לקסוס

חטיבת היוקרה של טויוטה, שעיקר מכירותיה בארה"ב

בתחילת שנות ה-80, התעוררו יצרני הרכב בארה"ב וגילו כי השוק המקומי שלהם "מוצף" בכלי רכב מתוצרת זרה, בעיקר מגרמניה ומיפן. קול הזעקה שהקימו, הביא לחתימת הסכם סחר עם יפן, שהגביל את מספר המכוניות היפניות שאפשר היה לייצא לארה"ב מדי שנה. התוצאה: הונדה, ניסאן וטויוטה החליטו להתחיל ולייצר מכוניות יוקרה, כך שהרווח על כל  רכב שיימכר בארה"ב יהיה גדול יותר. לצורך העניין, הונדה הקימו את חטיבת אקורה, ניסאן את אינפיניטי וטויוטה את לקסוס (Lexus), בה נתמקד הפעם.

תחת שם הקוד F1 החל בטויוטה בשנת 1983 תהליך עבודה ארוך, בהשקעה של כמיליארד דולר, בו היו מעורבים 24 צוותים שכללו 60 מעצבים ואלפי מהנדסים וטכנאים, שבסופו הוצגה בשנת 1989 הלקסוס הראשונה – LS400. בדרך, יוצרו לא פחות מ-450 אבות טיפוס, עד שהגיעו לתוצאה שהלמה את הסלוגן שנבחר להשקת  הדגם החדש – "הרדיפה אחרי השלמות".

הראשונה: LS 400

תחילה פעלה לקסוס כחטיבה בתוך טויוטה, ובשנת 2005 הפכה לחברת בת עצמאית. עיקר הייצור  מתבצע ביפן, אך לחברה יש היום שתי שלוחות ביבשת צפון אמריקה, האחת בקנדה והשנייה בארה"ב. היצע הדגמים שלה כולל מכוניות סדאן כשדגמי ה-LS  הם ספינת הדגל, רכבי שטח מקטגוריות שונות וגם כמה דגמי ספורט כולל ה-LFA, מכונית-על שיוצרו ממנה 500 יחידות בסך הכל.

היום משקיעה לקסוס מאמץ רב בתחום כלי הרכב ההיברידיים, כשכמעט כל אחד מדגמיה נמכר גם כדגם היברידי. ולמרות שבמהלך השנים החלה למכור את מכוניותיה בכל העולם, כולל בשוק המקומי היפני, עיקר המכירות עדיין מתבצעות בארה"ב, שם נבחרות מכוניות לקסוס באופן עקבי כ"אמינות ביותר" כשהן גוברות על כל מותגי הרכב האחרים. לישראל מיובאים דגמי לקסוס באופן סדיר החל משנת 2006 והם נמכרים כאן במספרים יפים.   

לקסוס LFA

לקסוס LX

             

תגובות

2 תגובות

1

micha_k

29 באוגוסט ב 16:30

התמונה האחרונה שהעליתם היא של לקסוס GX (המקביל לפרדו 150) ולא של RX.

2

עופר אדר

30 באוגוסט ב 08:20

אכן טעות, אבל זה ה-LX. תוקן, תודה