חוצה ישראל אתגרי - סוכות 2018

לאחר לא מעט חוצים החלטתי קצת לגוון גם לחברים שכבר יוצאים איתי כמעט באופן קבוע לחוצה בסוכות וגם קצת בשבילי... החלטתי לשנות כמה דברים ולהפוך את החוצה למאתגר יותר הן מבחינת העבירות והן בהקילומטרז' היומי של המסע.
השינויים באו לידי ביטוי כאשר ביום הראשון נתחיל את החוצה בפעם הראשונה ממטולה ונשלב קצת מים. ביום השני נעבור בשמורה האהובה עלי בבקעת הירדן (שמורת אום זוקא), נשלב שחייה בעין סוכות וגם נשלב את המסלול האתגרי של הטיפוס על ג'אבל חרמון בדרך לחניון הלילה שבמצוקי דרגות והשינוי הנוסף יהיה ביום האחרון שבו נוסיף עוד כמה עשרות ק''מ ונגיע לדיונה המרשימה של חולות כסוי ונחזור לתצפית המרשימה של הר ברך, אם כבר אתגר אז נמתח עד לקצה...



אז יוצאים לדרך ?

ביום הראשון כרגיל שעת המפגש היא 07:30, שעה מוקדמת אך הכרחית על מנת לעבור את הקילומטרז' הצפוי. הפעם המפגש במצפה דדו אשר ממנו תצפית מדהימה לכיוון לבנון וכמובן מטולה והסביבה.

אני כהרגלי מקצר טווחים ונוסע בשעת אחר הצהריים לאסוף את פני אלימלך שהיא תהיה הצלמת שלנו למסע הזה. אצלינו המקומיים בבקעת הירדן פני ידועה בשם ''הצלמת של הבקעה'' ואת פני אני מכיר עוד מהילדות כשהיא היתה מורה צעירונת לשיעורי מלאכה בבית הספר כשהייתי בחטיבת הביניים. 
באחת מהשוטטויות שלה בפייסבוק היא ראתה כמה מסעות שהוצאתי וכשיצא לנו לדבר אמרה שהיא מאוד רוצה להצטרף לאחד המסעות ואם יהיה משהו מעניין אז היא תשמח להצטרף. כעבור כמה חודשים וחודש בערך לפני החוצה, שלחתי לה בהודעה קצרה ''פני אני מוציא מסע חוצה ישראל בסוכות, אם מתאים לך אשמח שתגיעי לצלם'' לקח לה שלוש שניות להגיד "אני באה". וכך היה- יצנו צפונה כשבדרך גם איש הצוות שלי עידן כץ שמתלווה אלי כבר שנה רביעית ברציפות והפעם הביא איתו את ביתו הבכורה ליאן (תוספת חיובית ביותר) ואיתנו גם הגיעו משפחת פרנקל כמעט בהתייצבות מלאה למעט הגברת. האמת שאפילו לא ידענו איפה אנחנו נישן בלילה שלפני ויצא שעידן הגיע לפנינו ובבדיקה קצרה מצא לנו אחלה מקום בחנייה של מרכז קנדה. הגענו, הקמנו אוהלים, קשקשנו קצת ולישון... מאוחר יותר במהלך הלילה הגיע גם ג'ף עם בנו בן השנה וחצי פול ועוד חבר עם ביתו בת ה-5.

היום הראשון: ממטולה - לגשר הקנטרה (בית שאן)

בבוקר מוקדם הגענו למצפה דדו כאשר יובל שזאת השנה השלישית שלו ברציפות בחוצה מחכה לנו עם הילדים כבר במצפה. אט אט החלו החבר'ה להגיע מכל קצוות הארץ כשחלקינו באיחורים אופנתיים יותר ואופנתיים פחות, אבל כפי שאני מכיר את המסע ככה זה ביום הראשון וביום השני בבוקר... לאחר מכן מתחילים להבין שק''מ שלא עשינו ביום נעשה אותו בחשכה מה שיכול לגבות מאיתנו מחיר כבד וכמובן גבה אך על זה בהמשך... ובכלל במסע זמנים זה לא משהו שאפשר לשחק בו יותר מידי.

לאחר הסבר קצר על הנוף ותדריך בטיחות לתחילת המסע התחלנו תנועה כאשר ב-200 מטר הראשונים הסתבר שלמנחם הטייל הוותיק ביותר בקבוצה, שזה גם החוצה השלישי שלו איתי, החלה בעיית מים די חמורה ברכב. מאחר ולא הצלחנו לאתר את מקור התקלה ומנחם כרגיל לא מתרגש ונשאר להמתין לגרר בסמוך למצפור עדי בנקודת כביש קרובה... השיירה ממשיכה דרומה לכיוון צוק מנרה והרכבל המיתולוגי ומנחם עומד איתי בקשר.





