יומן מסע חוצה ישראל לרכבים ללא הילוך כוח, פסח 2018

גם השנה, בפעם השנייה בפסח והרביעית בכלל יצא מסע חוצה ישראל שמתאים לג'יפונים. גם הפעם יצאתי עם צוות מדהים- ברכב הסוגר אודי ושלי שעוזרים בכל דבר אפשרי במהלך המסע ועם פנינה העוזרת ההולנדית והארכיאולוגית בנשמה שגם לה זאת הפעם השנייה איתי וגם עם שלי ואודי, אז צוות חזק יש. כמובן גם כאן במסלול עומדים לפנינו אתגרים לא פשוטים

את האתגרים של מסע חוצה ישראל אפשר לחלק לשלושה חלקים:
אתגר הנהיגה - הרבה שעות, קטעים טכניים לא פשוטים.
האתגר המנטלי - למי שיוצא כמשפחה עם ילדים (היו לנו המון משפחות עם ילדים בחוצה הזה) או כקבוצת חברים בתוך רכב אחד צפוף ומועמס.
וכמובן השתלבות בקבוצה של אנשים לא מוכרים לנו מאזורים ורקעים שונים.
לדעתי לאחר לא מעט חוצים (לא רק עם ג'יפונים) האתגר הפשוט ביותר הוא הנהיגה, כי כאן אין הרבה משתנים זה אתה הרכב ואולי קצת ''הפרעות'' מיושביו, בכל השאר יש הרבה גורמים מעורבים ולכן ככל שנהיה סובלניים יותר ונכיל את האחר יוקל לנו להתמודד עם הסביבה והשוטפים שלנו ולהפך...
ובחוצה הזה הקבוצה שלנו עברה את התהליך הלא פשוט הזה בצורה מעוררת התפעלות.

אז מתחילים:

היום הראשון - מסע חוצה ישראל לג'יפונים

התכנון: מפגש של הקבוצה לאחר תדלוק בשעה 07:30 מול הישוב נמרוד. המציאות היתה קצת שונה למעט רכב או שניים שהגיעו בשעה המדוברת ועד האחרונים שהגיעו בשעה 09:00. אצלי כבר החלה לעבור בראש המחשבה שאולי הקבוצה לא ירדה לסוף דעתי בערב ההכנה שזה מסע ואנו תלויים אחד בשני. לצאת ללא תדריך על הצפוי לנו וחשוב יותר תדריך בטיחות וכללי נהיגה בכלל לא אפשרי מבחינתי. לאחר שנסתיים התדריך כל משפחה עלתה על הרכב שלה והמסע שלנו התחיל.

ירדנו מהישוב נמרוד היישר לברכת רם שלשמחתי הייתה מלאה לגמרי והחוף שלפני כמה חודשים אפשר היה לנסוע עליו נמחק כלא היה, ברכת רם מלאה ועוצמתית מתמיד. המשכנו לתצפית מטריפה של 360 מעלות על כל האזור- מהבסיס הצבאי אשר נמצא על אחת הכיפות ביער אודם ועד לכיוון אנדרטת עמק הבכא שם חברי אודי הסביר קצת מעבר להסבר ה''רגיל'' שניתן לשמוע ע''י הרמקולים ממש בקרבת הכניסה, בהחלט זכות גדולה לקבוצה שלנו לשמוע על קרב הגבורה הזה ממי שכל כך בקיא בנושא.
המשכנו להר בני רסן וטורבינות הענק כשאני מנסה להדביק את פער הזמנים שנוצר בבוקר והנסיעה האיטית האופיינית כל כך ליום הראשון. הזמנים התחילו ללחוץ וגם הקיצורים שעשינו לצערי דרך הכביש ודילוג על אתר או שניים לא עזרו, הקבוצה עדיין לא נוסעת כגוש אחד ואני יודע שלא יהיה מנוס מלדבר על זה בערב.
ירדנו את מעלה סמך עם הנוף המרהיב, בהמשך דילגנו על עין שווירח, הגענו אל מול קיבוץ האון ומשם המשכנו עד לקיבוץ גשר והעליה לתצפית על שם נח כינרתי הצופה מרמת סירין לעמק הירדן הישראלי והירדני.

