דף מתוך

אופל מוקה - עוד ג'יפון הנעה בודדת העושה עלייה לישראל

מבחן דרכים עם הפסקת קפה - באיחור ניכר נוחת בארץ האופל מוקה ומצטרף לקטגוריה התופחת של ג'יפונים בעלי הנעה בודדת. בדרך הוא מדגים את ההבדל בין קרב למלחמה.

 

ג'יפונים בעלי הנעה בודדת

 

 

עסקנו בכך רבות בחודשים האחרונים, תחום הפנאי הקטן לוהט, והאש רק הולכת וגדלה. הקהל אוהב את הפוזה, והיצרנים שמחים לתת לו את מה שהוא רוצה, בייחוד כאשר הם יכולים לגבות על כך פרמיה נאה.

על רקע זה מוזר שהמוקה נוחת בארצנו רק עכשיו. האלטרנטיבה לקפוצ'ינו של אופל הרי נחשפה לפני יותר משנתיים, הרבה לפני מהפיכת הקפה החברתית ונחיתת שפע המתחרים.

ודי לגלוש לתגית ג'יפון הנעה בודדת ולראות את השפע של 2014.

 

OPEL MOKKA

 

OPEL MOKKAOPEL MOKKA

 

התחרות עזה!

 

 

הוא יכול היה להקדים בפרק זמן ניכר את המתחרים, אבל בסופו של דבר הכלים של שברולט (קישור לטראקס), רנו (קישור לקפצ'ור), פיג'ו  (קישור ל 2008)התחילו את המהפכה בלעדיו (קישור למבחן השוואתי בין השלושה). אם לא די בכך, בינתיים השיבו כלי פנאי בינוניים, כמו קיה ספורטאז' (קישור), מלחמה לאיום הקטנטן שצבר תאוצה. ואם המוקה התקרר על הבר, זה יכול לעלות לו ביוקר. בייחוד כאשר הוא מתמקם במחיר הגבוה בקטגוריה. 

 

 

GM - משפחה שכזו

 

 

כאשר מדובר במוקה, העיניים פונות מאליהן אל הטראקס - ולא בכדי.  ג'נרל מוטורס כהרגלם איגפו את התחום בכמה ראשי חץ: אופל מוקה הוצג כמעט במקביל לאנקור של ביואיק, ובתערוכת פאריז כבר ראינו את הטראקס - הכמעט-תאום מבית שברולט.

שלושת הכלים מבוססים על פלטפורמת הסוניק, ומיוצרים בקוריאה במפעל של שברולט. ייצור המוקה החל לאחרונה בסרגוסה, אבל אנחנו עדיין מקבלים אותו מקוריאה. 

 

פעמיים קפה?

 

 

למרות הדמיון הצפוי במראה בין המוקה לטראקס, עדין ההבדל מהותי ממה שניתן לצפות. חלק מזה קשור גם לכך שהמוקה בו נהגנו היה ברמת גימור גבוהה מזו שמוצעת לקהל בארץ, שכוללת מספר ''עזרים קוסמטיים'' שמסייעים לנראות (בייחוד מדובר במסגרות הכרום הבוהקות של החלונות).

עם מראה קצת יותר מעודן לחזית ולדפנות, שאינן כוללות את ניפוחי הכנפיים של שבי, המוקה נראה אלגנטי וזורם יותר. יש בו משהו יותר עמוק בחזית ויותר מתוחכם בצדדים ויותר... אירופאי, כיאה למותג.

הפרטים הקטנים, כמו הכפל העדין על הדלת האחורית, מסייעים לו להראות מעודן יותר. ועדיין המוקה שומר על התחושה השרירית והגדולה שאהבנו בשבי. 

 

ההבדל בולט בפנים

 

 

בפנים ההבדל בולט עוד יותר, עם פרשנות אופל בולטת לבסיס המשותף - זה בולט במחוונים הקלאסיים (במקום ''מחווני האופנוע'' בטראקס) ובמערך השמע עתיר המיתוג אך בעל התפעול הנעים יותר.

פרטים אלה, יחד עם בורר נאה יותר (עם תפעול ידני מעט עדיף), וגם פלסטיקה איכותית יותר בחלקים העליונים, נותנים תחושה איכותית יותר מהאח.

 

כך גם הדיפון המעט יותר נעים בחלק העליון של הדלתות, וכך פתחי האוורור המרכזיים שניתנים לסגירה. עם זאת, באופן די צפוי, החלקים התחתונים בסביבת הנהג ובדיפון הדלתות מזכירים באיכות הלא מספקת את הטראקס. לכך יש להוסיף את ריפוד הבד המעט מחוספס וקודר שלא תורם לאווירה (במכונית המבחן היה דמוי עור נאה, עם תפעול חשמלי לקשיחות ואורך המושבים). למחוונים מראה נעים אך מעט פשוט, וצג המידע נראה מיושן. חלק מהמיתוג המשני מוכר מדגמי ג'נרל מוטורס, בייחוד סוניק וטראקס, ומרגיש פחות איכותי מהחלקים הייעודים לאופל. כך גם צמד תאי הכפפות והתא הקטן שמשמאל להגה. התא שבין המושבים אלגנטי יותר. 