המשימה שלנו להגיע דרך קרן נפתלי והתצפית המדהימה אל עמק החולה, הפסקה קצרה קצת נשנושים וממשיכים דרך נחל דישון לכיוון איילת השחר. דרך עמק החולה היפיפה המשכנו עד לגשר הפקק למקום שאני אוהב במיוחד להפסקת צהריים ורחצה קלה בירדן.



לאחר הפסקה להתרעננות מהחום הכבד המשכנו לגשר כפר הנשיא לעוד עצירה, הפעם עצירת בזק להתרעננות קלה ואנו ממשיכים לעלות למעלה לכיוון שמורת יהודיה ופונים בכביש לכיוון חד נס. ממשיכים דרומה להקפת הכינרת כאשר בצומת מעגן מצטרף אלינו על תקן המכונאי המושיע - גיתאי נווה שתפס את מקומו של תומר פלד שתמיד מתלווה אלי בחוצה, אך הפעם כמה ימים לפני החוצה הביע חשש שלא יוכל להצטרף בשל פציעה של עובד ולאחר מכן של עוד אחד והחשש הפך לעובדה. כאשר תומר סיפר לי על המתרחש החלטנו שכדאי שאכין גיבוי ומי יותר טוב מאשר מורי וחברי גיתאי נווה מסוו'יץ בראש. גיתאי מחדיר באנשים את אומנות ה"עשה זאת בעצמך" שקצת נעלמה לנו ומלמד איך לתחזק, לאתר תקלות ולטפל ברכבינו לבד, אני עשיתי את הסוויץ' הזה ובזכות הקורס המטורף של גיתאי החלטתי למכור את הטויוטה הנאמנה שלי, לשמחתי לחבר (ג'ף שגם איתנו בחוצה) ככה שהיא נשארה במשפחה ולקנות סופה שעמדה שנתיים בשמש הקופחת של הבקעה ולהכין אותה לבד (ולא שלא אכלתי לגיתאי את הראש בטלפון עם ים שאלות, ולא שלא ניצלתי את הליפט במוסך של תומר וכמובן את בני פלדבאום חברי היקר שהיה שם לעזור בפרוייקט החשמל), אבל בסוף הבאנו אותה למצב נסיעה ++ ככה שזה היה עוד אלמנט חדש בשבילי בחוצה. אז מי שרוצה לטעום מהסדנאות של סוויץ' בראש ותתחילו ללמוד, להתמקצע, לחסוך והכי חשוב להנות-
לאתר סוויץ' בראש לחצו כאן 

המשכנו בתנועה ומיד לאחר קיבוץ גשר, מנחם חזר מהמוסך לאחר שהסתבר שסך הכל היתה בעיה בסגירת פקק המים. קצת מביך אבל בסך הכל היה לנו מזל שאין שום תקלה משמעותית ואנחנו ממשיכים לכיוון התצפית אל עמק המעיינות והכינרת במצפה נוח כינרתי המטופח.

יורדים מהמצפה וממשיכים דרומה לכיוון בית שאן, תדלוק לפני כניסה לחניון הלילה בגשר הקנטרה, מתמקמים, מתחילים להדליק מנגלים, גיתאי עובר בין הרכבים לאיתור תקלות ואכן נמצאה תקלה בשקע מצת אצל עופר בטרנו כאשר השקע הכרחי לנו לחיבור מכשיר הקשר ויותר חשוב להטענת מכשירי הטלפון שלו ושל שלושת הילדים שאיתו ואת הרעיון של חיבור ישיר (ללא פיוז לביטחון) גיתאי דחה בצדק ובעיקר כי אנחנו לא אוהבים לשבת ברכב כשהוא נשרף. אז גיתאי עבד ותיקן ומשם לעוד תקלה קלה בנעל המצבר של הסברבן הענקית של יובל ואנחנו כמו חדשים. החבר'ה נופלים לישון. ואנחנו...? אצלנו זה קצת בעיה, כי כשאני וגיתאי ביחד ועוד בתוספת של יואב אנחנו יושבים ומדברים עד 4 בבוקר, בכיף על החיים...

היום השני: בקעת הירדן וצפון מדבר יהודה

קמנו ליום חדש כאשר הצטרף אלינו יואב (עוד מהלילה) עם שלושת הילדים שזה כבר החוצה השני שלו איתי וגם חלקנו את ''ספסל הלימודים'' בסדנה של סוויץ' בראש אצל גיתאי. היינו צריכים להספיק לא מעט ותדריך הנהגים היומי נקבע ל-07:30 בתדריך אנו עוברים על המסלול שלנו, האתגרים והשינויים לאותו היום ומסיימים בתדריך בטיחות לנהגים ודגשים על נהיגת השטח. מאחר וזה הבוקר הראשון של החבר'ה, להתארגן לקח לנו קצת יותר זמן מהמצופה אבל בסביבות השעה 08:30 יצאנו לדרך עם לא מעט לחץ. במחסום הבקעה קבענו להיפגש עם אריה, מיכאלה וביתם אשר מצטרפים אלינו לשלושה ימים הבאים. מפגש קצר על שפת הכביש, תדריך בטיחות קצר, קבלת מכשיר קשר והם חלק מאיתנו.
ירדנו מכביש 90 לכיוון אום זוקא, בתחילת המסלול בעליה החדה התחילה להסתמן בעיה ב-4X4 של עופר שהגיע בפעם הראשונה עם שני ילדיו והאחיין. לאחר חילוץ קל לאחור ע''י גיתאי הוחלט שהחבר'ה ינסו לפתור את הבעיה למטה ואם העניין יתחיל להסתבך הם ייסעו לעין סוכות וכשגיתאי עובד על הרכב החבר'ה ישתכשכו במים.
עלינו את המעלה לשמורת אום זוקא כאשר בקשר מודיעים לי על רעש מוזר מכיוון הג'ימני של אבי והלן... לאחר ניסיון אבחון קצר יובל שם לב שהמוט המייצב נשבר שזה ממש בקטנה כאשר אנחנו בשטח (אסור בתכלית האיסור לנסוע ללא מוט מייצב על הכביש). הוצאנו ארגז כלים מהסופה ותוך דקות ספורות עידן ואנוכי שלפנו את המוט המייצב והשקט חזר לג'ימני, אך לא להרבה זמן...

יצאנו מהשמורה ישר לכיוון עין סוכות החגיגה במים הייתה גדולה ותוך כדי הבלגן והמים החבר'ה הספיקו גם לאכול. במהלך כל המסיבה אני נפגש עם גיתאי שמעדכן אותי שהבעיה ב-4X4 של עופר רצינית - הלוקירים גמורים ואין מנוס מלנסוע למוסך ולסדר אם עופר ירצה להמשיך איתנו. עופר תוך כדי הדיבורים כבר הכין תוכנית, גיתאי החזיר את הרכב לכשירות ועופר יצא עם הילדים לכיוון ירושלים למצוא מוסך מושיע.

סיימנו את ההפסקה, יצאנו לנסיעה עד לצומת אלמוג כאשר שם יש לנו תדלוק אחרון לפני עוד כניסה לשטח ועד לערב של יום המחר.

סיימנו את התדלוק וקניית הקרח לצידניות ונכנסנו לכיוון המסלול המאתגר של נחל אוג בדרכינו אל הסכין הצפונית של ג'אבל חרמון עדיין ללא עופר.
באזור מצפה כלנית קיבלנו הודעה בקשר שיש תקלה חדשה בג'ימני ואחד הקפיצים נפל... שוב הוראה לכולם לעקוף ולגיתאי לסדר את העניינים, תוך כדי התקדמות אני מקבל עדכון מגיתאי בקשר שבאמת נפל הקפיץ הקידמי והוא יגביל את מהלך המתלה עם שני רצ'טים מה שבסופו של דבר ליווה את הג'ימני עם 0 תקלות עד לאילת... מצד שני דיווח על תקלה נוספת של ה-4X4 שלא משתלב אך לאחר אבחון קצר גיתאי גילה נתק במערת הוואקום שנגרמה עקב פתיחת המתלה והתקלה סודרה (לא רע הגיתאי הזה).

