טיול סובארו דרייב ביערות מנשה וחורשן, ממגידו לבת שלמה 5/1/19

ביום שבת, 5/1/19 התקבצו ובאו מכל רחבי הארץ 9 בעלי סובארו xv ופורסטר.
לאחר מספר ימי גשם חזקים, היתה שבת יפהפיה לטיול וטוב שיצאנו ולא נשארנו בבית.
נפגשנו בתחנת הדלק של מגידו, לאחר הכרות קצרה, הסבר על המסלול ודגשים מקצועיים לנהיגה לקראת מה שמצפה לנו היום יצאנו לדרך.

בתחנה הראשונה נעצרנו ממש מתחת לקיבוץ מגידו בנחל קיני, נחל זה הינו אחד הנחלים היפים בשולי רמת מנשה. בקטע קצר שאורכו מספר מאות מטרים בלבד, נובעים בנחל מספר מעיינות ולצידם צמחיית נחל עשירה - עצי ערבה, שיחי פטל קדוש וקנה מצוי, עצי בוסתן (בעיקר תאנה ותות), שרידי טחנות קמח, ומסביב יערות ברושים ואקליפטוסים.
לאחר שירדנו מהרכבים, ראינו את הנביעות, הצימחיה והמים המשכנו במסלול.

נקודת העצירה הבאה היתה ליד גבעת יאשיהו, גבעה בזלתית שהנה חלק מהרי הגעש הקטנים שהיו פעילים בעבר באזור. שמה בערבית "תל אל קאסמר" – התל השחור, ואכן גוון זה מגיע מהלבה הבונה אותה.

משם המשכנו בשביליו היפהפיים של יער מנשה, שבילים נעימים לנסיעה ולעיתים מאתגרים, בין עצי האורן הגדולים והסבוכים, מידי פעם היו לנו מעברים מעניינים, תעלות ומדרגות סלע אשר כלל הרכבים עברו בקלילות.

את ארוחת הבוקר אכלנו בגבעת קאת. על גבעה זו הקימו את אנדרטת הקיבוצים, לזכר חברי הקיבוצים שנפלו במערכות ישראל.

מקום זה נבחר למיקום האנדרטה ממספר סיבות - גבעה נישאה ביער משמר העמק. והיותו צופה על עמק יזרעאל, ערש ההתיישבות, וקרבתו לג'וערה ולמערת הפלמ"ח בקיבוץ משמר העמק, דבר המאפשר ליצור את המשולש הווירטואלי של מורשת ההגנה. באתר חקוקים שמות הנופלים מהחלל הראשון משה ברסקי חבר קיבוץ דגניה א' עד ימינו, סה"כ 3050 שמות.

אחרי ששבענו ושמענו סקירה על המקום ועל עמק יזרעאל שנמצא ממש מתחתינו, המשכנו לגבעה 400.
קצת על רמת מנשה - אזור רמת מנשה מפריד בין המורדות הדרומיים של הכרמל לבין רכס אום אל פאחם. הכרמל כולו הוא שלוחת הרים צפונית מערבית של רכס השומרון שבו מבחינים בשלושה אזורים: אזור רכס אמיר בדרום מזרח הכרמל (שמתחיל בעמק דותן שבשומרון), שגובהו המירבי 527 מטר מעל פני הים (הר אלכסנדר), רמת מנשה המהווה למעשה קער – אזור נמוך ,ומה שאנחנו בדרך כלל קוראים רכס הכרמל הנמצא בצד הצפון מערבי של רמת מנשה המשתרע בין יוקנעם במזרח, מישור החוף במערב וחוטם הכרמל (סמוך לישוב בית חנניה) בדרום. גם אזור זה גבוה לעומת רמת מנשה כשגובהה המרבי נמצא ברום הכרמל (סמוך לעוספייה) – 546 מטר מעל פני הים. ברמת מנשה המהווה את השטח הנמוך שיא הגובה הוא 400 מטר והגובה הממוצע הוא כ 300 מטר. למעשה, רמת מנשה היא חלק מקער ענק מאזור קיסריה במערב עד גבעות אלונים -שפרעם בצפון מזרח.

עמדנו על גבעה 400 – הגבוהה ביותר ועשינו תצפית של 360 מעלות על כלל הישובים והנופים באזור... מקום מושלם להפסקת קפה ותפיסת שלווה.

המשכנו לטייל, פגשנו בדרך את הקבוצה השניה של סובארו שהגיעו מולנו במסלול ואחרי ברכות שלום חמות עצרנו בעין כפר – מעין קטן בתוך מבנה אשר מלא מים צלולים ובימי הקייץ מהווה אטרקציה מצויינת לשטיפת החום והאבר מהטיול.

משם המשכנו על קו הרכס עם נופים יפים והמון ירוק טרי בעינים, צפינו על גבעת הרקפות מהצד השני של נחל ספלול, עלינו על הכביש ולאחר נסיעה קצרה קצת לפני קיבוץ דליה נכנסו שוב לשטח, לכיוון מערב להר חורשן.

לאחר שחצינו את כביש 6 במנהרה מתחתיו עלינו בדרך טרשית ונחמדה לגבעה נ.ג. 186 – גבעת הגברים, מקום מצויין לארוחת הצהרים וקפה. ראינו את הצד הצפוני והמפחיד של הגבעה ושתינו קפה טעים.

ירדנו חזרה את העליה הטרשית , עליה שמאתגרת רכבי שטח – אך פחות את הסובארו שלנו, הקפנו את נ.ג. 186 מצפון, חלפנו על פני הברוש בעל הנפח הגדול בארץ, ונסענו לאורכו של נחל דליה - נַחַל דָּלִיָּה הוא נחל איתן שזרימתו מתחילה בסמוך לקיבוץ דליה. זהו אחד הנחלים הראשיים המנקזים את מי אזור רמות מנשה לכיוון מערב אל הים התיכון. הנחל נמצא דרומית לנחל מהר"ל וצפונית לנחל תנינים.

כאשר חצינו אותו בגשר אירי, כל אחד מהשיירה עצר ושטף את הבוץ מהאוטו וניצל את ההזדמנות לעשות קצת פוזות של השפרצת מים למצלמה...

המשכנו בשבילים והגענו לבת שלמה.

שם עשינו סיכום קצר, אספתי חזרה את מכשירי הקשר ונפרדנו לשלום.

תודה לכל המשתתפים, היה כייף גדול ואשמח לראותכם בטיולים הבאים של המועדון ושל אתר השטח הישראלי.

ניפגש בשטח.... עדי.

לצפייה בסיכום של הקבוצה של קובי בצלאל - הקליקו כאן

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן