לפסגת המון בלאן בדרך הקשה

הטיפוס לפסגת ההר הוא סוג של סם. דחף בלתי נשלט מחייב אותך לצרוך את האתגר בשנית ובשלישית וכל פעם במינון גבוה (קשה) יותר. ההרגשה שעל הפסגה היא התעלות רוח אדירה שמציפה את כל הגוף באדרנלין מטורף שנשאר בדם מספר ימים.

בעבודת צוות ואחווה מיוחדת הגענו לפסגת המון בלאן

בעבודת צוות ואחווה מיוחדת הגענו לפסגת המון בלאןבעבודת צוות ואחווה מיוחדת הגענו לפסגת המון בלאן

Mont Blanc by the "trois sommet" route

From refuge Cosmiques up and over Mont Blanc du Tacul, then up over Mont Maudit to the summit of Mont Blanc (and back!).

המון בלאן - 4,810 מטרים

זה לא נשמע קשה, בטח שלא למי שכבר היה על הפסגה. אבל דווקא מי שהיה כבר על פסגת המון יודע שזה לא פשוט ולא מובטח להניף שוב את הדגל על הפסגה (ראו יומני מסעות של טיפוס הרים בעולם). בהחלטה חפוזה, למרות שהייתה צפויה (לאור העובדה שלא נגמלנו) יצאנו לסוף שבוע קצר, יש יאמרו קצר במיוחד, במטרה להגיע שוב לפסגת המון בלאן. זמן להתארגן לא היה - אבל רשימת הציוד ידועה והניסיון גם אומר שלא צריך הרבה. זמן להתאקלמות לגובה לא היה - אבל גם לא שהינו הרבה זמן בגובה. ובשביל השקט הנפשי ישנו לילה קודם בבקתה של טורינו בגובה של 3,200 מטרים. זמן לתקלות לא היה בכלל - אבל מזג האוויר היה איתנו. וזמן להתלבטות גם לא היה שכן המסלול הרגיל הוכרז כמסוכן (ראו את מפולת הסלעים בירידה מהמון בלאן בפעם הקודמת - קישור) - אבל המסלול הקשה: מסלול 3 הפסגות, חיכה לנו ואנחנו הישרנו אליו מבט בשיא ההתלהבות!

מצוידים ומנוסים מגיעים יחד לפסגה

מצוידים ומנוסים מגיעים יחד לפסגהמצוידים ומנוסים מגיעים יחד לפסגה

מה היה לנו ומה בתוכנית?

בציריך נחתנו בלילה ולפנינו רק 4 שעות נסיעה לשאמוני.  מרצדס טובה, כבישים מפותלים ומלון שהשאיר לנו מעטפה עם מפתח לחדר... מה עוד צריך? עכשיו רק נשאר ללחוץ על הגז וליהנות בפיתולים של הכבישים של הרי האלפים (ולהיזהר ממצלמות המהירות של שוויץ... זה לא עזר לצערי!) ומה בתוכנית? מסלול שלושת הפסגות בדרך לפסגה (השלישית) - פסגת המון בלאן:

הירידה חזרה - כנראה הקטע הקשה ביותר בטיפוס לפסגה

הירידה חזרה - כנראה הקטע הקשה ביותר בטיפוס לפסגההירידה חזרה - כנראה הקטע הקשה ביותר בטיפוס לפסגה

אז איך מתאקלמים לגובה? ובזמן קצר?

בכיף ובנחת! ואני רציני בעניין!!
מכיוון שלא היה לנו זמן (וזה ממש לא מומלץ לצאת כך למסע טיפוס הרים...) החלטנו לישון את הלילה טרום הטיפוס בגובה, במקום שלא יצריך מאתנו מאמץ פיסי או בזבוז אנרגיה.    המקום שנבחר: בקתת טורינו בצד האיטלקי של הרי האלפים. המרחק: קצר, לצאת משאמוני, לחצות עם המרצדס את המנהרה הארוכה שמתחת להרי האלפים (רק 11 ק''מ... אם אני זוכר נכון), להגיע לרכבלים ולטפס איתם עד טורינו, שם לישון את הלילה בגובה של 3,200 מטרים.