הטיפוס לג'אבל הוא אתגרי והמקום לטעויות קטן בשל רוחב הסכין כאשר העליה הסופית משופעת בהצלבות עמוקות מאוד אך הקבוצה הוכיחה לי בפעם הראשונה שאולי בבוקר אנחנו לא הכי חדים אבל קצב ההתקדמות שלנו מצויין ויש פה נהגים אחד אחד ובניגוד לתחזיות כולם הגיעו לפסגה ללא בעיות מיותרות.
נפגשנו כולנו בתצפית היפיפיה שיש לג'אבל חרמון להציע לנו כאשר מדרום יריחו ובקעת הירדן וממזרח ים המלח, תוך כדי הפסקת הקפה חברו אלינו אבי והלן עם הג'מני וגיתאי בסופה ואנחנו ממשיכים. ירדנו מהג'אבל לכיוון מערב אל בקעת הורקניה והמשכנו דרומה לכיוון מצוקי דרגות, נכנסנו כבר לחושך כאשר עבר עלינו יום מלא בהרפתקאות. כאשר אנו מתקרבים למצוקי דרגות אני שומע בקשר קול מוכר, היה זה קולו של עופר שהצליח לתקן את ה-4X4 שלו וחזר עם הילדים להמשך המסע. הגענו לחניון הלילה הכמעט סודי שלי (כמובן מחוץ לשמורה). בחגים בחניון הלילה הרגיל של מצוקי דרגות יש עומס כבד ולכן בהגעה מאוחרת הייתי חייב למצוא פתרונות. יצאתי להביא את עופר ואת חגית אישתו של גיתאי שמצטרפת אלינו עם שני הזאטוטים המאוד מנוסים שלהם.

כאשר חזרתי חניון הלילה הוקם והמנגלים כבר בשיא. עוד סיבוב קטן לוודא שכולם בסדר, סגירת חשבונות עם איזה 3 עקרבים שחיכו לנו והלילה נפל על המחנה...

היום השלישי: נכנסים לעומק המדבר, ממצוקי דרגות לערד.

היום השלישי החל כאשר התבשרנו שג'ף חייב לחתוך הביתה בשל הודעה מצערת. התארגנו, נפרדנו ויצאנו לדרך שוב בשעה מאוחרת מהמתוכנן... התחלנו ממצוקי דרגות היישר למעבר המדרגה של נחל תקוע, הקבוצה עברה בקלילות והמשכנו הלאה לתצפית מכוור הצופה לעבר מצודת מכוור החשמונאית בדיוק בצדו השני של ים המלח - הצד הירדני.



דרך ראס אל חממה עם התצפית המדברית המרשימה המשכנו ישר אל נחל ערוגות כאשר אנחנו יורדים את המעבר הצפוני ומצליחים להגיע להפסקת הצהריים אשר נמצאת בדיוק בין המעבר הצפוני לדרומי בנקיק נחמד כשעץ עומד במרכזו.
חבר'ה עם שני ג'ימנים בדיוק סיימו ופינו לנו את המקום. לצערי המקום נראה לא טוב - גרפיטי על צלע ההר ובכל מקום אפשרי, כולל כמה בקבוקי זכוכית שבורים וזבל מה שמייד מביא איתו דבורים ושאר המינים... פשוט מבאס לקבל ככה מקום ולדעת שיש מטיילים שמתנהגים ככה בטבע.

לאחר ארוחת הצהריים התחלנו להעלות את הרכבים אחד אחד במעלה הדרומי שבכל שנה שעוברת הוא נעשה קשה יותר עם מדרגות גבוהות יותר והצלבות חריפות יותר. החלטתי שעידן ישחרר את הרכבים אחד אחד תוך כדי בדיקה שכולם רגועים עם חלון פתוח ומשולבים להילוך כוח, אני אעמוד בהמשך במכשול הראשון וכאשר יעברו אותי יעברו לידיים וההכוונה של גיתאי ולבסוף במדרגה הסופית חיכתה להם חגית להכוונה אחרונה.

הרכבים עברו אחד, אחד. מדי פעם רכב שהתקשה חזר אחורה ותיקן. לשמחתנו בסופו של דבר עברנו כולם את המעלה בקלילות יחסית, ללא חילוצים וללא נזקים.




 

המשכנו לכיוון מעבר עוזי שממש גרסו אותו והוא נעשה עביר ונוח בצורה יחסית. מיד אחרי שעברתי וירדתי לכוון, שמה לב פני הצלמת שיש לנו פנצ'ר בגלגל האחורי ימני, תוך כדי תנועה העברתי את גיתאי ועידן קדימה ובשעה שאני העברתי את הרכבים הם כבר ניפחו אוויר וגיתאי מצא שיש סך הכל עיקום בג'אנט ונראה שאם ננפח כל כמה זמן אויר נגיע לחניון הלילה בשלום ונתקן את הג'אנט במקום נוח.

המשכנו בתנועה כשאנחנו מתחילים כבר לאבד את לוח הזמנים, כבר בהפסקת הצהריים ועוד כמה הפסקות מאולצות תוך כדי ואני מבין שהיום ניכנס לתוך החשכה ואיך הולכת האמירה שלנו במסע ''ק''מ שלא נעשה ביום נעשה בחשכה'' וכך היה. ממש בקטע האחרון ביציאה משמורת מדבר יהודה עברנו לנוהל נסיעת לילה עם שיירה קצת צפופה יותר למניעת נתקים ולרוב זה באמת עבד.

