שטח 4X4 > יומני מסע בארץ > טיולים ומסעות בארץ

סיכום טיול בנחלי הר הנגב - 24/10/20

בשבת חמימה יצאנו למסע בנחלי הר הנגב שבתוך המשולש החקלאי של הנבטים - חוויה של נסיעה במכונת זמן
צילמו: אלמוג גרוסמן, ארווין שוהרט, עמיר סנדר ואמיר נחומי

על האזור

פיתוח החקלאות המדברית שייך לשלבים המאוחרים בתולדות הנבטים.
בסוף המאה הראשונה לספירה, עת החריבו הרומאים את כל תשתית קיומם של הנבטים כנוודים, כמובילי השיירות בדרכי המדבר, כסוחרים נועזים שקראו תגר על מדבריות שחונים ולוהטים עת שהובילו את בתבלינים והבשמים ממקום גידולם במזרח לעבר נמלי הים התיכון.
משנושלו הנבטים בכוח הזרוע ממקור פרנסתם ודרך חייהם, נאלצו לעבור שינוי דרמטי באורח חייהם ואופי החברה עת הפכו חקלאים יושבי קבע ומגדלי סוסים.
בתחילה, החלו בגידול שעורה ומספוא לסוסי המירוץ שגידלו (בעיקר בממשית) ובהמשך עת שיכללו את שיטות איסוף המים, הורחב מגוון הגידולים החקלאיים, והגיעו להשגים חסרי תקדים כיכולת ייחודית בכל מהלך ההסטוריה, עת הצליחו לגדל במדבר, שבו כמות המשקעים השנתית בקושי 100 מ"מ, גידולי שדה ומטעים, הקיימים אך ורק בארצות הנושבות שבהן יורדים כ-300 מ"מ גשם בשנה.
השיטות בהן נקטו הנבטים להשקות את חלקות הגידולים שלהם, מקפלות את התובנה שאליה הגיעו הנבטים לפיה חלקת קרקע שעליה יורדים משקעים באופן ישיר (מהשמיים), בכמות 100 מ"מ גשם בשנה, "תקבל" אקויולנט השקייה של 300 מ"מ גשם אם יובלו אליה מי הגשמים הישירים מחלקות בשטח שהוא פי 35 בגודלו. דרישה מבצעית זו הובילה אותם לפתרון של הצבת חלקות הגידול שלהם במקומות הנמוכים ביותר - קרי אפיקי הנחלים, ואילו את החלקות "האוספות" את מי הגשמים (ה"משפכים" הגדולים), הציבו על מדרונות ההרים והגאיות שבדפנות הנחל. באפיק עצמו יצרו סכרים קטנים שמנעו את זרימת המים עד מוצא הנחל, אלא הותירו את המים והסחף של האדמה שהביאו מהמורדות באזור החלקה ("טרסות" בשמן העממי). מי ההשקיה הובלו מן המדרונות לחלקות שבאפיק הנחל באמצעות תעלות קטנות וסכרים אורכיים.
עובדה מדהימה היא שנחלים "שעברו את עיצוב הקרקע" הנבטי לפני יותר מ 2,000 שנה, עדיין ירוקים עם צמחיה עבותה אפיךו בסוף הקיץ. לעומת זאת נחלים באותו האזור שלא "זכו" לטיפול הנבטי הם צחיחים ויבשים ורק נשטפים מדי פעם בשטפונות המתרחשים בהרי הנגב מידי חורף בחורפו.

הנחלים עם תשתית נבטית - ירוקים גם בסוף הקיץ

מסלול הטיול ב"משולש החקלאי הנבטי"

ההיאחזות הקדומה של הנבטים בנגב החלה בשלוש נקודות שהיוו קודקודים למשולש שבסיסו משתרע מהעיר הנבטית עבדת במזרח, אל היישוב הנבטי ניצנה במערב, וקודקודו בחלוצה, העיר הנבטית הצפונית ביותר שגבלה בארץ הנושבת "אויקומנה" בפי הסופרים היוונים, שגבולה הדרומי הוא נחל הבשור.
בתא שטח זה מספר מסלולי נסיעה, חלקם חוצים רכסים עם מעלות קשים וחלקם מתנהלים לאורך הנחלים ותוואי הנסיעה בהם נוח למדי. אנו בחרנו לטייל בניחותא לאורך הנחלים. נקודת המוצא שלנו היתה אורחן שליד הגן הלאומי עבדת. שם ערכנו את המפגש והתדרוך ויצאנו מיד לעבר נחל עבדת המנקז את רמת מטרד מצפון ורמת נפחא מדרומו אל בקעת צין שמעט צפונית לעבדת. הדרך הובילה מיד אל אתרים נבטיים קדומים, ביניהם בורות מים (בורות רומילה). ששימשו את השיירות הנבטיות מובילות הבשמים והתבלינים בדרכם מתחנת הדרכים עבדת (טרם הפכה לעיר), בדרכם לעבר נמל עזה לחוף הים התיכון.

