אמנם כותר הטיול ציין "בעקבות שטפונות" אבל גשם סוחף באזור באר שבע בואכה שדה בוקר, איים על המונח "בעקבות"... עם טפטוף קל שהלך וחזר כמעט לכל אורך הטיול.
סיכום של הטיול החודשי של מועדון סוזוקי - בחסות "מכשירי תנועה", היבואן של סוזוקי לישראל
טיול בנחלי הדרום יכול להיות מעט "טריקי" בחודשי החורף, ואין כמו הטיול האחרון לייצג את בעייתיות זו. סיפור הטיול, לפחות עבורי, התחיל יומיים שלושה לפני שבת, כשנשאלתי אם אני יכול להחליף את אופיר אביב בהובלת הטיול. מי שלא מכיר את הפרסונה, נגיד כי מדובר באחד מהמדריכים הידענים והמנוסים ביותר בכל הקשור לדרום הארץ (בכל זאת באר שבעי), נקודה שניה שרק העצימה את העניין הייתה תחזית חורפית פלוס פלוס לתאריך היעד. לאחר התלבטות קצרה החלטתי שעל מסלול יפה שכזה ועוד בחודשי החורף הפורחים אסור לוותר, וההחלפה בוצעה. מעט אחרי כן הבנתי כי אורך המסלול הוא קרוב ל-100 ק"מ בשטח, בשעון חורף שמחשיך מוקדם, והקבוצה תמנה 12 כלי שטח של סוזוקי, ג'ימני וגראנד ויטארה. תוסיפו לזה גשם סוחף בבוקר הטיול עד לקו שדה בוקר לערך, ותקבלו אחד מדריך מעט טרוד. אני.
שיחת טלפון עם מנהל אתר השטח שדיווח כי חמ"ל גשמים וירטואלי הוקם לטובת טיול זה ועוד שני טיולים דרומיים שהוציאו מדריכי האתר בשבת זו, הרגיעה במעט, אבל עדיין צריך לדאוג בדקדקנות לשלום המטיילים. אמירה נוספת חשובה הייתה כי מטיילי מועדון סוזוקי הם פייטרים רצינים כך שאין מה לדאוג, וכך אכן היה.
נקודת המפגש נקבעה לכניסה לגן הפסלים בשמונה ומחצה, ועוד לפני השעה הנקובה התייצבו מרבית חברי הקבוצה. תדריך בוקר זריז בו פרטנו את מסלול הטיול בפני חברי הקבוצה:
כניסה לשטח במפגש נחל פארן כביש 40, נסיעה קצרה וטיול רגלי קצרצר בנחל עדה, המשך נסיעה בשמורת הנחלים הגדולים ושטחי האש הענקיים של חיל האוויר והתעשיות הצבאיות, הגעה לקניון לבן (שכולם קיוו כי יהיה מלא), המשך לגב צניפים, ויציאה בסמוך לעובדה, לא רחוק מאילת. עניין פעוט כאמור של כ-100 ק"מ...
כאן כבר עברתי למוד של מפקד טירונים, התנצלתי בתחילה, אבל הסברתי כי טיול שכזה מחייב לו"ז מדוייק ביותר, ואכן כך היה. רשמו לפניכם - מטיילי מועדון סוזוקי אכן פייטרים רצינים.
נסיעה קצרצרה של מעט פחות מ-50 ק"מ דרומה ממצפה רמון על כביש 40, ונכנסנו לשטח באזור מצפה רמון. נסיעה של דקות ספורות והגענו לשכיית חמדה אמתית, קניון עדה. מרחק של דקה הליכה ואנחנו בתוך קניון עמוק וצר, כמה צר? בנקודה אחת ממש צריך ללכת הצידה ומעט להתפטל כדי להצליח ולעבור. הלו"ז הצפוף הכריע כי הטיול הרגלי לא יארך יותר ממחצית השעה, אז חזרנו במהירה לכלי הרכב והמשכנו בנסיעה.
מטרות הענק של חיל האוויר בנוף הרחב נותנות תמיד תחושה אחרת, תוסיפו עננות וטפטוף קל, ותקבלו אווירה מאוד שונה מטיולים אחרים באותו האזור. עם הפנייה לכיוון קניון לבן התחלנו לחצות כמה ערוצי נחלים כך שאופי השבילים השתנה, והתחלנו גם להנות מפריחה חורפית יפה בגווני ירוק צהוב וסגול. קניון לבן שלא היה מלא - ידענו על כך מראש ועדיין היה מעט מאכזב - היה מקום הפסקת הצהריים. זאת אומרת לחברי הקבוצה, אני חיפשתי נקודה עם קליטה סלולרית כדי לוודא בפעם המי יודע כמה ביום, כי כלום לא השתנה ואין חחש כלשהו משטפונות. בטיחות מעל הכל.
גב צניפים החליט להאיר את פניו מעט יותר והיה מוכן לקבל כמה טובלים אמיצים, רק שכאלו לא נמצאו. בכל זאת שילוב של טמפרטורה נמוכה, רוחות וטפטוף טורדני ניצחו גם את האמיצים שבמטיילי מועדון סוזוקי. אפשר להבין לליבם, ולרווחת עצמם.
שעה לאחר מכן ב-16:07, אבל רק בערך... יצאנו אל הכביש הסלול והתחלנו בנסיעה לא ארוכה של כשלוש שעות, גשומות למדי, בדרך חזרה למרכז הארץ. פייטרים כבר אמרנו.
נתראה בטיולים הבאים, ואל חשש, אדבר עם אופיר לפני, אולי הוא יתרצה וקצת ירגיע...
לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
תגובות