הסבר קצר שעם כל הכבוד ללאד-ברים הנהדרים הם בעצם טובים להאיר בחניוני הלילה, כל סייר מתחיל ידע להגיד שהאור שנותן הלד הוא אור לבן אשר משטח את הקרקע ומונע מאתנו לראות בורות ואם אנחנו מנווטים גם מקשה למצוא את עקבות הדרך.
השיירה התקדמה לאט בין המכשולים הרבים והדרך המשובשת, כאשר לפתע נשמעת זעקה בקשר שמנחם ג'יפאי, טייל ותיק ומאוד מנוסה נכנס לשפ''צ חד (שפ''צ = שיפוע צד) או לבור. למרות שהמקרה לא נעים (כפי שתראו בתמונות לפניכם) היה לנו מזל גדול - האחד שמנחם סיים להתרגש מכל שטות ואולי בגילו העיניים קצת בוגדות בו, בעיקר בחושך, אבל הנסיון עושה את שלו והוא רגוע ומודיע שהכל בסדר ותיכף יחלצו אותו. השני שהדיפנדר המושלם של מנחם נתמך בקיר קטן שמנע ממנו להתהפך והשלישי שמנחם היה ממוקם ממש לפני סוגרי השיירה גיתאי ועידן ככה שידעתי שהכל יסתדר אם הצוות שלי שם.
בשל השעה המאוחרת (היה כבר סביבות 20:30) ועוד כ-10 ק''מ כאשר אנו ממהרים לערד לחדש מלאים בסופר כשלשמחתנו פני מצאה סופר שפתוח עד 23:00, אם לא היינו מספיקים זה היה יוצר עיכוב גדול מאוד בבוקר לכן ביקשתי ממי שהיה לפני מנחם אם אני לא טועה צמד הד''ר שלנו פיני ובועז לסגור את השיירה והשארתי את עידן וגיתאי עם מנחם לטפל בבעיה. איזה כייף שיש לך צוות שאתה סומך עליו בעיניים עצומות.





המשכנו לכיוון היציאה והקשר עם עידן וגיתאי הפסיק להיות רציף. הבנתי תוך כדי שמנחם חולץ מהמצב המסוכן בו היה אך יחד עם זאת צצה בעיה חדשה והרכב לא מניע... לשמחתי גיתאי ניכן בהתלהבות/מרץ של ילד בן 16 כשיש בעיות וממשיך לעבוד בשיא המרץ עד שמצא את התקלה וניקז את האוויר ממערכת הדלק וכמו גדול ברגע שהגעתי לצומת של כפר הנוקדים קיבלתי דרך אבי את ההודעה שהכל תקין והם בדרך. ביציאה מהשמורה פגשתי את הפקח המקומי ששאל עם הכל בסדר, סיפרתי בקצרה על מעללינו מה שהוציא ממנו פששששש ושוב כמו הפקח הקודם מנחל צין הציע לי עוד שקיות זבל.

החבר'ה קיבלו בווצאפ הקבוצתי את המיקום של הסופר ומיקום ושעה להיות בה לאחר הקניות והתדלוק. כולנו התאספנו, השעה כבר היתה מאוחרת - סביבות 23:00 ויצאנו לחניון מורג ממש מתחת לעיר כ-25 דקות נסיעה. ההתארגנות במורג היתה זריזה ותוך זמן קצר החבר'ה נפלו מהרגליים אל הלילה כאשר למחרת קיבלו הנחה של חצי שעה בתדריך הנהגים... כי מחר מתחילים יום חדש ומה שהיה אתמול - היה אתמול.




 

היום הרביעי: מערד לחניון הלילה בנחל עומר דרך נחל צין.

היום הרביעי נפתח מוקדם אצלי, למרות שעות שינה מועטות הייתי צריך לקום מוקדם יותר על מנת ליישר את הג'אנט העקום שגורם לבריחת אוויר. וזהו גם שיעור טוב לכם הג'יפאים שבשטח תמיד עדיף ג'אנט ''ברזל'' ישן וטוב מג'אנט מגנזיום מפונפן שאי אפשר ליישר.

סיימתי להתארגן כאשר עידן וגיתאי גם מוכנים כבר והעבודות עם פטיש ה-5 החלו להעיר את המחנה... בסופו של דבר ניצחון שלנו על המתכת 1-0 לנו אבל המשחק עוד לא נגמר...

