שישי בבוקר, אמצע אוגוסט, בחוץ מעונן, אביך וחם, אפילו חם מאוד. אבל חבורת הטיילים שלנו לא מוותרים ונפגשים לטיול בעבירות קלה שחוצה את רמות מנשה לכיוון דרך נוף גלעד, מועצה אזורית אלונה, עמק חפר, לאורכו של נחל אלכסנדר ועד לשמורת חוף גדור. נסיעת שבילים של כמעט 100 ק"מ, כשבסופה מובטחת טבילה נהדרת בחוף ים מהיפים בארץ, בערבו של יום שישי ולקראת קבלת השבת
בתחנת הדלק בכניסה לקיבוץ הזורע התחילו להגיע בטפטוף הטיילים שלנו. במגוון של רכבי שטח, החל מהסובארו XV המפתיע ביכולות שטח נהדרות ועד ג'יפ רנגלר חדש ומוגבה. כולם נהגים מנוסים. משפחת טמיר בפורמט משפחתי מורחב של 3 רכבים, ואפילו עם תגבור של שני כלבים שילוו אותנו לאורך כל הטיול. בעקרון גל החום אמור היה כבר טיפה להירגע, אבל עדיין היה חם מאוד עם לחות גבוהה. לאט לאט כולם הגיעו לנקודת המפגש לקראת יום של חוויות ונהיגה כיפית וזורמת בנופים קסומים בשטח.
נאספנו בצל להיכרות, חלוקת מכשירי קשר ומבט כללי על המפה והמסלול שלנו. חלוקת מכשירי קשר ומינוי לאריק ואורה ברנגלר להיות המאספים של השיירה. עברנו בקצרה על דגשים בנהיגת שטח ובשיירה בשטח ויצאנו בזריזות לכיוון פארק רמות מנשה ונחל גחר.
בדרך לפארק רמות מנשה דיברתי על חבל ארץ רמות מנשה. זהו חבל ארץ בדרום הכרמל. החבל נתחם על ידי נחל עירון (ואדי עארה) בדרום-מזרח, עמק יזרעאל בצפון-מזרח, נחל יקנעם ונחל תות (ואדי מילק) בצפון-מערב, רכס הכרמל במערב ובקעת הנדיב בדרום-מערב. הגובה הממוצע של האזור הוא כ-250 מטר מעל פני הים ופסגותיו הגבוהות מתנשאות לגובה של כ-400 מטר. בנוסף הזכרתי את תל מגידו שהוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 2005 ע"י אונסק"ו, ומומלץ מאוד לטייל בו כמובן בימים יותר קרירים.
לאחר נסיעה לאורך נחל גחר, פנינו שמאלה לכיוון דרך פארק ג'וערה לנסיעה בדרך מנדטורית, צפינו מרחוק בגעת ג'וערה המרשימה. הגבעה ומבנה ברמות מנשה, אשר שימשו בעבר כבסיס ראשוני להתיישבות וכמחנה הדרכה מרכזי למפקדים של ארגון "ההגנה", ולאחר מכן כבסיס גדנ"ע וכמוזיאון. שמה העברי של הגבעה הוא "גבעת נֹח", על שם נוח לינדהיים, ארכיטקט שעזר לקבל את האדמות של קיבוץ עין השופט. עין השופט קרוי על שם השופט בעליון האמרקאי, הראשון היהודי, לואיס ד. ברנדייס. לצערי, היום המקום מוזנח וסגור.
משם המשכנו למצפור עין השופט, שממנו יש נוף 360 מעלות נפלא על האזור. בדרך למצפור יש טיפוס כייפי וקצת יותר מאתגר שדורש מיומנות נהיגה, והקבוצה עוברת את העלייה בצורה חלקה ללא כל בעיה. המצפור נקרא על שם יצחק אוכברג. (1878–1937) שנולד באומן שבאוקראינה. בגיל 17 היגר לדרום אפריקה שם התעשר מהשקעות בנדל"ן ובעסקים אחרים. ב-1926 ביקר בארץ ישראל וב-1929 היה ציר בקונגרס הציוני בציריך. הרבה לתרום לארגונים יהודיים. בתרומתו הוקמה הקתדרה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. נפטר בגיל צעיר ובצוואתו הוריש 250.000 ליש"ט לקרן הקיימת לישראל. בכסף זה נקנו אדמות הקיבוצים דליה וגלעד. קיבוץ גלעד נקרא בראשיתו על שמו: "אבן יצחק".
