דף מתוך

מיצובישי האנטר דקאר - Mitsubishi Hunter

שתי חתונות - עידכונים קלים אך משמעותיים לטנדר של מיצובישי

לרקוד על כל החתונות זו אמנות שיצרנים רכב מקדישים לה נתח ניכר מזמנם. אבל עד שבמחלקות הפיתוח יצליחו לייצר עיוותים ברצף הזמן, הניסיונות מעלים חרס. כשהוצג ההאנטר היה ברור שבמיצובישי החליטו להעניק יותר מקום ותשומת לב לנוסעים, על חשבון שטח המטען. אך בסופו של יום הבינו שם כי טנדר מיועד בעיקר לעבודה, וניצלו את מתיחת הפנים המקובלת גם למתיחת הארגז.

אורך

אלו שהלינו על משטח ההטענה המצומצם של ההאנטר ישמחו לשמוע כי הארגז התארך ב-18 סמ, ולמימד הגובה התווספו 5.5 סמ, ועכשיו הוא בממדים מקובלים יותר. תוספת האורך לארגז לא באה על חשבון תא הנוסעים, אלא הוסיפה לאורך הכללי, שעכשיו עומד על 518.5 סמ. נציין עוד שמיצובישי ממשיכה להציע את ההאנטר עם הארגז הקטן יותר, אך גרסה זו לא תגיע לארץ הקודש.
מעבר לבשורת הארגז, מתיחת הפנים כוללת יחידות תאורה חדשות מלפנים, טיפול חדש לשבכה הקדמית ושינויים קלים לדפנות המרכב. מבפנים שמחתי לראות שהגוון התכלכל של המחוונים ומתגי בקרת האקלים (שהיה אהוב על רבים אך לא על עבדכם הנאמן) שינה עורו לגוונים מקובלים בשחור ואפור נעימים יותר לעין. בשורה אמיתית בדגם הדקאר הנבחר היא תוספת כריות אוויר (צדיות ווילון) המעלה את הספירה החשובה הזו לשש.

אורך

כוח

לא חסר תודה. בגרסת הדקאר מצוי אותו מנוע חזק שהצטרף להיצע ההאנטר לפני כשנה. 2477 סמק של דיזל לוגם מסילה משותפת, מתוגבר מגדש טורבו עם אינטרקולר, המייצר 178 כס ב-4000 סלד ו-35.7 קגמ על המישור שפרוש בין 1800 ל-3,500 סלד. התוצרת הזו עוברת דרך תיבת הילוכים אוטומטית עם שליטה ידנית אל הכביש דרך מערכת הסופר-סלקט האהובה והמוערכת של מיצובישי.   על הנייר, ההאנטר הבכיר מגיע ל-100 קמש ב-13 שניות בלבד – וזה מכובד כשזוכרים שמשקלו של ההאנטר בגרסת הדקאר עומד על 1905 קג.

כוח

על הכביש

טיפוס לקבינת ההאנטר מגלה את אותו תא נוסעים מוכר. נעים לשהות כאן למרות החומרים הפשוטים ואיכות ההרכבה שהיא סבירה ותו לא. המושבים תומכים גם אם מעט לא נוחים לאחר נהיגה ארוכה באמת, והאבזור נדיב. נכון, אין כאן סאנרוף או ריפודי עור, אך נגיעות העור והכאילו-אלומיניום נותנות הרגשה נעימה ביחס למקובל ברכבי עבודה שכאלו, ובכלל. מתוך התא ניתן בהחלט להרגיש את תוספת האורך לתא המטען. קשה מאוד לאמוד את קימוריו ולהחליט מתי נגמר הטנדר ומתחיל האוטו שחונה מאחוריו. אבל חוץ מזה הכול מרגיש אותו הדבר. המנוע החזק דוחף בעוצמה, מייצר בקלות תאוצות המתגברות על התנועה. עקיפות ושאר דרישות יגרמו לתיבה להוריד הילוך או שניים והדחף כבר כאן. ונדמה לי שהוא גם שקט יותר מהזכור לי מהדור הקודם. טרטור הדיזל נוכח בתא הנוסעים, אך בעיקר תחת מאמץ. בשיוט מתייצב המנוע על כ-2000 סלד שקטים יחסית. אבל בשיוט נכחו גם רעשי רוח בולטים ממסגרות החלונות והמיית הגומי על הכביש. תלונה אחת כנגד המנוע הזה קשורה לתגובת הדוושה שלו – קיימת השהיה ברורה מרגע הלחיצה על הדוושה ועד לתגובת המנוע, עניין שדורש מעט אימון כדי ללמוד לתזמן כראוי את הכוח. בעבודה מאומצת ומשולבת הציג ההאנטר צריכת דלק דומה מאוד לזו שקיבלנו במפגש הקודם איתו (8.5 קמ לליטר).
על הכביש מייצר ההאנטר נסיעה נוחה גם על כביש משובש. ככל שהמהירות וגליות הכביש עולים (או כמות המטען מאחור) הרכות הופכת לספוגיות וחוסר ריסון. מי שממהר באמת לעבודה הבאה שלו יגלה כי המתלים לא מתמודדים היטב עם מהירות גבוהה וכביש גלי ויוריד את הרגל מהדוושה. מי שלא ייכנע לדרישות העולות מהשלדה, יגלה כי בקרת היציבות מתפקדת היטב בשמירת ארבעת הגלגלים אוחזים ומכוונים לכיוון הנבחר.

