רכב הראלי-רייד של הלל סגל

רגע לפני שהוא נשלח לדקאר, גנבנו סיבוב על רכב הראלי-רייד המצליח ביותר בארץ, כפי שמוכר בשם: הצוללת הצהובה.
רכב מירוצי הראלי של הלל סגל ורז היימן.

הכנות הרכב לדקאר

בדרך חזרה ממבחן הסטיד הסיני, החלטתי לקפוץ למוסך ''ליוגב'' ליד עפולה, להגיד שלום להלל סגל ולראות איך מתקדמות ההכנות לדקאר. בתוך המוסך עמד רכב המרוצים שלו ללא עור האלומיניום החדש שלו. עדיין צהוב כתמיד, אבל את המראה האלגנטי המקורי החליף עיצוב זוויתי שנראה כמו הומאז' לא מוצלח במיוחד למשוריינים של שער הגיא. ''אני בדיוק עומד לצאת לסיבוב בדיקה קטן, רוצה להצטרף?'' הציע בטון תמים ואני שכחתי לרגע את כל כללי הזהירות שלמדתי לאורך השנים ואפילו לא טרחתי להעביר את כל תכולת הכיסים לחלל סגור ובטוח. אחרי רבע שעה, עם עיניים דומעות (בלי המרכב, דבר לא מגן עליך מהרוח והאבק בטיסת עמק נמוכה) וכתפיים דואבות (כשהידיים עסוקות בלשמור את הסלולארי והמפתחות בתוך הכיסים, אין מה שייצב אותך מלבד החגורות) העסק היה סגור – הלל יקרא לנו, ברגע שיגמור להכין את הרכב לדקאר, למפגש חוזר עם החיה הצהובה.

הכנות הרכב לדקאר

הלל סגל ורז היימן צוות מנצח

ורק למקרה שמישהו מהקוראים הצליח לפספס לחלוטין את סיקור מרוצי הראלי בארץ ובחו''ל בשנים האחרונות – הלל סגל ורז הימן הם לא רק מוותיקי העדה (שניהם התחרו באופן פעיל בארץ ובעולם כבר באמצע שנות התשעים), הם גם המצליחים ביותר. הצוללת הצהובה שלהם שולטת ביד רמה בקטגורית ה-T1 (רכבי מרוץ מבניה עצמית או ללא הגבלה על השינויים מהמקור) כבר שנים, וכמות הגביעים שהשניים צברו לאורך השנים בטח ממלאת איזה האנגר גדול אי-שם בעמק. ולא רק בארץ הם זוכים להצלחה – בשלושה ביקורים בראלי הפרעונים ועוד שניים בראלי דרך המשי הם השיגו תוצאות יפות מאוד, כולל המקום הראשון בקרב הצוותים הפרטיים בקטגוריה בראלי דרך המשי – פעמיים.

הלל סגל ורז היימן צוות מנצח

רכב משופר

אז אם לא מדובר ברכב/צוות חדש, וחדי הזיכרון שבינכם בטח כבר מתחילים להיזכר שבעצם הוא כבר כיכב כאן באתר - עם רצף תמונות הכמעט התהפכות שהצליח תומר לתפוס בעדשתו - קישור  . אז מה בעצם הסיבה למסיבה? שאלה טובה, עם תשובה פשוטה – מנוע חדש. רכבי מרוץ הרי לעולם לא קופאים על השמרים – משפרים, מחליפים, משנים. בתנועה מתמדת בדרך לעוד יכולת וקצת פחות זמן הקפה. הלל – שאחראי על בנית הרכב ותחזוקתו בנוסף על תפקידו כנווט – שמר אמונים למנוע הפאג'רו המוכח במשך זמן רב, גם כשעל הגריד עלו מתחרים עם הספק כפול. אבל בסופו של דבר הדרישה לעוד סוסים הכריעה את הכף – את מנוע הפאג'רו קשה לשפר ליותר מ-200 כ''ס מבלי להתחיל לפגוע באמינות – ומנוע ה-3.2 ל', 4 צילנדרים, של מיצובישי הוחלף במנוע ה-3.0 ל', שישה צילינדרים, של ב.מ.וו, בגרסה עם הטורבו היחיד שמוציאה במקור 258 כ''ס. שאר מערכת ההנעה – מתיבת ההילוכים הידנית ועד הציריות – נשארה ללא שינוי, משמע מקורית של פאג'רו, כשאת המתאם הנדרש בין המנוע החדש לתיבה הקיימת ייצר הלל בעצמו, כמובן, כמו גם את המצמד הקרמי המחוזק ונטול קפיצי שיכוך, לטובת העברת כוח עמידה בהתעללות.