נקודת המוצא והתדריך למרגלות העיר הנבטית עבדת

נקודת המוצא והתדריך למרגלות העיר הנבטית עבדת

נכנסים לנחל עבדת כאשר באופק שרידי העיר הנבטית עבדת

נכנסים לנחל עבדת כאשר באופק שרידי העיר הנבטית עבדת

קטע ראשון נחל עבדת

רבים מן החוקרים סבורים ש"דרך הבשמים" המפורסמת אשר בתחומי מדינת ישראל עוברת מגבול הערבה מול וואדי נמלא שבהרי אדום אל תחנת הדרכים הראשונה בדרך - מואה. משם דרך נחל קצרה למצד קצרה ומשם לנחל נקרות למצד נקרות ולתוך מכתש רמון אל מצד מחמל ומשם למצד שהיה על הגבעה שעליה היום שרידי העיר עבדת.
החוקרים סבורים שמעבדת הובילה דרך הבשמים דרך נחל עבדת, נחל לענה ונחל ניצנה עד חוף הים התיכון. מכך שלאחר החרבת כל התשתיש של דרך השיירות ע"י הרומאים, האזור הפך חקלאי, קשה לאתר כיום מצדים לאורך הקטע עבדת - ניצנה. כך או כך אנו בחרנו לחצות את האזור החקלאי בנחלים עבדת, נחל יתר (המקביל לנחל לענה) ונחל ניצנה - לב ליבו של האזור החקלאי הנבטי של שנת 110 לספירה. נחל עובדה מטפס בשיפוע מתון מאוד לקו פרשת המים של רכס הר הנגב ובו מספר "מכשולים" לרכבי שטח שלהם זווית גישה, מרווח גחון, וזווית נטישה נמוכים. מכשולים שנוצרים מחציית ערוצים עמוקים. הפעם לא נקטנו בגישה "הפרימיטיבית" של אבני נחל אלא מתקן מתכת בצורה של גישרון (ראה תמונה).

זווית גישה נמוכה - בעיה לחניך

זווית גישה נמוכה - בעיה לחניך

הפתרון - גישרונים

הפתרון - גישרונים

מכשול בנחל עבדת

עוד מכשול (מעלה קטן) בנחל עבדת

לאחר התגברות על המכשולים ארוחת בוקר מהנה בצל המצוק

בקרבת הנחל, על צלע הר, חצבו הקדמונים הנבטיים קבוצה נוספת של בורות מים שלמורת רוחם של מטיילנו כבר היו יבשים, אך צלע ההר סיפקה צל לפרוס מחצלות לארוחת בוקר.
תמונות יספרו את הסיפור הרבה יותר טוב ממילים

ארוחת בוקר בצל המצוק במרווחי קורונה

ארוחת בוקר בצל המצוק במרווחי קורונה

ליד בורות המים הנבטיים (יבשים לצערנו)

ליד בורות המים הנבטיים (יבשים לצערנו)

קטע שני קו פרשת המים והירידה לנחל יתר

המשך הטיפוס המתון בנחל עבדת, הוביל אותנו בינות לשרידי הסכרים ותעלות המים הנבטיות עד שהגענו אל קו פרשת המים שממנו בהמשך מערבה, התחלנו בהנמכה לעבר נחל יתר, אחד הנחלים היפים המנקז את רמת מטרד ורמת נפחא אל הערוץ המרכזי של ניקוז מי הר הנגב לעבר הים התיכון, הוא נחל ניצנה.
הנסיעה בנחל עברה ללא אירועים וזימנה את הנופים האופייניים לנחלי הנגב, קירות תלולים (כמעט קניון), בצבע חום וערוץ בוהק בלבן של חלוקי נחל זעירים כגרגרי חול וגם גדולים כמו אבטיחים. צמיגים בלחץ אויר נמוך פתרו את קשיי הנסיעה בערוצים הטובעניים של נחל יתר.