עבודה בלילה עם גרזנים וחבלים בדרך לפסגה

עבודה בלילה עם גרזנים וחבלים בדרך לפסגהעבודה בלילה עם גרזנים וחבלים בדרך לפסגה

הגרזן - ידידו הטוב של המטפס

מסלול שלושת הפסגות כשמו כן הוא!
ואם להסביר אז הפסגה השלישית היא פסגת המון בלאן Mont Blanc   ובדרך עוד שתי כיפות: Mont Blanc du Tacul  Mont Maudit ו- שצריך לטפס אותן, וגם לרדת מהצד השני בדרך לטיפוס האחרון לגובה של 4,810 מטרים.  
 אבל, וזה אבל חשוב, המסלול של שלושת הפסגות, הוא טכני וכולל קטעי טיפוס על מצוקי קרח והליכה על נתיבים צרים שמסביב מדרונות – כאלו שלא רואים את הקרקעית שלמטה.
וכאן בדיוק מגיע הגרזן - בעבודה סיזיפית וקשה כל צעד ברגלים מחייב גם נעיצה של הגרזן לאבטח בקרקע. בהתחלה זה בסדר, אבל ככול שמתקדמים זה מעיק ואפילו כואב ביד שנועצת את הגרזן. אבל זה מחייב וכל החלקה קטנה של ההולך מאחוריך מזכירה לך את חשיבות האבטחה עם הגרזן. חבל קצר, נעיצה של הגרזן בקרקע , קרמפונס (מסמרי הנעלים) נעוצים בשלג ובקרח מצילים את המצב ועוצרים את המעידה קטנה מלהפוך לגלגול במדרון.

יורם ומוטי - תלויים על חבל בין שמיים לארץ

יורם ומוטי - תלויים על חבל בין שמיים לארץיורם ומוטי - תלויים על חבל בין שמיים לארץ

האדרנלין מכה בך ולאורך זמן

ההגעה לפסגה היא חלומית, מזג האוויר היה איתנו, הגענו כולנו יחד לראש המון בלאן -  במאמץ משותף שיש בו עזרה הדדית אין סופית, שרובה מגיעה בשקט ובהבנה והיא תוצר של רעות של שנים. והתחושה מדהימה. התרוממות רוח והמון המון אדרנלין.
האדרנלין שזורם בדם, לפני ובמיוחד לאחר ההפעלה לפסגה – מכה בך קשות ולא מרפה מספר ימים. למרות העייפות מהמאמץ הפיסי קשה לישון ולהירגע. הצורך לנוח ברור אבל הסם שזורם לך בדם אינו מרפה ולא מאפשר לגוף לנוח ולחיוך להימחק... התמכרות קשה! ללא ספק!! עכשיו מחפשים את הריגוש הבא!!!

רעות של שנים הביאה אותנו יחד לפסגה

רעות של שנים הביאה אותנו יחד לפסגהרעות של שנים הביאה אותנו יחד לפסגה

לגלריה ותמונות נוספות עברו לדף 2 >>>

שאמוני למרגלות המון בלאן

שאמוני למרגלות המון בלאןשאמוני למרגלות המון בלאןשאמוני למרגלות המון בלאןשאמוני למרגלות המון בלאןשאמוני למרגלות המון בלאןשאמוני למרגלות המון בלאןשאמוני למרגלות המון בלאןשאמוני למרגלות המון בלאןשאמוני למרגלות המון בלאןשאמוני למרגלות המון בלאןשאמוני למרגלות המון בלאןשאמוני למרגלות המון בלאן

בקתת טורינו בצד האיטלקי

בקתת טורינו בצד האיטלקיבקתת טורינו בצד האיטלקיבקתת טורינו בצד האיטלקיבקתת טורינו בצד האיטלקיבקתת טורינו בצד האיטלקיבקתת טורינו בצד האיטלקיבקתת טורינו בצד האיטלקיבקתת טורינו בצד האיטלקי

