יומן מסע חוצה ישראל לנשים בלבד - יולי 2021

הפעם הסיפור התחיל קצת אחרת...

הסיפור של החוצה הזה מתחיל דווקא כשבוע לפני היציאה למסע... כשבדקתי את רשימת המועמדות ולפי שיחות הטלפון לתאום ציפיות הבנתי שיש לי לא מעט נהגות חדשות בתחום השטח, לכן לאחר כמה התייעצויות החלטתי לתת למשתתפות אפשרות ליום הכנה לחוצה. יום הדרכת נהיגה שבו נעבור על מכלולי הרכב וכיצד לעבוד נכון עם המערכות הקיימות ברכב כל אחת ברכבה. ויציאה לתרגול הלכה למעשה בשטח. אז הזמנתי את הבנות אליי לבקעה וחשבתי שאולי 2-3 נהגות יטריחו את עצמן עד לבקעה. טעיתי, הגיעו לא פחות מ-10 ג'יפים עם נהגות וחלקן גם עם בנות הזוג שיוצאות איתן למסע.

חם בבקעה

היה חם, אבל מצאנו קצת צל תחת פריקסט לאימון ירי של הצבא, עברנו על החלק התיאורטי ומשם, למרות החום הלא פשוט של הבקעה, לחלק המעשי. מה אגיד? פשוט השתלם לכולנו. ככה הבנות החדשות בענף קיבלו יותר ידע, תרגול וביטחון ומצד שני יכלו ללמוד מהבנות שכבר מנוסות ולדעת שיש על מי לסמוך בשטח בנוסף למדריך.

היום הראשון למסע חוצה ישראל

ביום שלישי בבוקר, שזהו היום הראשון של החוצה, בשעה 07:30 כבר כולן היו בנקודת המפגש עם רכבים מתודלקים והתפנו לקבלת חולצות וכובעים.
סימן מבשר טובות מבחינתי, אין לנו "זנבות" וכולן מבינות את הצורך בשיתוף פעולה מלא של הקבוצה ועמידה בלוח הזמנים.

התחלנו נסיעה לכיוון היישוב נמרוד ומשם לברכת רם, המשכנו דרומה דרך יער אודם עם תצפית מרשימה על האזור. נסענו עד לאנדרטת עוז 77 להפסקת צהרים. משם המשכנו בדרכינו דרך שבשבות הרוח על הר בני רסן וממשיכים דרומה, ממש לאורך הגבול עם סוריה. משם לציר שחוצה את נחל מיצר ומשם לתצפית על הכינרת במבוא חמה והפסקה בעין עקוב, קצת להשתכשך במים ולתקן איזה פנצ'ר מפתיע ברוביקון של הילה ויפעת.

"ככה אני, מתקנת פנצ'רים עם תולעים לארוחת בוקר ואם צריך גם בצהריים"

משכנו דרומה בדרך הפתלתלה כשהירמוך ממזרח לנו ואנו יורדים את הירידות המפותלות עד לחמת גדר. המשכנו עד בית זרע ומשם בתנועה מערבה לכיוון יבניאל.

מעלה יבניאל היה ההתמודדות הראשונה של הבנות עם קצת עבירות ואני שמח.

כולן עלו את המעלה (מעלה יבניאל) ללא קשיים מיוחדים או הכוונה, כולל הנשים הפחות מנוסות, ככה שיום ההכנה מבחינתי מתחיל להשתלם. ככל שצריך לכוון פחות ככה קצב התנועה מהיר יותר ולא מרגישים את מסורבלות השיירה. המשכנו לכיוון הר גחר עם עצירה מרעננת במעיין אלרואי בחלקה המערבי של קריית טבעון, משם כשכולן רעננות טיפסנו לחניון הלילה שלנו בהר גחר, כשכולנו תופסים מקום בין העצים וקבוצת ארוחת הערב של הלילה הראשון תקתקו לנו אחלה ארוחה. אחרי ארוחה כזאת לא היה קשה לתפוס תנומה בלילה הנעים על ראש ההר.

היום השני למסע חוצה ישראל

התעוררנו על פסגת הר גחר לבוקר עם מזג אוויר טוב, וכמו בתוכנית ב-07:30 כולן מוכנות לתדריך נהגות ובטיחות. 07:45 ואנחנו כבר יורדים בדרך מאתגרת לתחתית ההר כאשר איך שנגמר האתגר חיכה לנו למטה אתגר אחר בדמות עץ שקרס על השביל. תוך כמה דקות נאווה, ציפור ואורלי קושרות את העץ הסורר לסופה שלי ובכמה משיכות אנחנו מצמידים את העץ לדופן הציר, ציפור מטלפנת לדווח לקק"ל על המפגע ותוך שעה הם דיווחו לנו שהעניין טופל.

המשכנו לכיוון רמות מנשה, אבל לא לפני שהבנות נכנסו לטבילה קצרה בעין רחניה (התחתונה) ומשם לרמות מנשה ושמורת נחל דליה, כשלפני הפסקת הבוקר שלנו ב-186 אני מאתגר את הבנות בטיפוס מדרגות קצר כל אחת ברמה שהתאימה לה, וגם כאן שיחקו אותה אחת אחת. לאחר ההפסקה המשכנו לכיוון גבעת ניל''י ומשם בשטח לצומת משמר הגבול עד לעלייה לכביש 6, 40 ד' עד תל חדיד, בואך יער בן שמן. ממשיכים דרומה, חוצים את היער לכיוון קיבוץ שעלבים עד יער חרובית ומשם לחניון הלילה שלנו ביער המלאכים.
שוב צוות הבישול של לילה 2 יצא לפעולה כאשר במקביל נפתחה לציבור הרחב האטרקציה מבית ''מקלחות בני''. הפעם בגלל שהחלטתי לא להיכנס לחאן בחצי החוצה בשל חוסר הגמישות שזה גורם לי במסלול, בני הלך על פרוייקט ''מקלחת לכל דורש/ת'' וכך בתור, אחת-אחת מגיעה עם ג'ריקן המים שלה אל המקלחת וגם כאן השיירה מתפקדת פיקס.

בערב זה היה לנו גם "חילופי זוגות" אבל לא, לא כמו שאתם חושבים.
זמירה ושלומית עזבו אותנו כמתוכנן ביום השני והצטרפה אלינו טניה עם אחותה ניקול על פסגת יער המלאכים.

היום השלישי למסע חוצה ישראל

התעוררנו ביער המלאכים כאשר יש לנו איזו בעייה קטנטונת בפג'רו של מאיה ושירי, הצינור של האינטר קולר שמוביל לטורבו נקרע. לשמחתי התגברנו על העניין די מהר בעזרת איזולירבנד חבלה והמשכנו משם דוך לתוך חבל לכיש, שבדיוק בעונה זאת מלא בענבים.

נסענו בין הכרמים עמוסי הענבים, כיף גדול לראות את החקלאות הישראלית שלנו. עצירה קצרה במערות סמך, הסבר קצר וממשיכים עד עצירת הבוקר ביער דבירה. משם בנסיעה לכיוון הר חירן, שגם את מעלה חירן הבנות שלנו עשו ללא קשיים מיוחדים וכמו גדולות אחת אחרי השנייה הגיעו לפסגה. דרך הר מחילות ירדנו דרומה לכביש ומשם לאגם ירוחם לקבל עוד חיזוק של שתי נשים וותיקות בחוצה - עדי ותרצה. חלקנו נחנו והחלק השני יצא לעשות קניות בירוחם לארוחת הערב (צוות 3).
המשכנו ונכנסנו לשטח לשמורת מצוק הצינים כאשר אנו נוטים מערבה ומתקרבים עד ליעד לרחצה שלנו בעין עקב, ולשמחתי (אל תגלו להן) היה פקח נחמד (ניקיטה) שזרז את הבנות לצאת מהמים אפילו, שנראה שהוא קצת פחד לדבר איתן כשהוא לבד.

סיימנו את הרחצה ועלינו לכיוון מדרשת בין גוריון, לא לפני שהבנות אספו כמה צעירים שהגיעו לעין עקב, רק לא תכננו מספיק טוב את הזמן שלהם ביציאה משמורת הטבע. הבנות נרתמו לעזור ודחפו אותם בין תיקים ומזרנים עצירה קצרה ''באר המשאלות'' וממשיכים עד ליציאה מהשמורה.

לאחר תדלוק נכנסנו לשטח שוב כדי לישון תחת שיטת הנוקד היפיפיה בנחל נוקד (כמובן לא בשמורת טבע). צוות הלילה השלישי האכיל אותנו ואז גם השתייה לא איחרה לבוא, ומה שלא לקחנו בחשבון זה שבסביבות 3 לפנות בוקר הגיעה קבוצה גדולה של רוכבי אופניים שעשו לנו קצת רעש, אבל היו נחמדים מספיק להמשיך מהר ולתת לבנות לישון עוד קצת.

היום הרביעי למסע חוצה ישראל

החלטנו על שינוי כיוון ותוכניות ליום הזה על מנת לאתגר אותנו ואת הרכבים קצת יותר. ירדנו לכיוון נחל צין / רמת נפחה לביקור במערות נחש צמא. הפסקה קצרה של בוקר וקפה בנוף המדהים, ביקור במערות ויוצאים שוב לדרך. ממשיכים לנחל חווה ונחל מחמל ונכנסים למעלה נח. הבנות יורדות אט אט מטה, כאשר יש שני קטעים שמצריכים כיוון ומעבר מדויק והן עושות את זה בצורה חלקה.

אני מתחיל לשים לב שידית ההילוכים שלי קיבלה זווית מוזרה ומדי פעם אני שומע את הווינטלטור פוגע בכונס האוויר, אני מבין שיש בעיה די רצינית אצלי בג'יפ ומקווה שלא יקרה כלום עד שנגיע לנקודה בה אפשר לטפל בג'יפ.

