טיול ג'יפים אמיתיים לעומק הפלופונז - יוון מאי 2019

עוד לפני שיצאנו לטיול ידעתי שיש לנו מסלול יפהפה ומאתגר, אבל מזג האויר המצוין שחיכה לנו ביוון סגר לנו תוכנית מושלמת לחמישה ימים מלאים עם 5 Jeep Wrangler - הדבר האמיתי ורק ג'יפ.
הקבוצה נהדרת וכלי הרכב - ג'יפי רנגלרים קצרים וארוכים - הטובים והמתאימים ביותר שיש לטיול ג'יפים שכזה, הם שילוב נהדר להצלחה. נופים מדהימים, חציית נהרות שוצפים, עצי ענק שחסמו את הדרך ופתיחת מסלולים חדשים שבהם לא עבר אף אחד לפנינו. אוכל מצוין, מלונות מפנקים וחוויה אחת ענקית - יאסו יוון!


היום הראשון - טיול ג'יפים ליוון

קבענו להפגש בנתב"ג בסביבות 4 בבוקר ולשמחתי כל חברי הקבוצה מגיעים בזמן. לפני כמה שעות סיימנו את חגיגות יום העצמאות ה-71 למדינת ישראל ואנחנו יוצאים לחגיגה נוספת משלנו, טיול ג'יפים לעומקו של ה- Peloponnese ביוון.
חלקתי לכולם פליזים של אתר השטח הישראלי ולמרות ההמולה בטרמינל 3 אנחנו עוברים מהר יחסית את כל הבדיקות ומוכנים לעלות לטיסה שלנו.
כעבור טיסה קצרה אנחנו נוחתים באתונה, מתיישבים לארוחת בוקר ולאחריה יוצאים לקבל את הרכבים שלנו למסע. 5 רכבי Jeep Wrangler חדשים ומבריקים מחכים לנו בשורה. 2 קצרים ו-3 ארוכים.
חתימות, העמסת הציוד לרכבים, חלוקת מכשירי קשר, תדריך נהיגה ראשון ואנחנו בתנועה. תוך רגע קצר אנחנו על הכביש המהיר לכיוון מערב וכעבור שעה נוספת עברנו על הגשר שמעל תעלת Corinth
תעלת קורינתוס שנכרתה בסוף המאה ה-19, אורכה 6.3 ק"מ בלבד אך היא מקצרת את המרחק מהים האדריאטי לפיראוס בכ- 320 ק"מ. התעלה חוצה את מיצר היבשה של קורינתוס, מחברת את המפרץ הסרוני עם מפרץ קורינתוס וטכנית, הפכה את חצי האי הדרומי Peloponnese, לאי בפני עצמו.
מהר מאד אנחנו יורדים מהאספלט ונכנסים לשטח לאזור הפרובינציה של קורינתוס. כבר מנקודה ראשונית זו של הטיול התחלנו להבין שהתמזל מזלנו והגענו בתקופת אביב נהדרת ויוון שופעת מים וכולה צבעונית ופורחת.
המשכנו לאזור היקבים Vineyards of Corinthia וטפסנו לגובה של למעלה מ-500 מטר עד לכנסיית סט. ג'ורג' שנמצאת בנקודה הגבוהה ביותר וממנה תצפית יפהפיה על האזור כולו ובה פרשנו פיקניק מפנק וטעים במרפסת הנוף של הכנסייה.
משם המשכנו לעומקה של שמורת הרי Ziria איתה המשכנו לטפס בגובה וככל שהתקדמנו, כמויות השלג מסביב שנערמו כאן בכמויות בחורף האחרון, החלו להראות נוכחות (קישור למסע שלג שנערך בינואר 2019). עצרנו להפסקת קפה ליד אגם Stymphalia ולאחריו לאגם המלאכותי Feneos שבמרכזו כנסיה עתיקה העונה לשם, איך לא, כנסיית סט. ג'ורג' שכנראה היה סלב רציני באזור.
לקראת ערב הגענו לעיירה הקטנה והציורית Zarouchla שם נמצא מלון הבוטיק היפהפה שלנו ללילה הקרוב. התארגנו בחדרים ויצאנו לארוחת ערב במסעדה מקומית. בעלת המסעדה סיפרה לנו, שבמלחמת העולם השניה, המסעדה נתפסה על ידי הגסטפו וכשהם עזבו את המקום הם דאגו לשרוף אותו. לאחר כמה שנים אביה של בעלת הבית הנוכחית קנה את המבנה, שיפץ אותו ומאז המסעדה ממשיכה לתפקד בניהולה. האוכל היה נהדר וכמויות האוזו שהגיעו לשולחן גרמו לחבורה להתנהג כאילו הם כבר מכירים שנים. חזרנו למלון לאחר יום עמוס לשינה עמוקה.