מתכוננים לטיפוס

מתכוננים לטיפוסמתכוננים לטיפוסמתכוננים לטיפוסמתכוננים לטיפוסמתכוננים לטיפוסמתכוננים לטיפוסמתכוננים לטיפוסמתכוננים לטיפוסמתכוננים לטיפוסמתכוננים לטיפוסמתכוננים לטיפוסמתכוננים לטיפוסמתכוננים לטיפוסמתכוננים לטיפוסמתכוננים לטיפוסמתכוננים לטיפוס

מסלול שלושת הפסגות

מסלול שלושת הפסגותמסלול שלושת הפסגותמסלול שלושת הפסגותמסלול שלושת הפסגותמסלול שלושת הפסגותמסלול שלושת הפסגותמסלול שלושת הפסגותמסלול שלושת הפסגותמסלול שלושת הפסגותמסלול שלושת הפסגותמסלול שלושת הפסגותמסלול שלושת הפסגותמסלול שלושת הפסגותמסלול שלושת הפסגותמסלול שלושת הפסגותמסלול שלושת הפסגות

פסגת המון בלאן

פסגת המון בלאןפסגת המון בלאןפסגת המון בלאןפסגת המון בלאןפסגת המון בלאןפסגת המון בלאןפסגת המון בלאןפסגת המון בלאןפסגת המון בלאןפסגת המון בלאןפסגת המון בלאןפסגת המון בלאןפסגת המון בלאןפסגת המון בלאןפסגת המון בלאןפסגת המון בלאן

תם ולא נשלם... וכבר יש חשק לעוד

תם ולא נשלם... וכבר יש חשק לעודתם ולא נשלם... וכבר יש חשק לעוד

קישור לעוד יומני מסעות טיפוס הרים מהעולם

תגובות

5 תגובות

1

אורח/ת

27 באוקטובר 2011 ב 08:02

המתכון לכיבוש הפסגה

זו כנראה קודם כל התשוקה. עימה השקט, השלווה והביטחון העצמי. הוסף להם את "הרעות של שנים" - והמתכון מושלם! איזה יופי!

2

מלך בצלאל

27 באוקטובר 2011 ב 17:16

לפסגת המון בלאן בדרך הקשה

מדהים כל הכבוד חבל שאני כבר לא בגיל המתאים.

3

Ogash Ofer

10 בנובמבר 2011 ב 12:46

שני מטפסים מנוסים נהרגו הלילה במון בלאן

שני המטיילים המנוסים והמצויידים היטב נלכדו בסופה שניסו לטפס על ההר. צוות חילוץ מוסק מצא אותם על ההר. קישור לדיווח מצרפת. קישור לקטע וידיאו מדיווח חדשותי.

4

אורח/ת

04 בדצמבר 2011 ב 12:11

הדרך אל האושר

אוגש , האתר שלך מקסים עושה חשק לקום ולנסוע...במקרה שלך בוא נחשוב שוב.. לטפס לקבפוץ... ללכת.... ולטייל בתוך כל ה"גלויות" האלה שהעלת, כל טיול כיבוש - גיבוש, מאתגר.
כל אחד בתחומו הוא, יודע שבד"כ בסופו של מאמץ קשה, כשמגיעים לסוף הדרך, מסתכלים בסיפוק אם זה מראש הר או על שפת ים, במכתש או על מצוק ואומרים יש עשינו את זה איזה עולם נהדר.משימת הטיול שלך עם זיו זכתה להדים חיוביים רבים במשרד, אגב התמונה עם הדגל ישר מוסגרה, כל הכבוד.
אוגש מאחלת לך עוד אלפי טיולים שבהם תתרגש כל פעם מחדש.
שירה

5

Ogash Ofer

06 בדצמבר 2011 ב 17:05

הדרך אל האושר

שירה יקירתי.
תודה רבה על התגובה. נהניתי מאוד מאוד עם זיו.
וזה גורם לי המון סיפוק להביא את האושר למטיילים.