נוהל חילוץ כללי בכננת - פרק רביעי בסדרת כתבות החילוץ

נתקעתם?
אתם לבד?
אבל - יש לכם כננת - וואו איזו הקלה!!!
בעבודה נכונה לפי הכללים המפורטים בכתבה - קיים סיכוי גדול שתצליחו לחלץ את עצמכם...
כתבת חילוץ רביעית בסדרת כתבות החילוץ של אבירם ברקאי.

חילוץ כללי (רכב בודד, מפעיל/נהג בודד)

רבים הם המקרים בהם נהג הרכב התקוע נמצא ברכבו הבודד וגם חברים לצרה אין לצדו. כפי שאתם כבר יודעים מתרחישי החילוץ ללא עזרת הכננת, זהו המצב הפחות נעים. אבל ''זה מה יש''. נוהל החילוץ הכללי מתייחס בדיוק לתרחיש הזה: נהג בודד ברכב בודד. מרבית ההנחיות הרשומות מטה תקפות גם עבור שני התרחישים הנוספים: רכב בודד עם שני מפעילים ומעלה, או שני כלי רכב. עם זאת, לשני התרחישים הללו יש מספר פריבילגיות המאפשרות תוספת בטיחות ונוחות בעבודה. את ההנחיות הנוספות, הייחודיות לשני התרחישים הללו, תמצאו בסיום נוהל החילוץ הכללי.

חילוץ כללי (רכב בודד, מפעיל/נהג בודד)

הכנות לחילוץ

1. ערכו חישוב התנגדות על מנת לקבל החלטה: האם ניתן לעבוד במשיכה ישירה, או שמא יש צורך בעבודה עם גלגלת. 2. לבשו כפפות עבודה. הכפפות הטובות ביותר הן כאלו העשויות מעור (כמו כפפות רתכים הנקנות כמעט בכל חנות לאספקה טכנית במחיר של 15-30 שקלים). תפקידן: למנוע מחוטי פלדה קרועים ו/או ענפים או קוצים, שהסתפחו לכבל במהלך החילוץ, לחדור לכף היד ולפצוע אותה. וגם הערה לגבי גודלן: עדיף שהכפפות תהיינה גדולות ממידת כף ידכם, למקרה שבו הכפפה נתפסת בגיד פלדה ומתחילה להוליך אתכם בכיוון תוף הכננת (מכפפה גדולה תוכלו לחלץ את כף ידכם). 3. אתרו עוגנים מתאימים. 4. מפעיל הכננת יעביר אותה למצב גלילה חופשי (FREE) ויתחיל בפריסת הכבל לכיוון העוגן.

הערה:

במידה ונדרשת פריסה ארוכה מומלץ, מלכתחילה, לחבר את מחבר כבל הכננת לשאקל, המהווה ידית אחיזה נוחה יותר למשיכה. במידה ונדרשת עבודה עם גלגלת יתרון מכני (הכפלה), שחררו קצת את הכבל, חברו את קצהו לנקודת רתום כלשהי ברכב התקוע וכך, כשאתם יוצרים משולש, רתמו אליו את הגלגלת והשאקל והתחילו במסע כלפי העוגן. ההיגיון מאחורי הנחייה זאת - קיצור זמן עבודה ודיוק בהשארת 5 הכריכות (ראו סעיף הבא).

 הערה:

5. מפעיל הכננת יחבר את קצה הכבל לנקודת העוגן המתאימה תוך, שהוא מקפיד לא לפרוס את הכבל יותר מידי - חובה להשאיר לפחות 5 כריכות בשכבה התחתונה (מכיוון שמדובר במפעיל בודד, הדבר ידרוש ממנו חזרה מפעם לפעם לכיוון הכבל). גלילת כבל תחת עומס, מבלי להשאיר 5 כריכות, עלולה לגרום לו להינתק מחיבורו לתוף !!!

הערה:

בשום מקרה אסור לעגן את קצה כבל הכננת לעצמו. הכיפוף החד בכבל ואבטחתו העצמית לוחצים על גידי הפלדה, יוצרים עומס מוגבר על המחבר, ועומדים בניגוד מוחלט להוראות השימוש והבטיחות הקשורות לכבלי פלדה - חוזקו של המחבר קטן ב50\%- !!!

