Mont Blanc

דף 1 מתוך 1
לפסגת המון בלאן בדרך הקשה

הטיפוס לפסגת ההר הוא סוג של סם. דחף בלתי נשלט מחייב אותך לצרוך את האתגר בשנית ובשלישית וכל פעם במינון גבוה (קשה) יותר. ההרגשה שעל הפסגה היא התעלות רוח אדירה שמציפה את כל הגוף באדרנלין מטורף שנשאר בדם מספר ימים.

על פסגת המון בלאן MONT BLANC - ספטמבר 2009

סוף סוף פסגה!!! שלוש שנים - שלושה נסיונות ופעם שלישית יש פסגה! במזג אוויר קר (מינוס 25 מעלות) ועם רוח של 40-50 קמ"ש הצלחנו כולם יחד להעפיל לפסגת המון בלאן. ולא פחות חשוב - גם הצליחה להגיע למטה בשלום לאחר שנקלעה לליבה של מפולת סלעים.

הטיפוס לפסגת המון בלאן MONT BLANC - יולי 2009

הכול עבד טוב, כולם הרגישו מצוין אבל מזג האוויר רצה אחרת! ולפסגה לא הגענו!! אפשר להתכונן טוב, להיות בכושר, להיות נחושים, להצטייד בציוד הטוב ביותר ולהרגיש מצוין גם בגובה וגם שהטמפרטורה הרבה מתחת לאפס אבל לבסוף יש לחשב סיכונים ולדעת לוותר. סיפור של טיפוס שלא הגיע לפסגה.

SMS מגיעים (שוב) לפסגה (מון בלאן MONT BLANC )

לפני שנה וחצי הגיעו יורם קראוס ומוטי קרן עד 400 מטרים מפסגת המון-בלאן ונאלצו לרדת חזרה, בגלל רוחות עזות. בדרך למטה הם נשבעו שלפסגה עוד יגיעו. כמה ימים לאחר האסון שבו נהרגו על ההר שמונה מטפסים, הם יצאו לנסות לכבוש אותו שוב. זה נגמר ברגל שבורה, אבל... גם ב-V גדול של ניצחון

כמעט פסגה - מון בלאן MONT BLANC

נתחיל מהסוף, כדי שלא למתוח אתכם יותר מדי - היינו ששת האנשים היחידים שהצליחו לטפס באותו השבוע מעל גובה 3,800 מטר, אבל ל''שפיץ'' לא הגענו. 300 מטרים לפני פסגת המון בלאן, בגובה של 4,500 מטרים, הכניעה אותנו רוח של 70-80 קמ''ש עם מתקפים של 120 קמ''ש שהעיפו אותנו על השלג והביאו להחלטה לוותר ולרדת בחזרה מטה. צילם: יורם קראוס.

דף 1 מתוך 1