הדריכו: אלי שחף וקובי בצלאל">
דף מתוך

טיול מועדון דאצ'יה מיער בן שמן ליער המלאכים 5/5/18

שבת בבוקר ואנחנו יוצאים לעוד טיול של מועדון דאצ'יה מיער בן שמן ליער המלאכים, למעלה מ-80 ק"מ שכמעט כולם בשטח, בשתי שיירות שעוברות בין אינספור אנדרטאות, מצפים ופינות חמד לזכר הנופלים למען ארצנו היפה והקטנטונת במהלך מאות שנים לאחור. נופים מדהימים ומזג אויר נהדר.
הדריכו: אלי שחף וקובי בצלאל



קצת לפני 9:00 בבוקר ונקודת המפגש שלנו אוספת אליה בקצב די מהיר 26 רכבי דאצ'יה על משפחותיהם. אף אחד ביער לא יכול להתעלם מהנוכחות הבולטת הזו ואנחנו כבר מוכנים לתדריך לפני יציאה, חלוקת מכשירי קשר וחלוקה נוספת לשתי שיירות. מזג האויר לטובתנו, החבר'ה כאן שעבור רובם זה לא טיול ראשון, מתורגלים ומלאים באנרגיות טובות לקראת יום טיול מקסים.

מי שחשב שיער בן שמן זה רק לפיקניקים, וכן, כבר ב-9:00 בבוקר היו גרילרים פעילים, כנראה שלא מכיר את המקום. היער הזה עמוס בשבילים מכל הסוגים, משבילים כבושים לכל רכב ועד למעברים טכניים לנהגים ולרכבים הממש גיבורים.



הדרך שלנו מובילה אותנו בכיוון כללי דרומה, השיירה הנפלאה שלי ממושמעת להפליא, שומרים מרחק מהרכב לפנים ומנהלים את התנועה מאחור כשכל רכב מקפיד לשמור על קשר עין קבוע עם הרכב שאחריו וכך השיירה מתקדמת ללא ניתוקים. אנחנו חוצים נחלים, חולפים ליד מאגרי מים חצובים מתקופות שונות, בתי בד וגתות, פותחים שערים ודואגים שהרכב המאסף יסגור אותם ויעדכן אותנו על כך בקשר. בקבוצה שלי השיירה שמעה את המשפטים "אייל סגור לנו את השער בבקשה" ומיד אחר כך "קובי מאייל, סגרתי את השער" כמה וכמה וכמה פעמים ובאופן אישי אני די בטוח שעכשיו כולם יודעים שכשפותחים בשטח שער חובה לדאוג ולסגור אותו.

חלפנו על פני נחל ענבה ואחריו נחל שעלבים ועצרנו לארוחת בוקר באנדרטת חללי הלח"י שמשני צידיה נחקקו שמות 127 חברי הארגון שנהרגו במהלך פעילות הארגון. האנדרטה בנויה משני לוחות בטון לבן בצורת טרפז, המוטים זה לזה כך שהם יוצרים משולש פתוח ובמרכזם שני עצי זית בשני מפלסים, בתחתון גזע עץ זית מת בן 2000 שנה ובמפלס העליון עץ זית חדש צעיר ומלבלב. בסביבת האנדרטה וכן ביער הבריגדה הצמוד, אפשר למצוא בונקרים מוסתרים בין הצמחייה המגוונת, ששימשו את כוחותינו השונים בהגנה על הארץ.



המשכנו בשבילים שבין הישובים משמר איילון לכפר בן-נון לכיוון הגן הלאומי תל גזר. הדרך שאנחנו עוברים בה היא שריד לדרך רומית עתיקה שהובילה לישוב גזר ומשולבת כיום בשביל החדש יותר. אנחנו ממשיכים בין בוסתני פרי, חולפים על פני "עין ורד" שהוא שריד למספר מעיינות ששכנו סביבות העיר "תל גזר" והשקו את תושביה. סביב המעיין נמצאו חרסים מתקופת הברזל (התקופה הכנענית).

יער המגינים
הדרך מובילה אותנו לתוך יער המגינים דרומית לתל גזר. בשל גודלו, 3500 דונם, הוא עמוס באתרי הנצחה מכל הסוגים , בורות מים, בארות, מערות וקברים, ובשטח סביבם פזורים חניונים ושולחנות פיקניק.



אנדרטת "משבר לתקווה"
העצירה הבאה שלנו היא אנדרטת "משבר לתקווה" המנציחה את זכרם של 634 ניצולי שואה, אנשי הגח"ל, שהגיעו ארצה ללא משפחה ונהרגו בקרבות מלחמת העצמאות. היא מורכבת משלושה סלעים עליהם חקוקים שמות הנופלים לפי ארץ מוצאם, ובין הסלעים צומח עץ זית. המקום משקיף על עמק איילון וממנו אפשר לראות את מנזר השתקנים, מוזיאון יד לשיריון ואת מיני ישראל. סמוך לאנדרטה יש חניון, אמפיתיאטרון ואתר הנצחה בצורת שער לזכרו של רס"ן אסף אסולין שנהרג במבצע חומת מגן.