בסיום ארוחת הבוקר ירדנו חזרה לעין שולמית, שהינו מעיין קטן ששימש את הישוב העתיק שבחירבת בית ראש. לצערי הבריכה במעיין יבשה לגמרי ומלאה בדבורים, אבל המקום עדיין יפה וירוק.
מחירבת ראס המשכנו לכיוון אנדרטת הקיבוצים. שם בירידה 3 רכבים אחרונים לקחו פניה לצד הלא נכון. כנראה בשל האבק היה השיירה פתחה מרווחים והם פספסו את הרכב שלפניהם. בבדיקה שלי מול אריק המאסף מיד עלינו על זה, ולאחר פניית פרסה מהירה ומספר דקות הם הצטרפו שוב לשיירה. אנדרטת הקיבוצים הוקמה לזכר חברי הקיבוצים שנפלו במערכות ישראל. הביקור באנדרטת הקיבוצים תמיד מרגש ומזכיר לכולנו את המורשת וההקרבה של הישוב למען תקומת וביסוס המדינה באזור.
לחלק מהקבוצה זו היתה הפעם הראשונה באנדרטה המרשימה. המיקום של האנדרטה נבחר בעיקר מאחר שהוא מהווה נקודת תצפית נוחה על עמק יזרעאל, שהיה אזור בו הייתה התיישבות קיבוצית ענפה בשנים הראשונות להקמת קיבוצים בישראל ובשל הקרבה לג'וערה ומערת הפלמ"ח. היו שאף טיפסו מדרגות לחלק העליון של האנדרטה.
משם התקדמנו לכיוון השבילים של רמות מנשה וגלעד. המשכנו בשבילים היפים, חלפנו על פני חירבת אל-עירס, שהייתה המיקום הראשון של העלייה לקרקע של קיבוץ גלעד אחרי שני ניסיונות כושלים ב-1945. כאשר ב-1947 הקיבוץ עבר לגבעה שעליה נמצא עכשיו במיקומו הסופי. משם חלפנו על פני גבעת הרקפות שמאוד מומלץ לטייל בה בתחילת החורף, ונכנסנו לדרך נוף גלעד היפה ובמהרה הגענו לירידה לעין ניל"י.
עין ניל"י הוא מעיין נסתר ונעים ליד המושב גבעת ניל"י , הירידה אליו קצת יותר מאתגרת ואני ממליץ לכולם לעבור להילוך כוח ולהכניס ל-X-Mode, כדי לבצע את הירידה ואת העלייה בהילוך ראשון. כולם עברו את הירידה ללא כל מאמץ ושם עשינו עצירה קצרה ונהנינו מהמקום היפה והירוק.
העלייה בדרך חזרה מעין ניל"י גם עברה בקלילות והמשכנו לכיוון דרך המוביל ולכיוון אנדרטת משמר הגבול, דרך יישובי עמק אלונה. עצרנו באנדרטת משמר הגבול לשיחה על המקום וקצת על המורשת של מג"ב. זוהי אנדרטה ואתר הנצחה לחללי משמר הגבול. את האנדרטה תכנן האדריכל יחיאל ערד והיא נחנכה ב-28 באוקטובר 1980. האנדרטה ניצבת על גבעה מעל מחלף עירון על כביש 65, מול קיבוץ ברקאי ומחלף משמר הגבול, בשטח המועצה האזורית מנשה, המקום שבו הייתה הפלוגה הראשונה של מג"ב. יש שם גם מוזיאון מכובד על מג"ב שפתוח רק במהלך השבוע, מומלץ לבקר ולראות.
מפה עברנו לאזור עמק חפר, ולכיוון הגן הלאומי מבצר קקון, שבו יש שרידי מצודה צלבנית-ממלוכית. בתקופת מלחמת העצמאות תושבי הכפר הערבי במקום התנכלו להתיישבות החדשה ובמהלך מלחמת העצמאות הוחלט לכבוש את המקום. המשימה הוטלה על חטיבת אלכסנדרוני, ולאחר קרב קשה שנמשך ימים מספר מול כוח מצבא עיראק שישב בכפר, נכבש המקום. במקום יש אנדרטה לזכר לוחמי חטיבת אלכסנדרוני.