החברה התארגנו הבוקר במהירות מופתית (נראה שהלקח נלמד) ויצאנו לדרך לתצפית הראשונה שלנו בראש זוהר כאשר לאחר התצפית המרשימה התחלנו נסיעה לאורך ציר הגז היישר דרך הר יהל והר כפון ומשם לכיוון באר אפעה בואך למעלות של הר קומות. מעלות מרשימים אך הקבוצה שלנו כבר מיומנת ועוברת אותם בהכוונה, בזהירות ובקלילות.









דרך בקעת צבאים בצמוד למיצד תמר הגענו לכביש 25 וזרמנו איתו עד לכניסה לכיוון נחל צין. הפסקת צהריים במצפה ציר הפוספטים וממשיכים להיכנס אל הנחל.

הירידה לנחל נעשתה קצת מסוכנת עקב נפילות קרקע בצד הדרך וצריך לרדת בזהירות מרבית. כולנו הגענו אל הנחל עם הנוף המרשים הזה כשאתגרי הדרך מוסיפים לחוויה. הכיוון בנחל הוא די ברור מה שפחות ברור בשל שינויים בזרימת הנחל הוא המיקומים המדויקים של חלק ממעברי המים ובאמת באחד המעברים שלושת הרכבים הראשונים עשו את זה בדרך הקשה ומיד לאחר שאני עברתי, עבר אחרי ליאור כאשר עופר עם הטרנו ממתין לי להכוונה שלא עלתה כל כך יפה ונסתיימה בשקיעה קטנה וכניסה שלי למים ולמשחקים בבוץ. אפילו עם המים המזוהמים אשקר אם לא אגיד לכם שזה כל הכייף. בסופו של דבר שיעור השחייה השתלם כי תוך כדי הליכה בנחל הבנתי היכן יהיה קל יותר להעביר את הרכבים ובצורה בטוחה יותר ללא איזה סלע שימתין לנו בשקט מתחת למים. מבצע צפרדע הוכתר בהצלחה עם הרבה צחוקים. כמובן שגם היה קטע לא רע של נפילה שלי לביצה, כי אפשר לקחת ממני הכל אבל לא את הקלמזיות...









סיימנו בנחל צין, יצאנו אל הכביש מזרחה ולאחר מכן דרומה לכיוון חניון הלילה שלנו בנחל עומר. בצומת חצבה נפרדו מאיתנו אריה, מיכאלה וביתם הקטנה, זה היה היום השלישי שלהם במסע כפי שהם תכננו והצטערנו שהם לא ממשיכים איתנו כי הם באמת משפחה נפלאה.

תחלצו תחלצו אני בינתיים אעשה משהו מועיל...

הפעם נגיע סוף סוף בשעה מוקדמת יותר מה שיאפשר לנו להתחיל את החגיגה ובפעם הראשונה לאכול כולם ביחד בשולחן משותף וגדול כאשר הילדים עוזרים עם הסלט ושאר הסידורים, דיבורים וצחוקים אל תוך הלילה. לאחר שכולם כבר היו באוהלים והצוות בדיבורים אחרונים התחלתי להבין למה לא כדאי באמת להיכנס לנחל כאשר התחילו לשרוף לי הידיים. מיד ביקשתי מעידן שיכין את המקלחת כי אני חייב להתחדש... אחרי מקלחת מדברית טובה היה הרבה יותר כייף ונעים לישון.

היום החמישי: מצופר לחניון לילה אשלים יום של אתגרים ומעלות

בוקר היום החמישי וממש מרגישים את הסוף אבל אסור להרפות המסע נמשך והיום זהו יום המעלות שלנו כאשר בשביל לתפוס מיקום טוב באחד מחניוני הלילה האהובים עלי חייבים להגיע מוקדם...

נוסעים לתדלוק האחרון עד לסיום המסע באילת. ביום שלמחרת כולנו נתדלק ונהיה מוכנים לצאת לכיוון נחל עשוש בואך מעלה עשוש.

הגענו אל המעלה ירדנו מהרכבים ולמדנו את המעלה תוך כדי טיפוס רגלי והסברים ומיד לאחר מכן יוצאים לדרך כשהמטרה היא להצליח לטפס את המעלה ולהשאיר את כל הרכבים שלמים ומוכנים לנסיעה מה שמצוין לנו אבל משום מה מעציב את גיתאי.

עידן תופס את עמדתו בתחתית המעלה מכין את הנהגים אחד אחד, אני תופס את עמדת המכוון במרכז המעלה וגיתאי מכווין בסוף לקראת המדרגה האחרונה שהוקצנה ואם לא מספיק, לפני המדרגה יושב לו סלע שמאיים לפוצץ את הצמיג הראשון שיגיע אליו בצורה לא נכונה. החבר'ה עולים אחד אחד בלי לבייש את הפירמה של נהגי הטרנו, היחידים ללא נעילות ושאר קשקושים עושים את העבודה וחוץ מתקלה קטנה של ניתוק גגון שגלגל את כולנו מצחוק לא נרשמו שום אירועים חריגים וכולם צלחו את המעלה בצורה חלקה ואנו בדרכינו אל המעלות הבאים...