רכב משופר

עוד שינויים

עוד שינויים מאז המפגש האחרון שלנו כוללים נורות לד היכן שרק אפשר (''אין כמו לקבל קנס זמן בזינוק בגלל נורה שנשרפה פתאום באור בלם''), אותו מרכב אלומיניום מזוות שהוזכר כבר וחוסך יותר ממאה קילוגרם לעומת שמלת הפיברגלס, וסט בולמים של אורם, סדנה איטלקית שמייצרת בולמים בהתאמה אישית, שאת מוצריה הטובים פגשנו כבר בפאג'רו הלבן של צוות אראן – שני בולמים לכל גלגל, אם כי לקראת הדקאר הוחזרו לעבודה שני בולמי פרופלקס מלפנים, כדי לשמור שני בולמים של אורם ברזרבה,  בנוסף לסט ספייר מושלם שיועמס על משאית הליווי. המתלים עברו כיול מחדש לקראת המרוץ – מה שטוב למרוץ ''על הקצה'' של 150-200 קילומטר בארץ לא מתאים למרוץ של שבועיים וחצי שבו העיקר הוא הישרדות, של האדם לא פחות מאשר של המכונה. לכן חזרו למקומם הקפיצים המקוריים, והרכים יחסית, של הפאג'רו וברגי השיכוך בבולמים ''נפתחו'' קצת כדי לתת ספיגה טובה יותר של השיבושים הקטנים, על חשבון החדות ומידיות הריסון.

עוד שינויים

עלויות ההשתתפות בדקאר

לרשימת ההכנות למרוץ צריך להוסיף גם החלפת מנוע (לאחד טרי מפירוק) ותיבת הילוכים חדשה (מהנילונים) – ומתחילים להבין איך רק ההוצאות על הכנת הרכב למרוץ – כשיש לך כבר רכב מנצח ואת כל העבודה מבצע הלל בעצמו במוסך שלו – מגיעות ליותר ממאתיים אלף שקל. נשמע הרבה? חכו, רק התחלנו – עוד 30,000 יורו דמי הרשמה למרוץ, סכום דומה לחבילת סיוע שלדית לגמרי (בעצם רק שכירת נפח אחסנה על משאית T5, שפוגשת את הצוות רק בחניון הלילה – אם הם יתקעו במהלך היום, הם לבד), 30,000 ש''ח לשילוח הרכב לאירופה וחזרה (משם לדרום אמריקה השילוח כלול בדמי ההרשמה), טיסות לצוות, דלק וצמיגים... השורה התחתונה, מעריכים רז והלל, תגיע לשש-מאות אלף ש''ח לפחות – וזה בהערכה אופטימית מאוד. כחצי מהמימון, אגב, מגיע מהמדינה(!) בדמות מענק של 300,000 ש''ח ממשרד הספורט – ואני לא מאמין בעצמי למה שאני כותב. ימות המשיח!

עלויות ההשתתפות בדקאר

אבל עם כל החשש המובן של הלל על הרכב, שבועיים לפני שהוא עולה על האוניה לצרפת, לא יכולנו לעזוב בלי סיבוב קצר. לחלום לרגע שאנחנו בערבות ארגנטינה ולא בין השדות הממתינים לגשם שמסביב לעפולה.