נחל יתר - ערוץ לבן, בוהק וטובעני - מורידים לחץ בצמיגים

נחל יתר - ערול לבן בוהק וטובעני - מורידים לחץ בצמיגים

קטע שלישי נחל ניצנה - חלק א'

נחל יתר מסיים את תפקידו בנקודת המפגש עם נחל ניצנה. גם מסלולנו עבר לנחל ניצנה בו המשכנו מספר ק"מ בכיוון הזרימה שלו (צפון מערב) עד לצומת ביר חפיר - היא באר שנחפרה בנחל ובה מי תהום יחסית גבוהים, הבאר נחפרה ע"י הבריטים בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
השעה כבר שעת ארוחת הצהרים. נחל ניצנה הוא נחל רחב ומציאת רחבה להתמקמות לארוחת צהרים היא עניין של מה בכך. חיש קל הוצבו ארבעה רכבים בקודקודי מרובע שצלעותיו 7 -8 מטר ובי הרכבים נמתחה רשת צל שיצרה "חדר אוכל" רחב מוצל בעל 4 כיווני אוויר, שאלה מביננו שלא היה להם פתרון צל משלהם, התרווחו בניחותה מתחת לצילונית ועסקו בחימום ארוחת הצהרים והקפה המהביל.

מפגש הנחלים יתר וניצנה

מפגש הנחלים יתר וניצנה

צל במדבר עם 4 כיווני אוויר

צל במדבר עם 4 כיווני אוויר

נחל ניצנה פרק ב'

לאחר "סיאסטה" וארוחה דשנה עם אבטיח קר - כן אבטיח קר גם בעונה זו מאסמי המדריך, קיפלנו את המחנה והמשכנו בנחל ניצנה בואכה שרידי היישוב בארותיים והישוב הקיים עזוז.
הדרך מתנהלת בערוץ הרחב של הנחל, מידי פעם חולפים או חוצים רכבים מטיולים אחרים המתנקזים בסופו של דבר לכביש המוביל ליישוב עזוז.

ברחבי נחל ניצנה

ברחבי נחל ניצנה

שיירה ארוכה....

שיירה ארוכה....

נקודת הסיום - סיכום ופרידה

הסמ"ש האדום היוצא מנחל ניצנה מוביל אל הכביש.
פעימות אחרונות של גלגלים על אבני הדרך והחצץ לפני שעולים על האספלט. השעה עשר דקות לפני חמש, שעון קיץ, ראשוני השיירה נוחתים על ה"שחור" (כביש בלכסיקון התקשורת האלחוטית של השריונאים), מסתדרים במעגל בצד הכביש למילוי אויר, ויוצאים לשיחת הסיכום. כולם מרוצים, הרבה כיף, אין נזקים, הרבה תמונות וחוויה של נסיעה אחורה בזמן 2,000 שנה. להתראות במדבר. עוד נשוב לשם.

סיום מוצלח ליום מוצלח

סיום מוצלח ליום מוצלח

16037100302601603710032735160371003458016037100548871603710080512160371008764616037100901381603710092545160371009526016037100976941603710121084160371012352516037101344941603710129803160371014716116037101717441603710194999160371019924116037102012781603710203399160371020531816037102076301603710209661160371021197116037102151771603710217106160371023527416037102378801603710240184160371024378516037102474941603710251471160371026168216037102636191603710265229160371028249716037102909891603710321275160371033959616037103418221603710346880160371034862816037103522511603710355427160371035790016037103607971603710363282160371036549016037103720541603710374829160371037718116037103837191603710386814160371039276516037103968361603710403411160371040667916037104110101603710422410160371042981916037104323651603710436104160371044098516037104445311603710446960160371044959216037104533811603710455335160371045760016037104595331603710461316160371046330916037104647341603710467246

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן

תגובות

2 תגובות

1

אורח/ת - עמיר

26 באוקטובר ב 15:14

היה כיף גדול ותודה לאמיר אשר החכים אותנו בידענותו הרבה!

2

אורח/ת - שרון מלמד

26 באוקטובר ב 18:43

היה כיף טיול מומלץ
נשאר טעם של עוד