בארץ ישראל, הכריזו החכמים מתי הוא ראש חודש – לפי שני עדים (כשרים) שראו בעין את מולד הירח.
ואיך הכריזו על ראש חודש?
החכם בירושלים היה מכריז על ראש חודש ואז הבשורה הופצה ברחבי הארץ ואף לתפוצות (הקרובות) באמצעות משואות – שהמפורסמת שבהן היא המשואה של הסרטבה (קישור למסלול טיול לסרטבה).

אז איך נקבע ראש חודש?

אז מתי יהיה חופש (חג)?

בשנה העברית קיים קשר אדוק בין מועדי החגים ללוח השנה ולעונות השנה ולפי המצווה בספר דברים: '' שָמוֹר אֶת חדֶשׁ הָאָבִיב ''.
לדוגמה: חג הקציר, הוא חג השבועות, וחג האסיף, הוא חג הסוכות, צריכים להתאים למחזוריות העבודה בשדות ולא יכולים לחוג אותם שלא בסמיכות לתקופה בשנה בה מציינים את העבודה בשדות.
במורכבות לוח השנה העברי יש לתאם בין ירחי (חודשי) הירח לשנת השמש ועוד להתחשב בסייגים והגבלות בהתאם לימי השבוע.
לדוגמה: יום כיפור לא יכול לחול ביום ראשון או ביום שישי בגלל הסמיכות לשבת. ולכן חכמים הוסיפו סייג כי ''לא אד''ו ראש (השנה) ולא בד''ו פסח'' הנכנס לתוך מערכת השיקולים של קביעת המועדים.

אז מתי יהיה חופש (חג)?

עיבור השנה

את ההפרש של 11 יום בין שנה עברית (שנת ירח) לשנה גרגוריאנית (שנת שמש) מאזנים באמצעות שנים מעוברת בהן נוסף חודש אדר א'. (בעבר ניסן היה החודש הראשון בשנה ואדר החודש ה-12 בשנה ולכן קבעו כי הוא יהיה החודש המעובר).
בלוח העברי מעברים את השנה 7 פעמים במהלך 19 שנים – ואפשר לזכור זאת לפי גוחאדזט.
זו גם הסיבה כי רק פעם ב-19 שנים נפגש התאריך העברי עם התאריך הלועזי (הגרגוריאני) ואנו יכולים לחוג את יום ההולדת שלנו גם לפי התאריך העברי וגם לפי התאריך הלועזי באותו היום.
המדקדקים צריכים לדעת כי הלוח העברי חוזר על עצמו ומתאים יום בשבוע לראש חודש ואת ימי החגים רק פעם ב- 247 שנים ואם נבקש חזרה מושלמת של לוח השנה אז יש לחכות 689,472 שנים.
ולמה זה קורה כך? כי זמן הקפת הירח את כדור הארץ אינו בדיוק 29 ימים וחצי אלא משתנה מפעם לפעם וגם השמש לא הכי עקבית (אבל לפחות זורחת כל בוקר).

עיבור השנה

ואיך נקבע לוח השנה בימינו?

כיום כבר ברור כי לוח השנה אינו נקבע על-פי עדים – אחרת היו מזמינים אותם לחקירה מוקדמת וחקירה נגדית ואנחנו היינו נשארים ללא ראש חודש.
לפני כ-2,000 שנים לאחר חורבן בית המקדש השני (שנת 70 לספירה) וקיצוץ סמכויות הסנהדרין נוצר הצורך ללוח שנה קבוע לעם היהודי בישראל ובתפוצות. הלל נשיאה (הלל השני) נשיא הסנהדרין, בשנת 360 לספירה, תיקן תקנה הקובעת את לוח השנה המחושב (בהתאם לתצפיות וניסיון אסטרונומי) כפי שאנו מכירים אותו כיום.

ואיך נקבע לוח השנה בימינו?

ועוד משהו על הלוח היהודי

בזמן שאנו הג'יפאים מחפשים את ליל הירח המלא כדי ליהנות מלילה מדברי בטמפרטורה נוחה, מברכים בבית הכנסת את ברכת הלבנה בחציו הראשון של החודש ועד למילויה, ומסיימים בברכה ברוך אתה ה', מחדש חודשים.
וברור מאליו שאת נוסח הברכה, הנאמרת בעמידה ובלילה, כותבים באותיות גדולות וברורות, הן אותיות קידוש לבנה .
ואנו מכירים לא מעט ג'יפאים משובחים העושים גם את זה וגם את זה.