הנסיעה בשטח

מה שבולט מהשניה הראשונה זה השקט, אפילו עוד לפני ששמנו את הקסדה. אין כאן את רמת הקרקושים והרעשים המכאניים שהתרגלנו לשמוע בכלי מרוץ יעודיים – המנוע שקט, אין רעשי יניקה או זמזום משאבות ואת כל הקליקים והקלאקים המקובלים. כמעט כמו מכונית רגילה. המצמד מעט נקודתי, כמקובל במצמדים קרמיים, אבל המנוע הוא פשוט פנינה – אין מילה אחרת. חלק, חזק בכל מקום ומושך במעלה הסל''ד כאילו שכח לגמרי שהוא שותה סולר. למרות שההבדל בהספק לא נשמע מרשים במיוחד ברגע הראשון, לא כשבחרטום המתחרים בארץ יושבים מנועי קורבט עם 400 סוסים ויותר, הרי שמדובר בלא פחות מטרנספורמציה מוחלטת ביחס למנוע הישן וה''טרקטורי'', והרכב מרגיש לא רק מגיב וחד יותר, אלא גם מהיר בהרבה בין הפניות.

הנסיעה בשטח

ובפניות... תענוג. פשוט תענוג. הנקודה החזקה של הרכב הזה היתה תמיד האיזון שלו. עם מרכז כובד נמוך ומנוע שנמצא כולו, כולל הרדיאטורים, מאחורי הציר הקדמי, מתקבל כלי שפשוט שמח לפנות. לא צריך להאבק איתו כדי שיאות להכניס את האף לתוך הפניה, או לתכנן פרובוקציות מראש כדי לגרום לזנב לצאת לדריפט פוטוגני. הפניה קלה של ההגה מספיקה כדי לשנות את כיוון החרטום והזנב משלים את שינוי הכיוון בטבעיות ניטראלית וחלקה, בלי הפתעות ובלי לדרוש תגובות בזק ותיקוני היגוי מאיטי-קצב. הייתי יכול להמשיך כל היום – גם בזכות המתלים שאכן מוצאים איזון חכם בין ספיגה לריסון, ומוותרים רק קצת על היכולת בקצב ''סכין בין השיניים'' הלא רלוונטי במרוץ כזה תמורת נוחות עדיפה. אבל נאקות ''הצמיגים!'' ממושב הנווט בכל פעם שהזנב החליק קצת, הזכירו לי שהמטרה העליונה של הרכב הזה כרגע היא לצאת לדקאר שלם ובמצב אופטימאלי.

אנו מאחלים לצוות ''פוינטר-ליוגב'' שיצליחו לשחזר בדקאר את הישגיהם מראלי דרך המשי, ויש להם את כל הכלים לעשות זאת – אולי מלבד חבילת סיוע מקיפה יותר (בתקווה שיצליחו לגייס עד המרוץ תקציב גם לזה) – רכב מוכח ורב יכולת ונהג ונווט שמסכמים בין שניהם המון נסיון שלא יסולא בפז יחד עם כישרון מוכח.

תודות

תודות: צוות ''פוינטר-ליוגב'' מבקש להודות לספונסרים שבלעדיהם לא היו יוצאים למרוץ:  חברת ''פוינטר'' שמלווה אותם כבר שנים ומממנת חלק נכבד גם מהיציאה לדקאר.  יוסי ניסן והרשות לספורט מוטורי על המימון הנדיב. חברת כלמוביל, יבואנית מיצובישי, על הסיוע בידע וחלקי חילוף.

תודות

לכתבות שעלו באתר השטח על ראלי דאקר 2012

דקאר 2012 - על שני גלגלים   צוות ''פוינטר נגב'' יוצא לראלי דקאר 2012 - דיווח מרגע לפני ההמראה...   נבחרת פוינטר יוצאת ל ''ראלי דקאר 2012''   דקאר 2012: משפחת דה-רוי שואפת לכתר   דקאר 2012: הקבוצות הפחות מוכרות   דקאר 2012: רובי גורדון נערך לקרב   אתר השטח יעדכן במהלך המרוץ בכתבות ותמונות שיגיעו היישר מהשטח

תגובות

0 תגובות