שטח 4X4 > יומני מסע בארץ > טיול ארוכים בארץ

יומן מסע חוצה ישראל לנשים, פסח 2021

בוקר מוקדם במטולה, נשים עם ג'יפים עמוסים מתחילות להגיע ל"מצפה דדו". לאט לאט אני מבין את כמות הג'יפאיות שמגיעות לחצות איתי את ישראל. הכמות גדלה משנה לשנה, האיכות מסתבר לא נגרעה והיום אנחנו באמת חבורה גדולה ומרשימה.
לא אני ולא הן ידענו מה צופן לנו המסע...

image

פרטים על חוצה ישראל נשים הבא

היום הראשון למסע

הבנות יורדות מהג'יפים עם המון התרגשות וחיבוקים של חברות וותיקות, יש מבניהן שזה כבר המסע השני או השלישי שלהן יחד וחברויות שנרקמו במסעות קודמים ממשיכות עמוק אל מחוץ לחוצה ישראל. אני מרכז את כולן ומתחילים בתדריך. מה צפוי היום, מה יהיו האתגרים לפנינו ומסיים בתדריך בטיחות וכללי הברזל שלנו כשיירה.

השירה יוצאת ממצפה דדו אל קרן נפתלי, דרך הנוף המופלא המשקיף על עמק החולה. את החרמון ורמת הגולן רואים ברקע למרות שהראות באותו בוקר לא מי יודע מה...

הפעם החלטתי לנסות מסלול חדש שמוביל אותי מאצבע הגליל דרך הצד המזרחי של הגליל העליון ודרך הגליל התחתון, מה שמוביל אותנו דרך הכבישים המרשימים לחורפש ולבית ג'ן הצפופה. ההתחלה נראית מבטיחה ואנחנו נכנסים לבית ג'ן, שם עקב טעות שלי באחת הפניות הקבוצה מתפצלת לשתיים, אבל כל עוד יש את שולה וחבורה שלמה של נשים שלא מתרגשות אין בעיה. מעביר לשולה בווטסאפ את הנ.צ. שלנו ותוך דקות ספורות היא מגיעה עם החצי השני של השיירה.
נכנסנו לשטח לכיוון הר הלל. אנחנו עוברים דרך היער הסבוך עם כמה מדרגות סלע, אורית קצת מפקששת אבל גלית ועירית נמצאות ממש לידה ומבצעות חילוץ מהיר.
המשכנו במסלול וכשאנחנו עוברים את גן האופניים, ציפור הנהגת של ''צוות ציפור'' יורדת מהרכב ומיד נמשכת פנימה. "גן האופניים" זאת פינת חמד שהקים אנואר, תושב המקום, עם גדר שעשויה ממאות אופניים ובפנים אפשר להתארח לסיור קצר ולשתות קפה במקום (שווה להגיע לראות).
המשכנו בשטח לכיוון הר שמאי ויצאנו באזור כפר מרר. התקדמנו לכיוון עילבון ונכנסנו לנחל ארבל, כאשר נוף הכנרת ומצוק ארבל נגלים אלינו ככל שהתקדמנו. המשכנו להתקדם בנחל ועברנו על שפ''צ (שיפוע צד) לאורך הנחל, שניה אחת של חוסר ריכוז משכה את זמירה ואילנית והג'יפ שלהן נעמד בפוזה מאתגרת כששני הגלגלים הימניים כבר בוואדי ושני הגלגלים הנוספים נוגעים לא נוגעים בקרקע... רגע מותח בהחלט אבל הבנות לא מגלות סימני לחץ, אז מייד התחלנו את עבודת החילוץ כשכל הבנות נרתמות לעגן את הרכב ולתת קונטרה דרך רצועות הגרירה במשיכה מההר. ביחד התגברנו על האתגר והמשכנו בתנועה דרומה.

161665601895516166560053081616656147963161665600883116166562172181616656145667

כשהתחיל להחשיך החלטתי שנצא מהשטח לפני מעלה חיטים, דרך כפר זיתים. יצאנו לכיוון בית שאן ולאחר תדלוק הגענו לגשר הקנטרה. הקמנו אוהלים והצוותים החלו לעבוד על ארוחות הערב המדוגמות. חשבנו על ישיבה מסביב למדורה אבל כנראה שהיום הארוך והקשה הכריע אותנו... וכולנו שקענו באוהלים לשינה.

161665635112216166563533461616656359457161665636313816166565535361616656570589

161665656314816166565671531616656576297

היום השני למסע

היום השני נפתח בכל הכוח עם התעמלות בוקר ע''י גילי שסחפה גם אותי. אחרי המתיחות ותדריך בטיחות, יצאנו לעבר בקעת הירדן.
היום החלטתי לעשות מסלול שעשיתי מעט מאוד פעמים בעבר, אבל לפי קצב ההתקדמות וגיבוש הקבוצה ידעתי שנוכל לצלוח את המסלול. נכנסנו קצת צפונית לברדלה ולשמורת נחל בזק עילי אל מעל ואדי אל ח'שנה, דרך בקעת בזק וחצית נחל מילחה. הבקעה הייתה מוכנה לקראתנו, הכל סביב ירוק והפריחה בשיא עוצמתה. המשכנו לכיוון מושב מכורה ומשם בנסיעה לשומרון לציר סכיני שמוט. נכנסים אל ציר אל פלך ומתחילים תנועה בתוך שמורת נחל מכוך, עוצרים בבור מים, קצת הסברים וממשיכים היישר למעלה מכוך שאותו צלחו הנשים בזריזות.

161665682880816166568702481616656852282161665687515016166568772971616656766363

משם היישר אל הסכינים כאשר נוף ים המלח מלווה אותנו ככל שאנחנו מתקדמים עד הפניה לכיוון הקרנטל. יצאנו מהשמורה ליד מבואות יריחו, תדלקנו באלמוג ושם גם הצטרף החלק השמח והמרים של החבורה - הלו היא עירית וזוגתה למסע ים. החלטתי לשתף את הבנות בהתלבטות האם להיכנס לציר המוביל למצוקי דרגות, כשברור לנו שאנו נכנס אל תוך החושך. כינוס נהגות זריז הבהיר לי שהבנות לא מוותרות על שום חלק מהחוויה והשיירה התחילה לנוע לכיוון בקעת הורקניה כאשר ממש בכניסה, בגילוי לב אמיץ ונכון - גלית חששה שהיא לא מספיק עירנית למקטע האחרון ולכן צרפתי אליה לליווי את הג'יפ של בני ואורית. נכנסנו לכיוון מצוקי דרגות דרך מצוק העתקים כשהחבורה שומרת על סדר תנועה מופתי ומצב רוח בעננים ואני חושב בלב שלא יכולתי לבקש קבוצה טובה מזאת.

הגענו אל חניון הלילה שלנו במצוקי דרגות, הבנות הקימו אוהלים, הצוות התורן בישל ארוחה לכולן (ואיזו ארוחה!!) והפעם הן לא ויתרו על המדורה, השירים והריקודים, היה ערב שישי שמח במיוחד.

161665794435916166579472961616657901411161665795149416166579550321616657898822

היום השלישי למסע

התחלנו תנועה בשעה 08:00 בבוקר, ללא איחורים כהרגלן. יצאנו לכיוון ערד, דרך מעבר תקועה והכי חשוב התעמלות בוקר ע''י המאמנת הרשמית של הקבוצה - גילי, על קצה ראש חצצון עם הנוף המטריף.

המשכנו תנועה לכיוון רוג'ום א נאקה ומצפה מדרג לתצפית קצרה ולקפיצה קצרה ליד חשם אל כרם אל ביר א שרקי והתמקמנו בבריכה המרכזית לארוחת צהריים. לצערנו, למרות שהמים היו עמוקים, לא הגענו אליהם כי הירידה היתה מורכבת ומסוכנת. סיימנו את ארוחת הצהריים ויצאנו לכיוון שמורת מעון עם השדות הירוקים. לאחר עצירה ליד בארות המים הצלולים המשכנו היישר לנחל צבים ונחל לטאות, מסלול שהתוואי שלו השתנה מאז שעשיתי אותו בפעם האחרונה והיינו צריכים לאלתר לא מעט מעברים תוך כדי תנועה, אבל עם החבורה הזאת לא באמת צריך להרחיב... אלופות!

יצאנו לכיוון ערד שם עשינו ''מלא מחדש'' ברגע שנפתחו החנויות ומשם ללילה היחידי במסע שבו יש לנו מקלחות ושירותים מסודרים בחאן הנוקדים. שוב ארוחת ערב מדוגמת ושינה חזקה...

161665804243516166580455311616658047915161665804959316166580562451616658059341161665806260416166580660041616658122400

אני מלמד את בני לעשות ווילי

אני מלמד את בני לעשות ווילי

היום הרביעי למסע

התחלנו את היום ביציאה לכיוון מצדה. מיד בכניסה לשטח, לכיוון נחל קנאים, התחיל להסתמן יום עם לא מעט בעיות טכניות כשהרכב של רונית מתחיל להראות לנו שהוא צמא לאוראה. מוודאים שאנחנו מבינים את הנורה שנדלקה ושאין סיכון לרכב וממשיכים בשמורת יהודה לכיוון נחל מור ונחל יעלים עד לנחל מורג. פונים דרומה לדרך רמבו כאשר ביציאה בני יורד עם רונית לתחנת הדלק זוהר לקניית אוראה, אנחנו ממשיכים עם הפנים לכיוון פרצים תחתון ועולים לכיוון מישור עמיעז עם נוף מרהיב שמתאים בול לארוחת הבוקר.
משם יצאנו לנסיעה מנהלתית ותדלוק בצוקים, כאשר הרכב של בני מתחיל להראות בעיה בטעינה של האלטרנטור, אז הוחלט שנמשיך לקטע הבא בלעדיו והוא ינסה למצוא פתרון באזור. נכנסנו אל נחל עשוש כשהג'יפ של חגית עם שותפתה אפרת סוגר את החבורה. לצערי אין לנו מספיק זמן לתת לבנות להתנסות במעלה עשוש הפעם ואנחנו ממשיכים לכיוון התיאטרון. עצרנו לארוחת הצהרים בשיטה הענקית של נחל זעף. שם, כשהבנות בהתארגנויות אוכל, נראה שבני לא ימשיך איתנו ואני צריך להיפגש איתו על מנת לקחת את הציוד של שותפתו למסע ימית. יצאנו זריז מהשטח בין פראן לצוקים ובליווי צמוד עד לתחנת הדלק בצוקים, שם בני יאלץ למצוא פתרונות לבד כאשר אנחנו ממשיכים בלעדיו. העמסתי את הציוד וחזרתי אל הבנות שהיו כבר מוכנות לתדריך, לפני המקטע הטכני הבא. הבעיות העיקריות שלנו הן להגיע ולהתחיל את מסעף תלם עשת כשיש לנו מספיק זמן לסיים את המעלה הטכני לפני החשיכה, אי אפשר להשאר שם בחושך בגלל שהשטח הינו שמורת טבע וגם בגלל המורכבות של נהיגה במקטע זה ללא אור. כן, גם הפעם הבנות עמדו בזה בהצלחה.

המשכנו לחניון הלילה באר אשלים, כשהצוות התורן של ארוחת הערב בלילה האחרון עמוק בתוך הבישולים. אני מקבל שיחה מבני: הכל סודר, אלטרנטור הוחלף ואני מגיע אליכם.

ארוחת ערב מדוגמת כיאה לערב האחרון שלנו יחד, יושבים מסביב למדורה כשבראש מחשבה שמחר היום האחרון אז אפשר להשתגע וגם לקום קצת יותר מאוחר...

161665832506816166583278701616658330974

161665838323216166583855311616658387380161665839087816166583928221616658395006

היום החמישי למסע

אז לגבי הלקום קצת מאוחר... בשעה 05:30 מגיע בסערה רכב של רפאל ומודיע לי שצריך לפנות כאן עד 06:10 כי מתחיל תרגיל ואיך לא ראינו בצמתים את השילוט שלהם (בלילה)! אציין שגם התאורה בכניסה לחניון הלילה ליד בריכת המים לא עבדה. אמרתי לבחור שיהיה לו ולרפאל בהצלחה עם להעיר 30 נשים, אבל 06:10 לא יקרה.

על אף ההתראה הקצרה הבנות קמו ללא כל תלונה והתארגנו מהר, תוך כדי כך מודיע לי הבחור שבעצם אין בעיה ואנחנו יכולים להישאר לארוחת בוקר, בתנאי שנצא מהחניון מזרחה ודרומה. זה התלבש בול על התוכנית ועדיין החלטתי לא לגלות לבנות ולהמשיך להתארגן ליציאה, כי מה אכפת לי להרוויח כמה שעות בשטח ביום האחרון. התארגנו ליציאה כאשר שוב הבחור מגיע ואומר לי שיש עוד שינוי ושאנחנו לא יכולים לצאת מפה לפחות עוד שעה ואנחנו חייבים להישאר כי אי אפשר לצאת לכביש 40 בכלל... עשיתי כן יפה עם הראש ואמרתי לבנות להמשיך להתארגן ואנחנו יוצאים מזרחה חזרה דרך הפראן, וכך היה.

יצאנו מזרחה לפראן ופנינו דרומה לנחל צחור, בשל זה שהבחור מרפאל הסגיר את תוכנית התרגיל לכיוון מערב יכולנו לנצל את הידע שעמד לרשותי ולהיכנס לביקור קצר בארמון ושם קרה הנס... גילי הצליחה לייצר שקט מופתי של 30 בנות לטובת התעמלות הבוקר, קצת נשימות והרפיה ותרגילי צ'יקונג.
סיימנו לחזות ב''נס השקט'' והמשכנו דרומה לכיוון שמורת כסוי אל החולות ועוד לפני ששמתי לב הבנות כבר בראש הדיונה. המשכנו דרומה לכיוון באר מילחן ובאר מתק, כאשר אנו עוברים בנחל מתק ועוצרים בקירות המרשימים בהם ניתן לראות באופן ממשי את תהליך התגבשות אבן הקוורץ. המשכנו לתצפית האהובה עלי בהר ברך ומשם בדרך מלאת ההדורים עד לכביש 12, שלדעתי הירידה ממנו לכיוון אילת היא מהמרשימות שיש לנו בארץ.

הבנות הודיעו לי שהן עדיין לא מוכנות להיפרד ובטח לא לוותר על ארוחת צהרים משותפת ולכן בכניסה המערבית ביותר לנחל שלמה עצרנו לעוד ארוחה אחת משותפת.

המשכנו לרדת לכיוון אילת בנחל שלמה עד הסיום שלנו.

בנקודת הסיום חיכתה לי ולבנות הפתעה נעימה - הילה (מהחוצה הקודם) קפצה להגיד שלום היישר מיום ההולדת של בנה ולחגוג איתנו את סיום החוצה.

זה היה חוצה מאתגר, הן בגודל הקבוצה והן בתוואי השטח והבלתמי''ם, אבל לא יכולתי לעבור חוצה כזה עם קבוצה טובה מזאת.

161665846603816166584678111616658479319161665848301716166584863781616658490381

אני רוצה להודות לכל המשתתפות, לבני פלדבאום הענק שתמיד שם לסגור בשבילי את החבורה ושבליווי שלו הקבוצה וגם אני מרגישים בטוחים יותר ונינוחים יותר. לאורית גררו שעזרה לי להקים קבוצה כזאת של בנות שרק גדלה משנה לשנה. לשולה שתמיד יודעת את מה שרובינו לא, ובכל בעיה יש לנו שולה לפתרון. לגילי על הבקרים מלאי הספורט וכמובן לאיקה ובטי שתרמו לנו לאורך כל המסע עם הידע האדיר שלהן.

נפלה בחיקי הזכות להיות חלק ולהוביל קבוצה שכזאת, תודה לכולן וניפגש במסע הבא...

פרטים על חוצה ישראל נשים הבא

1616658575879161665857932416166585833831616658587128161665859026816166585929301616658596962161665859900516166586027721616658609224161665861275316166586156981616658618599161665862054416166586241961616658626585161665862908516166586313761616658633643161665863779716166586407271616658643913161665864787316166586493691616658651766161665865487816166586604121616658668701161665867288316166586753451616658700630161665870273716166587076381616658712345161665871465816166587186511616658724598161665872782316166587300141616658734572161665873733116166587434391616658746405161665874996016166587527841616658755195161665875771416166587611571616658764549161665876868616166587715991616658775554161665877889016166587818421616658785824161665878879616166587923151616658796988161665880932016166588135521616658815080161665881800316166588208661616658847195161665885025316166588531851616658855563161665885889616166588616201616658866212161665887641716166588793791616658881997161665888540516166588937621616658895796161665890149016166589033341616658905243161665890778716166589118101616658914011161665892295016166589285831616658932810161665894435416166589511701616658979609161665898753816166589927771616658996976161665900271316166590072041616659010985161665901480216166590219391616659029226161665903340716166590374021616659039651161665904249716166590454361616659049847161665905554316166590608941616659063903161665907293716166590804751616659084542

לעוד מסעות והדרכות של אתר השטח:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן

פרטים על חוצה ישראל נשים הבא

תגובות

9 תגובות

1

אורח/ת - עירית

26 במרץ ב 08:13

יומן מסע שמצליח להעביר את מה שעברנו.
מסע חוויתי, מאתגר, ממלא...מסע מופלא.
חבורת נשים נהדרת, ביחד ובזכותך גילינו ארץ חדשה.
עם המקצועיות הידע והנסיון שלך, ידענו שאנחנו בידיים בטוחות ושאם אתה אומר שעוברים את המכשול.....אז עוברים.
האדרנלין עדיין זורם ולא נרגע, הלב התמלא וחדריו התרחבו.
מחכה למסע הבא.....

2

אורח/ת - מירב מור

26 במרץ ב 08:17

המסע!!! בניצוחו של נימרוד ווידר ויד ימינו בני פלדנבאום.
5 ימים של כיף אינסופי , נופים משגעים .
אפשר לראות ולחוש בתמונות את המסע המטורף , אנרגיות שיא והכי חשוב את התהוות המשפחה שנוצרה בחוצה נשים .קבוצה של נשים מלאות טוב , אנרגיות ושמחת חיים
תודה רבה על הזכות להיות חלק מהמסע .
להתראות בחוצה הבא 💪

3

אורח/ת - גלית

26 במרץ ב 08:38

המסע הראשון שלי כנהגת ובטח ובטח לא האחרון.
זכיתי לקחת חלק במסע שהיה עבורי מאתגר, מלמד, פוקח עיניים, מצחיק, עוצמתי
להכיר ערב רב של נשים, מגילאים שונים ורקעים מגוונים
לחוות אותך נמרוד בתפארת כשרונותייך-
הובלה, מנהיגות, בטחון, בטיחות, היכרות מדהימה עם הארץ היפה שלנו, שאפשרה לי לראות מקומות שבלעדי הג'יפ והמסע כנראה שלא היייתי רואה.

מחכה כבר לשנה הבאה!
תודה🙏

4

אורח/ת - אורית גררו

26 במרץ ב 09:06

בארוחת הערב קיבלתי קלף - "להתבונן ממרחק הזמן" - כשאני מתבוננת בקבוצה הנפלאה ונזכרת בקשיים בתחילת הדרך, אני יודעת בוודאות שעשינו את ההחלטה הנכונה.
הקבוצה של הנשים נותנת כוח ועוצמה שאין כדוגמתו, אוהבת כל אחת ואחת מהבנות. מלכות אמתיות!!
רוצה להודות גם לשני המלכים שליוו אותנו בביטחון והצלחה לאורך כל הדרך
מחכה כבר לחוצה הבא


5

אורח/ת - אנה חן

26 במרץ ב 09:43

נמרוד היקר היה מסע מדהיייים!
יותר ממדהים, מטורף!
חבורה של נשים חזקות, חברות,
לא רואות בעיניים, נוסעות אחריך בביטחון וסומכות עליך ב 100%.
המסלולים היו מדהים, הנופים עוצרי נשימה, אף תמונה לא יכולה להעביר את החוויה במלואה.
היה פשוט כיף לכל אורך החוצה.
תודה לך!
תודה לבני!
ותודה לכל הנשים המדהימות שהכרתי בחוצה!

6

אורח/ת - איילת בכרך

26 במרץ ב 10:30

סרטון מקסים שמבטא היטב את חמשת ימי המסע.
תודה לנמרוד בני וכל הבנות היקרות והחדשות שהכירתי במסע הזה.
תודה על הארוחות הערב הגורמה הנפלאות
תודה על אימוני הבוקר כל בוקר
תודה על תפילת הדרך שבלעדיה הטיול לא המשיך
תודה על החברות השיחות והלבד כשרציתי כל אחד בזמנו
לא תודה על הקפה שבמקום סוכר יד נעלמה שמה מלח.

!!!! שניפגש בקרוב בדרכים עקלקלות של חוצה ישראל נשים הבא !!!

7

אורח/ת - איילת בכרך

26 במרץ ב 10:37

והעיקר נשאר לסוף...
תודה לצלמות האינסופיות ולשפע התמונות ולקבוצה בוואצאפ
ותודה על הקליפ והעריכה הנפלא <3

8

אורח/ת - תמר

26 במרץ ב 12:57

נמרוד היקר, עכשיו,כשאני קוראת את הסיכום אני חווה מחדש את כל המסע (והוא לא פשוט וקל גם במושב הנוסעת).
היטבת לתאר את האווירה שהיתה ויותר מזה היטבת לבחור מסלולים נפלאים ומרגשים.
תודה לך על ההובלה ברגישות ובנחישות. כפי שכבר אמרתי לך, אתה איש נדיר ומיוחד אם אתה יכול להכיל כל כך הרבה נשים בבת אחת.
חג שמח והמשך "חוצים" מוצלחים.

9

אורח/ת - שולה דותן

26 במרץ ב 17:48

פעם רביעית בחוויה הזו והקסם שוב קרה. נמרוד הוביל אותנו במסלולים חדשים ומרגשים בדיוק, נחישות ומקצועיות כמו שרק נמרוד יכול, בני מאסף, תומך ומטפל בכל ובתווך קבוצה של נהגות אלופות וגדולות מהחיים.
הנופים המהממים, הירוק בעיניים והפריחות הצבעוניות עזרו גם הם לקסם לקרות.
האווירה בקבוצה הייתה נהדרת, בשמח ובצחוקים, בארוחות המשותפות, בשיחות הקצרות והארוכות, בתמיכה ובעזרה ההדדית, פשוט כיף!
היה כיף במיוחד עם שותפתי למסע בפעם השלישית, אורית, את נהגת על!!
כמו שכבר אמרתי, זה משתבח משנה לשנה, מפחיד לחשוב מה יהיה בשנה הבאה...