6. מפעיל הכננת יוודא שכבל הכננת נמתח בניצב לתוף הכננת ובכל מקרה ישתדל לא לעבור סטייה מציר המרכז של יותר מ3- מעלות: סטייה גדולה יותר מקטינה את מומנט המשיכה של הכננת וגורמת להצטופפות הכבל בצדו האחד של התוף. נדרשת זווית גדולה יותר? מומלץ לשקול מעבר לחילוץ בעזרת שינוי כיוון.

7. המפעיל יחזור לכננת, יבדוק בעין את שלמות קופסת הפיקוד החשמלית ויחבר את יחידת השליטה לקופסת הפיקוד, תוך שהוא מרחיק ידיים מאזור התוף - למקרה וקצר יגרום להפעלת הכננת מייד עם חיבורה ליחידת הפיקוד החשמלי.

8. המפעיל יעביר את הכננת למצב הפעלה ENGAGED) או (ON ויוודא בהפעלה קצרה, ראשונית, שיחידת השליטה פועלת לשני הכיוונים: גלילה ושחרור, ובמתאם עם הסימנים הרשומים/מצוירים עליה.

הערה:

נכנסים לשטח בוצי/מעברי מים עם סיכויים גבוהים לתקיעה? חברו מראש את יחידת הפיקוד החשמלי, כך שלא תצטרכו לשחות בבוץ/ מים ברגע התקיעה. יתר על כן, הדבר מבטיח הקטנת הסיכוי לקצרים - אין צורך לחשוף את הפינים של שקע קופסת הפיקוד למים.

9. המפעיל ינתב את כבל יחידת השליטה החשמלית לתוך הרכב. יש לוודא שחוטי יחידת השליטה החשמלית עוברים דרך החלון ולא דרך הדלת וגם לא יוצרים ''בטן'' בסמוך לתוף הכננת. רק כך תמנע התסבוכת העלולה לקרות בגין צביטת הכבל: קצר חשמלי, הפעלה בלתי נשלטת של הכננת. רע מאוד. 10. המפעיל יבטל את החופש בכבל. תחילת הביטול תעשה בלחיצה רצופה על יחידת השלט וממש לקראת יצירת המתח הסופי יעבור להפעלת השלט בנקישות קצרות: הפעלה מסוג כזה תבטל את החופשים הקיימים בכבל הפלדה ותכין אותו למשיכה תחת עומס מלא, ללא חשש מאימפקט חד ופתאומי.

הערה:

יש להקטין למינימום את פעולת הנקישות בשל עומס חשמלי גבוה ביותר על המצבר והסולונוידים של הכננת החשמלית. יותר מידי נקישות עלולות לשרוף סולונוידים ולרוקן מצבר (כל נקישה נותנת פיק זרם רגעי של 500-800 אמפר !!!).

11. אחרי יצירת המתח הראשוני יוודא מפעיל הכננת שהכבל לא משפשף את פני הקרקע, או את דופן הכננת. במידת הצורך יש להכשיר את פני השטח ו/או לרפד אותם בקורות עץ למניעת חיכוך כבל הכננת בעצמים קשים (תחת עומס עלול גם שפשוף קל בעצם חד לגרום לקריעת כבל הפלדה).במידה וכבל הכננת משפשף את דופן הכננת, יש לעשות כל מאמץ לייצר עוגן נוסף לשינוי כיוון. 12. מפעיל הכננת ימקם ''משקולת'': שמיכה/מעיל/ שטיחוני גומי, על מרכז הכבל, לשם הקטנת סיכוי ההצלפה במידה והכבל נקרע (משקלם המועט יספיק בדרך כלל על מנת להטיח כבל שנקרע כלפי הקרקע). 13. מפעיל הכננת ירחיק את קהל הצופים אל מאחורי טווח ההצלפה. 14. מפעיל הכננת יוודא שכל המחברים/רתומים/עיגונים נותרו במקומם הנכון. 15. מפעיל הכננת יעשה בחוכמה אם רגע לפני תחילת החילוץ ירים את מכסה המנוע וזאת כתוספת בטיחות למקרה של קריעת הכבל.

