שטח 4X4 > יומני מסע בארץ > טיולים ומסעות בארץ

מצומת שוקת לברכת צפירה. 30.1.2010

שבת סגרירית, החזאים הבטיחו שרב אבל אותנו תפס גשם - טיפטופים קטנים ומעצבנים. אני כבר בניתי על שחייה בבורות המים(באר קרש) או בבריכת צפירה המלאה - אבל החזאים פישלו.לפחות המסלול היה יפה ומעניין.
מדריך: וייזל עדי

העליה להר אביאסף.

שבת עם מזג אוויר שאמור היה להיות שרבי, אך לצערי היה די קריר, נפגשנו 4 ג'יפים בצומת שוקת ולאחר תדריך קצר ולעניין יצאנו על כביש 31 ישירות לשטח והתחלנו את הטיפוס להר אביאסף. תוואי השטח לא הותיר הרבה מקום לספק, לדעתי היינו מהבודדים שבכלל נסעו בציר הזה בשנה האחרונה . כמעט ואין קוליסים, השביל קופצני ומעצבן - לרגע הצטערתי שלא עלינו בשביל המקביל לרכס הרי עינם. אך אט-אט, הנוף שהתגלה הסיר את כל החרטות. המצודה, תל ישוע, מצוק לבנית ועוד נקודות תצפית על אזור הנגב השכיחו את כל הקפיצות של המסלול. אחרי שתצפתנו מהר אביאסף המשכנו בטיפוס עוד כברת דרך ואט-אט התחלנו לגלוש לעבר הריאה הירוקה -  יער יתיר. הבטן כבר קירקרה לה, בכל זאת השעה כבר 11:00 וארוחת בוקר עוד לא נראית באופק. חיפשתי מקום יפה לעצור בו וביער יתיר אין מקום יותר יפה מאשר - אגם יתיר,אמנם לא מלא כפי שהיה מצופה מאגם אחרי מבול אבל בהחלט יש בו כמות הרבה מעבר למה שהייתי רגיל לראות בחורפים אחרים.

העליה להר אביאסף.

לאחר שהכטן מלאה יצאנו לחלק המעניין יותר של המסלול, טיפוס לעבר כתף והר חצרון, טיפוס שלאור מצב השטח לאחר הגשמים, היה קצת אתגרי. נאלצנו פה ושם גם לבנות ולסדר אבנים כדי להקטין גובה של מדרגה אחת או שתיים, לנסות להתגבר על הצלבות ועוד משחקים דומים. נקודת התצפית הגבוהה ביותר במסע היתה הר חולד - שם עזבנו רובנו את ההגה והתחלנו בטיפוס לחלק הגבוה ביותר של ההר. הנוף משם מדהים, הרוח קצת הציקה ואם מזג האוויר היה משתף פעולה - קפה היה דבר בלתי נמנע. המשכנו בנסיעה לכיוון בריכת צפירה תוך חציית נחל הרדוף, וכשעה טרם החשיכה הגענו לבריכת צפירה. הרבה מטיילים על 2 היו במקום - כולם ביקשו טרמפ לכיוון כפר נוקדים אבל אנחנו בשלנו - יש לנו עוד לרדת לגבים, אחר כך לשבת לצהרים - יש לנו את התוכניות שלנו. בריכת צפירה היתה חוויה נחמדה בעיקר לילדיי שהחליטו שלא משנה מה - הם יורדים ועולים בסולמות עד לתחתית הגבים. רוב הקבוצה נאלצה לוותר מפאת גילם הצעיר של הילדים, חלקם בגלל טדי (הכלב) שממש לא יכול להסתדר עם סולמות - אבל התמונות משאירות גם רושם. רוב הגבים מלאים יותר בסחף מאשר במים אבל בכל זאת הגב האחרון לפני נפילת המים לנחל צאלים היה מלא ואם מזג האוויר היה מאפשר - אני הייתי בפנים. יש את המגלשה המוכרת לרובנו שמורידה אותך במהירות לגב, אבל הקור, הקור... בדרך חזרה לרכבים כבר התחיל טפטוף קטן ומעצבן, ואת ארוחת הצהרים עשינו תחת כיפה השמים הגשומים. תודה לכולם. עדי

תגובות

0 תגובות