שטח 4X4 > מסלולי טיול > כללי ומיוחד

לטייל עם התנ"ך בהר העזאזל

מקומו המדויק של הר עזאזל לא ידוע, אך מקובל לזהותו כיום עם הר מונטר אשר במדבר יהודה. הר הנמצא כ- 12.5 ק"מ מזרחית לקיבוץ רמת רחל

בזמן שבית המקדש היה קיים, יום הכיפורים היה שונה בתכלית. עיקר העשייה ביום זה הייתה של הכהן הגדול, שאר העם היו בצפייה ובתפילה שעבודתו של הכהן הגדול תצלח. הכהן הגדול עזב את ביתו שבוע ימים לפני היום הגדול, על מנת להתכונן להתאמן וללמוד את סדר העבודה כנדרש. בערב יום הכיפורים הכהן הגדול היה נשבע לפני זקני העם שהוא יעשה את המלאכה כנדרש ולא ישנה דבר. וכך בליל כיפור הכהן הגדול לא היה ישן אלא לומד עם זקני העם עד עלות השחר. ובעלות השחר היו מכריזים שעלה השחר בחברון (על מנת להזכיר את האבות) ואז הכהן הגדול מתחיל את סדר העבודה הארוך והקשה שבמהלכו הכהן היה צריך לטבול 5 פעמיים להחליף בגדים 10 פעמיים והרשימה ארוכה, שהחלוקה היא שאת המלאכה המיוחדת ליום הכיפורים הכהן עושה בבגדי לבן ואת שאר המלאכות הוא עושה בבגדי זהב.

. ''מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב (לקודש הקודשים) אלא, 'אין קטיגור נעשה סניגור'. כדי שלא ליתן פתחון פה לשטן לקטרג ולומר: אתמול עשו (ישראל) אלוקי זהב (בעגל) והיום הם מבקשים לשמש בבגדי זהב'' (ויקרא רבא פ' כ'א סי' י)

אחת המלאכות המיוחדות ליום הזה הייתה הטלת גורל לבחירת השעירים (תיישים) אחד כקורבן ע''ג המזבח ואחד ישולח למדבר לאבדון לאחר שהכהן ''יעביר'' לשעיר את עוונות בני ישראל, כפי שכתוב: ''ולקח את שני השעירים והעמיד אותם לפני ה' פתח אהל מועד. ונתן אהרן על שני השעירים גורלות, גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל'' (ויקרא ט''ז ח) .

רגע השיא ביום הכיפורים היה בזמן שהכהן הגדול היה נכנס לקודש הקודשים ומקטיר את הקטורת ואז היה הכהן מתפלל על: שלום עם ישראל, המשך מלכות בית דוד, גשמי ברכה, סליחה וכפרה על חטאיו וחטאי העם. כניסת הכהן לקודש הקודשים היה רגע מתוח במיוחד כיון שאם הכהן לא היה בדרגה קדושה מספקת היה מת במקום, לכן קשרו לרגלו חבל עם פעמון שהיה מצלצל בעת הילוכו, אם נפסק קולו של הפעמון מיד היו מושכים בחבל ומוציאים את הכהן מקודש הקודשים - בימי בית שני הרבה מאוד כהנים גדולים נתמנו בזכות מצבם הכלכלי ויחוסם המשפחתי ולא בזכות דרגתם הרוחנית ולכן הרבה כהנים מתו בתוך קודש הקודשים.

המסע בין בית המקדש להר עזאזל היה כ 12 מייל (כ 14 ק''מ) ונעשה ע''י איש עיתי (אדם שנבחר במיוחד למשימה זו ) ובדרך לאחר כול מייל הייתה סוכה ובה היה אוכל ומים ואנשים שימתינו במקום במשך כל היום הזה. סה''כ כעשר סוכות בין בית המקדש להר, הגמרא מספרת לנו שאע''פ שהשליח יכול היה לאכול לעולם השליחים לא נגעו באוכל. את המייל האחרון האיש העיתי עשה לבדו ובראש ההר היה השליח קושר 'לשון של זהורית' (סרט אדום עשוי מצמר) לשני קרניו של השעיר ואת הקצה השני לסלע.

לאחר מכן היה השליח דוחף את השעיר אל התהום. באורח ניסי היה הסרט הופך להיות לבן והיה זה סימן טוב נוסף שנתכפרו עוונות ישראל. הגמרא מספר שההר היה כל כך גבוה וטרשי שבזמן הנפילה היו מתפרקים אברי השעיר עוד לפני שנחת בקרקע התהום. לאחר מכן השליח היה מסמן שסיים את מלאכתו וכך כל סוכה סימנה לסוכה הבאה בדגל לבן עד שההודעה יגיע לבית המקדש. במוצאי יום הכיפורים היו קהל גדול ושמח מלווה את הכהן הגדול אל ביתו, שמח על כך כי הכהן נשאר בחיים לאחר שהיה בקודש הקודשים. והכהן היה עושה משתה שמחה למשפחתו ולמקורביו. '' אמת מה נהדר היה כהן גדול בצאתו מבית קדשי הקדשים בשלום בלי פגע'' (פיוט בתפילת מוסף של יוה''כ)

הר עזאזל

מקומו המדויק של הר עזאזל לא ידוע איך מקובל לזהותו כיום עם הר מונטר אשר במדבר יהודה. הר כ 12.5 ק''מ מזרחית לקיבוץ רמת רחל. גובהו 524 מטר מעל פני הים. פרוש שמו בערבית הוא 'הצופה', ואכן מפסגתו תצפית מרהיבה. במקום שרידי חפירות ממלחמת העולם הראשונה עת נכבש על ידי צבאות אנזא''ק מידי הטורקים בפברואר 1918.

הר עזאזל

אך יש רבים החולקים על זה. שהרי במדבר קיימו את המצווה בפעם הראשונה ליד הר סיני / מדבר סיני. ולאחר מכן כתלות במסעי בני ישראל, במדבר הקרוב. לאחר כיבוש הארץ, המשכן שכן במספר מקומות שרוב הזמן זה היה בשילה ולאחר בניין בית המקדש בירושלים. (כ 400 שנים בשילה ו 800 בירושלים) .

לפניכם חמש דעות של חוקרים שונים:

1. צוקי נחל-מכמש (וואדי סוויניט) - הצעתו של מאיר קוזניץ, המתאימה לשילוח הן משילה והן מירושלים. 2. תל אל עקבה, מעל ליריחו - הצעת נתן שלם. מעט רחוקה. 3. הצוק בנבי-מוסא (יצחק גולדהאר), כנראה זהה לג'בל חרמון הסמוך (ע''פ חנוך א',ו',7-5). 4. ''א-סוק'', ''סיקא'' בצוקי נחל-תקוע (וואדי חריטון) (ישעיהו פרס, מיכאל אבי-יונה), ואולי זהה הוא להצעת ר' אשתורי הפרחי, לפני קרוב ל-700 שנה ''מירושלים לעזאזל כשלש שעות, וחלחול ותקוע שם סמוכים''. 5. ג'בל מונטר, ''ביר א-סוק'' (קונדר, ובעקבותיו קליין, צבי אילן, דוד עמית), הסמוך למבצר הורקניה, ממערב לו. הצד השווה לכל ההצעות, הוא כיוון המזרח משילה ומירושלים, אל המדבר כדרישת הכתוב.

לפניכם חמש דעות של חוקרים שונים:

מסלול מומלץ באתר :
כל מסלול שמוביל למנזר המרסבא ו/או לבקעת הורקניה קרוב להר מונטר וניתן לשלב אותם יחד לדוגמא במסלול: ירושלים ומדבר יהודה

מהמרסבא למצוק ההעתקים שבצפון מדבר יהודה - למסלול הקליקו כאן

תגובות

0 תגובות