המסע הקרוב ליוון: 8/11/19 עד 12/11/19 לפרטים הקליקו כאן - חמישה ימים מלאים!



 

היום השני - טיול ג'יפים ביוון

לאחר ארוחת בוקר במלון ותדריך נהיגה ליד הרכבים עם מפה פתוחה, אנחנו מוכנים לצאת לדרך. מהר מאד מצאנו את עצמנו חוצים את נהר Krathis שהיה עמוס במים זורמים. בדקנו את נתיב החצייה וכל השיירה אחרינו כשמפלס המים מאיים לחדור לתוך הרכבים, אבל בעזרת כיוון קרקעי נכון, משמעת ורמת הנהיגה הגבוהה של המשתתפים, נשארנו, הרכבים ואנחנו יבשים. בהמשך עברנו לאורך הנחל במים רדודים יותר ותחרות השפריצים לכל עבר הטריפה את כולם. ירדנו מעט בגובה והגענו לאגם המקסים Tsivlou שגם הוא אגם מלאכותי. יצאנו לטיול רגלי קצר סביב האגם שהפריחה סביבו על גבול המוגזמת וכדי שלא למהר ולעזוב, נשארנו להפסקת תה ועוגיות שמשה כץ וקובי גיא הביאו מהבית. המשכנו לשמורת Chelmos וטיפסנו איתה בגובה. בדרך נאלצנו לפנות קצת שלג שחסם את הדרך ואת ארוחת הפיקניק צהריים שלנו עשינו מול אתר הסקי Kalavrita בגובה של למעלה מ 1800 מטר. 
לקלבריטה יש מקום בהיסטוריה של יוון המודרנית. לפי המקובל, הכריז הבישוף גרמניקוס מפטרס במנזר Agia Lavra בקלבריטה ב-25 במרץ 1821 בפעם הראשונה, על "חירות או מוות" ופתח בזה את התקוממות היוונים נגד האימפריה העותמאנית. משם עברנו ביער Planitero ובו כפר קטן הנושא את שמו כשמולנו הרחק למעלה, בפסגת ההר, נמצא מצפה הכוכבים חלמוס, בו מוצב הטלסקופ השני בגודלו באירופה והוא נקרא על שם אריסטרכוס שהיה מתמטיקאי יווני מהמאה השלישית לפנה"ס, אשר נולד באי סאמוס ביוון העתיקה.
אנחנו מתקדמים ומגיעים ליער של עצי דולב שהמילה "קסום" מתאימה לו בשל תופעת טבע מיוחדת במינה. בתוך היער ובין העצים זורם לו נהר, אליו מתחברים ערוצי נחל קטנים וגדולים, שבהם המים אינם מגיעים ממעלה ההר אלא.. מתוך האדמה עצמה. אינספור נביעות קטנות וגדולות, מתוכן זורמות כמויות עצומות של מים. כשמביטים לכיוון ממנו הנהר מגיע הזרימה עדינה עד שולית וככל שמביטים להמשך הנהר, מרחק כמה עשרות מטרים, הנהר שוצף וגועש בזרימה חזקה.
נסענו עוד כמה עשרות ק"מ עמוסים פריחה צבעונית מכל סוג שהוא וכשהגענו לשדה פרגים אדום ועצום בגודלו ובעיקר כדי שלא להסתבך עם הבנות שבחבורה, עצרנו לסשן של צילומים וקריאות התפעלות.
לקראת ערב הגענו למלון שלנו לשני הלילות הקורבים בעיירה Vytina. בלובי המלון חיכתה לנו קבלת פנים חמימה, ספות נוחות לישיבה וכוסיות קטנות עמוסות בראקי שהוא סוג של משקה אניס כמו העארק המוכר, אבל עדין יותר, מתובל בתבלינים כמו קינמון ומוגש חם. כמות האלכוהול הגבוהה באה בול ומחממת בהתאם, לצד הראקי הוגשו פיצוחים וסוג של קינוח, דומה מאד לספינג' המרוקאי רק במנות של ביס, עמוס בדבש ושברי פיסטוקים.
התמקמנו בחדרים ויצאנו לארוחת ערב בטברנה מקומית.

היום השלישי - טיול ג'יפים ביוון

הבוקר אין צורך באריזות שכן יש לנו כאן לילה נוסף ושוב אנחנו עומדים ליד הרכבים עם מפה פתוחה לתדריך בוקר. פנינו לכיוון שמורת הרי Mainalo העמוסה בכמויות אדירות של צמחייה עבותה ועצים ענקיים. בתחילת היום אנחנו עוברים בכרי מרעה עצומים, לידינו עדרי סוסי פרא שמסתובבים חופשי וללא כל השגחה, נחלים קטנים וגדולים, אמבטיות בוץ גדולות והפסטורליות במיטבה. לפני כמה חודשים, בינואר האחרון כשהייתי כאן עם קבוצה אחרת, הכל כאן היה מושלג ולתחושתי הפעם אני במקום אחר לגמרי. יחד עם זאת, אם בפעם הקודמת השלג היה זה שהאט את קצב התקדמות השיירה ודרש מאיתנו עבודה קשה לפריצת הדרך שלפני הגלגלים, הפעם הטבע דאג למכשולים מאתגרים אחרים וגם הם, באשמת השלג הכבד שנערם על העצים, שלא עמדו בכובד משקלו ויחד עם זרימת מים חזקה, חלקם נשברו וחלקם נעקרו מהקרקע בשלמותם. לעיתים הם נפלו ליד השבילים שלנו ולעיתים, על השבילים עצמם וחסמו לנו את הדרך. את הגזעים הדקים והקלים יותר באופן יחסי, משכנו עם הרכבים בעזרת רצועת גרירה. את העבים יותר ניסרנו עם מסור וגרזן ושוב, משיכה קצת יותר חזקה והגזע נשבר בקו הניסור, אבל את העצים הגדולים באמת, אלו שלא ניתן אפילו לחבק, השארנו במקומם ופנינו "לפתוח ציר" לצידי השביל ובתוך היער.
ניסור עצים וענפים, הזזת אבנים גדולות ממקומם וכל מיני עבודות מע"ץ ליישור מדרגות סלע ומעברים קשים, עד שהגענו לצידו השני של השביל, מטרים ספורים אחרי העץ הנפול. לעיתים זה דרש מאיתנו "סלילת" דרך של מטרים ספורים ולעיתים של כמה עשרות מטרים שכאלה. החבורה שלי קשוחה ועליזה באותה מידה והמלאכה הקשה הפכה מהר מאוד לאתגר קבוצתי שלא מכיר את המושג "אי אפשר". בכל פעם מחדש כולם הפשילו שרוולים ונכנסו איתי לתוך הצימחייה, הזיזו ושברו, עזרו לחבר או לשחרר רצועה בין הרכבים השונים והאתגר הפך להרפתקאה מהנה במלוא מובן המילה. אחד העצים שחסמו לנו את הדרך היה גדול וכבד עד כדי כך שכבר חלף במוחי החשש שלמרות הכל, נאלץ לחזור על עקבותינו ובכל זאת, "גילחנו" את הענפים שיצאו מהגזע הגדול ששכב בסוג של אלכסון על הדרך ועברנו, הפעם מתחתיו.
בין המכשולים הרבים האלה, מצאנו גם זמן לשיעור עיוני לנהיגת שטח, לאחר יומיים וחצי של נהיגה מגוונת, החבר'ה שלי מבינים טוב יותר במה מדובר ולפיקניק מפנק בשטח שכלל גבינות ונקניקים, לחמים ושאר מטעמים כשברקע ריח של שקשוקה חריפה המתבשלת לאיטה על מחבת ענקית.
בהמשך עצרנו להפסקת קפה אל מול נוף עוצר נשימה במרפסת המרהיבה מעל קניון Lousios והנהר הזורם בתוכו הנושא את אותו השם. משני עברי הנהר נמצאים בגובה רב שני מנזרים, האחד Prodromou והשני Filosofou. מאחר ובתקופה העותומנית אסור היה ללמוד יוונית, הוקם בית ספר סודי במערה נסתרת שבתוך הקניון, המתנשא לגובה של כ-500 מטרים והנהר הזורם בו מתפתל לאורך כ-75 ק"מ.
סיימנו את היום בנסיעת כביש בין כפרים קטנטנים חזרה למלון שלנו ולאחר התארגנות קצרה יצאנו לארוחת ערב במסעדה מקומית.

היום הרביעי - טיול ג'יפים ביוון

התעוררנו לבוקר מעט יותר קריר וגשום ומיד לאחר ארוחת הבוקר העמסנו את הציוד על הג'יפים ויצאנו לדרך. עברנו בקניון Milaontas ולאורך הנהר הזורם בו, הדרך יפהפיה ואינה נגמרת. אנחנו עולים ויורדים בגובה כדבר שבשגרה ואת העצירה הראשונה בחסות הטיפטוף הבלתי פוסק, עשינו תחת סככה גדולה בצמוד לנהר להפסקת קפה.
המשכנו בנסיעה לאורך נהר Ladonas שאורכו למעלה מ-70 ק"מ ועצרנו ליד האגם המלאכותי שבו לארוחת פיקניק של צהריים מהטובות שהיו לנו בטיול.
אנחנו ממשיכים ויודעים שעלינו לחצות את הנהר. נקודת החצייה ממש אינה ברורה ואני מוביל את השיירה שלי בתוך הצמחייה, בסוג של ג'ונגל יווני על משהו שאמור להיות דרך. אני הולך עם מאצ'טה ביד, מנסר גזעים ושיחים קוצניים ומחפש צליל כלשהו של מים זורמים וכעבור כברת דרך מצאנו אותם. המעבר אינו פשוט כי יש מדרגה די גבוהה מהשביל לגובה המים. המים עצמם זורמים אך אינם עמוקים ואני מוריד את הרכבים אחד אחרי השני כשכל אחד מהם "מסדר" קצת את המדרגה והופך את הירידה למים לפשוטה יותר. כמה תימרונים במעבר הצר וכולם עוברים בשלום. העניין הוא שלאחר חציית הנהר, הדרך היא עדיין אותה דרך לא דרך ושוב אני מפלס אותה עם המאצ'טה שלי שהיא בכלל סוג של מסור.
למרות שידענו שיש כאן איזה שביל שאנחנו אמורים לפגוש, הוא לא הגיע ובמקומו פגשתי שני עצים גדולים השוכבים על הדרך ולא משאירים שום סיכוי הגיוני או לא הגיוני למעבר. השביל כל כך צר שכל השיירה משלבת לרוורס ונוסעת לאחור את כל הדרך ממנה באנו, ממש עד לנהר אותו חצינו. עוד קצת חיפושים והשביל שלנו נמצא. העץ שחסם אותו כבר לא יכול לעשות על החבורה שלנו רושם ופשוט הזזנו אותו הצידה עם רצועת גרירה.

כבר אחרי צהריים ורגע לפני שעלינו על הכביש, טיפסנו לעוד כנסייה להפסקת קפה מרגיעה. משם המשכנו בכביש יפה ומפותל עד למלון שלנו בעיירה Lagkadia הממוקם על מצוק יפהפה הצופה על האזור מסביב ואת ארוחת הערב אכלנו במסעדת המלון.
 

היום החמישי - טיול ג'יפים ביוון

עוד בוקר קריר משהו ובחדר האוכל של המלון המרשים שלנו האווירה חמימה יותר.
אנחנו יוצאים לדרך כשהכיוון הכללי הוא אתונה והיום הנסיעה כולה תהיה על הכבישים המפותלים של Arcadia- חבל ארץ היסטורי ביוון השייך היום למחוז פלופונז. אנחנו חוצים שוב את תעלת קורינתוס והפעם גם עוצרים שם להפסקת הסברים ומנת סופלאקי מקומית שאסור לוותר עליה.
בשדה התעופה של אתונה אנחנו נפרדים מהג'יפים הנהדרים שלנו ועולים על מיניבוס תיירים מפואר שילווה אותנו עד סוף היום.
התחלנו בארוחת צהריים במסעדת השווארמה העתיקה ביותר בשוק של אתונה. ארוחה טעימה ורועשת עם להקה שישבה לנו על הראש. נראנו כמו תיירים קלאסיים והתייחסו אלינו בהתאם. טעים לאללה אבל האוזניים שלי עוד רגע נופלות ואנחנו יוצאים החוצה להמולה בשוק. שם פגשנו את סתו, המדריך המקומי שלנו שהוא סוג של אנציקלופדיה מהלכת, אבל כזה שמספר את סיפוריו כאילו הוא מקריא אותם מתוך מדור רכילות צהבהב. כל מיני עובדות היסטוריות על העיר ויושביה, למשך למעלה מאלפיים שנים, המתובלות בפיקנטריה משעשעת של יחסים בין אלים יוונים לבני תמותה וכל מה שבינהם.
קיבלנו הסברים למרגלות האקרופוליס ועל העיר כולה המשתרעת תחתיו, טיילנו בין רחובות צרים, טיפסנו אינספור מדרגות וכמעט על כל אחת מהן, היה לסתו משהו לספר.
משם המשכנו במיניבוס למרכז הקניות הכי שווה באזור וממילא הוא בדרך לשדה התעופה. חלק עשו קניות וחלק אחר ישב לנוח בבתי קפה, עד שכולנו נפגשנו במסעדה, איטלקית לשם שינוי, לארוחת ערב אחרונה וחגיגית וממנה המשכנו לשדה התעופה לטיסת הלילה שלנו חזרה לארץ.
לכם, חבורה שלי: דיתה וחנוך, נילי ושים, רחל ועמירם, קובי וגיא, זוהר וערן ואחרונים חביבים רינה והכוכב הפרטי שלה, אדון כץ אני רוצה להודות לכולכם באופן אישי!
היה לי כיף של טיול עם קבוצה נהדרת, תודה רבה לכם על החוויה המוצלחת.

להתראות בטיולים הבאים..

המסע הקרוב ליוון: 8/11/19 עד 12/11/19 לפרטים הקליקו כאן - חמישה ימים מלאים!

קובי.
 

תגובות

8 תגובות

1

רחל רייכברג

10 ביוני ב 15:47

היינו בטיולים רבים מענינים ויפים אך טיול הג’יפים הזה ביוון באי פולופונס עלה ברבות על האחרים
מה היה לנו ?
נהיגה בהרים , יערות , מעל ומתחת לעצים קורסים , שדות פורחים בפרחים מרהיבים, נהיגה בנחלים ויובלי נהרות
הדרכה ומענה לאתגרים בשטח,
חברה טובה ומהנה
הכי טוב שאפשר
רחל ועמירם רייכברג

2

חנוך מילר

10 ביוני ב 16:42

כתבה טובה וממצה.
השתתפנו בטיול הזה שהיה מושלם. היו לנו אתגרי נהיגה נחמדים, פריחה נפלאה, נופים יפים, מזג אוויר מושלם וקבוצה מעולה.
מעל הכל, קובי המדריך שחילץ אותנו מכל מיני מכשולים וגם דאג לכל צרכינו.
מומלץ ביותר.

3

אורח/ת - רינה לנצ'נר ומשה כץ

11 ביוני ב 20:10

הטיול לפלופנז ביוון היה חוויה מדהימה. הצוות המוביל, קובי בצלאל מאתר השטח, יחד עם אליקוש ופאנוש, היווניים, היו צוות מנצח.
כל יום חשף בפנינו נופים חדשים, צמחיה עשירה, יערות,אגמים, שלג ומה לא.נסענו בדרכים שנפש אדם או רכב, לא נסעו בהם מזה שנים.נתקלנו במחסומים של שלג, גזעי עצים וסבך שחסמו את הדרכים.קובי בסיוע כל המשתתפים, מצאו פתרונות, מעקפים, נסרו את העצים במסור ידני פשוט ופתחו את הדרך.
במשך חמישה ימים, לא הפסקנו להתפעל ולהתרגש.
לקובי תודה רבה על ההובלה, ההקשבה לצרכים של כל אחד מאתנו, התושייה , הפתרונות הנכונים לכל מצב.
אין כמוך ותודה לאתר השטח שאפשר לנו לצאת לטיול חוויתי מיוחד.
מרינה לנצ'נר וממשה כץ

4

אורח/ת - קובי גיא

12 ביוני ב 11:46

במילה אחת מ-ו-ש-ל-ם!!! ובמרחק נגיעה מהבית - מה עוד אפשר לבקש? ההוכחה בתמונות!!!