 

 

צג המולטימדיה שמחליף צבעים בחשיכה ומשמש את המצלמה, נראה אלגנטי, תפעולו די נוח והוא דומה לזה שבאינסגניה. עם זאת מיקומו הבולט נראה קצת מאולץ.

כמו הטראקס, גם המוקה מרגיש די גדול ממושב הנהג, וגם בו הראות לאחור אינה מזהירה. גם תנוחת הנהיגה המאוד ''שטח''ית, אינה אידיאלית, וגם כאן המושבים אינם נוחים.

המרחב מאחור טוב לשניים, אבל קצת פחות מבריק לנוסע במרכז. ותא המטען שימושי וגדול עם נפח של 355 ליטר. 

 

הקופאין (המנוע)

 

 

בניגוד לטראקס שמוצע גם בגרסת 1.8 ליטר זולה יותר, המוקה משווק בארץ רק עם מנוע ה-1.4 ליטר טורבו המוכר של ג'נרל מוטורס.

המנוע מייצר 140 כ''ס ומומנט של 20.5 קג''מ, ועל הכביש מציע יכולת טובה למדי. המוקה לא מרגיש תזזיתי או זריז במיוחד, אבל היכולת טובה והמנוע גם אוהב לטפס למעלה, בניגוד לחלק מאחיו המוגדשים.

במיטבו הוא במצב של חצי דוושה, אז הוא לא מתאמץ יתר על המידה כדי לספק קצב טוב בכל תנאי. התיבה נעימה רב הזמן, אבל פה ושם נרדמת כשצריך החלפה מהירה או משנה הילוכים באופן לא מעודן.

בסעיף צריכת הדלק רשם המוקה 13.8 ק''מ לליטר בשיוט נינוח ו-11.3 בתנאי נהיגה מגוונים יותר. 

 

גם מבחינת ניהוג הצליחו אנשי אופל לצקת כמה שינויים לרכב שמיוצר בקוריאה. כיול המתלים הנוקשה יותר ממתן את תנודות המרכב והופך את הרכב למרוסן יותר על פני גלים או פניות.

זה עדיין לא כלי דינאמי במיוחד, אבל הוא יותר מהודק מבחינת הניהוג וקצת יותר מתנהג. הוא גם נותן תחושה יותר יציבה על כבישים מהירים. גם הבלמים פעלו כאן טוב יותר (אולי גם בגלל גיל צעיר יותר). להגה משקל סביר ופעולה ליניארית, אך כמו בטראקס מאוד מלאכותית סביב המרכז.

המוקה אינו נוח, בייחוד בעיר ובמעבר על פני שיבושים גדולים, ואולם התחושה הכללית מעט טובה יותר מבטראקס, פשוט בגלל שפחות רעשי מתלה חודרים פנימה.

גם המוקה אינו מרגיש בבית על השביל, וזה ברור ממבט ראשון בפגוש הקדמי הנמוך, שמאבד ביטחון גם מול מדרכות עירוניות. ועדיין, למרות שהוא די נחבט על פני האבנים שעל השבילים, נראה שכמו הטראקס במקומות האלה הוא עדיף על מרבית המתחרים. 

 

מיקרו מול מאקרו

 

 

השאלה הראשונה שעולה בכל שיחה על המוקה נוגעת כמובן לטראקס. האם הוא שווה פער של 3000 שקלים מול הגרסה המקבילה?

ההרגשה שלנו היא שכן, למרות שמבחינות מסוימות הוא דווקא נחות באבזור (בטראקס יש ריפוד עור משולב, הקשחה חשמלית ומשענת יד למושב הנהג, שאנחנו לא אוהבים אבל הלקוחות כן), יש במוקה משהו שמרגיש קצת יותר אלגנטי ואפוי. למרות האופי הדומה התחושה בו יותר נעימה ואירופאית.

העניין, שמעבר לדרבי המסקרן השאלה מזכירה את ההבדל בין קרב למלחמה. בגלל שהמוקה מגיע רק בגרסה היקרה, הוא מדגיש את הבעייתיות של ננסי הפנאי.

ב-145,000 שקלים הוא קרוב כדי חמשת אלפים שקלים לספורטאז', וזה גורם לחבילה להראות יקרה מדי.

 

אופל מוקה 1.4 OPEL MOKKA

 

 

מנוע

מנוע קדמי, רוחבי, 1364 סמ''ק, מגדש טורבו

תזמון גל זיזים עילי כפול, תזמון משתנה 16 שס'

הספק/סל''ד 140 כ''ס/4900-6000

מומנט/סל''ד  20.4 קג''מ/1800-4900

מרכב

הנעה קדמית

הילוכים אוט', 6

תלה ק'/א' תמוכות מקפרסון/ קורת מתח

בלמים ק'/א' דיסקים מאווררים/דיסקים

מערכות עזר ESP

צמיגים 215/55-18

מידות

בסיס גלגלים 255.5 ס''מ

אxרxג 428x178x166 ס''מ

משקל 1409 ק''ג

נפח תא מטען 356 ל'

מהירות מרבית 191 קמ''ש

0 ל-100 קמ''ש  9.8 (יצרן)  שנ'

צריכת דלק (מבחן) 11.3 ק''מ/ל'

מחיר

מחיר 145,000 שקלים

אחריות 36 חודשים

 

תגובות

0 תגובות

דף מתוך