קטן אבל משכנע - סיאט ארונה

הקטלונים מנסים להגיע לעצמאות, אני מנסה לברוח מהפקקים של ברצלונה. לפני חודשים אחדים, באיחור שכבר לא היה אופנתי, חשפה סיאט רכב פנאי קומפקטי וראשון שלה — אטקה. כעת, באמצע אוקטובר, אני נמצא בכבישי קטלוניה רכוב בסיאט ארונה — רכב פנאי קטן של היצרנית הספרדייה. ואם לדעתכם כאן זה נגמר, אזי טעות בידכם: רכב פנאי גדול צפוי להגיח לעולם בעוד זמן לא רב, גרסת סיאט לסקודה קודיאק.

כצפוי וכידוע, הארונה מבוסס על אותה פלטפורמה המשרתת את דגמי הסופרמיני של קבוצת פולקסווגן, כולל זו של סיאט איביזה החדשה, וזה לא רע בכלל. לא קשה גם לנחש לאיזה מותג הוא שייך, שכן החזית דומה עד מאוד לזו של האיביזה. לארונה צדודית דינאמית, ותורמים לכך לא מעט החישוקים גדולי הקוטר ("18) והכנף האחורית, והתוצאה נהדרת — לא מוחצנת או מצועצעת, כי אם נאה ואסתטית, צעירה אך בוגרת. במסיבת העיתונאים דיווחו אנשי סיאט כי ניתן יהיה לבחור את רכב הפנאי עם לא מעט שילובי צבעים, לא פחות מ־68.

אין הפתעות

הנהיגה הראשונה שלי היא בגרסת 1.0 ליטר טורבו, 3 צילינדרים, 115 כ"ס, תיבת הילוכים ידנית והנעה קדמית. תנוחת הנהיגה טובה, המרחב מלפנים נהדר לכל הכיוונים (פחות לרגל שמאל של הנוסע) וסביבת הנהג מעוצבת באופן בוגר אך עם קריצה צעירה בדמות חלקים צבועים כסוף לאורך הדשבורד ובקונסולה התחתונה. צג מידע (ומגע) בגודל "8 משתלב נהדר שם. החומרים בתא נוקשים, אך עדיין לא ברמה מעליבה. המושב הקדמי נוח למדי, התמיכה טובה גם לירכיים וגם לגב, והתלונה תגיע רק מרחבי גוף, מאחר והמושב צר יחסית. מאחור אין תלונות והמרחב סביר בהחלט. גם תא המטען נאה בנפחו — 400 ליטרים.

בכביש המהיר המנוע הקטן דוחף קדימה, גורם לי לשכוח את זעירותו. למעשה מ־2500 סל"ד הוא דוחף קדימה כראוי, מ־4000 סל"ד נלווים דציבלים פחות נעימים ומ־5500 כבר עדיף להעלות הילוך. בידוד הרעשים לא מרשים במיוחד, ישנם רעשי רוח ולא מעט רחשי צמיגים. בשיוט צליל המנוע שקט, תודות לסל"ד נמוך בהילוכים גבוהים (100 קמ"ש ב־2050 סל"ד בשישי). בכלל, ההילוכים ארוכים יחסית עם 50 קמ"ש בראשון, 100 בשני ו־155 בשלישי — הילוכים קצרים יותר היו מתקבלים בברכה. לפחות תפעול הבורר נעים וקל, וכך גם בדוושת המצמד (לחיצה רכה, הפרדה טובה).

