דרך בורמה - דרך ג'יפים מקום המדינה

מסלול טיול מהפופולאריים ביותר בארץ עובר בנתיב של גבורת הלוחמים משנת 1948. דרך בה הועברה - באמצעות פרדות, סבלים, ג'יפים ומשאיות – אספקה לירושלים הנצורה במלחמת העצמאות.
מיוחד ליום העצמאות ה-63 של מדינת ישראל.

בדרך לירושלים

חמישה ניסיונות ערך צה''ל הצעיר לכבוש את אזור לטרון במלחמת השחרור, ובכולם כשל. כוחות מחטיבה שבע, מחטיבת אלכסדרוני ומחטיבת גבעתי, אנשי גח''ל שזה עתה עלו ארצה והובהלו לשדה הקרב ואנשי פלמ''ח מנוסים, כוחות חי''ש וכוחות שריון – כולם ניסו שוב ושוב לכבוש את הרכס של לטרון ואת תחנת המשטרה - ללא הצלחה.
רכס לטרון שלט על הכביש מתל אביב לירושלים, ובתקופת המרד הערבי בשנים 1936-1939 הקימו הבריטים במקום נקודת משטרה מבוצרת כדי להגן על הדרך.
על פי הנחיותיו של דוד בן גוריון, שטען כי ''המערכה על ירושלים היא מכרעת ולא מבחינה צבאית בלבד... וקיומה של ירושלים (העברית) תלוי בביטחון התחבורה'', הצליחו כוחות ההגנה במהלך החודשים אפריל-מאי 1948 להשתלט על הכביש מהשפלה לירושלים כמעט לכל אורכו, למעט הקטע שבין לטרון לשער הגיא שאי אפשר היה לכובשו בגלל הנוכחות הבריטית.
כשעזבו הבריטים את האזור, תפס את מקומם כוח גדול של הלגיון הירדני, שחסם את הכביש ופוצץ את תחנת השאיבה שהזרימה מים לירושלים.
היישוב היהודי בירושלים, שמנה אז כמאה אלף איש, נותר ללא אספקת מזון ומים.
אז עלה הצורך למצוא דרך חלופית. כיבוש הכפרים בית מחסיר (בית מאיר של היום), דיר מוחסיין (מושב בקוע), בית ג'יז (קיבוץ הראל) ובית סוסין (מושב תעוז), פתח מסדרון צר שדרכו נפרצה הדרך הזאת - היא דרך בורמה.    

גילוי הנתיב

גילוי התוואי בו נסללה דרך בורמה מיוחס במרבית ספרי ההיסטוריה לשלושה אנשי פלמ''ח מחטיבת הראל - אריה טפר, יאיר מונדלק ושלמה בן-שלום – שבסוף חודש מאי 48 עשו את הדרך רגלית מקרית ענבים ועד חולדה.
לפי גרסה אחרת, מי שגילה את הנתיב הוא משה (מוסה) אשד, קצין המודיעין של גדוד 54 בחטיבת גבעתי, שעשה גם הוא את הדרך רגלית, מלווה בשלושה לוחמים נוספים.
על פי עדויות אחרות, כבר בשנת 1936 מיפה אליהו בן-חור, מפקד ההגנה בירושלים, את הדרכים  החלופיות לעיר - למקרה שהכביש הראשי ייחסם. בן-חור סיפר על כך בספרו ''לצאת את הגדר''.
בנוסף, כוחות הלח''י בירושלים (ששמרו על עצמאותם הארגונית,  על פי הסכם מקומי), נהנו מאספקה סדירה שהגיעה אליהם בשיירות ג'יפים ממרכז הארץ ולא סבלו ממחסור. 
ב-30.5.48, יצא ג'יפ ובו המ''פ עמוס חורב, יחד עם גבריאל רפופורט (גברוש) שהיה קצין לתפקידים מיוחדים בחטיבת הראל למצוא את הנתיב.
ליד עינות סוסין פגשו ג'יפ אחר שהגיע מהכיוון ההפוך ובו אליהו סלע (רעננה) שהיה קצין המבצעים של חטיבת הראל, יחד עם אברהם חן ואנשים נוספים מהחטיבה - התוואי נמצא.