השיירה ממשיכה במדבר כאשר העץ של נחל זעף מחכה לנו עם צילו הנעים להפסקת צהריים. לאחר ההפסקה ממשיכים בתנועה לכיוון רמת ברק והמעלה הראשון הלו-הוא מעלה באבא המאופיין בדרדרת ובהצלבות חזקות אך גם זה לא משאיר רושם על הקבוצה ואנו ממשיכים בדרכינו לטפס להר כיפה.
מתחילים לעלות להר כיפה המעלה ארוך ודרדרתי כאשר יש מעבר אחד צר שבו צריך לשים לב לבור גדול מצד אחד ותיהום מהצד השני. כאשר הגעתי לפסגה הבנתי שכבר יש לנו רכב שזקוק לחילוץ. ירדתי למטה אל הרכב של עופר, תיקון קטן לאחור ועופר עולה כמו גדול. אחריו הגיע יואב ושוב לא מסתדר, יואב נכנס להצלבה חריפה מה שלא השאיר ברירה אלא לקרוא לרביב עם הפג'רו שלו לגרירה קלה לאחור כאשר ליאור כבר מוכן למקרה שנצטרך עם הרוביקון שלו לחלץ לפנים. משיכה קלה ומדויקת של רביב ויואב בחוץ ועם תיקון קטן צולח את המעלה, וכך לאט לאט כולם.

הפעם עמדנו בזמנים במדוייק ויכולנו לצנל את אחד העצים של נחל יחם להפסקת קפה והעשרה. התחיל ראשון ד''ר פיני בהסברים על פציעות אשר יכולות להיגרם לנו בשטח ואיך מתמודדים איתם וכמובן שדוגמנית הבית מיקה עם הנ יסיון העשיר מהחוצה הקודם מדגמנת ומשמשת פצועה למופת.

את השיעור השני נתן גיתאי על כללים לתפעול נכון ושמירה על הרכב, השיעור היה מתומצת וענייני ונראה שהחבר'ה מרוצים ורוצים לדעת יותר.







ביציאה לכיוון כביש 40 נפרדנו מעופר והילדים שכיוונו את המסע לחמישה ימי טיול, לאחר מכן בחניון הלילה נפרדנו גם מצביקי ונורית שזה החוצה השני שלהם איתי כאשר הם מסיימים ביום החמישי בשל הנסיעה הארוכה שלהם הביתה לצפון הרחוק.

הגענו מוקדם, הצלחנו לתפוס את המקומות שרצינו ושוב הכנו סעודת מלכים משותפת ללילה האחרון שלנו ביחד.

היום השישי (והאחרון) מחניון לילה אשלים עד אילת

קמנו מוקדם התארגנו ומייד יצאנו אל הדרך כי הפעם היום האחרון הוא ארוך מהרגיל. בשל קצב ההתקדמות המהיר של הקבוצה החלטתי שנוכל להגיע גם לדיונה הגדולה של נחל כסוי וגם לתצפית היפה ביותר שאני מכיר הלו-היא התצפית מהר ברך מה שמוסיף לנו המון יופי בדרך אבל גם לא מעט ק''מ.

נכנסנו לכיוון מצוקי עדה לכביש הפלמ"ח ומשם למשחקים וצילומים ב''מטוסי המטרה''.









דרך מצוקי ציחור נסענו לכיוון סכיני חיון ומשם נחל גריזי. הפסקה קצרה שנוצלה לעוד העשרה, הפעם שעור צילום בסמרטפון ע''י פני אלימלך הצלמת שלנו. השיעור הכניס הרבה עניין אצל החבר'ה המבוגרים והצעירים כאחד. המשכנו בנחל היפיפה עד לחולות כסוי ולדיונה שלנו שם הקמנו צילייה בהעדר צל מתאים ותקתקנו במהירות ארוחת צהריים. כאן כבר נכנס "אתגר המתכת" השני שלנו כאשר מהנדסים מכל קצוות תבל החליטו להנדס מתכת ייעודית לגלישה בדיונות. מיטב המוחות עבדו על הרעיון, דיסקים נשלפו, פטישים דפקו והצוות המובחר של הילדים יצא לנסות את פאר היצירה שלנו. תיאור הפלא ההנדסי שלנו בשתי מילים? דרעק מית'דרעק! כישלון הנדסי טוטלי ושיוויון בדקה התשעים ביננו לבין המתכות 1-1. נזכרנו שהזמן לא נעצר ויש לנו עוד לא מעט דרך להספיק.