ועוד משהו על הלוח היהודי

ואיך נקבעת השנה המוסלמית?

עד תחילת האיסלם קבעו הערבים את לוח השנה בהתאם ללוח העברי. אך מאז מוחמד, במאה השביעית לספירה, נקבע, כי השנה המוסלמית תיקבע לפי מחזור הירח בלבד. מכיוון שכך כל שנה מוסלמית קצרה ב-11 יום משנה גרגוריאנית (שנת שמש) ולכן החגים המוסלמים אינם קשורים לעונות השנה (עונות השנה נקבעים לפי הקפת כדור הארץ את השמש).
לדוגמה: את חודש הרמאדאן, שהוא חודש קשה פיסית עבור המוסלמים הצמים במהלך כול היום לאורך חודש שלם וממשיכים במקביל בעבודתם, יכולים המוסלמית לחוג בחורף (ואז זה קל) ובעוד כ-10 שנים לחוג אותו בקיץ (ואז זה גם מאוד קשה).

ואיך נקבעת השנה המוסלמית?

ועוד משהו על הלוח המוסלמי:

המוסלמים עדיין מחכים לראות את מולד הירח בעין ולכן ראש השנה המוסלמי אינו מצוין על לוח השנה – אלא המוסלמים מחכים לקביעת החכמים כי ראש חודש היום.
1. עניין החכמים השונים גורם לכך כי לפעמים ראש השנה במצרים, או במרוקו אינו חל באותו יום שהוא חל בירדן וכדומה (למדינות שונות באיסלם חכמים שונים).
2. בהסכם השלום בין ישראל לירדן סגורים מערבי הגבול רק יומיים בלבד במהלך השנה. פעם אחת ביום כיפור, והתאריך המדויק ידוע כנכתב מזה זמן קדימה. ופעם שנייה בראש השנה המוסלמי (דרישה של הדדיות מטעם הירדנים) - רק שהתאריך המדויק אינו ידוע בדיוק. לכן משרדי תיירות וגופים העובדים עם מעברי גבול מקבלים הודעה בפקס מרשות שדות התעופה, האחראית על מסופי הגבול, כי יכול והמעבר יהיה סגור בין יום א' ליום ג' בהתאם להכרזה על ראש השנה.

ועוד משהו על הלוח המוסלמי:

שנה גרגוריאנית

בשנה גרגוריאנית, היא לוח השנה המקובל בעולם, 365 ימים המסודרים ב-12 חודשים ונקבעים לפי מחזור של הקפה אחת מלאה של כדור הארץ את השמש.
בשנה גרגוריאנית יש חודשים בני 30 ימים ויש חודשים בני 31 ימים, למעט חודש פברואר שהוא בן 28 ימים. אם נדייק, כדור הארץ משלים הקפה סביב השמש ב-365 יום ועוד רבע יום וזאת הסיבה כי פעם בארבע שנים יש 29 יום בחודש פברואר על מנת לאזן את החוסר השנתי ברבע יום.
במשך מאות שנים התנהלו הנוצרים על-פי הלוח היוליאני (של יוליוס קיסר רומא) ללא השלמה של יום עד אשר במאה ה-16 האפיפיור גְרֵגוֹרְיוּס ה- 13 קבע כי פעם בארבע שנים יהיה חודש פברואר ארוך ביום.
ועל מנת לתקן את העיוות שנוצר עד ימיו (וגרם לאי התאמה של חג הפסחא לאביב) קבע גריגוריוס כי ה- 5 באוקטובר של בשנת 1582 יהיה ה- 15 באוקטובר, וכך צמצם פער של 10 ימים.

שנה גרגוריאנית

ועוד משהו על הלוח הנוצרי (גרגוריאני)

על-פי המסורת הנוצרית, ישו נצלב ומת ביום שישי של חול מועד פסח, וקם לתחייה ביום ראשון שלאחריו. לכן הקפידו הנוצרים להתאבל על ישו ביום שישי של חוהמפ, ולחגוג את תחייתו בחג הפסחא ביום ראשון שאחריו – אבל כך היו כפופים הנוצרים ללוח השנה העברי ולחג הפסח כמו שחגגו היהודים.
בוועידת ניקאה (שם אנו גם עוברים במסעות חוצה טורקיה) הוחלט לבטל את התלות ביהודים.
שם נקבע כי חג הפסחא יחול ביום ראשון הראשון שלאחר ה-20 במרץ (21 במרץ הוא יום שוויון היום והלילה).
למעשה הקיסר קונסטנטינוס החל בהשלטת הנצרות כדת הרשמית של האימפריה הרומית בשנת 312. הוא כינס את ועידת ניקאה (שנת 325), בה נקבע ה-קרדו – ה-אני מאמין הרשמי של הכניסה הנוצרית – המסדיר את השילוש הקדוש המפורסם ואת התאריך לחג הפסחא כאמור.

