שטח 4X4 > יומני מסע בארץ > טיול ארוכים בארץ

יומן מסע חוצה ישראל - אוגוסט 2020

ביום חם בחודש אוגוסט נפגשנו 14 כלי רכב שונים בחורשת טל שבצפון הארץ. הצוות הפעם הוא אותו הצוות שהיה אמור להוביל את איתי את מסע חוצה ישראל שתוכנן לחודש אפריל 2020, אך נדחה בגלל הסגר של הקורונה.
שלי ואודי טימר בלנדרובר (כנראה בפעם האחרונה ברכב הזה) ואיתי גל שאטר - חבר מהמושב ועבודה ביחד דבר שלא זר לנו, צוות יותר טוב מזה באמת לא יכולתי לבקש.
יחד חצינו כולנו את ישראל מדן ועד אילת

בשעה 07:30 בבוקר נפגשנו כולם, השיירה מורכבת ממגוון כלי רכב כאשר הסוזוקי שולט בנוף, ואם להיות מדוייק יותר - הג'מני. השיירה שמורכבת מרכבים קשוחים ובינהם לנד קרוזר ופג'רו, גראנד ויטארה ואפילו שני רקסטונים חדישים.
לפני שפיזרנו את התדריך הכרזתי ''יאללה בעוד חמישה ימים כולנו ביחד באילת'' (חוץ מאורית הצלמת שהגיע לביקור עם ביתה רק ליומיים).

היום הראשון למסע:

כבר בשעת ההתייצבות של הקבוצה ובתדריך הבוקר הקבוצה הראתה שלמרות שיש לא מעט ילדים כולם עומדים בזמנים ומאוד ממושמעים, מה שעוזר לנו תמיד במסעות מסוג זה, בעיקר כאשר עלולים להיות בלת''מים.

יצאנו מחורשת טל לכיוון ציר הפטרולים, הציר נע מצפון לדרום בצידו המזרחי של עמק החולה עד לישוב גונן. משם המשכנו דרך שדות החקלאים לכיוון הירדן, אך כאשר היינו צריכים לעבור לצידו השני מצאנו שתי חסימות ולכן חישבתי מסלול מחדש ויצאנו ממש בצידו השני של העמק ליד המועצה האזורית מבואות חרמון ומשם על הכביש עד לכניסה לירדן ההררי.

159878801315715987880144511598788016880159878801926315987880211781598788022348

לאחר שכשוך קל במים חצינו את הגשר ועלינו חזרה כאשר פנינו לעין א''יה. כאשר התקרבנו לנקודה שמתי לב שיש תנועה ערה של רכבים ולאחר בירור קצר הבנתי שלא כדאי להתקרב. משם המשכנו לציר המשגע ממש על הגדר המזרחית כאשר נחל הירמוך תחתינו ואנו עוברים ממש מעל נחל מיצר היבש. המשכנו למבוא חמה ולנוף המשגע של הכנרת. עצרנו בעין עקוב להתרעננות, ארוחה וטבילה קלה במים הקרירים.

159878806324915987880649121598788066108

משם המשכנו דרך הירידה לעין שריר ועד ליציאה לכביש סובב כנרת, משם המשכנו דרומה לתדלוק ולרחצה בעין סוכות שתמיד עושה את העבודה.

מעין סוכות יצאנו לכיוון חניון הלילה שלנו במוצב הישן בגבעונית, כמובן שקיבלנו אישור מוקדם לעניין, תודה למח''ט הבקעה בצלאל שנייד ולתותחית שלנו הדס גוזלן - קב"טית הבקעה.