המשכנו בנסיעה הלא פשוטה ומלאת ההדורים עד להר ברך לתצפית המרשימה והעוצמתית הזאת. ירדנו חזרה והתחברנו לכביש 12 אשר הביא אותנו עד לפתחו של נחל שלמה שכל פעם נראה לי יפה יותר כאשר בסיומו נסיים את המסע.

הגענו: סוף המסע

בסוף הנחל, ממש אחרי חוות הגמלים, התקבצנו כולנו כשברקע מפרץ אילת תחתינו ויודענו שעשינו זאת. הצלחנו להגיע כקבוצה, התגברנו על קשיי המסע שעד כמה שזכור לי היה המסע המאתגר ביותר בעבירות, הארוך ביותר מבחינת הק''מ והחם ביותר מבחינת מזג האוויר.

צילום אחרון של כולם, שיחת סיכום קצרה והתחילו הפרידות החמות אחד מהשני וכפי שנראה צמחו כאן כמה חברויות שימשיכו הלאה.

ממש לפני שכולם נוסעים לאחר שתיקן תוך כדי המסע את המוט המייצב (זוכרים שהתנתק ביום השני בבקעה) של הג'ימני של אבי והלן - גיתאי מוריד את אילתור הרצ'טים שהחזיק בכבוד ובאפס תקלות עד סוף המסע ומתקין מחדש את המוט לנסיעה בטוחה...

לסיכום:

אני רוצה להודות לכל המשתתפים במסע הלא פשוט הזה. המסע דרש סובלנות כלפי השותפים שלנו ברכב וכלפי הצוותים ברכבים האחרים, עמידה באתגרים ביום ובלילה תוך כדי טיפול בילדים ותלאות המסע.

תודה כמובן לצוות שלי: פני אלימלך הצלמת, עידן כץ שעושה הכל בשקט, בלי רעש מסביב ותמיד נמצא היכן שצריך אותו וכמובן לגיתאי שתפעל תקלה אחרי תקלה במיומנות רבה ומי שירצה להרחיב את ידיעתו באחת הסדנאות של גיתאי בנושא הרכב מוזמן להיכנס ללינק הבא של סוויץ בראש: הקליקו כאן

אז שלום לכולם, היה תענוג וניפגש בשטח.




















 















































 












































 



















































לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן 
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן 
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן

תגובות

5 תגובות

1

אורח/ת - חגיתאי ... חגית של גיתאי המכונאי

23 באוקטובר 2018 ב 07:21

חוצה ראשון שלנו עם נמרוד שועל הדרכים ובטוח לא אחרון..
חוצה אתגרי מצחיק מגוון אנשים איכותיים מסלולים שווים צוות חזק.. טיול משובח.
התמונות המשובחות מספרות זאת הייטב.
חוויה מעולה שהשאירה טעם של עוד...
תמונו

תודה לכולם בטוחים שנתראה שוב

2

אורח/ת - פני אלימלך

23 באוקטובר 2018 ב 09:43

אני רוצה לשתף אתכם במסע מופלא בארצינו המגוונת בצבעיה ובמראה שערך נמרוד וידר המדריך המושלם דרך הצילומים כאן למעלה. לצלם את השבילים ממבט אחר ולא דרך הכבישים הסלולים חוויה אמיתית. אני רוצה להודותלקבוצה הנהדרת שהשתתפה במסע זה, היה לי כיף גדול להיות חלק ממנה להכיר ולצלם. זו היתה חוויה מופלאה. ושניפגש בדרכים הלא סלולות...
אתם מוזמנים להצטרף לפייסבוק שלי -https://www.facebook.com/fani.photos/?ref=bookmarks
מחכה לכם שם לעוד תמונות ...

3

אורח/ת - צביקה כהן

23 באוקטובר 2018 ב 11:00

המסע היפה ביותר בארץ
שאפו לנמרוד האלוף

4

kobi Betsalel

23 באוקטובר 2018 ב 11:06

נמרוד מדריך אלוף..
מסע מופלא שחובה על כל חובב נהיגת שטח לצאת אליו לפחות פעם אחת

5

אורח/ת - מנחם צנציפר

23 באוקטובר 2018 ב 15:36

אין ספק שהיה מסע מדהים, מדריך יוצא מן הכלל, צוות שאין כמוהו - חברים נהדרים, צלמת מקצועית מאוד - גדולה מהחיים.
הכתיבה והתמונות החזירו את כל החוויות.