על הכביש

בשטח

טוב, תודה. כמו קודמו, גם ההאנטר הזה יודע להניע את האברים שלו בשטח. הארטיקולציה המשובחת של התכנון הבסיסי ומהלכי המתלים לא השתנו, כך שההאנטר לא ממהר להיכנס להצלבות. מי שייקח אותו אל קטעים מסובכים וקשים יגלה כי מלבד זווית הנטישה שנפגעה, עדיין מערכת ההנעה, על כל אפשרויות המסירה שלה, עושה מלאכתה נאמנה ומשתפת פעולה ביעילות עם בקרת המשיכה. רק לעיתים נדירות תצרך באמת לשלב להנעה כפולה בהילוך נמוך.
אפרופו, יחס ההעברה הנמוך לא יספיק לזחילה במורדות תלולים באמת. בייחוד בעידן בו אפילו רכב פנאי רכים מתהדרים במערכות ירידה במורד יעילות כל כך. נהינו מפונקים. על השביל ההאנטר נוח מאוד ומתמודד בגבורה עם אבנים שתולות בשבילים שהכניעו טובים, יקרים ולכאורה מעודנים ממנו. אך לרכות הזו יש מחיר. בשבילים מהירים ובמוד קרבי יותר ההאנטר מאבד משלוות הנפש שלו וגורע מזו של הנוהג בו. עדיין על השביל המהיר ברכות למערכת הבלימה – פעולתה טובה וה-ABS לא ממהר להכנס לפעולה כבעבר. תגובת הדוושה האמצעית מעט כהה בתחילת מהלכה אך בהמשך היא לינארית ומייצרת עוצמה טובה. על הכביש, אחרי שלוש בלימות חירום רצופות מכ-80 קמש נרשמו דעיכה ועישון רציניים מהבלמים – וזה קצת מאכזב.

בשטח

רקדן

מתיחת הפנים והארגז שעבר ההאנטר השאירה אותו דומה מאוד לקודמו. וזה נאמר לחיוב כי ההאנטר ידע ויודע להציע סביבה נעימה לנוסעים, ברכב שהוא לפני הכול כלי עבודה. איבזור הבטיחות המוסף וכושר ההטענה שגדל מוסיפים ליכולות המוכחות שלו בשטח ולכוחו הרב בכביש. ההאנטר לא חף מחסרונות (מושבים לא נוחים לאורך זמן, ריסון תנודות מרכב), אבל עדיין מציע נקודות חוזק ברורות (בטיחות, נוחות, עבירות) בכל מה שקשור לחיים ועבודה משותפים.

רקדן

מיצובישי האנטר ביום טיול לנחל דישון

מיצובישי האנטר ביום טיול לנחל דישוןמיצובישי האנטר ביום טיול לנחל דישוןמיצובישי האנטר ביום טיול לנחל דישוןמיצובישי האנטר ביום טיול לנחל דישון

קישור למסלול טיול עם ההאנטר:

מסלול טיול בנחל דישון

קישור למבחני דרכים נוספים:

בזרוע הכוח - אוקטובר 2009    מבחן השוואתי - האנטר מול ניסאן נאברה - קישור

תגובות

3 תגובות

1

ליאור קרלינסקי

03 בינואר 2011 ב 00:35

מתגעגע , 100,000 ק"מ על האנטר

שלא ראה כביש והוחלף בפאג'רו 2008 ארוך - פשוט נעים יותר כיף יותר חסכוני ב 30% אפשר להעמיס את כל הבית מאחור ולא לשמוע כלום , פשוט מתגעגע ועוד מגיע עם גיר טיפרוניק , רק הארך הזנב קצת מפחיד אותי שיהיה מקשה במעברים -יש להקפיד על טמבון בגובה הרכב וו גרירה נשלף חובה ומי שימציא כרית אוויר להרמת הטוסיק בשטח -יש מספיק מרחק לבולמים ולקפיצים יעשה קופה

ת ה נ ו

2

אורח/ת

12 בינואר 2011 ב 20:44

הארכת הארגז שכנעה אותי לא להחליף את האנ

הארכת הארגז שכנעה אותי לא להחליף את האנטר 2007 שלי בחדש אלא לחפש משהוא אחר. אם היו מקצרים ב 18 ס"מ הייתי קונה ללא מחשבה נוספת.

3

אורח/ת

26 בינואר 2011 ב 21:22

הארכת הארגז

חבל שלא מביאים לארץ הקודש גם את הגרסה הקצרה ותנו ללקוח להחליט מה חשוב לו

דף מתוך