חניון הלילה שלנו בגבעונית

15987882268331598788228163159878822936415987882306831598788232080159878823345315987882373441598788238174

היום השני למסע:

כבכל יום בחוצה מתחילים בתדריך נהגים בשעה 07:30. כאשר הכל כבר מקופל והפלא ופלא ב-07:30 בדיוק כולם מוכנים (למעט סגירות קטנות) זה דבר מדהים כשלעצמו ביום הראשון.
התחלנו בתנועה מערבה לעבר הישוב חמדת ולכיוון מטעי הכרמים של מושב בקעות ואם כבר אנחנו בכרמים של המושב שלי אז אפשר לנצל את המסע לביקור קצר בכרם שלי. בירידה דרך בתי הבוץ עלינו לכיוון מכורה ודרך מעלה חגור לכיוון אנדרטת הבקעה. מעלה חגור מאופיין עכשיו בדרדרת לא פשוטה, לאחר חילוץ או שניים התגברנו על המעלה והמשכנו לכיוון ציר גרינברג ואנדרטת הבקעה.

159878836658115987883678871598788369325

תדלוק קצר של כולם במפגש הבקעה ויצאנו לרחוץ בעוג'ה, היה לא פשוט להוציא את כולם לדרך מהמים הצוננים. המשכנו למצוקי דרגות ונכנסנו לשטח. את מעבר נחל תקוע עברו החבר'ה בקלילות ונראה שהקצב בשיירה השתפר מאוד, נוהל השיירה נשמר באדיקות וכל אחד עשה ככל יכולתו בכדי לשמור על קצב השיירה. הגענו בזריזות מפתיעה לתצפית המהממת בחלק הדרומי של ראש חצצון והמשכנו הלאה אל תוך המדבר לעבר רוג'ום א-נקה ומשם לכיוון חניון הלילה שלנו בהר חולד. החבר'ה כבר התחילו להכיר טוב יותר האחד את השני, ההתארגנות היתה מהירה מאוד ביחס ליום הראשון. כולם אוכלים טוב ותוך זמן קצר נפלנו לשינה עמוקה.

159878856493515987885667261598788567886159878856990915987885713111598788572453159878857380215987885748211598788576369

159879394232315987939452611598793947786159879395186915987939550261598793956959

היום השלישי למסע:

התחלנו את המסלול שלנו כשאנחנו עוברים דרך נחל קרש והקירות הלבנים והיפים שלו לכיוון ערד. דרך בקעת קנאים התחלנו לטפס מעלה לערד בשביל לעשות קצת קניות, תדלוק ואנחנו שוב בדרכים. יצאנו דרומה על ציר הגז והמשכנו להר קינה, הר יהל והר כפיון. באזור באר אפעה חצינו את הכביש והמשכנו לכיוון הר קומות.
כאשר רציתי לבדוק מי מכלי הרכב רוצה לעשות את המעלות ומי רוצה לעבור דרך המעקפים הסתבר שיש לי בעיה קלה בג'יפ ובשביל לא לתקוע את המסע ביקשתי מאודי שימשיך עם השיירה עד שאני מברר למה ה-4X4 שלי לא משתלב. החבר'ה המשיכו במעקפים והתקדמו כאשר אני וגל מאחור מאתרים את התקלה ועוברים לגיר ידני בהחלט. "השטנגה" שאחראית להעביר את התנועה מידית ההילוכים לתיבת העברה יצאה ונקרעה כנראה מריבוי ההדורים שעברנו בדרך, מה שאומר שעד סוף המסע אוכל לשלב ל-4X4 רק בדרך ישירה עם היד מתחת לרכב היישר לתיבת העברה. לא משהו שיפריע לנו להתקדם...
הדבקנו את החבר'ה כשהם כבר פתחו את הצילייה והתחילו את ארוחת הצהריים, קצת לפני המסוע בבקעת צבאים. המשכנו לכיוון הכביש וירדנו עד למעיין האהבה, שנקרא גם עין פלוטית כפי שאילן דאג לציין. שכשוך קל במים וממשיכים הלאה לכיוון נחל אמציה המרשים ומשם לנחל אביה המרשים. לאחר תדלוק בחצבה והודות לרעיון מצויין של אודי נכנסנו לחניון לילה נסתר בנחל נקרות כשרוחות ערות מלוות אותנו עד רדת החשיכה. מה שלגמרי עדיף מאשר אוויר עומד בחודש אוגוסט...