ועוד משהו על הלוח הנוצרי (גרגוריאני)

שימו לב!

יום עברי, בשונה מיום גרגוריאני, מתחיל בלילה לפי הפסוק '' ויהי ערב ויהי בוקר '' מה שמסתדר טוב עם התחלת טיול בלילה אבל שימו לב כי בשמורות טבע אסור לנסוע בלילה, בעיקר כדי לא להפריע לחיות.
ולכן שאתם באים ומתכננים טיול לילה יש לקחת זאת בחשבון ולתכנן ציר שאינו בתוך שמורת טבע.
תודה לאסי הבר על ההערות וההארות

שימו לב!

השעון החדש במכה - מכוון לפי הזמן המוסלמי בו מכה היא קו אורך 0

השעון החדש במכה - מכוון לפי הזמן המוסלמי בו מכה היא קו אורך 0השעון החדש במכה - מכוון לפי הזמן המוסלמי בו מכה היא קו אורך 0

תגובות

17 תגובות

1

אורח/ת

11 באוגוסט 2008 ב 12:43

יפה יפה

כבר שנתיים שאני מחובר לאתר הזה מתוקף אהבתי את התחום. שמחתי לראות כתבה זו העוסקת בעולם היהדות. נראה שכולנו נחזור בסופו של דבר לעולם זה, גם דרך מסעות שטח. יש לכם כתבות וסרטים מעולים. אתר נקי שאפשר לגלוש בו בלי חשש. כל הכבוד!

2

דותקום

11 באוגוסט 2008 ב 21:10

כתבה מעולה

עופר כרגיל נעים לקרוא את הכתבות שלך והפעם ממש מושקע ונחמד
תודה

3

צח

14 באוגוסט 2008 ב 22:15

כתבה מעניינת וממצה, כל הכבוד לכותב.

כתבה מעניינת וממצה, כל הכבוד לכותב.

4

אורח/ת

14 באוגוסט 2008 ב 22:28

אהבתי לקרוא וגם החכמתי , תודה מאורצ'ה

5

אורח/ת

15 באוגוסט 2008 ב 00:54

למדתי וגם השכלתי

פשוט ויעיל
יפה לכותב

6

אורח/ת

15 באוגוסט 2008 ב 07:48

לג'יפאי המשכיל

יותר משזאת כתבה לג'יפאי זו כתבה למי שחיי במזרח התיכון וצריך להכיר את שלושת הדתות.

7

אורח/ת

15 באוגוסט 2008 ב 09:55

כתבה טובה ועיניית

8

אורח/ת

24 בפברואר 2009 ב 20:33

תיקון טעות אחת

עופר שלום.

שמחתי לקרא את מאמרך על לוחות השנה אך הרשה לי לתקן טעות אחת:

כבר בלוח היוליאני יש תוספת יום ב – 29 בפברואר בכל שנה רביעית. הבעיה היתה שלמעשה השנה השמשית הנה מעט פחות מ 365 ורבע ימים, ותוספת יום פעם ב-4 שנים הינה תוספת גדולה מידי. לכן גרגוריוס תיקן (וזה לוח השנה הנוכחי) שבשנים המתחלקות ב -100 לא יוסיפו את 29 בפברואר, למרות שהן מתחלקות ב-4. ובשנים שמתחלקות ב- 400 כן יוסיפו למרות שהן מתחלקות ב -100. ולכן בשנת 2000 הוסיפו כי היא מתחלקת ב-400. אגב, היהדות סופרת את הלוח השמשי לצורך ברכת חמה.  ביהדות השנה השמשית הנה בדיוק 365 ורבע ימים (כמו בלוח היוליאני), ולכן ברכת חמה תחול פעם ב-28 שנים (7 פעמים 4) –תמיד ביום רביעי בשבוע. השנה זה יקרה ביום רביעי 8.4.2009 הפעם הבאה תהיה ביום רביעי 8.4.2037 (זה לא מיקרי). אלי ערמון

9

אורח/ת

24 בספטמבר 2009 ב 14:26

תיקון של עוד טעות אחת

החודשים שבהם יכול לחול השינוי של 29 או 30 יום הם חשון וכסלו (ולא סיון וכסלו, כפי שנאמר בטעות בכתבה).