הערה:

אין ספק שבהיבטי בטיחות ישנה עדיפות לכבל כננת בעל אבטחת לשונית קפיצית. לשונית האבטחה תמנע את האפשרות של השתחררות שגויה של קצה הכבל מנקודת העיגון - על כל המשמעויות הבטיחותיות הנלוות.

החילוץ

1. זה הרגע בו מפעיל הכננת מתיישב במושב הנהג וחוזר להיות גם נהג הרכב. וכך מרגע זה הוא מחזיק בשני כובעים: נהג ומפעיל. היתרונות בחזרתו לתא הנהג הן שתיים: אפשרות שליטה ברכב במקרה של כשל מערכות (בעיקר נכון בחילוץ בזווית); הרחקת המחלץ מטווח הכבל (הנהג גם יכול, כתוספת בטיחות למקרה שמכסה המנוע אינו מורם, ''לשתול'' עצמו מתחת להגה, כשרק עיניו מציצות לכיוון החילוץ). ויש גם חיסרון אחד: גלילת הכבל על התוף אינה מבוקרת. אבל: ''זה מה יש''. 2. מפעיל הכננת יתניע את הרכב וייצב את המנוע שלו על סל''ד מעט גבוה מסל''ד הסרק (1200-1500 סל''ד) ובכך ייתן תשובה לצורכי הטעינה של המצבר. 3. המפעיל ילחץ על השלט בכיוון גלילת כבל.

החילוץ

הערה:

בעת חילוץ ניתן להיעזר בכוח הדחף של גלגלי הרכב התקוע. הדבר מקל על עבודת הכננת ולפעמים עושה את ההבדל בין הצלחת חילוץ לכישלונו. אבל, אליה וקוץ בה: ראשית - כאשר הרכב נעזר גם במנוע, הוא עלול לפתע ל''מצוא'' אחיזה כזאת שתקדם אותו מהר יותר מקצב גלילת כבל הפלדה של הכננת. כתוצאה מכך נוצר רפיון בכבל. בהמשך, במידה והרכב לא נחלץ, סביר שהוא מאבד שוב אחיזתו ומפסיק את התקדמותו העצמית. כבל הכננת ממשיך לגלול עצמו על התוף, אלא שבשלב זה, בגלל הרפיון שנוצר בו, ללא עומס. לפתע פתאום, כשסיים לגלול את החופש שנוצר בו, עובר הכבל ממצב דינמי לסטטי - מופעלת עליו בלימה פתאומית בעוצמה גבוהה. הכבל ממש לא ''יאהב'' זאת. מה עושים על מנת למנוע זאת?

ראשית -

מהרגע שהרכב הפסיק להתקדם, עוברים להפעיל את הכבל בנקישות (כמפורט בסעיף 10 ''הכנות לחילוץ''), רק כך הוא יגיע למתח באופן הדרגתי ותמנע ממנו טראומת הבלימה הפתאומית.

שנית -

וזוהי ההסתייגות העיקרית מהפעלת מערכת ההינע של הרכב התקוע במהלך חילוץ עם כננת - עזרה בעת חילוץ בזווית עלולה להסתיים באסון !! למה? הרכב התקוע מייצר לרגע אחיזה לגלגליו, מתקדם מהר יותר מכבל הכננת ובמידה וגלגליו יאבדו שוב את אחיזתם (אפשרות סבירה ביותר), הוא יתחיל להידרדר לאחור - שכן אין מתח של כבל הבולם אותו. מה יקרה? כבל הכננת יקבל בבת אחת אימפקט מהרכב המדרדר וקיים סיכוי גדול שהוא יקרע ויגרום לרכב להידרדר במורד ללא שליטה. לכן, עזרת הרכב למנוע הכננת בעת חילוץ בזווית תעשה אך ורק ברכב אוטומטי ועל ידי נהג מיומן, היודע לשמור על מינון עדין במיוחד של דוושת תאוצה, תוך שמירת מתח הכבל. בכל מידה של ספק, עדיף לא לעזור למנוע הכננת !!! (גם אם משמעות הדבר חילוץ מסובך יותר - הפעלת כננת נוספת/גלגלות נוספות).

4. במידה ונהג הרכב מחליט לצאת במהלך החילוץ אל מחוץ לרכב - לא מומלץ - יקפיד לפני צאתו להניח את יחידת השליטה החשמלית באופן כזה, כך שלא תתחיל לפעול באופן מקרי, תוך לקיחת עצמאות מסוכנת. בכל מקרה, אין לצאת מרכב המבצע חילוץ עצמי עם כננת בזווית תלולה. מרפי רק ממתין למצבים כאלו: על מנת לקרוע את הכבל ולהצליפו בגופכם, ובמקביל לשגר את הרכב כל הדרך מטה, בכיוון מפגש אלים עם קרקעית המצוק. 5. יצא נהג הרכב אל מחוץ לרכבו? יזכור לא לגעת בכבל הכננת ובוודאי שלא לעבור מעליו (מעידה פתאומית על הכבל עלולה לגרום לקריעתו); יבדוק את מצב מנוע הכננת, האם זקוק הוא למנוחה (ראו סעיף 5 ''תוספת לנוהל חילוץ כללי); יבדוק את מצב העוגנים.

אחרי החילוץ :

1. כאשר הרכב נחלץ מהבעיה, מומלץ להמתין עם שחרור הכבל מהעוגן. המשך גלילתו של הכבל, כאשר הוא נמצא תחת עומס קל (משקל הרכב), תקל על סיום גלילתו לתוך התוף.

הערה:

מבנה הכננת יוצר מגבלה לסידור קל של הכבל על התוף. מובילי הכבל, הנמצאים על הכננת, מגבילים את זווית יציאת הכבל, מתוך כוונה למנוע את חיכוך הכבל בפגוש הרכב ולהגביר את אלמנט הבטיחות. מבנה זה גורם באופן קבוע לבעיות גלילה ב3- הכריכות הקיצוניות (אלו הצמודות לצדי התוף).

2. עם הגיע הרכב למרחק של כ2- מ' מהעוגן מנתקים את כבל הכננת מהעוגן. זה הזמן לתת לו לסיים את גלילתו באופן עצמאי, או טוב מזה בעזרת התנגדות קלה (ביד אחת אוחזים בשלט ובשניה מפעילים לחץ על הכבל). בכל מקרה הגלילה תהיה איטית, בנקישות, על מנת לוודא סידור סופי נאות ולמנוע מצב של צביטת אצבעות במוביל הכבל. 3. את מחבר כבל הכננת מסדרים כך, שייתפס כנגד נקודה כלשהי, ו/או מפנים אותו בזווית 90 מעלות לכבל כך, שייתמך על המובילים. 4. אין להפעיל מתח גדול על המחבר. מתיחה קלה בלבד של המחבר, כנגד נקודת התמיכה שלו, תבטיח את היצמדותו הנכונה, מבלי להתישו באופן קבוע תחת עומס גבוה. 5. המפעיל יוודא שבורר המצבים שעל הכננת נותר במצב מחובר ENGAGED) או ON).

הערה:

זוהי הוראה הנראית לכאורה סתמית וחשיבותה רבה. בורר מצבים במצב חופשי FREE) ( יגרום לכבל הכננת, במהלך הנסיעות שאחרי סאגת החילוץ, לקפוץ ולרטוט תוך שהוא מתבלגן, נמעך וגרוע מכך - עלול להשתחרר מחיבורו אל התוף. וכך, בחילוץ הבא תמצאו עצמכם עם כבל קשה לעבודה, או כזה שכלל לא מחובר בקצהו.