159879051139115987905152671598790516595159879052205115987905187601598790523816

היום הרביעי למסע:

התחלנו את היום בהורדת אויר משמעותית לפני המשך הנסיעה לעומק נחל נקרות שקשוח מאוד בעונה זאת. בקיץ זה ממש כמו לנסוע בדיונות - ללא הורדת אוויר יהיו לנו הרבה שקיעות (כפי שקרה לקבוצה שלי בחוצה הקודם לפני שלושה שבועות). לאחר כשעה קלה של נסיעה עצרנו לקפה של בוקר ושוב יצאנו לדרך. מיד לאחר כ-300 מטר אני מקבל דיווח מהג'ימני של אלעד שיש רעש מוזר בגיר ברגע שמשלבים להילוך כוח. ידעתי שזה יכול להיות משהו שיתקע אותנו לעוד הרבה זמן, אך מצד שני גם יכול להיות שזו רק איזו שטות ולכן העברתי את אודי קדימה להמשיך למשוך את השיירה שלנו, וגל ואנוכי שוב מוצאים את עצמינו נשארים מאחר. קבענו שניפגש בתצפית הר כיפה (ההפסקה הבאה שלנו). אנחנו נתעדכן תוך כדי כאשר לקחנו את האופציה גם שניתקע ונצטרך להגיע רק לחניון הלילה.
אבל כשיש לי את אודי איתי באמת שאין הרבה דאגות.
השיירה חלפה על פנינו וגל ואנוכי נכנסנו לעבודה. דבר ראשון יצרנו ''בור'' כמו במכוני הרישוי והעלנו את הג'מני על שתי אבנים כאשר אנחנו מבטחים את הרכב מהצד השני. ככה היה לנו מספיק מרווח עבודה וגם מרחק מחום הגיר והאגזוז. לאחר מבט די מהיר והורדת המיגון הקל של הג'ימני זיהיתי שתושבת הגיר פשוט נקרעה באמצע בין שני הברגים. לאחר התייעצות עם גל החלטנו להשתמש בחוט הברזל של אלעד לתיקון התקלה ולראות אם יחזיק. האמת שהסידור היה מהיר ויצאנו מהנחל תוך כדי עצירות לבדיקה ווידוא ששום דבר לא זז. המשכנו לתצפית של הר כיפה, החבר'ה בדיוק סיימו לסדר לעצמם צל להפסקת הצהריים ולאחר מנוחה קצרה גל ואנוכי החזרנו את המיגון כשנראה שבאמת הכל בסדר.

1598790693146159879069522015987906970261598790701685

מהר כיפה ירדנו לחניון הלילה אשלים להתארגנות כמו מילוי מים וזריקת הזבל שלקחנו איתנו כברת דרך עד לפחים התמונים בכניסה לחניון הלילה אשלים.

בדיוק לפני שרציתי להתחיל נסיעה למצוקי עדה, עופר אוגש (הביג בוס שלנו) טילפן והודיע שהתבטל לנו אישור הכניסה לשטחי האש בשל תרגיל של חיל האויר, מה שאומר שמשנים תוכניות. לאחר התייעצות קלה עם עופר החלטנו על תוכנית חילופית ויצאנו לדרך.

המשכנו על נחל פראן, משם לנחל ברק ולתחנת הדלק צוקים שנתנה לנו אפשרות לתדלוק נוסף ומשם המשכנו עד הכניסה לשטח בשמורת נחל כסוי והדיונות היפייפיות שבה.

כמובן שהילדים רצו מיד לדיונה והחלו בטיפוסים והוצאת אנרגיה בכיף גדול. שם גם הקמנו את חניון הלילה שלנו, כאשר היום זה הלילה האחרון וכולנו אוכלים ביחד בהנאה רבה.

לאחר ארוחה טובה והרבה שתיה ודיבורים ירד הלילה על המחנה והחבר'ה נרדמו... לי נשאר רק לתכנן את יום המחר שלנו מחדש, כי הרי אני מתחיל מנקודת מוצא שונה לגמרי...

159879236028415987923619691598792364032159879236551715987923680261598792370361

היום החמישי למסע:

כבר בלילה נסגרתי על המסלול החדש שלנו, עדכנתי את אודי וכולנו יצאנו לדרך. העצירה הראשונה שלנו היתה מאוד קרובה ליציאה מחניון הלילה שלנו ''מקדש הנמרים''. כאשר בקשר ממש כקילומטר אחד לפני העצירה אני מקבל עוד דיווח משי שגם הג'מני שלו התחיל עם רעשים מכיוון הגיר... לפי התיאור חשדתי שאנחנו שוב בעיניי תושבת. העברתי שוב את השרביט לאודי שהסביר על המקדש, על התקופה ומה הוא מסמל. בזמן הזה אני וגל שוב מפרקים מיגון ומגלים שהתקלה היא אותה התקלה ובמזל נשאר לאלעד עוד חוט ברזל, אז תוך 10 דקות כבר התגברנו על התקלה והמיגון עלה מחדש על הג'מני של שי והמשכנו בדרך.

159879243218615987924341541598792438918

נכנסנו לשמורת צוקי שיירות בנסיעה דרך נחל מתק שהדהים אותנו באבני הקוורץ שבו. האבנים נמצאות במצב שממש אפשר לראות את התהליך מתחילת ההתגבשות ועד לסיום. החבר'ה עברו בקלילות את מעבר מתק ומשם המשכנו לתצפית האהובה עלי של הר ברך. לאחר הירידה והנסיעה המטלטלת מההר לכיוון הכבישכ שפנצ'ר בג'מני של אלעד עיקב אותנו מעט אך ההחלפה היתה מהירה משכנו דרומה לעוד תצפית מרשימה בהר יואש ששם כבר אפשר לראות אל תוך עומק מצרים ומדבר סיני ויש האומרים שבימים עם ראות טובה אפשר לראות את הרי סעודיה (לנו לא היתה ראות כזאת)...

159879255756315987925599611598792561592

אפשר היה להרגיש כבר את הסיום כאשר נכנסנו לנחל שלמה היפיפה.החבר'ה העמידו את הרכבים בנקודת הסיום שלנו הצופה למפרץ אילת ועד עקבה. כמה תמונות, סיכום קצר, חלוקת תעודות לילדים שעברו את החוצה בצורה מדהימה והחבר'ה בדרך הביתה או למלונות...

אני רוצה להודות לכל מי שהיה חלק בקבוצת האנשים האיכותית הזאת, נהינתי מכל אחד ואחת מכם, תודה לכל מי ששיתף את התמונות.
כמו כן חשוב לי להודות לאודי ושלי טימר שיוצאים איתי בקביעות כחלק מהצוות שלי בחוצה ישראל שבדרך כלל נערך בפסח. והמון המון תודה לגל שאטר שליווה אותי במסע כמו בימים הטובים שלנו במושב וגם היה אחראי על החלק הארי מאמצע היום השני של התמונות ביומן המסע.

נתראה בדרכים משובשות...

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן

תגובות

2 תגובות

1

אורח/ת - צביקה משה

04 בספטמבר ב 22:06

מסע מדהים ,חוויה.
אנשים נפלאים.
נרשמנו לחוצה של מרץ. מחכים ומצפים.

2

אורח/ת - סיגל וחגי שמע (והג׳ימני)

04 בספטמבר ב 22:41

הרישום לחוצה היה מלווה במעט חששות, בכל זאת אין לנו הרבה ניסיון בנהיגת שטח ולצאת ככה למסע של חמישה ימים הרגיש אולי קצת גדול עלינו.
במפגש הכנה והיכרות בזום החששות התחילו לפוג ונעלמו לגמרי במפגש הבוקר עם הצוות הנפלא.
המסע עבורנו היה חוויתי ביותר, שילוב של נופים מדהימים, דרך מאתגרת בחלקה וקבוצה איכותית.
אנחנו רוצים שוב להודות לנמרוד על הובלת המסע, בבחירת הדרך המדהימה, בכל שלב הרגשנו שאנחנו בידיים בטוחות. תודה גם לאודי שתרם בידע, בשקט הנפשי ובסיוע בכל הנדרש.
עברנו חוויה מדהימה אותה לא נשכח זמן רב.