4X4 שוב הצליחו לארגן קבוצה איכותית, מסלול יפיפה דרך יערות עבותים, אגמי טורקיז, הרי שלג, כפרים ציוריים העטופים בפריחה טיבעית שכמותה רואים בסיפרי האגדות. ביקשנו וקיבלנו קצת אתגרי שטח שלא היו מביישים את המנוסים ביננו, האתגרים הפתיעו והעיפו את רמת האדרנלין של קובי המדריך לשמיים שעמד בגאווה בכל האתגרים.
בערבים יינות, גבינות והמאכלים היוונים על רקע המוסיקה מקומית. בקיצור שווה!!!
מושלם - הוכחה בתמונות.

5

אורח/ת - זהר וערן אדלשטיין

12 ביוני ב 23:19

רצינו לצאת לטיול קצת אחר....אז יצאנו.
כבר בשדה התעופה היווני, "עפנו" למראה שיירת ה"רנגלרים" הבוהקים והגזעיים שחיכתה לנו ולאחר צילומים ופוזות למצלמות, הכרות עם המדריכים המקומיים וקובי אחד, שהעביר תדריך בטיחות מהוקצע, גם למיומנים שבחבורה, יצאנו ל "כיבוש" יערות האי פולופונז..
נופים, פריחה ציורית וציוץ ציפורים, הרים מושלגים והנאה משמש חמימה, נסיעה בנחלים, בעובי היערות, פתיחת צירים, ניסורי גזעים שחסמו את הדרך והרחקת שלג ממעברים צרים, הוציאה את כולנו מהג'יפים לחוויה מרגשת, אישית וקבוצתית.
נהנינו מפיקניקים שאורגנו בשטח עם מאכלים יוונים אותנטיים וטעימים להפליא, מארוחות ערב טעימות מהמטבח היווני, בשפע ומכל הבא ליד (ולפה..).
בתי המלון היו מזמינים, נקיים, (שגם מהם נשקף נוף מרהיב) והוסיפו לחוויה הכללית הטובה.
הימים היו מלאים, הארגון היה מקצועי, קובי והמדריכים עשו ה כ ל למען ההנאה והבטיחות שלנו ואכן, היה נ פ ל א מ ד ה י ם וכייף אמיתי!

6

אורח/ת - משה כץ

12 ביוני ב 23:47

את ההנאה הבלתי פוסקת מהטיול לחצי האי פלפונז רינה כבר תארה, אני זורק לך רעיון,
תארגן טיול 8 ימים להרי הקצקר בתורכיה,
נוף מדהים עולים 2700 מטר שלג, יערות, והרבה מאוד מים. שמורות טבע יפיפיות,
ואוכל טוב.
קדימה לעבודה.

7

אורח/ת - נילי גתר

13 ביוני ב 09:22

עומדים מאחורי כל מה שכתבו חברינו לטיול.. אהבנו כל רגע מחמשת הימים הקסומים.. פגשנו בצוות שידע בכל רגע נתון מה הוא עושה.. הוביל אותנו במקצועיות ובנעם.. הכל תיקתק והיה מושלם.
לי אישית יש צורך להודות לקובי ופאנוס שעזרו לי כשהייתי זקוקה לסיוע רפואי בלילה.. קיבלתי בעזרתם את בטיפול הנכון שאפשר לי להמשיך לטייל.. כל זה באמפטיה והמון רצון טוב..
היה ניפלא.. מחכים לטיולים הבאים שבוודאי ניקח בהם חלק
נילי ושים

8

kobi Betsalel

13 ביוני ב 12:46

תודה רבה חברים,
תענוג לקרוא תגובות חמות שכאלה, זה לא מובן מאליו ואני מעריך את זה מאד.