סיכום טיול שישי אתגרי בשפלת יהודה - 5/8/22

גבי שרעבי האמיץ

תחנת הדלק דור אלון במושב טל שחר הסמוך לצומת נחשון מתמלאת אט אט במספר רכבים משודרגים "וגיבורים" שעוד לפני שאמרנו בוקר טוב כבר מורידים אוויר לטווח של כ-20PSI, מכשירי קשר, כמה מילים על המסלול, כללי בטיחות ויאללה לשטח.

מוטי בקורנדו

כבר בהתחלה, בניסיון להיכנס לאיזור השטחים החלקאיים של טל שחר אנחנו נתקלים בשער חשמלי מאסיבי סגור - הדרך של החקלאים להתמודד עם הטרור החקלאי. חוזרים על עקבותינו ומשתמשים בציר עוקף עד שמגיעים לנחל הראל ונוסעים לעבר המעלה הראשון לחימום הקנה.

הטיפוס הראשון לחימום "הקנה"

ממעלה למעלה עד שנעלה!
ממשיכים למעלה הבא, הפעם זה כבר לא צחוק - טיפוס קצר אבל אינטנסיבי של סלעים בכל מיני גבהים, שם באמת חשוב ניסיון נהיגת השטח, התוספות והשדרוגים של הרכב והנחישות.

מנזר דיר רפעאת

לא הרחק מקברם של שמשון הגיבור ואביו המנוחים, וכ -6 קילומטרים בלבד מבית שמש אשר בשפלת יהודה נמצא מנזר דיר ראפאת. במקום ישנה כנסייה קתולית אשר מעוצבת ברוח הנצרות, כמו בכל שאר הכנסיות בעולם. אולם תפילה עם כיסאות ישיבה הפזורים בחלל הכנסייה. במרכז וממש מול הכנסייה נמצאת דמותו של ישו הקדוש המעונה. על התקרות תמצאו ציורי קיר אמנותיים עם כתובות בעברית, אנגלית, לטינית, ערבית, יוונית ועוד מספר שפות.
במאה ה-19 היה כאן כפר ערבי שבעקבות קשיים כלכליים מצבו התחזוקתי והכללי התדרדר. השלטון העות’מני החליט למכור את השטח של הכפר לפטריארכך לואיג’י ברלסינה, שהחליט להקים כאן מנזר המכונה ”גבירתנו מלכת פלשתינה“ במתחם נבנו בית ספר ובית יתומים. מאוחר יותר בשנת 1948 הכפר נכבש ע”י הפלמ”ח- חטיבת הראל במבצע דני. תושביו נמלטו מהמקום והוא הושכר עד עצם היום הזה ומשמש גם ככפר גמילה מסמים. מחוץ למבנים ישנה חצר גדולה עם עצים גבוהים, פינות ישיבה וגינת נוי. בתוך מתחם דיר ראפאת ישנה כנסייה, אמנם אינה גדולה אך היא מרשימה מאוד ומוארת, החלונות אשר מחופים בצורת קשתות מעביר את מגוון הצבעים אל תוך מרכז הכנסייה, זאת בגלל הזגוגיות הצבעוניות בחלונות בצבעים :ירוק, צהוב, כחול, תכלת ולבן.
מעבר לכנסייה ישנו מבנה מלבני המזכיר בצורתו אורווה כפי הנראה אנלוגיה לכך שישו נולד באורווה בבית לחם כאשר יוסף ומרים אינם מוצאים אף מקום לינה בבית לחם, ובסוף כשהם עייפים הם מסתפקים במחסה במערה אשר משמשת כאורווה. לפי המסורת הנוצרית, מרים יולדת את ישו במקום ההוא. מבנה זה אשר בשטח מנזר דיר ראפאת – זהו למעשה בית הארחה לצליינים נוצרים, כיום מתגוררות בו כ-15 נזירות לערך. בחלקו הקדמי של המנזר יש יקב בשם " יקב מוני" והשטחים החלקאים המקיפים אותו מלאים בכרמים - ביקב מוכרים, מן הסתם, יינות, אך גם גבינות, שמן זית ומאפשרים לרכוש מגש עם כוס יין, גבינות, פיתות/ביגלה עם לאבנה. הישיבה בחוץ תחת הצל של הגפנים נעימה והנוף מיוחד במינו.

פינת הישיבה ביקב מוני

מרתף היינות ביקב מוני, אחד מהם לפחות

פינת ישיבה פנימית ביקב מוני

עוזבים את שפלת יהודה וממשיכים בנסיעת כביש לעמק האלה - 10 דק' נסיעה פחות או יותר ומגיעים לעמק האלה, המקום בו עפ"י הסיפור התנ"כי התרחש הקרב בין דוד לגוליית.
במקום אנחנו מטפסים את מעלה שוכה, הר שוכה, הסמוך לגבעת התורמוסים.

הפסל בראש המנזר

איציק במעלה הר שוכה

בסיום המעלה ממשיכים ליעד הבא, הפעם מעלה באיזור בית גוברין - אולי המעלה הקשה ביותר שנתמודד איתו בטיול.
עלייה ארוכה, מלאה בסלעים בגובה בינוני, דרוש נהג עם מיומנות נהיגה טובה ורכבים מתאימים. בסיום העלייה ביקרנו בבאר שבעה - או בשמו הנוסף "באר שם טוב" על ציר המערכת.

הגענו לנקודת הסיום של הטיול, שם נפרדנו כל אחד לביתו.
ניפגש בטיולים הבאים.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן