כביש / ספורט > יומני מסע בארץ

מרצדס קופה&קבריו סובב דרך אלון

36 מרצדסים משלל דגמי הקופה והקבריולט יצאו ביום שישי לטיול ספורטיבי מהיר על הכבישים המפותלים והמהנים של דרך אלון עד לצפון ים המלח וחזרה לירושלים.
הדריכו וגם קצת צילמו: קובי בצלאל, שלמה הלב"ץ ועופר אוגש

יוצאים לדרך...

נפגשנו בבוקר שישי באולם הגדול של מרצדס בהרצליה, התחלקנו לשלוש קבוצות ויצאנו מזרחה על כביש 1, במטרה לחצות את קו פרשת המים של מדינת ישראל, החוצה את העיר ירושלים, ולרדת מזרחה לעבר "גב ההר" ומדבר יהודה.

דרך אלון

דרך אלון הוא כביש בגב ההר המזרחי של הרי יהודה ושומרון ואשר נסלל, בתחילת שנות ה-70, על-פי התוכנית ליישוב גב ההר של יגאל אלון, ועל שמו הכביש. אורכו של הציר כ-90 ק"מ, בחלק הדרומי, בו נסענו, מספר הכביש 458 - מצומת כפר אדומים ועד צומת מעלה אפרים ככביש 458. בחלקו המרכזי מצומת מעלה אפרים ועד צומת חמרה/בקעות ממוספר הכביש כ- 508. ואילו בחלקו הצפוני, מצומת חמרה/בקעות ועד צומת מחולה ממוספרת דרך אלון ככביש 578. לאורכה של דרך אלון 17 יישובים ישראליים, מדרום לצפון: אלון בדרום, מצפה חגית, נווה ארז, מעלה מכמש, מצפה דני, רימונים, כוכב השחר, מעלה אפרים, גיתית, מכורה, חמרה, בקעות, רועי, חמדת, משכיות, רותם ומחולה בצפון.

תצפית מצפה דרגות

ים המלח ידוע גם בשם ים המוות, בגלל ריכוז המלחים הגבוה (34% למול 3.5% בים התיכון) שלא מאפשרים חיים. אבל ים המוות מביא גם חיים בזכות האשלג שכורים בו וממנו מייצרים דשן כימי להגדלת תוצרת גידולי השדה מהאדמה (בנוסף כורים כאן גם מגנזיום, ברום, סידן ותחמוצות כימיות נוספות).

לים המלח אין מוצא ולצערנו הוא קטן ומתייבש עם השנים – בגלל האידוי של מפעלי ים המלח בצד הישראלי ובצד הירדני, בגלל שיורד פחות גשם, בגלל שישראל סכרה את סכר דגניה ובגלל שהירדנים סכרו את הערוצים הזורמים והיורדים מהרי אדום לעבר ים המלח. בשל ההתייבשות של ים המלח יורד מפלסו מידי שנה כמטר שלם. את בריכות האידוי הדרומיות ואת חופי בתי המלון בצד הישראלי של הים מזינים באמצעות תעלה המזרימה מים מהאגם הצפוני לעבר הבריכות הדרומיות.

מנזר סנט' ג'ורג'

קרוי במפה ‘‘דיר מר גי'ריס’‘ הוא מנזר יווני אורתודוקסי השייך לקבוצת המנזרים של מדבר יהודה (המרסבא שבוואדי קלט, דיר חג'לה שביריחו, על כביש 90, ודיר פיראן שליד עין פרת). המנזר בנוי על מצוקי וואדי קלט / נחל פרת, בגובה של פני הים. המנזר נבנה במאה החמישית והורחב במהלך המאה השישית על ידי נזיר בשם גיאורגיוס שעל שמו נקרא המנזר.
הנוצרים מאמינים כי זו המערה בה התגורר אליהו הנביא וכי במערה זו בישר המלאך לסבו של ישו, יואכים, כי אשתו חנה תלד את מרים הבתולה, אימו של ישוע (ישו). לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש השטח ע’‘י ישראל הציבו הנזירים צלבי ברזל רבים על הגבעות שמסביב ובפתחי מערות ההתבודדות שלהם. כיום חיים במנזר כ-10 נזירים.

כביש 1 וטלעת א-דם

ולסיום טיפסנו חזרה על כביש 1 המזרחי, שע"פ תוכנית "המזרח התיכון החדש" של הנשיא לשעבר שמעון פרס ז"ל, צריך לחבר בין בין תל אביב לירושלים לרבת עמון, בירת ירדן. בעבר נקראה דרך זו - טלעת א-דם שזו הדרך הישנה שחיברה את ירושלים ומעלה אדומים עם יריחו וים המלח. יש הטוענים ששם הדרך, בדומה לשם של מעלה אדומים, הוא בזכות הסלע האדום הנמצא באזור ויש טענה כי שם הדרך הוא בגלל הדם של קורבנות שודדי הדרכים אשר ארבו לעוברי האורח.