המשכנו על ציר הנפט, משם מקטע על הכביש לכיוון הכניסה לנחל חדב והבעיה אצלי ברכב לא נעלמה למרות שממש הצלחתי להתעלם ממנה...

בגלל שאי אפשר היה להתעלם יותר , עצרנו מתחת לגשר בכניסה לארוחת צהרים והתארגנות מחדש. לצערי הסופה לא יכלה להמשיך ולקחת את הסיכון שהתקלה תקצין. לקחתי החלטה שבני, ציפור ואנוכי נרד לכיוון חניון הלילה שלנו - חניון אשלים, ושם נשאיר את הסופה וגם את בני עד שנסיים את היום ונתפנה לטפל בבעיה. בינתיים יידעתי את חברי גיתאי נווה מ"סוויץ' בראש" שיש לנו בעיה של ברגים שנגזרו בתושבת מנוע צד נהג, שיראה מה אפשר לארגן ושיגיע אלינו.

אז בני נשאר לשמור על הסופה וציפור ואני חזרנו אל הקבוצה להמשיך בדרכינו...הובלתי בסופה שנת 94 ושודרגתי לרוביקון שנת 2021 (לא רע הסיפור הזה).

נכנסנו לנחל חדב ודרכו לנחל מיישר, הדבר היחיד שקצת "הוריד" לי זה שמאוד רציתי לקחת כמה מהנהגות לעלות את מעלה עשוש, אבל בגלל שבני לא איתי אני לא יכול לפצל את הקבוצה, יאמר לזכות הבנות שהן הבינו את צו השעה והמשיכו להנות למרות שגם הן מאוד רצו באתגר.

המשכנו לכיוון נחל נקרות בנהיגה מהירה ומשם לכיוון נחל קצרה עד לחירבת קצרה להפסקה קצרה להנות מהנוף והשימור של האתר.

המשכנו בנחל קצרה עד לצוקים לתדלוק האחרון שלנו עד אילת ומשם בנסיעה מנהלתית לחניון הלילה אשלים, היכן שהשארנו את בני והסופה.

צוות הלילה הרביעי התחיל להכין את ארוחת הערב כולל קידוש ושירה, כשתוך כדי גיתאי הגיע עם תושבת וברגייה, ככה שלא יהיו פיקשושים. התחלנו לעבוד על הג'יפ כשמאיה גריז, סליחה - מאיה שליו, עושה את רוב העבודה, אבל אנחנו חזק בייעוץ וכשצריך לקצר איזה בורג מיד יש את ציפור שקופצת על הדיסק ועושה את העבודה.

"מה נחה מה ? כולה 01:00 ואת לא עומדת בזמנים".

עבדנו קצת, ועד 2 בלילה הכל היה מוכן ומזומן ליום האחרון שלנו במסע.

היום החמישי למסע חוצה ישראל

קמנו כשאנחנו יודעים שזה היום האחרון שלנו ביחד ובעוד יומיים כולנו בחזרה בשיגרה... יצאנו על ציר הפלמ"ח לכיוון מטוסי המטרה בנהיגה מהירה, לאחר עצירה המשכנו לכיוון שמורת הנחלים הגדולים במישורים האין סופיים. נכנסנו לבקעת צניפים ומשם פנינו לכיוון מעלה עקוף ולחולות כסוי והדיונות המרשימות. בדרך ויקי וענת קצת שקעו לנו בחולות העמוקים, אבל טניה תוך כמה דקות סידרה את העיניינים בחילוץ מהיר. המשכנו לעצירת הצהריים שלנו תחת ציליה גדולה שבה נכנסו כולן.

המשכנו לכיוון מקדש הנמרים, בו עשו עבודת שימור מרשימה ומשם לכיוון בקעת סיירים שמורת מסיב אילת, על כביש 12. המשכנו עד למקטע האחרון שלנו בנחל שלמה המרשים ולנקודת הסיום שלנו.

צילום מסורתי ע''י אורית, כמה מילות סיכום ובעיקר כולנו מצטערים שכבר הסתיים החוצה. הבנות מגובשות מאוד והבטיחו להמשיך לטייל יחד ולקרוע את הארץ.

אני רוצה להודות לכל הג'יפאיות והמלוות שלהן, הייתה לי זכות וכיף גדול להוביל עוד חוצה שכזה, וכפי שאמרתי בתחילה - אני באמת מרגיש חלק מהקבוצה המדהימה הזאת.

תודה רבה לגיתאי נווה מ"סוויץ' בראש" שנחלץ מיד לעזרי והביא איתו ציוד וידע.
ולשותפי למסעות ולהובלת הקבוצה - בני פלדבאום הגדול, שכל מסע שלי איתו זאת חוויה.

ולכל השואלות לגבי המסע הבא - אז תתכוננו! בקרוב יפורסם המסע שיצא בשנה הבאה בחודש אפריל...

והכי חשוב - שניפגש עוד ועוד בדרכים משובשות.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן