שטח 4X4

שטח 4X4 > יומני מסע בארץ > טיולים ומסעות בארץ

מועדון רקסטון מטייל במכתש רמון, 10/4/21

כה אמר אחד המטיילים בסיום הטיול: בשביל מה לבזבז את הכסף בחו"ל, עדיף מכתש רמון
צילמו: אדי ליטבק, אמיר נחומי

11/04/21

יום די קריר, כשהרוח נושבת בעוצמה של 15 קשרים ושמיים 4/8 עננים, מועדון רקסטון יצא לטייל באחת משמורות הטבע היפות והמיוחדות של ארץ ישראל - מכתש רמון.

נפגשנו במקום שנקרא "גן הפסלים" שהוא אתר בו מוצבים פסלי אבן על משטח טרשים שמהווה את גב המצוק של הקיר הצפון מערבי של מכתש רמון.
לאחר שהתקבצנו, ועיצבנו את עצמנו כקבוצה מגובשת - שמות מקומות מגורים, נסיון בשטח, ועוד הערות מעניינות, פנינו לתדריך המשימה.
תחילה רקע על מכתש רמון ומכתשי הבלייה של ארץ ישראל בכלל.

תדריך הבוקר

מכתש רמון מגב המצוק המערבי

מכתש רמון הוא הגדול מבין מכתשי הבלייה בעולם. כל חמשת המכתשים בישראל (כן, יש חמישה מכתשים - רמון, חתירה (ירוחם), חצירה (הקטן), ושני מכתשים על הר עריף), הם מכתשי בלייה, דהיינו - נוצרו בתהליך גיאומורפולוגי על פני מליוני שנה. תהליך שבו כרוכים קיום הים העתיק שמימו כיסו את מרבית הרצועה המזרחית של הים התיכון ונסיגתו, ריבוד של שכבות סלע גיר קשה מעל שכבות חול רך, ואירוע גיאולוגי קיצוני של התנגשות הלוח הטקטוני של יבשת אפריקה (הלוח הערבי), בלוח הטקטוני של יבשת אירו-אסיה. אירוע שיצר את השבר הסורי אפריקאי, ואת קמרי הנגב.
בתהליך נוצר מצב בו נוצר "הר" שתוכו חול רך וקירותיו ופסגתו סלע קשה, תחת תהליכי שקיעה בים שכיסה את האזור. עם נסיגת הים "נקטמו" פסגות של כחמישה הרים כאלו ושברי התהליך נקרים עד עצם היום הזה בראשי קירות כל המכתשים. בזמן ההתנגשות הקוולוסאלית בין היבשות, נוצרו לחצים אדירים כלפי הקירות המזרחיים של כל המכתשים והם התרוממו למצב ששכבות הסלע מוטות כלפי מעלה בזוויות של 60 מעלות ויותר. אנו קוראים היום לשכבות אלו "מצלעות". וכאשר נוצר השבר הגדול וזרימת המים הפכה כיוון למזרח, התחיל תהליך "ריקון" אותם "כיסי" חול רך וקירות ההר נותרו זקופים וחשופים ונפער "הבור" של המכתש.
תהליכים אלו גרמו למכתשים להיות שכיית טבע ואזור נפלא לטיול. כאמור מכתש רמון הוא הגדול במכתשי הבלייה בעולם. אורכו 40 ק"מ ורוחבו בנקודה הרחבה ביותר 9 ק"מ. בחלקו הדרום מערבי מנקז אותו נחל הקרוי על שמו "נחל רמון", בצידו הצפון מזרחי מנקז אותו נחל ארדון. שני הנחלים שופכים את מימיהם (בעת ירידת הגשמים), לנחל נקרות שמקורו בהר עודד שמדרום למכתש, הזורם לאורך הקיר הדרומי לכיוון מזרח, ולבסוף נשפך ליד הישוב עין יהב לנחל הערבה.

מצויידים בידע על נושא הטיול יצאנו לדרך.
בתחילה קלה היא הדרך, חיש קל מדלגים הרקסטונים על גבשושיות השביל הכבוש ולאחר כמספר דקות של נסיעה השביל הופך את עורו וכולו חברבורות, אבנים ומדרגות קטנות.
הרקסטונים לא נרתעים, רק מהירות הנסיעה קטנה בהתאמה לשיבושי השביל.
לאחר שעה קלה, משפנה והתרחק השביל מן המצוק מצאנו פינה שקטה לחנות ולאכול ארוחת בוקר קלה.

ארוחת בוקר ב"צל" הגבעה

בשביל המתפתל אל מצד מחמל

השביל שלאורך קיר המצוק הצפון מערבי מתפתל בערוצים שלעיתים גורמים לרכבים להניף אל-על גלגל ולהסתמך על מערכת בקרת המשיכה האלקטרונית. אין זה מרתיע או מפריע והשיירה מתקדמת ללא חת אל עבר היעד הראשון - מצד מחמל.
מחנים את הרכבים, ומתחליל בצעדה של כ-500 מטר במעלה המצוק אל השריד הארכיאולוגי של עם מופלא בשם הנבטים.