היום היה ארוך ובשל העיקובים נאלצנו לקצר בהפסקות, לעשות ''דילוגים'' ארוכים יותר בכביש והכל על מנת להגיע לחניון הלילה שלנו בגשר הקנטרה עדיין באור יום (היינו ממש על הגבול) ביום הראשון על מנת שהחבר'ה יוכלו לפרוק, לבנות את המאהל שלהם, להכין אוכל ולדאוג כמובן לילדים- אחרי יום קשה זה ממש לא פשוט.

עדיין ידעתי שאין לי ברירה ואני חייב לאסוף את הנהגים בקבוצה, לחדד נהלים ולתת להם שוב את משנתי על איך קבוצה צריכה לפעול... קיוויתי שההסבר לא ייפול על אוזניים עייפות מידי כי מחר יש יום ארוך יותר וקשה יותר...



היום השני - מסע חוצה ישראל לג'יפונים

ביום השני כבר הכל נראה אחרת הקבוצה כקבוצה עמדה בזמני תדריך הנהגים ובזמן היציאה ללא שום עיקוב ואני מרגיש שהשיחה בלילה עשתה את שלה ואני אפילו לא שיערתי עד כמה.

יוצאים מכיוון גשר הקנטרה לבקעת הירדן, עברנו את מחסום בזק ולאחר מספר קילומיטרים נכנסנו אל השטח בצפון בקעת הירדן, הקבוצה גמעה את הצירים בקצב מצוין ולכן הספקנו גם הפסקת קפה של בוקר עם נוף מטריף וגם לקפוץ לעין סוכות להשתכשך במים ביום החם שפקד אותנו.
לאחר מכן יצאנו בנסיעה לא קצרה דרומה, תדלוק הצטיידות קלה ונכנסים שוב אל השטח לעלות לדיר מרסבה המרשים.





את העלייה הלא פשוטה לג'יפונים החבר'ה ביצעו במיומנות וכך גם בדרך חזרה לכיוון מצוקי דרגות - חניון הלילה של היום השני שלנו. 
כשהתקרבנו אל החניון הבנתי שהחניון מפוצץ, לשמחתי אני מכיר את האזור ומצאנו חלופה מצוינת מחוץ לשמורה.

היום השלישי - מסע חוצה ישראל לג'יפונים

גם ביום השלישי נראה שהקבוצה פשוט מתפקדת נפלא והלילות והשתייה עשו את שלהם וכולנו מתקרבים יותר וצוחקים הרבה יותר.

היום השלישי הוא יום קצר בקילומטרים אבל כולו בשטח עם מעברים טכניים לכל אורך המסלול.

האתגר הראשון- הירידה לכיוון נחל תקוע. מדרגה לא קטנה בשביל ג'יפונים ואנחנו לא רוצים שאף רכב יקבל מכה ולכן צריך לפעול לאט ובזהירות וכך נעבור נכון ומהר יותר ללא תקלות ופגיעות ברכבים. לשמחתי החבר'ה עשו אחלה עבודה ועברנו את המעבר ללא פגע, המשכנו לכיוון ראש חצצון לאחת מנקודות התצפית היפות שאני מכיר, צד אחד מדבר וצד שני ים המלח וממזרח באופק הרי מואב.

המשכנו לכיוון רוג'ום הנאקה להפסקת צהריים ומשם לכיוון ערד דרך ברכת צפירה. בערד אנחנו מתדלקים ומצטיידים מחדש ותוך 45 דקות ממשיכים לכיוון חניון לילה מורג.

הפעם כבר הקבוצות גדלו וכולם יושבים עם כולם וחוץ ממשבר של מפתח נעול בתוך הג'יפ (שנפטר תוך שעתיים) הכל זרם והאמת גם החברים שננעל להם הג'יפ לא שידרו לחץ והלילה עבר בשלום.



היום הרביעי - מסע חוצה ישראל לג'יפונים

לצערי הקבוצה נפרדת משתי משפחות- אחת מתוכננת והשנייה בשל חולי אצל אחת הבנות.
בבוקר תדריך קצר, הוראות בטיחות ויוצאים לכיוון נחל סדום. נכנסנו דרך מאגר אשת לוט ומשם לסללומים המפורסמים של הנחל היפיפה הזה, היציאה למישור עמיעז תמיד מרשימה עם המרחב הפתוח של המישור.