האחיזה טובה, הנוחות פחות

הראות החוצה מעולה, וזה תמיד טוב. הנוחות פחות, וזה פחות טוב. במהירות איטית, הארונה אינו מגהץ כראוי את שברי האספלט ותיקוניו, לעיתים אף חובט — אולם ככל שגוברת המהירות, הוא הופך טוב יותר. ייתכן וחלק מהאחריות לכך מוטלת על הכתפיים הצרות של הצמיגים, עם חתך נמוך באופן מוגזם לדעתי (215/45-18). בכבישים המפותלים, והיו הרבה מהם, באזור מון סנט בנט (Mon Sant Benet), רכב הפנאי הקטן הפגין התנהגות בוגרת ובטוחה, עם ישבן נטוע שאינו משתף פעולה עם פרובוקציות בהעברות משקל או בהיגוי, ואילו במגבלות תמצאו תת היגוי. האחיזה סבירה סך הכל וכך גם הבלימה. בקרת האחיזה אינה מתנתקת, אך לזכותה ייאמר כי אינה נלחצת או מסרסת.

טרום ארוחת הצהריים אני מניח ידי על גרסת הלחם וחמאה של הדגם, כאשר זה יעשה עלייה ויגיע אלינו, לארץ זבת חלב ודבש. מדובר באותה גרסת 1.0 ליטר המוזכרת לעיל, הפעם עם תיבת שבעה הילוכים דו־מצמדית. כאן אין הפתעות, ההעברות מהירות וחלקות ויחסי ההעברה קצרים יותר: ראשון 35 קמ"ש, שני 65, שלישי כמעט 100. הוסיפו לזה זמן החלפה מהיר יותר וקיבלתם רכב זריז יותר, אך גם רועש יותר — בעת עקיפה או תאוצה המנוע נמצא זמן רב יותר בסל"ד גבוה. גם השיוט בהילוך הגבוה ביותר נמצא בסל"ד מעט נמוך יותר (100 קמ"ש ב־2250 סל"ד, בשביעי). חסרו לי מנופים מאחורי ההגה, בוודאי כאשר אני נוהג בקטע כביש שראוי לאכלס מירוץ ראלי כביש כזה או אחר.

יותר נפח, תיבה ידנית בלבד

את הדרך המפותלת, הנאה, אני מבצע שוב, הפעם עם גרסת FR. מנוע 1.5 ליטר טורבו, 4 צילינדרים, 150 כ"ס ותיבת 6 הילוכים ידנית. הביצועים ב־FR טובים, והמנוע שלו מצטיין בעיקר בגמישותו, כאשר הוא דוחף חזק יותר כבר מסל"ד נמוך יותר. וכן, הוא לא רכב עירום. על רגל אחת — יש טעינה אלחוטית לסלולרי, בקרת הדרדרות, מראות צד מחוממות, תאורת לד מלאה קדמית ואחורית, בקרת שיוט אדפטיבית, מפתח חכם ומערכת שמע עם שישה רמקולים וסאב וופר — ויש עוד. רק למה אין ידיות אחיזה בתקרה לנוסעים?

שאלת השאלות

ההתרשמות הראשונית מסיאט ארונה חיובית בהחלט. העיצוב נאה, המרחב טוב, הביצועים נהדרים והאבזור מרשים בהחלט. מה שהרשים פחות זוהי נוחות הנסיעה במתאר עירוני, שחשפה עבודת מתלים פחות רהוטה.

גרסאות ארונה השונות השאירו בי רושם טוב. אמנם ייעודו של רכב הוא להוביל נוסעים מ־A ל־B, ואת זה עושים כולם, אך רכב העושה זאת כשאינו דורש כל מאמץ מהנהג — מרשים לטובה. זה נמדד בקלות תפעול, בשדה הראייה, ובקלות ההשתלבות בכבישים כאלה ואחרים.

אל ארצנו צפוי הארונה להגיע עד סוף השנה הנוכחית. תינתן בחירה בין שתי גרסאות — האחת בנפח 1.0 ליטר והשנייה בנפח 1.5 ליטר. שתיהן עם מנועים מוגדשים. האם הארונה יהפוך לסיפור הצלחה? על פניו יש לו כמעט כל שצריך בכדי לעשות זאת. עכשיו נשאר לדעת מה יהא אבזורו ומה יהא תמחורו.