הזחל"מ
בהמשך עצרנו ליד "הזחל"מ- משוריין משונה בעל גלגלים מקדימה ושרשראות מאחור, על אחד כזה חצו כוחות הרגלים את תעלת סואץ במלחמת יום כיפור. על דופן הזחל"מ כיתוב ומפה של זירת הקרבות. בסמוך אבן עם שמות חקוקים של 15 הנופלים מפלוגה ס' מגדוד 113.



מטוס הנורד
עוד קצת בהמשך נמצא..

מטוס הנורד המוצב בין עצי יער המגינים הינו סוג נורד (נורטלס) תוצרת צרפת שנרכש על ידי חיל האויר הישראלי בשלהי חודש יוני 1960. המטוס היה בתחילת שירותי בצבא הגרמני , לאחר מכן הועבר דרך צרפת סדנת שיפוץ והשבחה ולאחר מכן הועבר לישראל במסגרת "מבצע טורמוס" על ידי צוות טיסה ישראלי. המטוס שירת במהלך שנותיו בחיל האויר הישראלי, תחת טייסת הפילים (טייסת 103) אשר שכנה בשדה התעופה לוד. בשנת 1976, כאשר הוצאו באופן חלקי מטוסי הנורד משימוש מבצעי בטייסת והוכנסו במקומם מטוסי הקרנף, החלו להיגרט מטוסי הנורד ופוזרו ברחבי הארץ כאנדרטאות, מטוסי תצוגה בבסיסי חיל האויר השונים ואף בבתי הספר הטכניים.

מטוס הנורד מיער המגינים, שמספרו 072 בחיל האויר הישראלי הוצא משירות בשנת 1979 , 3 שנים לאחר סיום שירותם הרשמי של מטוסי הנורד בחי"ה והועבר לאכסנה בלוד ומשם לאחר זמן קצר הועבר לסמל כאנדרטה לחללי יחידת הצנחנים 317.

המטוס אמנם הגיע ליער בצורה יחסית שלמה ותקינה, אך במהלך השנים ואינספור מבקרים שטיפסו ו"בחנו" אותו לעומק, איבד המטוס את צורתו המקורית ונראה כיום מוזנח מאוד ולא מעבר לגרוטאת אלומניום גדולה

מקימי האנדרטה וקרן קיימת לישראל הקימו מתחת לכנף הימנית של המטוס מספר ספסלים לנוחות המבקרים במקום. כך שהמקום המוצלל יחסית והשקט ביער המגינים מהווה כמקום אטרקציה ובילוי משפחתי למבקרים במקום.




יער חרובית
לאחר הסברים והנאה צרופה של הילדים שכמעט הצליחו להניע את המטוס, יצאנו לנסיעת כביש שהובילה אותנו לכניסה הצפונית של יער חרובית. נקודה חשובה לזכותו של יער חרובית היא שכולו מונגש בזכות קרן קיימת לישראל לטובת בעלי צרכים מיוחדים. כבר בירידה מהכביש ימינה ומיד אחריו שמאלה לשביל האדום, עוברים ליד באר אזנב וממשיכים בטיפוס קל למצפור יונתן. במקום ספסל הצופה לכיוון מערב וביום של ראות טובה ניתן לראות מרמלה בצפון ועד לאשקלון בדרום. הדרך ממשיכה דרומה ויורדת בגובה עד לחציית נחל האלה.

תל צפית
לאחר חציית נחל האלה נכנסנו לגן הלאומי תל צפית. אחד התילים החשובים בארץ ישראל ששטחו הכולל מעל 400 דונם, המזוהה ע"י חלק מן החוקרים כעיר המקראית הפלישתית גת. באתר זוהו שרידים פלישתיים רבים, וכן שכבת שריפה מסוף המאה ה-9 לפה"ס המיוחסת לחזאל מלך ארם המוזכר בספר מלכים ב' י"ב י"ח "אז יעלה חזאל מלך ארם וילחם על־גת וילכדה וישם חזאל פניו לעלות על־ירושלם". לאחר מכן ישב במקום יישוב יהודי שחרב בידי האשורים במאה ה-8 לפנה"ס ושוב ב-604 לפנה"ס בידי נבוכדנצר. במקום מבצר צלבני ששמר על הדרך שמצפון אליו ההולכת מאשדוד לצומת עזקה ולבית שמש, ולכן ניתן לראות לצד דרך העפר גם שרידי דרך רומית.




הדרך ממשיכה בשבילים רבים, חלפנו על פני הישובים בית ניר, גלאון ותל זית וסיימנו ביער המלאכים (שחרייר) לארוחת צהריים מאוחרת, קפה, סיכום החוויות והתחושה היא שאף אחד לא ממהר הביתה.

לסיכום של אלי ושלי, חלקנו חבורה נפלאה של משפחת דאצ'יה, מזג האויר פירגן לנו, המסלול היה נהדר.
תודה לצלם האלוף שלנו רונן טופלברג שלא מפספס ומנציח כל רגע.
ולסיום, אנחנו רוצים לאחל הצלחה ענקית ל"אורח" שהצטרף אלינו לטיול, ארז טרופן, המנכ"ל החדש של דאצ'יה ישראל. נעמת לנו מאד.

חברים, להתראות בטיולים הבאים,
קובי בצלאל.































לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן



תגובות

0 תגובות

דף מתוך