10

אורח/ת

07 באוקטובר 2010 ב 06:26

כתבה מעולה - מתי חודש הרמאדאן?

ואיך הקשר לעיד אל פיטר?

11

Ogash Ofer

23 באוקטובר 2010 ב 15:54

חודש הרמאדאן

חודש הרמאדאן הוא החודש התשיעי בלוח השנה המוסלמי. הוא חודש קדוש כי בחודש זה קיבל מוחמד את הקוראן.
בסופו של החודש חל עיד אל פיטר - חג של 3 ימים לסיום חודש הצום.
השנה (2010) חודש הרמאדאן חל מאמצע אוגוסט עד אמצע ספטמבר (עד ראש הנשה היהודי). שנה הבאה (2011) הוא יחול 11 ימים קודם לשנה הזו.

12

Ogash Ofer

23 באוקטובר 2010 ב 15:58

הוספתי תמונה של השעון במכה

על פי שעון זה מכה היא מרכז הגלובוס.
שעון זה מחליף ע''פ האמונה המוסלמית את קו גריניץ' - קו גריניץ' (בלונדון - בריטניה) שהוא קו האורך 0 ולפיו מחשבים את הזמן באופן יחסי בכל מקום אחר על הגלובוס.

13

אורח/ת

23 באוקטובר 2010 ב 18:52

כתבה מרתקת !!

כל הכבוד, כמי שמכיר לפחות 2 מתוך 3 הלוחות שמחתי לקרוא ולהחכים !
אכן מושקע ומפורט במידה

14

Ogash Ofer

24 בינואר 2015 ב 19:14

משך הזמן בו הירח מקיף את כדור הארץ

הירח משלים הקפה שלמה סביב כדור הארץ כל כ-27.3 יום - חודש סידראלי.
כדור הארץ מתקדם במסלולו סביב השמש במהלך החודש הסידראלי, ולכן הירח אינו חוזר לאותו מופע לאחר ההקפה.
משך הזמן בין מופעי ירח זהים, לדוגמה בין מולד ירח אחד למשנהו, הוא כ-29.5 יום - חודש סינודי.

15

אורח/ת - אלי קינן

05 ביולי 2018 ב 00:02

יש לתקן בפיסקה:

״..אורך השנה נקבע באמצעות אורכם של חודשי סיוון וכסלו היכולים להיות באורך של 29 או 30 ימים כל אחד ביחד ולחוד״

החודשים הם חשון וכסלו, ולא סיוון וכסלו.

16

Ogash Ofer

05 ביולי 2018 ב 07:08

אורח/ת - אלי קינן כתב/ה:
"

יש לתקן בפיסקה:

״..אורך השנה נקבע באמצעות אורכם של חודשי סיוון וכסלו היכולים להיות באורך של 29 או 30 ימים כל אחד ביחד ולחוד״

החודשים הם חשון וכסלו, ולא סיוון וכסלו.

"
אבדוק זאת!

17

Ogash Ofer

05 ביולי 2018 ב 07:22

אורח/ת - אלי קינן כתב/ה:
"

יש לתקן בפיסקה:

״..אורך השנה נקבע באמצעות אורכם של חודשי סיוון וכסלו היכולים להיות באורך של 29 או 30 ימים כל אחד ביחד ולחוד״

החודשים הם חשון וכסלו, ולא סיוון וכסלו.

"
אכן - אתה צודק!
בשנה "כסדרה" - שנה רגילה: חשון הוא 29 ימים וכסלו הוא 30 ימים. ואז אורכה של השנה הוא 354 ימים (או 384 ימים כשנה מעוברת).
בשנה "חסרה": גם חשון וגם כסלו הם 29 ימים ואז אורכהשל השנה הוא 353 ימים (או 383 ימים כשנה מעוברת).
בשנה "מלאה":גם חשון וגם כסלו הם 30 ימים ואז אורכהשל השנה הוא 355 ימים (או 385 ימים כשנה מעוברת).

דף מתוך