המשכנו לכיוון נחל אמציהו, נחל יפיפה שמזכיר את אזור הסוואנה באפריקה, שם עצרנו לארוחת ביניים קצרה וקפה.
המשכנו לתדלוק בתחנת הדלק צוקים, הפעם צריך להצטייד בקרח, בכל זאת אנחנו נכנסים שוב לשטח ועד שעות הצהריים של היום למחרת לא תהיה לנו נסיעה על הכביש. נכנסנו לכיוון נחל עשוש ובשל זה שבקבוצה היו לנו כמה ג'יפים ונהגים המסוגלים להתמודד עם האתגר פיצלנו את הקבוצה לשניים. אודי ושלי יעשו עם הג'יפונים את המעקף ופנינה ואני נצא עם הג'יפים אל המעלה. האמת הדרך יפה מכאן או מכאן, יחד עם זאת המלצה שלי לג'יפאים- נכון שהמעלה נחמד אבל תעשו לפחות פעם אחת את העיקוף מצוקי ה''תאטרון'' הם שווים את זה.



מנחל עשוש המשכנו לכיוון חניון הלילה אשלים, גם כאן החניון הפנימי היה כבר מלא אך מצאנו מקום לא פחות טוב בחניון החיצוני. הפעם זאת הארוחה הגדולה האחרונה שלנו ולכן כל ג'יפ בישל לעצמו ואיחדנו את כל השולחנות לשולחן אחד ענק של כל המשפחות, כל האוכל התערבב, כולם אכלו משל כולם והחבר'ה נראו לי כמו קבוצה מגובשת שמטיילת לא מעט זמן ביחד. השולחנות התפזרו, קצת דיבורים אחרונים ומחר... היום האחרון.

היום הרחמישי - מסע חוצה ישראל לג'יפונים

יצאנו מחניון לילה אשלים לכיוון מצוקי עדה, הקבוצה נכנסה למסלול והגיעה עד לראש המצוק, אך בשל קוצר הזמן לא עושים את כל המסלול (לוקח כשעתיים), חוזרים את הדרך חזרה ומשם דרך ציר הפלמ"ח למטוסי המטרה וצילומים...
המשכנו לכיוון גב צניפים המלא במים, טוב לא כמו בימים הטובים אבל בהחלט אפשרי לשחות וליהנות ממנו.

לאחר רחצה וארוחה קצרה יוצאים מהגב לכיוון כביש 10 דרך שמורת הנחלים הגדולים. כאשר אנו מגיעים ממש בסמוך לכביש נתקלנו בחומת עפר גדולה וסגירות עם אבנים ביציאה, מה עושים? נוסעים קצת צפונה לאורך החומה עד שמוצאים פתח ומשם עולים על הכביש דרך הנוף היפיפה של מצרים מהצד המערבי ושמורת הנחלים הגדולים בצד המזרחי.

אנחנו כבר ממש לקראת סיום, נכנסים לאחד הנחלים היפים והמרשימים ביותר אשר רק קווי מטח החשמל נראים לא קשורים ומכערים אותו, נחל שלמה. בסיום נחל שלמה אנו מתכנסים על טרסה ומסמנים את הסוף של המסע, צילום על רקע מפרץ אילת וכולנו מרוצים שסיימנו בשלום וללא נזקים.
שיחת סיכום קצרה מתחת לעץ הקטן שנמצא בכניסה לטרסה. המשוב מתחיל בנציגת הילדים ואז עובר מג'יפ לג'יפ.

המסע שהחבר'ה עברו היה לא פשוט, התחילו כבודדים וסיימו כקבוצה שידעה לתת יד כשצריך, לשמור על קצב נסיעה קבוצתי, שמירה על נוהל שיירה והכל במורל גבוהה.

אני רוצה להודות לכול המשתתפים והמשתתפות הגדולים והקטנים, היה לי כיף להיות חלק מהקבוצה שלנו ולהדריך אתכם בחציית המדינה הקטנה והיפה שלנו.

תודה לכל מי ששיתף בצילומים.

נתראה בשטח,

נמרוד.





































































































































לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן 
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן 
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן

 

תגובות

1 תגובות

1

altman

02 במאי 2018 ב 18:23

היה מסע ממכר וכמובן שנצא לעוד מסעות עם המדריך המדהים נמרוד וידר שידע להדריך לכוון ולתת תמיד הרגשה שאנחנו בידיים טובות , כל הכבוד ותודה רבה לכל המשפחות שהיו במסע ונקווה שנתראה בסוכות במסע הקרוב

תודה רבה גם לאתר השטח שעושה עבודה מעולה מאחורי הקלעים
אלטמן דרור