סלילת הדרך

לילה לאחר מציאת הנתיב כבר יצאה שיירת ג'יפים טעונה בנשק ותחמושת לכיוון ירושלים. מתוך עשרת הק''מ של הדרך שנמצאה, שמונה היו עבירים לכל כלי רכב ורק שני ק''מ היו בעלייה תלולה שאחריה ירידה קשה.
במהלך הלילות הבאים המשיכה האספקה לזרום, כשהיא נישאת על גבי משאיות עד הקטע הקשה, משם הועברה על גבי ג'יפים, פרדות וגמלים וכן על גבות סבלים אל משאיות שהגיעו מהצד השני, מכיוון ירושלים.
במקביל, החלו עובדים של ''סולל בונה'' בסיוע ציוד מכני כבד בהכשרת הקטע הקשה, כך שגם בו יתאפשר מעבר משאיות.
שיירת המשאיות הראשונה עברה בדרך למלוא אורכה ב-10.6.48, כשבקטעים מסויימים נדחפו המשאיות או נמשכו בעזרת טרקטור. במקביל לדרך, הונחו גם צינורות לדלק ולמים, שהוזרמו לכיוון ירושלים.  
בחודש אוקטובר 48 נכבש הרכס שמדרום לדרך בורמה, מה שאיפשר את סלילת הכביש מכיוון נחשון עד שער הגיא (כבישים 38 ו-44 של היום). בכך הוסר המצור על ירושלים.
כביש זה, אגב, שימש ככביש לירושלים עד מלחמת ששת הימים.
דרך בורמה היתה בשימוש כשישה חודשים בלבד, אך בזכותה הצליחו הכוחות שהגנו על ירושלים להחזיק מעמד ותושביה זכו לנשק, מזון ולמים.

מקור השם

 

דרך בורמה המקורית נסללה בתקופת מלחמת סין-יפן, עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. יפן השתלטה על חלקים נרחבים מסין, וניתקה את קווי האספקה שהגיעו לצבאו של הגנרל הסיני צ'יאנג קאי שק מכיוון בורמה, שהיתה אז מושבה בריטית.

200 אלף פועלים סינים סללו בידיהם דרך הררית מפותלת, לאורך 1,130 ק''מ, שעקפה את הדרכים שנשלטו על ידי היפנים. העבודה החלה בשנת 1937 והושלמה ב-1938.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה כבשו היפנים את בורמה, וניתקו גם את הנתיב הזה.,הבריטים,  שנסוגו להודו, החלו בסלילת דרך בסיוע הצבא האמריקאי, שתתחבר לדרך בורמה המקורית. המאמץ הזה נמשך כשנתיים, מסוף שנת 1942 עד 1944. הדרך החדשה נקראה דרך לידו או דרך סטילוול, על שם הגנרל האמריקאי ג'וזף סטילוול שהוביל את המהלך.

הנסיעה בנתיב מהודו לסין, לאורך כ-1,000 ק''מ קשים, נמשכה כ-20 יום. כלי הרכב שנסעו בו תודלקו מצינור שהונח במקביל לדרך.

היה או לא היה?

