דף מתוך

טיול מצפון הבקעה לסרטבה - 9/3/19

יום שבת, 08:30, בדיוק מופתי הגיעו 13 ג'יפים לחוות את הבקעה שחיכתה לנו במלוא הדרה כפי שהרבה שנים איני זוכר אותה ואני תושב המקום רק 38 שנה...
צילמה: גלית קרן


החבר'ה הגיעו בזמן. היכרות, תדריך קצר ויוצאים לדרך. שלל ג'יפים מהרוביקונים והסופות דרך הטויוטות, המציבושי וג'ימני אחת ממזרה שיכלה על כל מכשול בקלות ועד הווינרים של ניסן כולם כקבוצה אחת.
התחלנו ממש צפונית לתל אל – חמה על הסמש הירוק, שם טיפסנו כשפנינו מערבה לכיוון מעלה גיבורים. הדרך הייתה פשוט קסומה, בין צמחיה ופרחים ובכל מקום עדרי כבשים ופרות, כאילו חוגגים את השפע הרב. לצלוח את הבקעה מהגבול הצפוני ועד למרכז הבקעה וההר הגבוהה באזור הסרטבה.

הגענו אל המכשול הרציני הראשון שלנו לאחר נהיגה טכנית וכיפית בין סלעי הקרטון עד מעלה גיבורים. עת הגענו למעלה גיתאי מ"סוויץ בראש" שליווה אותנו התמקם בחלק הראשון שדורש הכוונה ואני בהמשך הדרך של המעלה הטכני החביב הזה. ובאמת אחד אחד עלינו ללא סיבוכים מיוחדים למעט ווינר אחד שניסה להתעקש אבל לא יכל על הנהגת נטע שלא וויתרה וצלחה את המעלה גם היא.
המשכנו דרך עין א-שק עם זרימה חלשה מאוד אבל זורמת ודרך עין אל ג'מאל. יצאנו אל הכביש הישר לארוחת הצהריים ליד הכרם הקבוע שלנו במושב בקעות שבדרך כלל נותן לנו פלטה נוחה לאכול בה, אבל הפעם הכל מוצף בפרחים וצמחייה. פשוט כמו לשבת להפסקה בחלום צבעוני.

סיימנו את הפסקת הצהריים שלנו ומיד נסענו דרך הג'פטליק שממוקם בדיוק על נחל תרצה שבמפתיע לעונה זאת עדיין זורם בצורה יפה ומרשמה.

הגענו אל אנדרטת הבקעה ושם חיכינו כמה דקות לגיתאי עם שני הטנדרים שחברו אליינו חזרה לאחר תקלה טכנית קלה. בחרתי לעמוד בדיוק מול מסלול המרוצים שיש לנו בבקעה בכדי לצפות קצת ברוכבים על 2 נותנים בגז במסלול, היה מרשים ביותר.

התחלנו את העלייה לסרטבה אבל ציר גרינברג שהיה אמור להיות משופע באתגרים לאורכו עבר הנגשה ע''י הצבא ממש כשבוע לפני ולכן העלייה עד למדרגה של מעלה הסיפון עברה בצורה חלקה ללא שום התעכבויות מיותרות.

הגענו לאתגר העיקרי של היום - מעבר הסיפון. המדרגה נותרה כשהיתה, גיתאי ואנוכי עלינו לתפוס מקום, אני בכיוון וגיתאי למשיכה קלה באם נצטרך.

התחלנו לעלות - החבר'ה עם הרוביקונים עלו בצורה מדוייקת וחלקה ומתוך 13 רכבים היינו צריכים לתת משיכה רק ל-4 רכבים שקצת התקשו בשל מרווח הגחון הנמוך יחסית. אבל מבחינתי גולת הכותרת היו שתי הנשים - חן וגלית שהיו הנציגות שיצאו איתי גם לחוצה ישראל לנשים והן טיפסו בצורה מדויקת ומעוררת השתהות אצל החבר'ה ללא שום בעיה...

הגענו לעין סרטבה, מעין שוקת גדולה שהבדואים של האזור יצרו ממש על ראש ההר. בשל הגשמים הרבים גם עין סרטבה הייתה מלאה במים, מסביב הכל פורח בשלל צבעים והנוף של הבקעה פשוט עוצר נשימה.

לאחר הסבר קצר, הפסקה לקפה ולהתמתחות לפני הירידה התחלנו לרדת את הסרטבה מהציר האדום שיורד לכיוון יפית. אט-אט הגענו למעטה ובשל טלפון מעורר שמזכיר לי שיש בעיה לא קטנה ביציאה לכיוון יפית בשל נחל שקרס החלטתי לקחת את החבר'ה ליציאה לכיוון אל-מוסטרה ומשם דרך הכביש המפותל עד ליציאה ליד בית הספר היסודי שלנו בבקעת הירדן.

שיחת סיכום ונראה שהחבר'ה מרוצים עד הגג, כל מה שהבקעה הבטיחה היא קיימה. נופים עוצמתיים, פריחה מדהימה, עבירות ומזג אויר בהזמנה - כל מה שצריך בשביל טיול מנצח.

נהנתי כל רגע מהקבוצה המדהימה שהדרכתי, פשוט תענוג עד שלפעמים אני לא יודע מי נהנה יותר.

תודה לכולם ואני כבר בדרך לשבוע הבא למסלול המאתגר של נחל עדשה...























































לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן

תגובות

0 תגובות

דף מתוך