תוספת לנוהל חילוץ כללי

רכב בודד - שני ''פועלים'' (קבלו את ''מנהל החילוץ'')

מבוא: אם יש אדם זמין נוסף לפעולת החילוץ, יכונה הנ''ל ''מנהל החילוץ''. תפקיד חשוב ביותר. לא מן הנמנע שמנהל חילוץ יכול לעשות את כל ההבדל בין חילוץ מוצלח לכזה שנכשל. מנהל החילוץ יבדוק שכל התהליך מתבצע על פי הספר ומכיוון שכך הוא, אל לו ''להירדם בשמירה'': ינחה את נהג הרכב בנוגע לתפעול הכננת (או יפעילה לבדו - ראו הערה בסוף תרחיש זה); יוודא גלילה נכונה על התוף; ישמור על מכלולי הכננת למניעת התחממות יתר ; יוודא ש''המשקולת'' שהונחה על הכבל לא נפלה ו/או נמצאת ככל הניתן במרכזו; יוודא מצב שהעוגנים אינם מגלים סימני התעייפות; יוודא חוזק נקודות רתום - שפגוש הכננת לא נעקר ממקומו וכיו''ב.

רכב בודד - שני ''פועלים'' (קבלו את ''מנהל החילוץ'')

הערה:

כאשר על המאזניים עומדים, זה מול זה, חילוץ מורכב וארוך, מול כבל כננת העלול מפעם לפעם להגלל ''שלא על פי הספר'' - הפעילו שיקול דעת. במידה והכבל אינו מייצר קטסטרופות על התוף ייתכן שעדיף להמתין לגמר החילוץ ורק אז לפרוס ולארגן את הכבל כנדרש.

יתר על כן, בחילוץ בעליה תלולה אין טעם כלל לנסות ולסדר מחדש כבל שנגלל בצורה לא נכונה. כל ניסיון לשחרור כבל יגרום לו להישאר מתוח בגין הרכב ''התלוי'' עליו (הדרך היחידה לארגן כבל כנדרש בעת חילוץ בעליה, היא לשחרר כבל בעת שנהג הרכב המחולץ ''עומד'' על הבלמים. לא מומלץ).

נוהל עבודה:

1. תפקידו הראשון של מנהל החילוץ בא לידי ביטוי כבר בעת פריסת הכבל: להתריע לנהג, המושך אתו את הכבל לכיוון העוגן, ברגע שנותרו 5 כריכות על התוף (במידה ו5- הכריכות האחרונות יצבעו בצבע עמיד ובולט כלשהו, אין ספק שהדבר יקל על זיהוין). 2. התפלגות התפקידים בהמשך היא כדלקמן: הנהג יושב ברכב התקוע כשיחידת השליטה באחריותו (בדיוק כמו נוהל מפעיל בודד). השני, ''מנהל החילוץ'', נמצא מחוץ לרכב, בטווח עין עם כל רכיבי החילוץ ורחוק ככל הניתן מהכבל (קיימת אפשרות נוספת להפעלת השלט - על ידי המוביל עצמו. ראו הערה בסוף תרחיש זה). 3. בכל פעם שהכבל מסתבך על התוף, מנהל החילוץ יסמן לנהג ''הפסק גלילה'' ומייד אחר כך ''שחרר מבוקר''. מייד עם סיום השחרור המבוקר יניח נהג הרכב את יחידת השליטה החשמלית על מפתן לוח השעונים, הרחק ממגע אקראי של יד הנהג, כך שמנהל החילוץ יהיה רגוע לחלוטין כנגד הפעלה שגויה של המערכת בעת טיפולו בכבל (את שחרור הכבל שהסתבך על התוף עדיף בהיבט הבטיחותי, ובמידה ומתאפשר, לשחרר באמצעות העברת בורר מצב גיר הכננת למצב חופשי והתרת הכבל מהתוף על ידי משיכתו בכוח הזרוע). מנהל החילוץ מתחיל לארגן את הכבל מחדש: מייצר התנגדות על הכבל ומסמן לנהג ''גלול כבל'', כאשר הוא מוודא שהכבל מתיישב על התוף כנדרש: כריכה בצד כריכה. ברגע שהכל נראה שוב מסודר ומתוח מתרחק מנהל החילוץ מהכבל ומורה לנהג ''מתיחה ראשונית'' ומייד עם יצירת המתח מורה לו - ''המשך גלילה''.

הערה מאוד חשובה:

הקפידו במהלך ''סידור'' הכבל על התוף לא לאפשר לו להחליק בין כפות הידיים !!! גם הכפפות לא יעזרו במידה וגיד פלדה עקשני יחליט לחדור לכף ידכם. לכן, לעולם הכבל יוזן לתוך התוף יד אחר יד.

ועוד הערה:

במידה וידוע למפעילי החילוץ שמצבר הרכב חלש, עדיף לנקוט בברירת מחדל ולהמשיך בגלילת הכבל, ללא סידור מושלם על התוף ולו גם במחיר הנזק האפשרי.

ואחת אחרונה:

על מנהל החילוץ לזכור כי אסורה עצירתו של כבל בעזרת תנועה נגדית - החלפת כיוון בשלט כשהכבל עדיין בתנועה. רוצה לשנות כיוון? חובה להביא לעצירה מוחלטת של הכבל (לוקח שניה או שתיים מרגע הפסקת הלחיצה על השלט) ורק אז לשנות כיוון.

4. מנהל החילוץ צריך לזכור כי אסור להפעיל את הכננת בצורה רצופה ללא הפסקות. בעיקר נכונים הדברים לגבי עבודה בעומס. מכיוון שאין הוראות יצרן בנושא, טוב יעשה מנהל החילוץ אם יפסיק מפעם לפעם את פעולת הכננת, יניח את ידו החשופה על מנוע הכננת ויחוש את מידת החום. במידה והתחושה קרובה לכוויה, יפסיק את פעולת הכננת וימתין עד לקירור המנוע (ההפסקה טובה גם עבור המצבר ש''מתאושש'' חשמלית). אינדיקציה ברורה לעצירה היא כאשר מהירות המנוע החשמלי או תוף הכננת ''צוללים'' כמעט עד עצירה מוחלטת. סימן ברור עוד יותר? עשן ממנוע הכננת… בשני המקרים יורה מיד מנהל החילוץ לנהג הרכב להפסיק את פעולת הגלילה ויאפשר למנוע הכננת להתקרר לפחות 15 דקות, תוך תקווה קלושה שבתום פרק המנוחה הכננת תשוב לאיתנה (ניתן ''לעזור'' לה באמצעות מטלית ספוגה במים קרים). 5. הסתיים החילוץ? פעולת סידורו הסופי של הכבל על תוף הכננת תעשה קלה יותר, אם מנהל החילוץ הוא זה שיפעיל משיכה נגדית על הכבל, בעוד הנהג מפעיל את יחידת השלט.

הערה:

באופן עקרוני ניתן לנהל חילוץ מהסוג המפורט כאן באופן שונה - מנהל החילוץ ''לוקח'' על עצמו את הפעלת יחידת השלט - ועל ידי כך משחרר את נהג הרכב מכל מטלותיו. היתרון בשיטה זאת - אין השהיה בביצוע הוראות המוביל ומן הסתם גם לא יכולות להיווצר, רחמנא ליצלן,'' אי הבנות'' העלולות להוביל לבעיות תפעול ובטיחות.

החיסרון:

וזאת הסיבה העיקרית בעטיה אני מעדיף את הנוהל המפורט מעלה ולא את הנוכחי - הוא מיקומו של מוביל החילוץ. כאשר יחידת השלט נמצאת בידו, המוביל אינו יכול להתרחק מטווח הצלפת הכבל, מרחק העולה על אורך כבל יחידת השלט (בל נשכח שהמוביל אינו יכול למקם עצמו מאחורי פגוש הרכב התקוע, שכן הוא אמור להיות בקשר עין עם תוף הכננת). בטיחות מעל הכל. החלטתם בכל זאת לעבוד בשיטה הנ''ל? בכל עת שהמוביל מגיע אל תוף הכננת, מומלץ לו לנתק את יחידת השלט מהכננת וכך, כששתי ידיו פנויות והיחידה מנוטרלת הוא חופשי לעבודה.

קישורים לכל סדרת כתבות החילוץ:

נוהל חילוץ כללי בכננת - פרק רביעי בסדרת כתבות החילוץ  

חילוץ משקיעה בבוץ - פרק שלישי בסדרת כתבות החילוץ 

''התקיעה הגדולה'' - פרק שני בסדרת כתבות החילוץ 

''חילוץ בשטח'' - פרק ראשון בסדרת כתבות החילוץ 

תגובות

0 תגובות