ההיסטוריון והחוקר הצבאי, ד''ר אורי מילשטיין, טוען כי נכון שהיה מחסור בירושלים, אבל לא היה עליה מצור.
בספר ''תיק רבין – איך תפח המיתוס'', שפירסם בשנת 1995, כחצי שנה לפני רצח יצחק רבין, כתב מילשטיין כי מיתוס המצור על ירושלים, נולד ב-20 לאפריל 1948, כאשר קבוצה קטנה של כ-30 פורעים ערבים ירו על שיירה שבה היו 350 משאיות שהיתה בדרכה לירושלים. מפקדי השיירה, שבה נסע גם יצחק רבין, שהיה אז מפקד חטיבת הראל, איבדו את עשתונותיהם. רבין ברח לקריית ענבים, חלק מהמשאיות ננטשו והועלו באש, חלק חזרו לתל אביב ורק כ-250 משאיות הגיעו בסופו של דבר לירושלים. ''מכיון שרבין נדרש לחזור לתל אביב והוא פחד לעשות זאת, נוצר מיתוס המצור לפיו היו כביכול הכבישים חסומים''. 
הדברים השתנו רק אחרי שהירדנים השתלטו על לטרון, אבל גם דבר זה אירע בגלל מחדל ישראלי. מרגע שהבריטים עזבו את נקודת המשטרה ועד שהירדנים נכנסו אליה, עמד המקום ריק במשך שלושה ימים, אך המודיעין של צה''ל לא ידע זאת.

מפת דרך בורמה

מפת דרך בורמהמפת דרך בורמה

ונזכור את כולם

בזכות גבורת הלוחמים והמאבק העיקש על ירושלים והדרכים המובילות אליה הסתיימה מלחמת העצמאות כאשר מערב ירושלים נמצא בשליטה ישראלית. ההשגים הצבאיים של הישוב היהודי, שמנה אז כ-600,000 יהודים, למול צבאות ערב אפשרו את הקמת מדינת ישראל. אך המחיר היה יקר - למעלה מאחוז מהיישוב היהודי, 6,100 חיילים ואזרחים, נפלו בקרבות של מלחמת העצמאות.      ''... ונזכור את כולם את יפי הבלורית והתואר, כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח '' (חיים גורי בשיר הרעות)  קישור לאתר של מוזיאון הפלמח

מסלולי טיול בדרך בורמה

כיום דרך בורמה כבושה בשביל כורכר לבן ונוח כמעט לכל רכב. מסביב לה ניתן למצוא דרכים מקסימות בעבירות קשה וסינגלים להליכה ורכיבה. מסלולי טיול רבים עולים בדרך לירושלים שהמסלול המפורסם ביותר הוא '' משלט 21 '' . קישור למסלול 60 שנים לישראל בדרך העולה לירושלים קישור למסלול נחל יתלה עד אנדרטת פורצי הדרך קישור למסלול מעיינות ושבילים נסתרים בהרי ירושלים   קישור למסלול משער הגיא דרך משלט 21 לנחל כסלון   קישור למסלול מלטרון ועד צובה בשבילי יערות קרן קיימת   קישור למסלול מהראל לנחם קישור למסלול טכני בהרי ירושלים

תגובות

4 תגובות

1

אורח/ת

02 במאי 2009 ב 08:51

היסטוריה חשובה

2

אורח/ת

30 בדצמבר 2009 ב 09:49

הנסיון לכתוש את מורשת רבין

במסווה של "מחקרים מדעיים" הוא מבייש. אורי מילשטיין הוא שרלטן שמנסה למכור ספרים באמצעות שיכתוב וסילוף היסטורי. אבא שלי נלחם עם רבין כתף אל כתף והוא יודע את האמת, אותה סיפר לי ולאחותי.

3

אורח/ת

14 בנובמבר 2013 ב 19:35

"מורשת רבין"?

אני לא חושב שפוליטיקה - מקומה כאן. את המחלוקות על "מורשת רבין" תשאיר למקום אחר בבקשה.

4

Ogash Ofer

20 בנובמבר 2013 ב 22:05

נשמח לקבל עדכונים ממסלולי הטיול


חלק ממסלולי הטיול המצורפים לכתבה הם מסלולים ותיקים / ישנים (יש כאלו עוד מלפני שנת 2,000).



נשמח אם תשלחו אלי תמונות, קבצי TWL ועדכונים ואנו נוסיף אותם למסלול הרלוונטי.



Ogash@4x4.co.il 


תודה מראש,
עופר