לאחר עצירה קצרה ופרידה ממשפחת טמיר המורחבת שהחליטה להמשיך מנקודה זו למסעדה נחמדה באזור, חזרנו לדרך המוביל לכיוון שביל נחל אלכסנדר.
בדרך חצינו את נחל שכם, שהיה אחד הגורמים הראשיים לזיהום של נחל אלכסנדר. הנחל זורם בשומרון והוא אחד מיובליו העיקריים של נחל אלכסנדר. בשנת 1996 הקימו פרויקט לשיקומו של נחל אלכסנדר והוקם מכון לטיהור שפכים בסמוך לבת חפר, שמטהר את מרבית השפכים ונחנך בשנת 2002.
נסיעה קצרה נוספת בדרך המוביל, נכנסנו לשביל של שמורת נחל אלכסנדר ולאחר נסיעה קצרה הגענו למאגר המים משמר השרון. שם עצרנו לארוחת צהרים ואפילו קיבלנו קצת בריזה בצל.
בתום ארוחת הצהריים עלינו כולנו למצפור ויקר לראות את מאגר המים ולהתרשם מהנוף היפה מסביב ולהנות מהבריזה שהגיעה ממערב. בעונת הנדידה ניתן לראות בו להקות ענק של שקנאים.
המשכנו בשביל שמורת נחל אלכסנדר. יובליו של הנחל מתחילים באזור שכם, זהו נחל איתן שזורם כל השנה, לאורך של 32 ק"מ ונשפך לים מצפון לחוף בית ינאי.
הנהיגה בשביל לאורך נחל אלכסנדר נפלאה. השביל זורם ומהנה, עם הרבה פינות צל ומנוחה שנבנו לאורכו. המשכנו עד לגשר הצבים, שגם להם היה חם ולא היו מוכנים לצאת מהמים.
בנקודה זו נפרדנו גם מאורה ואריק לקח שעוד הייתה להם דרך ארוכה הביתה. החברwה שנותרו איתי ממש רצו להגיע כבר לחוף הים ולהספיק להיכנס למים. אז משם המשכנו בנסיעה רציפה דרך גן לאומי נחל אלכסנדר שליד נחל חדרה, עברנו את חירבת סמארה שנמצאת ממש ליד כביש החוף ושימשה בית מכס ליצוא אבטיחים לנמל הקטן שהיה במכמורת בתקופה העות'מנית.
המשכנו משם בקטע קטן נוסף עד הגשר מתחת לכביש החוף ועלינו על הכביש למכמורת, עברנו את החוף של כושי, ונכנסנו עד הכניסה של שמורת חוף גדור.
הקבוצה נהגה נפלא ובקצב נהדר. הגענו לחוף גדור והיה זמן לרדת לחוף הים לטבילה מרעננת. הים והרוח המערביים קיררו קצת את החום. נפרדנו לשלום לקראת ערב שבת וקבלת השבת.
חברות.ים יקרות.ים, היה לי כיף גדול להכיר אתכן.ם בטיול. קיבלנו נופים נפלאים, תצפיות נהדרות ואתרי מורשת. מזג האוויר היה חם אבל בכל זאת פה ושם הייתה קצת בריזה נעימה. שאפו על נהיגה מקצועית וחלקה בקצב נהדר. היה לי העונג להוביל אתכן.ם, מקווה להיפגש איתכן.ים בקרוב שוב בשטח.
סעו בדרכים בטוחות!
שלכם, עופר עתיר.
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
הדרכת נהיגת שטח - מועדון סוזוקי SUZUKI
הדרכת נהיגת שטח - מועדון סאנגיונג רקסטון
הדרכת נהיגה בשטח - חולות
טיול ג'יפים למדבר יהודה
טיול לנד רובר - הצדעה לבולבוסים מבארי
הדרכת נהיגה בשטח טרשי - יער בן שמן
טיול נהיגה ספורטיבית חוצה אירופה ב-5 ימים
טיול ג'יפים סובב מכתש רמון
טיול יומיים במדבר משולב עם מסלול לילי
הדרכת נהיגה בשטח טרשי - הר חורשן
תגובות