בדרך הפלתלה למצד מחמל

בין שיחים ואבנים לא יראו הרקסטונים

מצד מחמל

סיפורם של אדוני המדבר

כשברקע מצד מחמל ושביל עתיק יומין העולה במעלה ההר הגבוה, עמדו החברים והאזינו לסיפורם המרתק של אדוני המדבר הלוא הם הנבטים.
סיפורו של עם שהופיע משום מקום לפני 2,400 שנה, בשלהי תקופה הכיבוש הפרסי של ארץ ישראל והאזור כולו, במאה הרביעית לפני הספירה, לא השאיר ולו פיסת כתובים אחת על עצמו, כל שידוע אנו למדים מסיפוריהם של סופרי הדורות ההם, ונעלם בסוף המאה השניה לספירה עת שהתבולל ואיבד את צביונו כעם תחת השלטון הביזנטי. אחת מגולות הכותרת של פועלם של הנבטים היתה הובלת שיירות הבשמים והתבלינים מחופי חצי האי ערב לעבר חוף הים התיכון. המצדים שנמצאו בארץ ישראל שהינם חלק ממערכת דרכי השיירות הם השריד הממשי הכמעט יחידי למפעל אדיר זה. מצד מחמל הוא אחד מהם.

מספרים את סיפורם של הנבטים

יורדים אל תחתית המכתש

למכתש רמון מספר כניסות (ויציאות כמובן), על הקיר הצפון מערבי ישנן ארבע דרכי כניסה ויציאה ממזרח למערב:
1. מעלה נח - שלא כל כך נוח
2. מעלה מחמל שסגור לרכב כיום
3. כביש 40 המוביל מ... ואל מצפה רמון העיר
4. מעלה רמון האתגרי
5. מעלה ערוד
בקיר הדרום מזרחי ישנם מפערים (פתחים בקיר המכתש שמאפשרים כניסה ויציאה ללא טיפוס אתגרי או מורד קשה, ממזרח למערב:
1. מפער נקרות בו זורם נחל נקרות
2. מפער גוונים בו זורם נחל גוונים ועובר כביש 40
3. מפער פיטם שהוא לא נחל אלא אוכף נמוך יחסית בקיר המכתש.
אנו בבואנו ממצד מחמל שבקצה הצפון מערבי של המכש, ירדנו במעלה נח. מעלה בינוני בקושי העבירות שבו, הגם שארבעת מדרגותיו מחייבות הכוונה צמודה על מנת לא לפגוע בפגושים הרכים של הרכבים.

יורדים אט אט ובזהירות לקול הנחיות המדריך

עוד מדרגה

וכו' וכו'

שועטים בציר הנפט

הירידה ממעלה נח מסתיימת, כולם שלמים בריאים ושמחים.
הדרך מובילה אל ציר הנפט הלא היא הדרך המלווה את כל אורכו של צינור הנפט - קו אילת אשקלון (הידוע בשם קצא"א). גומאים את רוב בקעת מחמל ואנו מגיעים אל הדרך המובילה לנחל ארדון, יורדים אל הנחל אל העץ הידוע שלמרגלות גבעת חרוט, שם עצרנו להפסקת ארוחת הצהרים

אל נחל ארדון

ארוחת הצהרים למרגלות גבעת חרוט בנחל ארדון

נחל ארדון, אחד היפים שבמכתש.

נחל ארדון מתאפיין בצבעי האדום של עפרות תחמוצת הברזל המצויה שם לרוב.
הדרך מתפתלת בתוך קניון קטן שבקירותיו עדויות להרבה עפרות של תחמוצות מתכות אחרות, בולטת ביופי הירוק שלה תחמוצת הנחושת, בצהוב הבוהק, תחמוצת הגופרית, ובצבע השחור/אפור של תחמוצות המנגן. התופעה שמושכת מיד את עין המטייל הם ה"דייקים" פריצות הלבה האנכיות דרך השכבות האופקיות של ריבוד שכבות קיר הקניון. התפעלות.

דייקים בנחל ארדון

המסלול האדום בנחל ארדון

חאן סהרונים

חאן סהרונים הוא עוד שריד ארכיאולוגי של דרכי השיירות של הנבטים.
הוא ממוקם על רמת סהרונים שבהמשך למפער נקרות בו זורם נחל נקרות ועוברת דרך הבשמים. החאן ידוע גם בשמו "שער רמון". הגענו למקום תוך עקיפת מעלה דקלים שקושי העבירות בו חורג מהמוגדר לטיול זה. יש אכזבה מהולה באנחת רווחה אצל המטיילים. אכן לא באו לטיול אתגרי. סיירנו בחאן שהשתמר לאורך 22 מאות השנים האחרונות, ויצאנו אל נחל גוונים למוצא אל סיום הטיול בכביש 40.